חודשיים אחרי שהבנקים הישראלים החלו למלא את הצו שהוציא נשיא ארה"ב נגד ארבעה מתנחלים, בעקבות הטענות לאלימות שלהם כלפי פלסטינים, קיבלו הבנקים המקומיים אישור להקל בהקפאת החשבונות.
● תקדים וגיבוי לבנקים: מה מלמדת החלטת העליון למנוע את התרומה של אברמוביץ' לזק"א
● ארה"ב הקפיאה חשבונות ישראליים בצו. האם בנקים בישראל מחויבים לו?
● מה מאפשר לארה"ב להקפיא חשבון בנק ישראלי, והאם זוהי רק ההתחלה?
אתמול (ג') התקיימה שיחה בין אנשי הפיקוח על הבנקים לקציני הציות בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי בנושא. השיחה נקבעה בעקבות מכתב של משרד האוצר האמריקאי שנשלח ישירות למפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אשר כלל הבהרות על הצו הנשיאותי בנוגע לסנקציות שהביאו להקפאת החשבונות.
כזכור, בנק לאומי הקפיא את חשבונו של ינון לוי; בנק הדואר הקפיא את חשבונו של דוד חי חסדאי; ואילו חשבונם של שני תושבי יהודה ושומרון נוספים שנכללו בצו האמריקאי, שלום זיכרמן ועינן טנג'יל, מנוהלים בבנק הפועלים וככל הנראה לא הוקפאו במלואם.
עם זאת, גם כעת לא מדובר בשחרור החשבונות באופן מלא. במסגרת השיחה של אנשי הפיקוח עם הבנקים הודגש כי ההנחיות האמריקאיות מאפשרות לאשר ללקוחות שנמצאים תחת הסנקציות פעילות לצורכי מחיה שוטפת בלבד, בגדר הסביר. כלומר - לא להוציא את כספם עבור רכישות גדולות שאינן מיועדות לצריכה שוטפת.
עוד הסבירו בפיקוח לאנשי הבנקים כי בהתאם לכך, על כל בנק וחברת כרטיסי אשראי לקבל החלטות בנושא בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים שלהם.
גב לבנקים שפעלו לפי הצו
נציין כי בבנק ישראל העניקו גב לבנקים שפעלו בהתאם לצו, וזאת מתוך חשש כי אם לא יעשו זאת, יהיו חשופים בעצמם לסנקציות. על כך זכו הן בבנקים והן בבנק ישראל לביקורת מצד חברי כנסת, שאף כינסו דיונים מיוחדים על כך בוועדות הכנסת השונות.
"תאגידים בנקאיים, מכורח פעילותם הבינלאומית, נדרשים לקבוע מדיניות ונהלים לשימוש ברשימות סנקציות בינלאומיות וברשימות סנקציות לאומיות של מדינות זרות ולהתקשרות, או לביצוע פעולות עם גורמים מוכרזים ברשימות כאמור", ציינו בפברואר בבנק המרכזי.
"עקיפה של משטרי סנקציות, כאמור, יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים, וביניהם סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין. שמירה על הניהול התקין והפעילות הסדירה של התאגידים הבנקאיים בישראל נחוצה לשם שמירה על הפעילות הסדירה של המשק בכללותו, לקיום מערכת יחסים תקינה עם הכלכלה העולמית, ולבסוף לשם תפקודה התקין של הכלכלה הישראלית", הוסיפו בבנק ישראל.
