הבורסה בת"א השלימה השבוע ירידה חדה של כ-3.5% בעקבות התגברות המתיחות הביטחונית והחשש מהתלקחות בצפון. רק הבוקר התגלו קשיים בשימוש בתוכנות איכון גם במרכז הארץ (בצפון זה כבר קורה מאז תחילת המלחמה). בנוסף, פיקוד העורף מכניס את הציבור לפאניקה ועתיד לעלות בקמפיין שמטרתו להכין את הציבור להסלמה בחזית הצפונית, ואמנם, שעות לאחר מכן דובר צה"ל ניסה להרגיע וטען כי אין שינוי בהנחיות, "אין צורך לקנות גנרטורים, לאגור מזון ולהוציא כסף מכספומטים".
● ניתוח | זו הייתה אמורה להיות החלטה קלה, ואז המצב הסתבך: מה יעשה בנק ישראל?
● ביקורת נוקבת על בנק ישראל: תקציב 2024 מנופח והעלאות השכר מוגזמות
הבורסה, שאוהבת יציבות ואיכשהו התרגלה למציאות של המלחמה הנוכחית, הגיבה כאמור בירידות חדות, שהגיעו גם ליותר מ-2% אך התמתנו מעט מאז. במקביל, תשואות האג"ח הקצרות של ממשלת ישראל זינקו בחדות, בעוד אלה הארוכות שמרו על יציבות יחסית.
אך בניגוד לכל אלה, השקל מתחזק כעת מול הדולר. בימים האחרונים הוא אמנם נחלש, אך מאתמול (ד') בערב הוא עבר להתחזקות. במהלך יום המסחר הוא מחק את העליות אך נכון לכתיבת שורות אלה הוא רושם תיסוף של 0.7% ביחס למחירו אתמול ונסחר כעת תמורת פחות מ-3.71 שקלים. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, רואה בתנודתיות הגדולה "עדות נוספת לאי הוודאות המקומית העצומה בשווקים".
הזרים בינתיים שומרים על אופטימיות
לכאורה מדובר במהלך שהוא הפוך מההיגיון. כשהמצב הביטחוני מחמיר הדולר הוא זה שאמור היה להתחזק. גורם בשוק מסביר כי "אכן יש פה אניגמה (חידה. נ"א). הבורסה יורדת בחדות יחסית וגם האג״ח הממשלתיות במגמה שלילית.
"העובדה שדווקא השקל מתחזק, נובעת ככל הנראה ממספר גורמים. הראשון הוא פעילות המוסדיים, שככל הנראה מימשו בימים האחרונים כשהשער היה גבוה". בהקשר הזה מעניין לציין שהשווקים בעולם, בוול סטריט ובאירופה, רושמים היום עליות שערים. לאורך שנים יש קשר ברור בין העליות בוול סטריט והתחזקות השקל. בשוק מסבירים זאת בכך שהמוסדיים מעוניינים להישאר באותו אחוז חשיפה למט"ח ולכן הם מוכרים דולרים, מה שמוביל לתיסוף של השקל.
במקביל, הדולר נחלש מול סל המטבעות (DXY) ביומיים האחרונים בכ-1% ובשוק מסבירים כי גם הסיבה הזו תורמת להתחזקות השקל.
"אלמנט נוסף הוא המשקיעים הזרים. בניגוד לירידות בבורסה שמושפעת ככל הנראה מחששות שמבטאים גורמים מקומיים, הזרים בינתיים שומרים על אופטימיות חרף האזהרות הביטחוניות. הם ראו את ההצהרה של בני גנץ אתמול (קריאתו לבחירות. נ"א) ואת הלחץ הבינלאומי להפסקת המלחמה".
"תרחיש כזה מבחינתם צפוי להביא לקפיצה חדה בערך השקל - חזרה לאזור ה-3.3 שקלים לדולר. זה אגב אותו שער שגם בנק ישראל הזכיר לאחרונה במצב אופטימלי. הם חוששים למכור עכשיו ולפספס את הרכבת".
אבנר סטפק: "השקל לא יחזור ל-4 שקלים"
התחזקות השקל במקרה של רגיעה ביטחונית היא הנחת הקונצנזוס בקרב הכלכלנים. העודף בחשבון השוטף והמשך הכניסה של מט"ח לישראל מחליש את המטבעות הזרים ביחס לשקל, כאשר מדובר במגמה שנמשכת מזה 20 שנה. כמובן, בטווח הקצר, אם תהיה הסלמה בגזרה הצפונית, אומר הבכיר, "שער הדולר שקל עלול לקפוץ ב-15 עד 30 אגורות".
יצוין כי אבנר סטפק, מבעליו של בית ההשקעות מיטב, ציין לאחרונה כי הוא לא מעריך שהשקל יחזור להיסחר ברמה שגבוהה מ-4 שקלים, גם במקרה של הסלמה ביטחונית. סטפק סבור שהשקל צפוי לשוב ולהתחזק כאשר תהיה רגיעה ביטחונית. לדעתו, הדולר עשוי להיסחר בתרחיש אופטימי גם ברמה של 3.2 שקלים לדולר. מנגד, בכיר אחר בשוק מציין בשיחה עם גלובס כי "אין להתרגש יותר מדי מהתחזקות השקל כעת. אחרי שהוא נחלש במשך מספר ימים בהחלט הגיוני שהוא יתחזק מעט".
גורם נוסף שצריך לציין בשוק המט"ח הוא בנק ישראל. בשוק מעריכים שהבנק המרכזי לא התערב היום בפעילות בשוק המט"ח, אך הספקולנטים שפועלים בשוק מודעים כמובן לעובדה שבנק ישראל נמצא בתמונה ומוכן להתערב במקרה הצורך. בתחילת המלחמה השיק כזכור בנק ישראל תוכנית התערבות ישירה בהיקף של כ-30 מיליארד דולר ומתוכה מימש עד פה ובינתיים מימש רק 8.5, כך שיש לו עוד כלים במחסנית. "אני מעריך שהוא יתערב רק אם נחזור לקידומת 4. עד אז קשה לי לראות את זה קורה" מעריך הגורם.
מנחם מסכים ומוסיף כי "בשוק המט"ח שחקן מרכזי הוא בנק ישראל, שעשוי בכל נקודת זמן למכור יתרות מט"ח גדולות, אם יגיע למסקנה שפיחות השקל חד מדי בהינתן הפרמטרים שאמורים להשפיע עליו. זה גורם שיכול להגביל פיחות עתידי, עמו גם האפשרות שהריבית לא תרד (ההחלטה ביום שני הקרוב. נ"א), מה שיותיר את הפער בינה לבין הריבית בחו"ל על כנה".
