גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקוריאנים משיבים תחרות: אלה דגמי קיה ויונדאי שבדרך לישראל

דגמים חדשים של קיה ויונדאי בדרך לישראל ● החלטת ועדת הכספים לדחות את ההצעה לביטול ההטבה על האגרה השנתית לרכבים חשמליים, עלולה להביא לזינוק מס הקנייה עליהם ל־83% - ולעלייה של עשרות אלפי שקלים במחירים ● וגם: רשות התחרות תומכת באימוץ תקינות מקלות לייבוא חלפים  ● השבוע בענף הרכב

יונדאי ''קספר'' / צילום: יח''צ
יונדאי ''קספר'' / צילום: יח''צ

ההחלטה של ועדת הכספים שעשויה להזניק את מחירי הרכבים החשמליים

גורמים באוצר מעריכים: החלטת ועדת הכספים לדחות את ההצעה לביטול ההטבה על האגרה השנתית לרכב חשמלי, שתוכננה לינואר 2025, עלולה להביא להעלאה חדה במס הקנייה על רכב חשמלי בתחילת השנה הבאה. הוועדה בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נמנעה השבוע מלאשר את הצעת שרת התחבורה לבטל את ההנחה שעל פיה בעלי רכב חשמלי משלמים אגרת רישוי שנתית של כ־530 שקל בלבד, ודחתה את הדיון למועד אחר.

רוצים לרכוש רכב חדש? יכול מאוד להיות שכדאי לכם לחכות עוד קצת
זה הרכב החשמלי הנמכר בישראל
מניית טויוטה זינקה בעוד טסלה צונחת: במי מהן כדאי להשקיע?

יצוין כי בינואר 2025 אמור לפוג צו הביניים, שעל פיו מוענק מס קנייה מופחת לרכב חשמלי. אם לא יוארך הצו, מס הקנייה יעלה וישתווה לזה של כל סוגי כלי הרכב, כלומר ל־83% במקום 35% כיום. כדי למתן את הזינוק החד במס, שעלול להביא לייקור דרמטי של כלי הרכב החשמליים, הוצע בהצעת התקציב לקבוע בצו מדרגות נוספות בשיעורי מס הקנייה לשנתיים הבאות, כאשר בינואר 2025 יעלה מס הקנייה ל־45% בלבד.

אולם באוצר אומרים כי ההכנסות שהיו צפויות להיגבות כתוצאה מהעלאת האגרה השנתית על רכב חשמלי, הן חלק מהותי במימון של תוכנית הפריסה ההדרגתית. על פי תחשיבי המשרד, עלות הטבת האגרה המופחתת נאמדת כ־1,700 שקל לשנה לכל רכב חשמלי. כלומר ההכנסות הצפויות מביטול ההטבה בשנת 2025 בלבד נאמדו בכ־204 מיליון שקל. לטענת האוצר הם כבר הופנמו בתקציב. בנוסף אומרים באוצר כי קצב החדירה הנוכחי של כלי הרכב החשמליים גבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות, וברבעון הראשון של 2024 הוא כבר עומד על 25%. התחזית העדכנית האחרונה, שפרסם משרד האנרגיה בשנה שעברה, צפתה קצב חדירה דומה רק בסוף 2025. לדברי האוצר, המשמעות של הקדמת קצב החדירה תהיה הפחתה משמעותית בהכנסות המדינה ממס קנייה על רכב השנה - בממוצע כ־11 מיליארד שקל בשנה.

הצמיחה של הפלח תיקטע?

בענף הרכב מעריכים כי אם אכן יזנק מס הקנייה ל־83% בתחילת 2025, המשמעות תהיה עלייה של עשרות אלפי שקלים במחירי כלי הרכב החשמליים, ופגיעה אנושה בצמיחת הפלח.

על פי סקירת הכנסות המדינה ב־2023, ייבוא רכב חשמלי הסתכם בכ־67.3 אלף כלי רכב, עלייה של כ־59% לעומת 2022. הייבוא ירד בצורה חדה בחודשיים הראשונים של המלחמה, אולם בחודש דצמבר, לקראת העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי, הוא הסתכם בכ־57% מסך ייבוא הרכב והיה מגיע לאחוזים גבוהים אף יותר אלמלא האיום הביטחוני הכרוך בהעברת הסחורות דרך הים האדום.

הקוריאנים מעלים הילוך: דגמים חדשים של קיה ויונדאי בדרך

הסינים כובשים במהירות את השוק עם נתח כמעט שליש מהמסירות ברבעון הראשון, אולם המותגים הקוריאניים, שהחזיקו עד כה בשליש מהמכירות, נערכים להשיב מלחמה. במחצית השנייה של השנה תנחת בישראל הגרסה האמריקאית של קיה ספורטאג', שהיא ארוכה יותר ומרווחת יותר בזכות בסיס גלגלים באורך 2.75 מ', כ־7 סנטימטרים יותר מהגרסה האירופאית המשווקת בישראל. הרכב מיוצר בקוריאה וקיים במספר גרסאות גימור, שלא מוצעות כרגע. המנוע הוא 2.5 ליטר בהספק 187 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית בת 8 מהירויות. הדגם ישווק לצד הגרסה האירופאית הקיימת.

במחצית השנייה של 2024 צפוי לנחות בארץ גם הקרוס־אובר הקומפקטי החדש EV3, שחולק את הפלטפורמה עם דגמים כמו יונדאי איוניק 5, קיה EV6 וכו' . הרכב הוא בממדים גדולים מעט מאלה של יונדאי קונה ומתאפיין בעיצוב ייחודי. הוא יצויד בסוללות של 58 או 77 קילוואט ובטווח של עד יותר מ־450 ק"מ. בארה"ב, שוק היעד המרכזי שלו, צופים למחיר שיהיה נמוך בכ־15% עד 20% מה־EV6, כלומר מחיר התחלתי משוער של 170־190 אלף שקל במיסוי הנוכחי.

קיה ספורטאג' / צילום: יח''צ

גם ליונדאי מחכה שנה עמוסה עם השקה של דגמים 2024 המחודשים והמשודרגים של יונדאי טוסון, יונדאי באיון, סונטה הייבריד ויונדאי "פאליסייד" הגדול. ברבעון הבא תנחת בארץ גרסת ה־N הקרבית של יונדאי איוניק 5 והדור החדש של הקרוס־אובר הגדול סנטה־פה עם הנעה היברידית.

דגם מעניין במיוחד שצפוי להגיע לקראת סוף השנה הוא יונדאי "קספר" - מיני קרוס אובר חשמלי ואופנתי, שיגיע עם הנעה חשמלית וטווח של כ־300 ק"מ. מחירו צפוי לעמוד על פחות מ־20 אלף יורו באירופה.

רשות התחרות תומכת באימוץ תקינות מקלות לייבוא חלפים

רשות התחרות תומכת באישור הייבוא של מוצרי תחבורה, שעומדים בתקינות בין לאומיות נוספות, מלבד התקינות שמאושרות כיום בישראל. זאת ללא צורך בחקיקה מיוחדת. כך עולה ממסמך עמדה שהגישה רשות התחרות ביחס לתזכיר חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב.

בהתייחס לסוגייה של ייבוא "מוצרי תעבורה", ספציפית חלפים לרכב, נכתב בחוות הדעת כי "רשות התחרות רואה חשיבות בהכרה בתקינות זרות על מוצרים, באופן שמוביל להורדת חסמים. על כן, מוצע כי חלף ההפניה לתקינה הקנדית, תיקון הסעיף יכלול הוראה המאפשרת למנהל, בהתאם לשיקול דעת השר, להכיר בתקינות זרות נוספות ללא צורך בשינוי חקיקה נוסף. זאת, על מנת שלא להגביל את ההכרה בתקינות זרות לרשימה סגורה, שקשה לשנותה בהתאם לשינויים במצב האסדרה והתקינה בעולם".

יצוין כי כיום ניתן לייבא בחוק רק כלי רכב שעומדים בתקינה של האיחוד האירופאי, או לחלופין בתקינה האמריקאית או הקנדית. שאר תקינות הרכב בעולם, שהן מקלות יותר בכל הנוגע לדרישות הסביבתיות והבטיחותיות, אינן מוכרות בישראל.

עובדה זו מהווה חסם שהגביל עד כה את הייבוא של דגמים ומותגים רבים, בעיקר מסין, שלא צלחו את משוכת התקינה המערבית. אולם אם אכן יתאפשר למשרד התחבורה להכיר בתקינות רכב נוספות לצורך ייבוא, כגון תקינת הרכב של מדינות המפרץ (GCC) והתקינה הסינית, יפתחו מקורות אספקה חדשים משמעותיים. מדינות המפרץ, למשל, מהווות "צומת" של יבוא ויצוא רכב חדש ומוזל לכל אזור המזרח התיכון ואפריקה, אולם רוב כלי הרכב שמיוצאים ממנה אינם כשירים לייבוא לישראל.

מרשות התחרות נמסר: "עמדת רשות התחרות שנשלחה למשרד התחבורה ממליצה לאמץ תקינה זרה ביחס לחלקי חילוף לרכבים (שכן עמדתה התבקשה באופן פרטני ביחס לנושא זה). ככלל, רשות התחרות סבורה שהכרה בתקינות זרות תורמת לתחרות ולצרכן".

עוד כתבות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"