גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהשכר הוא רק בונוס: הכירו את שיאני השכר בבורסה של תל אביב

תגמול של 10 מיליון שקל בשנה הוא כבר לא תופעה נדירה אצל שיאני השכר בשוק ההון, אך מתברר כי פחות מרבע מהסכום שקיבלו מיוחס לשכרם החודשי, ויותר ממחציתו כלל אינו יוצא מקופת החברה ● וגם: מי הבכירים שקיבלו את רוב שכרם במזומן

צילומים: עידן גרוס, שלומי יוסף, יח''צ איתקה
צילומים: עידן גרוס, שלומי יוסף, יח''צ איתקה

מנהלי החברות הציבוריות הגדולות בישראל נהנים משכר גבוה מאוד, בלשון המעטה. כזה שבצמרת שיאני התגמול מגיע ל־9,000 שקל לשעה - מה שרבים בישראל מרוויחים בחודש שלם. בדיקת גלובס מלמדת כי עלות העסקתם של 20 משיאני השכר בחברות הנסחרות בבורסה בת"א הגיעה אשתקד ליותר מ־300 מיליון שקל, ובשלוש שנים היא מתקרבת למיליארד.

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023
115 מיליון שקל בעשור: הדוחות חשפו את המנכ"ל המתוגמל בבורסת תל אביב
כשפעילות מועדוני הלקוחות שווה יותר מהחברה כולה

שלא במפתיע רוב השמות ברשימה מתברגים מדי שנה מחדש בצמרת הטבלה, ונהנים מתגמול מפנק בעלות שנתית של יותר מ־10 מיליון שקל. בולט מעל כולם, בדרך כלל במקום הראשון, הוא ברק עילם, מנכ"ל חברת התוכנה נייס - נכון להיום החברה הגדולה בבורסה בת"א, שנסחרת במקביל גם בבורסת נאסד"ק.

בשנה החולפת נהנה עילם מחבילת תגמול כוללת בעלות של כ־90 מיליון שקל. אחריו שורה של מנהלים שהביאו הביתה אשתקד כ־21 מיליון שקל כל אחד: מוטי גוטמן, מנכ"ל חברת המחשוב מטריקס; גלעד מאירסון, יו"ר חברת חיפושי הנפט והגז איתקה של קבוצת דלק; ואיתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת הבנייה והתשתיות אלקטרה.

"מדובר בשכר מוגזם. אין שום סיבה שמנכ"ל חברה ישראלית ירוויח כל כך הרבה בשנה אחת", אומר לגלובס גורם בכיר בשוק ההון, המתמחה בתוכניות תגמול למנהלים. "כשמנכ"לים של בנקים בישראל מקבלים 3.5 מיליון שקל ומנכ"ל טוב בשוק מקבל 5-6 מיליון, תגמול של 10 ו־20 מיליון שקל לשנה לא נראה טוב. זה יוצר התנגדות בגופים המוסדיים ומוביל לריצה של עלויות השכר כלפי מעלה. מנכ"ל אחר רואה את השכר הגבוה ואומר 'גם אני רוצה'".

באופן לא מפתיע צמרת טבלת שיאני השכר מורכבת בעיקר מהמנכ"לים של החברות הגדולות בבורסה שנסחרות במדד ת"א 35, אך ניתן למצוא ברשימה גם מנהלי חברות מהשורה השנייה מבחינת שווי שוק, הנסחרות במדד ת"א 90, שעלות העסקתם עמדה אשתקד על כ־10 מיליון שקל. בין אלו: חברת המלונות פתאל (בעל השליטה דוד פתאל), רשת האופנה פוקס (הבעלים הראל ויזל), יבואנית הרכב קרסו מוטורס (איציק וייץ), והחברה האחות קרסו נדל"ן (דן פרנס).

יותר מפתיע, לכאורה, למצוא ברשימת השיאנים גם את מאור דואק למשל, מנכ"ל חברת האשראי החוץ בנקאי מניף. שווי השוק של החברה (כ־700 מיליון שקל) אינו מספיק גבוה כדי להיסחר במדדים המובילים של ת"א, אך דואק מככב בצמרת שכר הבכירים מאז הנפקת החברה בשנת 2020. התגמול שלו נשאר די יציב בשלוש השנים האחרונות, כ־10 מיליון שקל בשנה.

להלן כמה תובנות מנתוני התגמול של שיאני השכר בבורסה של תל אביב:

רק כ־20% מעלות השכר מגיעה ממשכורת

בדקנו כמה מתוך עלות התגמול של שיאני השכר בשנת 2023 מהווה השכר החודשי שהם מקבלים, וכן המענקים להם זכו אשתקד, ובקיצור מה רכיב המזומן שנכנס לחשבון הבנק שלהם. התשובה, והיא אינה שונה בהרבה מנתוני שנים קודמות - פחות מחצי.

כדי להבין כיצד זה קורה נסביר כי עלות השכר מורכבת משלושה רכיבים מרכזיים: שכר חודשי ותוספות נלוות, מענקים שונים הנגזרים מעמידה ביעדים שהגדירה החברה וכן תגמול הוני - בדרך כלל אופציות או מניות של החברה, שאינן נכנסות לחשבון הבנק (הוצאה לא תזרימית של החברה).

מהנתונים המצרפיים של 20 שיאני השכר בשנה החולפת, עולה כי הרכיב ההוני היווה 53% מעלות שכרם, לעומת 49% בשנת 2022. רכיב המענקים שקיבלו הבכירים עמד אשתקד על 26% לעומת 30% בשנה שקדמה, ורכיב השכר החודשי עמד על כ־20% בלבד מעלות התגמול המצרפית בשלוש השנים האחרונות.

זה לא תמיד היה כך. לדברי גל סטאל, יו"ר ובעלים של חברת הייעוץ אנטרופי, "לפני 10 שנים המנהלים היו מקבלים בעיקר שכר ומענקים ופחות תגמול הוני (אופציות ומניות). השכר היה עולה לאורך השנים, עד שנתקל בתקרה מסוימת". בתגמול ההוני, לדבריו, הכללים שונים ופרועים בהרבה.

סטאל מסביר כי "המטרה של התגמול ההוני היא להתאים ככל האפשר את האינטרס של מנכ"ל החברה לאינטרס של בעלי המניות, כך שהתגמול יושפע לחיוב אם החברה תציג ביצועים עסקיים טובים, שבעקבותיהם המניה תעלה. הגופים המוסדיים הבינו את זה והיום הם דוחפים לתגמול כזה".

בשוק אומרים שהשינוי בדפוסי התגמול לבכירים התחולל לאחר שהמוסדיים (בתי ההשקעות וחברות הביטוח שמנהלים את חסכונות הציבור) הבינו שיש לא פעם התנגשות בין אינטרס של מנהלים להראות הצלחות בטווח הקצר, לאלו של בעלי המניות המעוניינים בשיפור עקבי ומתמשך.

"בשיטת התגמול הישנה, מנכ"ל היה יכול להציג עסקה או שיפור חד פעמי בקדנציה שלו, גם כשהוא יודע שבראייה ארוכת טווח זה יפגע בחברה ויגרום למניה לאבד מערכה. תגמול הוני מנסה לגרום למנהל לחשוב גם על טובת החברה בטווח הארוך", אומר סטאל.

תגמול שלא מוציא כסף מקופת החברה

בכיר בשוק מוסיף כי יתרון נוסף של התגמול ההוני, שהפך לרכיב המרכזי בשכר המנהלים הבכירים, הוא שלא מדובר בהוצאה כספית תזרימית, אלא חשבונאית בלבד. במילים אחרות, כשחברה מעניקה תגמול הוני לא יוצא כסף מהקופה, אך ההוצאה כן נרשמת בדוח הרווח והפסד.

"זה משנה, כי לא לכל החברות יש תזרים מזומנים בריא שיכול לתמוך בתגמולי שכר גבוהים. יש לכך גם השפעה על היכולת לחלק דיבידנדים למשל", אומר אותו בכיר בשוק. "לכן, חברות והגופים המוסדיים, שהם בעלי מניות מרכזיים, עשויים להיות 'קמצנים' בשכר הבסיס ולהגביל אותו, אבל באמצעות התגמול ההוני מנהלים יכולים להגיע לשכר גבוה הרבה יותר".

השיטה כאמור הפכה לדרך המלך בבורסה המקומית. באנטרופי סבורים שזו השיטה הנכונה, אך מודים שיש גם בעיות: "זה לא פותר לגמרי את הבעיה, כיוון שכאשר מנהל עוזב את החברה בדרך כלל הוא מממש את ההחזקות שלו באופן מיידי, ולא נשאר מושקע בחברה לטווח הארוך. אך בכל זאת מנגנון התגמול הזה יוצר קשר ומחויבות הרבה יותר חזקים מאשר משכורת ומענק".

באשר לשיאן השכר בבורסה, ברק עילם מנייס, שמעל 90% מעלות שכרו היא בתגמול הוני, אומר גורם בשוק כי "השליטה בחברה מאוד מבוזרת ואין בעל מניות דומיננטי שמרגיש שהקצאת המניות לעילם היא על חשבונו. זה לא מדלל אף בעל מניות ספציפי, וכולם מוכנים לזרום עם זה. זה גם מצביע על כיצד עילם תופס את החברה - השכר שלו קשור בצורה הדוקה לביצועי המניה, והוא רוצה שהיא תעלה".

סטאל מאנטרופי מוסיף כי "שיטת התגמול הזו טובה כל עוד לא מנצלים אותה לרעה באמצעות תגמול מוגזם. יש דוגמאות מהשנה האחרונה בבורסה שהמוסדיים לא אישרו חבילות שכר גדולות במיוחד למנכ"לים באסיפה הכללית, אבל דירקטוריון החברה ביטל את החלטתם ואישר את השכר לאותם הבכירים בדרך של 'אובר־רולינג', וזה בעייתי" (למשל במטריקס ובאלקטרה, נ"א).

בשאלה האם נכון לקשור בין תגמול המנהל לבין ביצועי המניה, בכיר בשוק סבור שלא, מאחר ש"זה יכול להיות קשור לביצועים שלו אך ייתכן גם שלא. אם כל שוק המניות בעולם נופל, זה לא בגלל ביצועים חלשים של המנהל, זה גורם מאקרו כלכלי".

סטאל מסכים כי "זה יכול להיות לא הגון בטווח הקצר, בגלל נפילה בשוק למשל", אך סבור שיש בכך ערך מסוים, שכן "זה פועל לשני הכיוונים; בקורונה הרבה חברות עלו משמעותית. אם החברה מכרה בקורונה פי 2 דרך האינטרנט, זה לא בזכות המנהל. מעבר לכך, אם הבורסה נופלת והמנכ"ל הפסיד תגמול משמעותי, הוא ינסה לחשוב איך לפעול לשיפור החברה ולקדם אותה. לא יכול להיות שהמניה תיפול והמנהל יקבל את השכר שלו כתמול־שלשום".

הבכירים שמעדיפים לקבל את שכרם במזומן

אם טבלת שכר הבכירים הייתה מורכבת מתקבולים של כסף מזומן בלבד, היא הייתה נראית אחרת לגמרי. מבנה התגמול הנוכחי של השיאנים, שמושפע כאמור בעיקר מתגמולים הוניים נדיבים, מאפשר למנהלים רבים להישאר "מתחת לרדאר", ובעיקר אמורים הדברים בבעלי שליטה שמכהנים בתפקידי ניהול, אשר מעדיפים לקבל את רוב הכסף ביד (בשכר ומענקים).

בין השמות הבולטים ברשימת הבעלים־מנהלים ניתן למנות את דוד פתאל מרשת המלונאות, הראל ויזל מפוקס וזוהר לוי מסאמיט נדל"ן (שנמצאים ברשימת השיאנים עם תגמולים של קרוב ל־10 מיליון שקל בשנה), ולצדם את נתן חץ, מנכ"ל חברת החזקות הנדל"ן והאנרגיה המתחדשת אלוני חץ (שכר בעלות של כ־6 מיליון שקל אשתקד); חיים כצמן, שמנהל את ענקית המרכזים המסחריים ג'י סיטי (גם כן כ־6 מיליון שקל); צחי ארבוב, יו"ר ובעלי החברה היזמית אקרו נדל"ן; (5.5 מיליון שקל); והאחים דני ומייקי זלקינד ששולטים בקבוצת אלקו (כ־7 מיליון שקל ביחד).

"מנכ"ל שהוא בעל שליטה ומחזיק למשל ב־60% מהחברה, לא צריך עוד מניות", סבור סטאל מאנטרופי. "ברור שהאינטרס שלו זהה לזה של בעלי המניות, הוא רוצה להעלות את מחיר המניה, ולכן ככל הנראה לא ייקח על חשבונה סיכונים גדולים מדי ולא מחושבים. הוא ינהל את הסיכונים וההזדמנויות של החברה".

גורם בכיר נוסף בשוק ההון מסכים עם סטאל באופן עקרוני אך מציע הסבר נוסף: "מנהלים כאלה שהם גם בעלי שליטה רוצים להיות מתוגמלים גם על העבודה הקשה שלהם, ולא ליהנות רק מדיבידנדים". מנגד, הוא מציין כי "במקרים מסוימים כשבעל השליטה מצפה לקבל כסף מזומן, הדבר מעיד גם על הציפיות שלו מהחברה. אם הוא לא מאמין ששווי המניה יכול לעלות לאורך זמן, הוא יותר ייטה למשוך כסף מזומן מהחברה.

"מנהל שמאמין שיש במניה של החברה פוטנציאל עליות משמעותי, יסכים יותר לקבל תגמול הוני וליהנות מעליית מחיר המניה בעתיד".

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה