גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהשכר הוא רק בונוס: הכירו את שיאני השכר בבורסה של תל אביב

תגמול של 10 מיליון שקל בשנה הוא כבר לא תופעה נדירה אצל שיאני השכר בשוק ההון, אך מתברר כי פחות מרבע מהסכום שקיבלו מיוחס לשכרם החודשי, ויותר ממחציתו כלל אינו יוצא מקופת החברה ● וגם: מי הבכירים שקיבלו את רוב שכרם במזומן

צילומים: עידן גרוס, שלומי יוסף, יח''צ איתקה
צילומים: עידן גרוס, שלומי יוסף, יח''צ איתקה

מנהלי החברות הציבוריות הגדולות בישראל נהנים משכר גבוה מאוד, בלשון המעטה. כזה שבצמרת שיאני התגמול מגיע ל־9,000 שקל לשעה - מה שרבים בישראל מרוויחים בחודש שלם. בדיקת גלובס מלמדת כי עלות העסקתם של 20 משיאני השכר בחברות הנסחרות בבורסה בת"א הגיעה אשתקד ליותר מ־300 מיליון שקל, ובשלוש שנים היא מתקרבת למיליארד.

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023  
115 מיליון שקל בעשור: הדוחות חשפו את המנכ"ל המתוגמל בבורסת תל אביב 
כשפעילות מועדוני הלקוחות שווה יותר מהחברה כולה 

שלא במפתיע רוב השמות ברשימה מתברגים מדי שנה מחדש בצמרת הטבלה, ונהנים מתגמול מפנק בעלות שנתית של יותר מ־10 מיליון שקל. בולט מעל כולם, בדרך כלל במקום הראשון, הוא ברק עילם, מנכ"ל חברת התוכנה נייס - נכון להיום החברה הגדולה בבורסה בת"א, שנסחרת במקביל גם בבורסת נאסד"ק.

בשנה החולפת נהנה עילם מחבילת תגמול כוללת בעלות של כ־90 מיליון שקל. אחריו שורה של מנהלים שהביאו הביתה אשתקד כ־21 מיליון שקל כל אחד: מוטי גוטמן, מנכ"ל חברת המחשוב מטריקס; גלעד מאירסון, יו"ר חברת חיפושי הנפט והגז איתקה של קבוצת דלק; ואיתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת הבנייה והתשתיות אלקטרה.

"מדובר בשכר מוגזם. אין שום סיבה שמנכ"ל חברה ישראלית ירוויח כל כך הרבה בשנה אחת", אומר לגלובס גורם בכיר בשוק ההון, המתמחה בתוכניות תגמול למנהלים. "כשמנכ"לים של בנקים בישראל מקבלים 3.5 מיליון שקל ומנכ"ל טוב בשוק מקבל 5-6 מיליון, תגמול של 10 ו־20 מיליון שקל לשנה לא נראה טוב. זה יוצר התנגדות בגופים המוסדיים ומוביל לריצה של עלויות השכר כלפי מעלה. מנכ"ל אחר רואה את השכר הגבוה ואומר 'גם אני רוצה'".

באופן לא מפתיע צמרת טבלת שיאני השכר מורכבת בעיקר מהמנכ"לים של החברות הגדולות בבורסה שנסחרות במדד ת"א 35, אך ניתן למצוא ברשימה גם מנהלי חברות מהשורה השנייה מבחינת שווי שוק, הנסחרות במדד ת"א 90, שעלות העסקתם עמדה אשתקד על כ־10 מיליון שקל. בין אלו: חברת המלונות פתאל (בעל השליטה דוד פתאל), רשת האופנה פוקס (הבעלים הראל ויזל), יבואנית הרכב קרסו מוטורס (איציק וייץ), והחברה האחות קרסו נדל"ן (דן פרנס).

 

יותר מפתיע, לכאורה, למצוא ברשימת השיאנים גם את מאור דואק למשל, מנכ"ל חברת האשראי החוץ בנקאי מניף. שווי השוק של החברה (כ־700 מיליון שקל) אינו מספיק גבוה כדי להיסחר במדדים המובילים של ת"א, אך דואק מככב בצמרת שכר הבכירים מאז הנפקת החברה בשנת 2020. התגמול שלו נשאר די יציב בשלוש השנים האחרונות, כ־10 מיליון שקל בשנה.

להלן כמה תובנות מנתוני התגמול של שיאני השכר בבורסה של תל אביב:

רק כ־20% מעלות השכר מגיעה ממשכורת

בדקנו כמה מתוך עלות התגמול של שיאני השכר בשנת 2023 מהווה השכר החודשי שהם מקבלים, וכן המענקים להם זכו אשתקד, ובקיצור מה רכיב המזומן שנכנס לחשבון הבנק שלהם. התשובה, והיא אינה שונה בהרבה מנתוני שנים קודמות - פחות מחצי.

כדי להבין כיצד זה קורה נסביר כי עלות השכר מורכבת משלושה רכיבים מרכזיים: שכר חודשי ותוספות נלוות, מענקים שונים הנגזרים מעמידה ביעדים שהגדירה החברה וכן תגמול הוני - בדרך כלל אופציות או מניות של החברה, שאינן נכנסות לחשבון הבנק (הוצאה לא תזרימית של החברה).

מהנתונים המצרפיים של 20 שיאני השכר בשנה החולפת, עולה כי הרכיב ההוני היווה 53% מעלות שכרם, לעומת 49% בשנת 2022. רכיב המענקים שקיבלו הבכירים עמד אשתקד על 26% לעומת 30% בשנה שקדמה, ורכיב השכר החודשי עמד על כ־20% בלבד מעלות התגמול המצרפית בשלוש השנים האחרונות.

זה לא תמיד היה כך. לדברי גל סטאל, יו"ר ובעלים של חברת הייעוץ אנטרופי, "לפני 10 שנים המנהלים היו מקבלים בעיקר שכר ומענקים ופחות תגמול הוני (אופציות ומניות). השכר היה עולה לאורך השנים, עד שנתקל בתקרה מסוימת". בתגמול ההוני, לדבריו, הכללים שונים ופרועים בהרבה.

 

סטאל מסביר כי "המטרה של התגמול ההוני היא להתאים ככל האפשר את האינטרס של מנכ"ל החברה לאינטרס של בעלי המניות, כך שהתגמול יושפע לחיוב אם החברה תציג ביצועים עסקיים טובים, שבעקבותיהם המניה תעלה. הגופים המוסדיים הבינו את זה והיום הם דוחפים לתגמול כזה".

בשוק אומרים שהשינוי בדפוסי התגמול לבכירים התחולל לאחר שהמוסדיים (בתי ההשקעות וחברות הביטוח שמנהלים את חסכונות הציבור) הבינו שיש לא פעם התנגשות בין אינטרס של מנהלים להראות הצלחות בטווח הקצר, לאלו של בעלי המניות המעוניינים בשיפור עקבי ומתמשך.

"בשיטת התגמול הישנה, מנכ"ל היה יכול להציג עסקה או שיפור חד פעמי בקדנציה שלו, גם כשהוא יודע שבראייה ארוכת טווח זה יפגע בחברה ויגרום למניה לאבד מערכה. תגמול הוני מנסה לגרום למנהל לחשוב גם על טובת החברה בטווח הארוך", אומר סטאל.

תגמול שלא מוציא כסף מקופת החברה

בכיר בשוק מוסיף כי יתרון נוסף של התגמול ההוני, שהפך לרכיב המרכזי בשכר המנהלים הבכירים, הוא שלא מדובר בהוצאה כספית תזרימית, אלא חשבונאית בלבד. במילים אחרות, כשחברה מעניקה תגמול הוני לא יוצא כסף מהקופה, אך ההוצאה כן נרשמת בדוח הרווח והפסד.

"זה משנה, כי לא לכל החברות יש תזרים מזומנים בריא שיכול לתמוך בתגמולי שכר גבוהים. יש לכך גם השפעה על היכולת לחלק דיבידנדים למשל", אומר אותו בכיר בשוק. "לכן, חברות והגופים המוסדיים, שהם בעלי מניות מרכזיים, עשויים להיות 'קמצנים' בשכר הבסיס ולהגביל אותו, אבל באמצעות התגמול ההוני מנהלים יכולים להגיע לשכר גבוה הרבה יותר".

השיטה כאמור הפכה לדרך המלך בבורסה המקומית. באנטרופי סבורים שזו השיטה הנכונה, אך מודים שיש גם בעיות: "זה לא פותר לגמרי את הבעיה, כיוון שכאשר מנהל עוזב את החברה בדרך כלל הוא מממש את ההחזקות שלו באופן מיידי, ולא נשאר מושקע בחברה לטווח הארוך. אך בכל זאת מנגנון התגמול הזה יוצר קשר ומחויבות הרבה יותר חזקים מאשר משכורת ומענק".

באשר לשיאן השכר בבורסה, ברק עילם מנייס, שמעל 90% מעלות שכרו היא בתגמול הוני, אומר גורם בשוק כי "השליטה בחברה מאוד מבוזרת ואין בעל מניות דומיננטי שמרגיש שהקצאת המניות לעילם היא על חשבונו. זה לא מדלל אף בעל מניות ספציפי, וכולם מוכנים לזרום עם זה. זה גם מצביע על כיצד עילם תופס את החברה - השכר שלו קשור בצורה הדוקה לביצועי המניה, והוא רוצה שהיא תעלה".

סטאל מאנטרופי מוסיף כי "שיטת התגמול הזו טובה כל עוד לא מנצלים אותה לרעה באמצעות תגמול מוגזם. יש דוגמאות מהשנה האחרונה בבורסה שהמוסדיים לא אישרו חבילות שכר גדולות במיוחד למנכ"לים באסיפה הכללית, אבל דירקטוריון החברה ביטל את החלטתם ואישר את השכר לאותם הבכירים בדרך של 'אובר־רולינג', וזה בעייתי" (למשל במטריקס ובאלקטרה, נ"א).

בשאלה האם נכון לקשור בין תגמול המנהל לבין ביצועי המניה, בכיר בשוק סבור שלא, מאחר ש"זה יכול להיות קשור לביצועים שלו אך ייתכן גם שלא. אם כל שוק המניות בעולם נופל, זה לא בגלל ביצועים חלשים של המנהל, זה גורם מאקרו כלכלי".

סטאל מסכים כי "זה יכול להיות לא הגון בטווח הקצר, בגלל נפילה בשוק למשל", אך סבור שיש בכך ערך מסוים, שכן "זה פועל לשני הכיוונים; בקורונה הרבה חברות עלו משמעותית. אם החברה מכרה בקורונה פי 2 דרך האינטרנט, זה לא בזכות המנהל. מעבר לכך, אם הבורסה נופלת והמנכ"ל הפסיד תגמול משמעותי, הוא ינסה לחשוב איך לפעול לשיפור החברה ולקדם אותה. לא יכול להיות שהמניה תיפול והמנהל יקבל את השכר שלו כתמול־שלשום".

הבכירים שמעדיפים לקבל את שכרם במזומן

אם טבלת שכר הבכירים הייתה מורכבת מתקבולים של כסף מזומן בלבד, היא הייתה נראית אחרת לגמרי. מבנה התגמול הנוכחי של השיאנים, שמושפע כאמור בעיקר מתגמולים הוניים נדיבים, מאפשר למנהלים רבים להישאר "מתחת לרדאר", ובעיקר אמורים הדברים בבעלי שליטה שמכהנים בתפקידי ניהול, אשר מעדיפים לקבל את רוב הכסף ביד (בשכר ומענקים).

בין השמות הבולטים ברשימת הבעלים־מנהלים ניתן למנות את דוד פתאל מרשת המלונאות, הראל ויזל מפוקס וזוהר לוי מסאמיט נדל"ן (שנמצאים ברשימת השיאנים עם תגמולים של קרוב ל־10 מיליון שקל בשנה), ולצדם את נתן חץ, מנכ"ל חברת החזקות הנדל"ן והאנרגיה המתחדשת אלוני חץ (שכר בעלות של כ־6 מיליון שקל אשתקד); חיים כצמן, שמנהל את ענקית המרכזים המסחריים ג'י סיטי (גם כן כ־6 מיליון שקל); צחי ארבוב, יו"ר ובעלי החברה היזמית אקרו נדל"ן; (5.5 מיליון שקל); והאחים דני ומייקי זלקינד ששולטים בקבוצת אלקו (כ־7 מיליון שקל ביחד).

"מנכ"ל שהוא בעל שליטה ומחזיק למשל ב־60% מהחברה, לא צריך עוד מניות", סבור סטאל מאנטרופי. "ברור שהאינטרס שלו זהה לזה של בעלי המניות, הוא רוצה להעלות את מחיר המניה, ולכן ככל הנראה לא ייקח על חשבונה סיכונים גדולים מדי ולא מחושבים. הוא ינהל את הסיכונים וההזדמנויות של החברה".

גורם בכיר נוסף בשוק ההון מסכים עם סטאל באופן עקרוני אך מציע הסבר נוסף: "מנהלים כאלה שהם גם בעלי שליטה רוצים להיות מתוגמלים גם על העבודה הקשה שלהם, ולא ליהנות רק מדיבידנדים". מנגד, הוא מציין כי "במקרים מסוימים כשבעל השליטה מצפה לקבל כסף מזומן, הדבר מעיד גם על הציפיות שלו מהחברה. אם הוא לא מאמין ששווי המניה יכול לעלות לאורך זמן, הוא יותר ייטה למשוך כסף מזומן מהחברה.

"מנהל שמאמין שיש במניה של החברה פוטנציאל עליות משמעותי, יסכים יותר לקבל תגמול הוני וליהנות מעליית מחיר המניה בעתיד".

עוד כתבות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי פסח: שופרסל שלחה לכ-100 עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם אחרי כניסתם של האחים אמיר ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל שופרסל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות