גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"? רק בתנאי שאתם יבואנים

משרדי הכלכלה והבריאות מובילים רפורמה מקיפה, שתקל על יבוא שורת מוצרים לישראל ● אבל יצרנים מקומיים נותרו עם רגולציה מכבידה, שרחוקה מאוד מאירופה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בעוד שמשרדי הכלכלה, הבריאות והאנרגיה שואפים להסתנכרן עם הרגולציה האירופית כלפי יבואנים, תחת הסיסמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", היצרנים המקומיים פועלים תחת רגולציה ישראלית ייחודית.

החלטה דרמטית של בית הדין לעבודה: בוטל המינוי של רשם הפטנטים החדש
הבית שלך בבארי נשרף כליל? זה הפיצוי המביך שתקבל מהמדינה

במוקד נמצאת שורת חסמים ביורוקרטיים משמעותיים, ובראשם אלו הבריאותיים, שמקשים על היצרנים הישראלים. באירופה העניינים מסובכים פחות, והתוצאה היא פריון גבוה יותר, רווחיות גבוהה יותר ומחירים נמוכים יותר לצרכנים.

במשרד הבריאות, שאחראי על חלק נכבד מהרגולציה, מוכנים לבצע שינויים מרחיקי לכת, אבל רק בעוד כשנתיים וחצי. הנה כמה דוגמאות שמסבכות את היצרנים, וגם תורמות לעובדה שהצרכן משלם יותר.

1יבואן מול יצרן מזון מקומי

חלק מהמנגנון ליישום רפורמת היבוא על בסיס תקינה אירופית הוא מיסוד מעמדו של "היבואן הנאות", שיקבל הקלות נרחבות ויתאפשר לו לייבא על סמך הוכחת שיווק באירופה, תוך הצהרות מצד הספק שלו.

אך מעמד דומה טרם נוצר עבור היצרנים הישראלים, ובשל קיבולת עבודה נמוכה יחסית במשרד הבריאות, התהליך עלול להימשך מעל שנתיים.

אביב חצבני, יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, אומר ש"כשאני אגיש את הטופסולוגיה לשירות המזון של משרד הבריאות, אצטרך להמתין 30 יום לתשובה. אבל היבואן יכול להסתפק בהצהרה בלבד והוא לא ייבדק אקטיבית".

פער נוסף הוא ברמת הסנקציה. אם למשל מתגלה בעיה במוצר מיובא, למרות שהוא אמור לעמוד בתקינה האירופית, היבואן יקבל בשלב הראשון התרעה. אבל היצרן המקומי יתמודד עם עיצום כספי מיידי.

"כבר היום יש חובה בחוק ליצרנים לבצע מנגנון ניהול סיכונים בייצור, בכל הנוגע למוצרים מהחי, וב-2026 היא תורחב לכל סוגי המזון", אומר עו"ד איתן צפריר, מומחה לרגולציה בתחום המזון ושותף במשרד עורכי דין פירון. "לא ממש מציעים ליצרנים המקומיים הקלות רגולטוריות בהתאם".

2יצרן מקומי מתמודד מול שני משרדי ממשלה לפחות

פער רגולטורי נוסף נוגע לחומרי הדברה בגידולים חקלאיים. ישנם חומרים שמותרים בישראל ואסורים באירופה, ולהיפך. משרד הבריאות שואף לאמץ את הרגולציה האירופית, המחמירה יותר ברוב המקרים, בעוד שמשרד החקלאות מנסה להגן על החקלאות הישראלית ולהישאר עם הרגולציה הייחודית הקיימת.

אך בעוד שמשרד החקלאות מפקח על התוצרת החקלאית כחומר גלם, משרד הבריאות מפקח על המוצר הסופי. באיחוד האירופי המצב הוא שיש רשות מזון אחודה שאחראית על כלל שלבי ייצור המזון, שמונעת הוראות סותרות של רגולטורים שונים.

בעיה נוספת היא בפערים בנושא ההתגוננות מפני חיידק הליסטריה, שלגביו משרד הבריאות דורש עוד זמן והכנות. "קח מפעל בשר", אומר חצבני. "באירופה יש דירקטיבה שאם מוצר עובר טיפול בחום במפעל באירופה, יש תקרה של כמות מינימלית מותרת של ליסטריה, אבל בארץ משרד הבריאות דורש שהכמות תהיה בדיוק אפס. זו התאמה שאפשר לבצע מהיום למחר".

במשרד הבריאות משיבים, כי "באירופה נהוגה זה שנים מערכת לניהול סיכונים (HACCP). על כן, במטרה לאמץ את הרגולציה האירופית לעניין ליסטריה, נדרש פרק זמן להיערכות תעשיית המזון ומשווקי המזון לביסוס ניהול סיכונים עצמי".

3באירופה מייצרים מסביב לשעון, בישראל זה מסובך

פער נוסף נוגע לסוגיית השבת. עו"ד אליסף אוחיון מסביר ש"החוק אוסר על העסקת יהודים בשבת, אלא בכפוף להיתר פרטני משר העבודה - שניתן במקרים חריגים ומעטים בלבד, בענפים מסוימים כמו מקומות בילוי.

עו"ד מרים קליינברגר-אתר, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה במשרד EBN ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, אומרת כי "החוק שואף כי יהיה יום מנוחה אחיד לכולם, ויש בכך אלמנט דתי ופטרוני שנועד להגן על העובד, ואינו מתיר לו לוותר על כך".

ההשפעה של זה, לדברי גורם בתחום הרגולציה, היא ש"באירופה, קווי הייצור יכולים לעבוד 24 שעות, 7 ימים בשבוע. אפשר לעבוד בכל יום, והעובד יקבל חופש ביום אחר. אבל בישראל, קווי הייצור מושבתים בכל שבוע למשך 36 שעות. ההדלקה המחודשת שלהם בצאת השבת היא יקרה מאוד, והאלטרנטיבה היא לגייס במיוחד עובדים לא יהודים רק כדי שיהיה אפשר לייצר בשבת".

4הארנונה בישראל יקרה יותר

גם המיסוי העירוני בישראל גבוה ביחס לאירופה. על פי מחקר של חברת הייעוץ גיזה זינגר אבן, מפעל של 1,000 מ"ר ישלם 27.97 דולר למ"ר בממוצע באיחוד האירופי, 30.45 דולר למ"ר בממוצע בארה"ב, אך לא פחות מ-39.23 דולר למ"ר בממוצע ישראל. כלומר, המיסוי העירוני שהיצרנים משלמים בישראל גבוה בין 30% ל-40% מאשר באירופה, מה שמתגלגל באופן ישיר למחירי המוצרים.

תגובות

ממשרד הבריאות נמסר כי "המשרד מוביל רפורמה משמעותית בתחום המזון תוך אימוץ חקיקה אירופית, במטרה לייצר תנאים אופטימליים לייבוא מזון לישראל וכן, לתת ודאות רגולטורית גם לתעשייה הישראלית תוך שמירה על בריאות הציבור. באירופה נהוגה מערכת לניהול סיכונים מזה שנים (HACCP), על כן, במטרה לאמץ את הרגולציה האירופית לעניין ליסטריה, נדרש פרק זמן להיערכות תעשיית המזון ומשווקי המזון לביסוס בקרה עצמית וניהול סיכונים עצמי, זאת לצד היערכות רגולטורית של פיתוח יכולת מעבדתית לזהות את השיעור המדויק של ליסטריה במזון. כפי שצוין בתזכיר החוק, היעד להשוואת הרגולציה הוא בסוף שנת 2026.

בשנה שעברה אומצו עקרונות הרגולציה האירופית לעניין שאריות חומרי הדברה במזון. במטרה לשמור על בריאות הציבור, תומך משרד הבריאות בעדכון הרישום של שאריות חומרי הדברה באופן שיתאים לרגולציה האירופית. הנושא נמצא בדיונים מול משרד החקלאות. כחלק מהמשך יישום הרפורמה, מקדם המשרד רגולציה אחידה הן על הייבוא והן על הייצור המקומי".

במשרד הכלכלה אומרים בתגובה, כי רפורמת היבוא מחייבת התאמות ושינויים של מגוון רגולטורים. המשרד מודע לפערים ופועל יחד עם המשרדים על מנת לצמצם אותם.

ממשרד החקלאות נמסר, שאימוץ תקינה אירופית לא יכסה את כל השימושים הנחוצים בחומרי הדברה, ויביא לאלפי תקנים מיותרים. המשרד פועל מול משרד הבריאות להגיע להסכמות על התקינה הבינ"ל.

עוד כתבות

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים