נמל מפרץ חיפה. מחזיק שמונה מנופים של ZPMC הסינית / צילום: שלומי יוסף
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הסעיר את ענף הנמלים בעולם, כשהחליט להשקיע 20 מיליארד שקלים בייצור עגורנים מקומי, וכן להרחיב את סמכות הרשויות האמריקאיות לבחון ולחקור בעיות אבטחת סייבר בתשתיות נמלים. זאת, לאחר שעל פי דיווחים ארה"ב גילתה מודמים שמשמשים לתקשורת מרחוק ואיסוף נתונים על גבי עגורנים של היצרנית הסינית המובילה בעולם. בינתיים, נראה שבישראל מרבית המומחים ומקבלי ההחלטות מסרבים להתרגש.
● חברת השבבים הישראלית שמגייסת 120 מיליון דולר, בעזרת משקיעי מובילאיי
● ניתוח גלובס | חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים
החברה ZPMC (Shanghai Zhenhua Heavy Industries Company) יושבת בשנגחאי, ונסחרת בבורסה המקומית בשווי של 14.5 מיליארד יואן סיני (2 מיליארד דולר), בזמן שהיא חולשת על יותר מ־70% מהשוק העולמי של עגורני הנמל - אלה משמשים לפריקה וטעינה של מכולות. היא התכחשה לחשדות נגדה ואמרה כי אנשיה "מצייתים לחוקים ולתקנות של המדינות והאזורים רלוונטיים". גם במשרד החוץ בבייג'ינג פסלו את הטענות והגדירו אותן כ"פרנויה מוחלטת".
עם זאת, בממשל הסיני או בחברה אפילו לא ניסו להסביר מדוע חקירה של הוועדה לביטחון המולדת בבית הנבחרים מצאה כי בתריסר ממנופי ZPMC במדינה (מתוך יותר מ־200), ובציוד נלווה התגלו אמצעי תקשורת ללא מטרה ברורה ומבלי שהחלקים הללו בכלל נמצאים בחוזים בין בעלי הנמלים לבין החברה.
"הרסני לכלכלה"
החברה הסינית מפעילה מטה בניו ג'רזי ומחזיקה משרדים בפלורידה - בעיר היילאה ובנמל פרננדינה, וכ־80% מהעגורנים בארה"ב הם שלה. "המודמים הללו לא רק עלולים לפגוע במתחרים עסקיים בעזרת ריגול, אלא גם לשבש שרשראות אספקה ותנועת מטענים", אמר מארק גרין, יו"ר הוועדה לביטחון המולדת בבית הנבחרים. "זה דבר הרסני לכלכלה שלנו". אותה הרסניות שעליה מדבר גרין נובעת מכך שלפי הערכות, עגורני הנמל האמריקאיים מטפלים בסחורות בשווי טריליוני דולרים בשנה.
בה בעת, בקונגרס חוקרים לאחרונה את חברת ההנדסה השוויצרית ABB, משום שכ־16% ממכירותה מתבצעות עם סין. בבית הנבחרים זימנו בכירים מהחברה כדי לבחון את שיתוף הפעולה שלה עם ZPMC. בחברה הסבירו כי הם מוכרים את מוצרי הבקרה והחשמל שלהם ליצרני עגורנים רבים, כולל סיניים, אך גם לארה"ב - יעד היצוא המרכזי שלהם עם 24% מכלל המכירות.
קשה להתעלות טכנולוגית
בתגובה לגילויים הללו, החליט נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להפקיד בסמכות משמר החופים האמריקאי את הטיפול בסוגיית אבטחת הסייבר בנמלים. בד בבד, הוא הורה על השקעה של כ־20 מיליארד דולר לאורך חמש שנים בתוכנית תשתיות חדשה לנמלי ים, מתוצרת אמריקאית.
אולם, זה נראה כמו "טיפה בים" העגורנים מתוצרת ZPMC. מחיר עגורן ZMPC סביר מוערך בכ־15 מיליון דולר, לפני עלויות הובלה, התקנה ושירות. כך לפי התאחדות הנמלים האמריקאית (AAPA). זהו מחיר שמהווה כמחצית ממקביליו בשוק. גם בישראל ישנם עגורנים כאלה, בעיקר בשני נמלי הים החדשים - נמל המפרץ שמופעל על ידי החברה הסינית SIPG מחזיק שמונה מנופים, ונמל הדרום שמופעל על ידי החברה השוויצרית TIL מחזיק תשעה. בנוסף להם, גם בנמל אשדוד הממשלתי קיימים שישה עגורנים כאלו. כל אחד מהעגורנים משדר לאחור תקלות, כך שעוד בטרם הגעת טכנאי - הוא מקבל ניטור מדויק של התקלה. זו המחשה ליכולות השידור של העגורנים, שברור כי מחוברים לשרתים סיניים בדיוק כמו, למשל, מכוניות או רחפנים מתוצרת סינית.
הנמלים החדשים בדרום ובמפרץ מצויידים בחדר בקרה שדרכו מופעלים המנופים - על גביהם מותקנות מצלמות שמאפשרות שליטה, זאת בשונה מהמנופים הישנים שנמצאים בישראל שמנופאי נדרש להפעילם. לצד פריצת הדרך הטכנולוגית והיעילות הגבוהה של המנופים, יש גם החוששים מפעילותם ולא רק מטעמי ביטחון, אלא בעיקר לנוכח התעצמותה של סין בתחום הזה. ממערך הסייבר הלאומי נמסר בתגובה: "הנושא נבדק כחלק מבדיקות פרו אקטיביות שוטפות של המערך בנמל אשדוד ונשלל סיכון למתקפה".
ביטחון או תחרות?
שאול שניידר, יו"ר נמל אשדוד אמר לגלובס כי "אחרי היצף (יצוא סחורות במחירים נמוכים ממחיריהם בארץ המקור) סיני שנמשך עשור יש אובדן ידע מטורף. לאורך שנים היו שלושה שחקנים בשוק הזה, אירופאים ואמריקאים, ובכל מכרז הסינים הציעו מחירים נמוכים, עד כדי כך שהם השתלטו על כ־85% משוק המנופים בכלל".
לדבריו, בנמל אשדוד הוחלפו המערכות האלקטרוניות הסיניות לאירופיות. "אנחנו עושים את זה כאסטרטגיה שלנו, שלא לאפשר יכולת פריצה או יכולות אחרות שהסינים מפתחים, ואנחנו עובדים בצמוד עם מערך הסייבר הלאומי. החלפנו את המערכות כשהבנו את המשמעויות והחשיפות שעלולות להיות להן, והתקנו גם סנסורים שיכולים לבלום נסיונות חדירה, פריצה והשתלטות מרחוק. אנחנו מנסים להקטין את החשיפה לאפס".
שניידר הוא מהקולות הבולטים בממשלה כנגד המעורבות הסינית בנמלי ישראל, ואף הזהיר מפעילותו של נמל המפרץ. ואולם, ברשות הספנות והנמלים דחו את טענותיו במילים קשות.
בכל אופן, רב החובל יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים ומרצה באוניברסיטת חיפה מנסה להרגיע. "אין לנו סיבות לדאוג כי גם אם יש שליטה מרחוק, מה היא יכולה לתת? הם יפסיקו את העבודה, אבל יש לנו יתירות של נמלים בישראל כך שמקרה קיצוני כזה יגרום לפגיעה בכ־20% מהיכולת הנמלית. אבל זה לא רלוונטי כי אף אחד לא יפסיק את העבודה, נמל הוא עסק שנוצר בשביל לעבוד".
גם החששות מאיסוף נתונים בארה"ב לא מטרידות אותו. "איזה מידע הם כבר יכולים לאסוף? הרשויות בישראל מפרסמות לציבור כמה מכולות נכנסו, כמה יצאו, מה יש במכולות וחברות הספנות גם מפרטות יותר מזה, כך שאין ערך לאיסוף המידע. עוד הזהירו שהמנופים מסוגלים לצלם את חיל הים בחיפה. מי שעומד על הכרמל למעלה עם זום של צלם חתונות יכול לראות יותר מזה בבסיס חיל הים.
"מדברים על הרבה חששות אבל זה לא כצעקתה. גם בארה"ב עיקר השיח הוא הרבה יותר סביב תחרות טכנולוגית בין שתי המעצמות האלה - כל מדינה רוצה שהטכנולוגיה שלה תהיה השולטת ושלא יוכתבו לה דברים". גליה לביא, סגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין מסבירה שהיתרון הגדול של המנופים הסינים הוא שהם מגיעים ב"חתיכה אחת" ללא צורך בהרכבה, וכי עלויות הייצור נמוכות משמעותית.
לדבריה, "כרגע הצו לא משפיע כי בארה"ב לא דובר על החלפת עגורנים קיימים. העגורנים שבנמל המפרץ יושבים על רשת של סיבים, וברשת הזו יש מודמים שמותקנים על העגורן שמשדרים לחדר הבקרה, והבקר יודע לנווט את ההעלאה וההורדה של המכולות. יש כאן סיכון פוטנציאלי כמו בכל מוצר תקשורת שהוא. עכשיו השאלה היא עד כמה הסיכון הוא גדול ומה המידע שיכולים לקבל. הסיכון התאורטי תמיד קיים. בארה"ב יש עוד מנופים כאלו שעושים את דרכם לנמלים".