גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהשכר הוא רק בונוס: הכירו את שיאני השכר בבורסה של תל אביב

תגמול של 10 מיליון שקל בשנה הוא כבר לא תופעה נדירה אצל שיאני השכר בשוק ההון, אך מתברר כי פחות מרבע מהסכום שקיבלו מיוחס לשכרם החודשי, ויותר ממחציתו כלל אינו יוצא מקופת החברה ● וגם: מי הבכירים שקיבלו את רוב שכרם במזומן

צילומים: עידן גרוס, שלומי יוסף, יח''צ איתקה
צילומים: עידן גרוס, שלומי יוסף, יח''צ איתקה

מנהלי החברות הציבוריות הגדולות בישראל נהנים משכר גבוה מאוד, בלשון המעטה. כזה שבצמרת שיאני התגמול מגיע ל־9,000 שקל לשעה - מה שרבים בישראל מרוויחים בחודש שלם. בדיקת גלובס מלמדת כי עלות העסקתם של 20 משיאני השכר בחברות הנסחרות בבורסה בת"א הגיעה אשתקד ליותר מ־300 מיליון שקל, ובשלוש שנים היא מתקרבת למיליארד.

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023
115 מיליון שקל בעשור: הדוחות חשפו את המנכ"ל המתוגמל בבורסת תל אביב
כשפעילות מועדוני הלקוחות שווה יותר מהחברה כולה

שלא במפתיע רוב השמות ברשימה מתברגים מדי שנה מחדש בצמרת הטבלה, ונהנים מתגמול מפנק בעלות שנתית של יותר מ־10 מיליון שקל. בולט מעל כולם, בדרך כלל במקום הראשון, הוא ברק עילם, מנכ"ל חברת התוכנה נייס - נכון להיום החברה הגדולה בבורסה בת"א, שנסחרת במקביל גם בבורסת נאסד"ק.

בשנה החולפת נהנה עילם מחבילת תגמול כוללת בעלות של כ־90 מיליון שקל. אחריו שורה של מנהלים שהביאו הביתה אשתקד כ־21 מיליון שקל כל אחד: מוטי גוטמן, מנכ"ל חברת המחשוב מטריקס; גלעד מאירסון, יו"ר חברת חיפושי הנפט והגז איתקה של קבוצת דלק; ואיתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת הבנייה והתשתיות אלקטרה.

"מדובר בשכר מוגזם. אין שום סיבה שמנכ"ל חברה ישראלית ירוויח כל כך הרבה בשנה אחת", אומר לגלובס גורם בכיר בשוק ההון, המתמחה בתוכניות תגמול למנהלים. "כשמנכ"לים של בנקים בישראל מקבלים 3.5 מיליון שקל ומנכ"ל טוב בשוק מקבל 5-6 מיליון, תגמול של 10 ו־20 מיליון שקל לשנה לא נראה טוב. זה יוצר התנגדות בגופים המוסדיים ומוביל לריצה של עלויות השכר כלפי מעלה. מנכ"ל אחר רואה את השכר הגבוה ואומר 'גם אני רוצה'".

באופן לא מפתיע צמרת טבלת שיאני השכר מורכבת בעיקר מהמנכ"לים של החברות הגדולות בבורסה שנסחרות במדד ת"א 35, אך ניתן למצוא ברשימה גם מנהלי חברות מהשורה השנייה מבחינת שווי שוק, הנסחרות במדד ת"א 90, שעלות העסקתם עמדה אשתקד על כ־10 מיליון שקל. בין אלו: חברת המלונות פתאל (בעל השליטה דוד פתאל), רשת האופנה פוקס (הבעלים הראל ויזל), יבואנית הרכב קרסו מוטורס (איציק וייץ), והחברה האחות קרסו נדל"ן (דן פרנס).

יותר מפתיע, לכאורה, למצוא ברשימת השיאנים גם את מאור דואק למשל, מנכ"ל חברת האשראי החוץ בנקאי מניף. שווי השוק של החברה (כ־700 מיליון שקל) אינו מספיק גבוה כדי להיסחר במדדים המובילים של ת"א, אך דואק מככב בצמרת שכר הבכירים מאז הנפקת החברה בשנת 2020. התגמול שלו נשאר די יציב בשלוש השנים האחרונות, כ־10 מיליון שקל בשנה.

להלן כמה תובנות מנתוני התגמול של שיאני השכר בבורסה של תל אביב:

רק כ־20% מעלות השכר מגיעה ממשכורת

בדקנו כמה מתוך עלות התגמול של שיאני השכר בשנת 2023 מהווה השכר החודשי שהם מקבלים, וכן המענקים להם זכו אשתקד, ובקיצור מה רכיב המזומן שנכנס לחשבון הבנק שלהם. התשובה, והיא אינה שונה בהרבה מנתוני שנים קודמות - פחות מחצי.

כדי להבין כיצד זה קורה נסביר כי עלות השכר מורכבת משלושה רכיבים מרכזיים: שכר חודשי ותוספות נלוות, מענקים שונים הנגזרים מעמידה ביעדים שהגדירה החברה וכן תגמול הוני - בדרך כלל אופציות או מניות של החברה, שאינן נכנסות לחשבון הבנק (הוצאה לא תזרימית של החברה).

מהנתונים המצרפיים של 20 שיאני השכר בשנה החולפת, עולה כי הרכיב ההוני היווה 53% מעלות שכרם, לעומת 49% בשנת 2022. רכיב המענקים שקיבלו הבכירים עמד אשתקד על 26% לעומת 30% בשנה שקדמה, ורכיב השכר החודשי עמד על כ־20% בלבד מעלות התגמול המצרפית בשלוש השנים האחרונות.

זה לא תמיד היה כך. לדברי גל סטאל, יו"ר ובעלים של חברת הייעוץ אנטרופי, "לפני 10 שנים המנהלים היו מקבלים בעיקר שכר ומענקים ופחות תגמול הוני (אופציות ומניות). השכר היה עולה לאורך השנים, עד שנתקל בתקרה מסוימת". בתגמול ההוני, לדבריו, הכללים שונים ופרועים בהרבה.

סטאל מסביר כי "המטרה של התגמול ההוני היא להתאים ככל האפשר את האינטרס של מנכ"ל החברה לאינטרס של בעלי המניות, כך שהתגמול יושפע לחיוב אם החברה תציג ביצועים עסקיים טובים, שבעקבותיהם המניה תעלה. הגופים המוסדיים הבינו את זה והיום הם דוחפים לתגמול כזה".

בשוק אומרים שהשינוי בדפוסי התגמול לבכירים התחולל לאחר שהמוסדיים (בתי ההשקעות וחברות הביטוח שמנהלים את חסכונות הציבור) הבינו שיש לא פעם התנגשות בין אינטרס של מנהלים להראות הצלחות בטווח הקצר, לאלו של בעלי המניות המעוניינים בשיפור עקבי ומתמשך.

"בשיטת התגמול הישנה, מנכ"ל היה יכול להציג עסקה או שיפור חד פעמי בקדנציה שלו, גם כשהוא יודע שבראייה ארוכת טווח זה יפגע בחברה ויגרום למניה לאבד מערכה. תגמול הוני מנסה לגרום למנהל לחשוב גם על טובת החברה בטווח הארוך", אומר סטאל.

תגמול שלא מוציא כסף מקופת החברה

בכיר בשוק מוסיף כי יתרון נוסף של התגמול ההוני, שהפך לרכיב המרכזי בשכר המנהלים הבכירים, הוא שלא מדובר בהוצאה כספית תזרימית, אלא חשבונאית בלבד. במילים אחרות, כשחברה מעניקה תגמול הוני לא יוצא כסף מהקופה, אך ההוצאה כן נרשמת בדוח הרווח והפסד.

"זה משנה, כי לא לכל החברות יש תזרים מזומנים בריא שיכול לתמוך בתגמולי שכר גבוהים. יש לכך גם השפעה על היכולת לחלק דיבידנדים למשל", אומר אותו בכיר בשוק. "לכן, חברות והגופים המוסדיים, שהם בעלי מניות מרכזיים, עשויים להיות 'קמצנים' בשכר הבסיס ולהגביל אותו, אבל באמצעות התגמול ההוני מנהלים יכולים להגיע לשכר גבוה הרבה יותר".

השיטה כאמור הפכה לדרך המלך בבורסה המקומית. באנטרופי סבורים שזו השיטה הנכונה, אך מודים שיש גם בעיות: "זה לא פותר לגמרי את הבעיה, כיוון שכאשר מנהל עוזב את החברה בדרך כלל הוא מממש את ההחזקות שלו באופן מיידי, ולא נשאר מושקע בחברה לטווח הארוך. אך בכל זאת מנגנון התגמול הזה יוצר קשר ומחויבות הרבה יותר חזקים מאשר משכורת ומענק".

באשר לשיאן השכר בבורסה, ברק עילם מנייס, שמעל 90% מעלות שכרו היא בתגמול הוני, אומר גורם בשוק כי "השליטה בחברה מאוד מבוזרת ואין בעל מניות דומיננטי שמרגיש שהקצאת המניות לעילם היא על חשבונו. זה לא מדלל אף בעל מניות ספציפי, וכולם מוכנים לזרום עם זה. זה גם מצביע על כיצד עילם תופס את החברה - השכר שלו קשור בצורה הדוקה לביצועי המניה, והוא רוצה שהיא תעלה".

סטאל מאנטרופי מוסיף כי "שיטת התגמול הזו טובה כל עוד לא מנצלים אותה לרעה באמצעות תגמול מוגזם. יש דוגמאות מהשנה האחרונה בבורסה שהמוסדיים לא אישרו חבילות שכר גדולות במיוחד למנכ"לים באסיפה הכללית, אבל דירקטוריון החברה ביטל את החלטתם ואישר את השכר לאותם הבכירים בדרך של 'אובר־רולינג', וזה בעייתי" (למשל במטריקס ובאלקטרה, נ"א).

בשאלה האם נכון לקשור בין תגמול המנהל לבין ביצועי המניה, בכיר בשוק סבור שלא, מאחר ש"זה יכול להיות קשור לביצועים שלו אך ייתכן גם שלא. אם כל שוק המניות בעולם נופל, זה לא בגלל ביצועים חלשים של המנהל, זה גורם מאקרו כלכלי".

סטאל מסכים כי "זה יכול להיות לא הגון בטווח הקצר, בגלל נפילה בשוק למשל", אך סבור שיש בכך ערך מסוים, שכן "זה פועל לשני הכיוונים; בקורונה הרבה חברות עלו משמעותית. אם החברה מכרה בקורונה פי 2 דרך האינטרנט, זה לא בזכות המנהל. מעבר לכך, אם הבורסה נופלת והמנכ"ל הפסיד תגמול משמעותי, הוא ינסה לחשוב איך לפעול לשיפור החברה ולקדם אותה. לא יכול להיות שהמניה תיפול והמנהל יקבל את השכר שלו כתמול־שלשום".

הבכירים שמעדיפים לקבל את שכרם במזומן

אם טבלת שכר הבכירים הייתה מורכבת מתקבולים של כסף מזומן בלבד, היא הייתה נראית אחרת לגמרי. מבנה התגמול הנוכחי של השיאנים, שמושפע כאמור בעיקר מתגמולים הוניים נדיבים, מאפשר למנהלים רבים להישאר "מתחת לרדאר", ובעיקר אמורים הדברים בבעלי שליטה שמכהנים בתפקידי ניהול, אשר מעדיפים לקבל את רוב הכסף ביד (בשכר ומענקים).

בין השמות הבולטים ברשימת הבעלים־מנהלים ניתן למנות את דוד פתאל מרשת המלונאות, הראל ויזל מפוקס וזוהר לוי מסאמיט נדל"ן (שנמצאים ברשימת השיאנים עם תגמולים של קרוב ל־10 מיליון שקל בשנה), ולצדם את נתן חץ, מנכ"ל חברת החזקות הנדל"ן והאנרגיה המתחדשת אלוני חץ (שכר בעלות של כ־6 מיליון שקל אשתקד); חיים כצמן, שמנהל את ענקית המרכזים המסחריים ג'י סיטי (גם כן כ־6 מיליון שקל); צחי ארבוב, יו"ר ובעלי החברה היזמית אקרו נדל"ן; (5.5 מיליון שקל); והאחים דני ומייקי זלקינד ששולטים בקבוצת אלקו (כ־7 מיליון שקל ביחד).

"מנכ"ל שהוא בעל שליטה ומחזיק למשל ב־60% מהחברה, לא צריך עוד מניות", סבור סטאל מאנטרופי. "ברור שהאינטרס שלו זהה לזה של בעלי המניות, הוא רוצה להעלות את מחיר המניה, ולכן ככל הנראה לא ייקח על חשבונה סיכונים גדולים מדי ולא מחושבים. הוא ינהל את הסיכונים וההזדמנויות של החברה".

גורם בכיר נוסף בשוק ההון מסכים עם סטאל באופן עקרוני אך מציע הסבר נוסף: "מנהלים כאלה שהם גם בעלי שליטה רוצים להיות מתוגמלים גם על העבודה הקשה שלהם, ולא ליהנות רק מדיבידנדים". מנגד, הוא מציין כי "במקרים מסוימים כשבעל השליטה מצפה לקבל כסף מזומן, הדבר מעיד גם על הציפיות שלו מהחברה. אם הוא לא מאמין ששווי המניה יכול לעלות לאורך זמן, הוא יותר ייטה למשוך כסף מזומן מהחברה.

"מנהל שמאמין שיש במניה של החברה פוטנציאל עליות משמעותי, יסכים יותר לקבל תגמול הוני וליהנות מעליית מחיר המניה בעתיד".

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-40%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"