גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההמלצה שיכולה לשנות מן היסוד את שוק הרכב ולהוריד מחירים

יבוא הרכב בתקינה האירופית המחמירה תופס כ־90% מכלל יבוא הרכב לישראל, אך חוות דעת חדשה של רשות התחרות עשויה לשנות זאת ● פתיחת השוק לתקינות בינלאומיות נוספות, כשברקע מלחמת הסחר בין האיחוד האירופי לסין, עשויה להוביל להורדות מחירים

כלי רכב מחכים ליצוא בנאל יאנטאי, סין / צילום: Reuters, Costfoto
כלי רכב מחכים ליצוא בנאל יאנטאי, סין / צילום: Reuters, Costfoto

בשבוע שעבר נחשף בגלובס כי רשות התחרות תומכת בפתיחת שוק הרכב הישראלי ליבוא מוצרים, שעומדים בתקינות בין־לאומיות נוספות מלבד אלה שמוכרות כיום בישראל. חוות הדעת של הרשות מתייחסת ספציפית לחלקי חילוף, אולם ברשות הבהירו כי עמדתה העקרונית היא ש"הכרה בתקינות זרות תורמת לתחרות ולצרכן גם בהקשרים אחרים".

בלעדי | ההתרברבות ומאחורי הקלעים של הנסיעה: "לקחתי את מירי רגב להודו"
בלעדי | התוכניות של מירי רגב: חמש טיסות נוספות בחצי שנה

חוות הדעת הזו, אם תאומץ גם לתחום יבוא הרכב, עשויה לשנות באופן יסודי את השוק המקומי, שכ־90% מיבוא הרכב שלו הוא כיום בתקינה אירופית. אמנם מדובר בשבירת מוסכמה שקיימת בשוק עשרות שנים, אבל בעידן הרכב החשמלי נראה שהתקינה הזו הופכת לכלי במלחמת הסחר של האיחוד האירופי מול תעשיית הרכב הסינית, והרלוונטיות שלה לישראל פוחתת.

מחסום טכנולוגי ופיננסי

ישראל מאמצת זה שנים רבות את תקינת הרכב והחלפים של האיחוד האירופי, שמכונה בראשי תיבות WVTA. זו תקינה שכל יצרני הרכב מכל העולם, אשר מעוניינים לשווק רכב באיחוד, מחויבים לעמוד בה על בוריה. לצד התקינה האירופית מכירה ישראל באופן חריג גם בתקינת הרכב של ארה"ב, וזאת בשל יחסי הסחר המיוחדים בין שתי המדינות. בשנים האחרונות נוספה לרשימה גם תקינת הרכב הקנדית, שאינה שונה מהותית מזו האמריקאית. אולם, כאמור, רק מיעוט מכלי הרכב החדשים מיובאים לישראל בתקינות של צפון אמריקה.

הסיבה ההיסטורית לאימוץ התקינה האירופית לכלי רכב חדשים בישראל היא היותה התקינה המחמירה והמתקדמת ביותר בעולם בכל הנוגע לדרישות הבטיחותיות, הבריאותיות ובעיקר הסביבתיות מכלי רכב. התקינה האירופית אפילו מכתיבה תהליכי ייצור קפדניים לרכב, ובשורה התחתונה היא מבטיחה ללקוחות כלי רכב בטוחים, אמינים ו"ירוקים" יותר.

אבל לתקינת הרכב האירופית יש עוד ייעוד בלתי רשמי ובלתי מוצהר, והוא יצירת "מחסומי יצוא" בפני יצרנים זרים, במיוחד סינים, לטובת הגנה על היצרנים המקומיים. בעוד שעבור יצרני הרכב המערביים תקינת ה־WVTA היא דרישה מובנת מאליה, שמוטמעת בכל תהליכי הפיתוח, הרכב והייצור של דגמי רכב חדשים, עבור יצרנים זרים, שמוכרים את רוב כלי הרכב שלהם בשווקים עם תקינות רכב מקילות, היא מהווה מחסום טכנולוגי ופיננסי משמעותי.

יצרן רכב סיני שרוצה למכור רכב באיחוד האירופי (או בישראל), צריך להשקיע מיליוני דולרים ולעיתים עשרות מיליוני דולרים כדי להעביר את כלי הרכב שלו את המסלול לקבלת תקינה אירופית. אמנם קיים באירופה "מסלול צדדי" ומקל יותר של תקינה שקרוי "תקינה לסדרות רכב קטנות", אך הוא מוגבל לשיווק של כמה מאות כלי רכב בשנה. לכן הוא אינו אטרקטיבי עבור יצרן, שמתכנן אסטרטגיית חדירה ארוכת טווח.

חשמל עובר את המשוכה

בשנים האחרונות איבדה התקינה האירופית חלק מהאפקטיביות שלה כמחסום סחר, בשל המעבר המהיר לרכב חשמלי. דגמים ללא מנועי בעירה פנימית מזהמים עוקפים בקלות יחסית את המשוכה הגבוהה של זיהום האוויר בתקינה האירופית, וכתוצאה עשרות מותגים ודגמים מתוצרת סין הצליחו לקבל תקינה בקלות יחסית בשלוש השנים האחרונות, ולחדור באמצעותה לאירופה ולישראל.

מוסדות האיחוד האירופי מודעים לכך היטב, ובשנים האחרונות הם מקשיחים את דרישות התקינה. הנה שתי דוגמאות עדכניות, שייכנסו לתוקף השנה. החל מיולי 2024 יחויבו כל דגמי הרכב החדשים, שמשווקים באירופה, להצטייד מפס הייצור במערכות בטיחות מתקדמות. כמו למשל "קופסה שחורה" (בצבע כתום למעשה), שמקליטה באופן רצוף את נתוני הנסיעה כגון מהירות נסיעה, זווית ההיגוי וכו' ומאפשרת לשחזר סיבות לתאונות; בקרת מהירות חכמה; חיישן עייפות נהג; סיוע חירום לבלימה; תיקון אוטומטי לסטייה מהנתיב; התרעה לנסיעה לאחור ועוד. התקנת מערכות כאלה בכלי רכב, שאינן מצוידים בהן, דורשת מהיצרן לבצע שינויים הנדסיים מורכבים ויקרים.

דוגמה נוספת היא דרישה חדשה מיצרני הרכב להציג החל מיולי 2024 אישור על קיום "מערכת ניהול לאבטחת סייבר". מדובר בדרישה להתקנת הגנת סייבר כוללת, החל משלב הייצור התעשייתי ועד להגנה מובנית מפני פריצה למערכות הרכב והגנה על נתונים המועברים בין הרכב לשרתים חיצוניים ולהפך.

זוהי דרישה מורכבת, שעלותה נאמדת בעשרות מיליוני דולרים לכל דגם, והיא מכבידה אפילו על יצרנים אירופים ותיקים ומכובדים. ראייה לכך היא הודעות של יצרנים מערביים על כוונתם להפסיק את הייצור של דגמים ותיקים רבים בשל "חוסר כדאיות כלכלית" בהסבתם לתקנות החדשות. נראה שזהו מחיר שהאירופים מוכנים לשלם כדי לחסום ביעילות את הסינים.

בשנים הקרובות מתכנן האיחוד להטמיע בתקינה עוד שלל דרישות, שעתידות לעכב את כניסתם של כלי רכב חשמליים מתוצרת סין לאירופה. ביניהן דרישה למחזור חומרי גלם המשמשים לייצור סוללות, הצגת "תעודת זהות סביבתית" של כל דגם רכב עם נתונים, שמתייחסים גם לזיהום בעת הייצור וכך הלאה.

לא להפוך למגרש משחקים

לויתור "סלקטיבי" על תקינה אירופית ולשינויים המתחוללים כיום בחזית הרגולציה באירופה יש ותהיה השפעה מהותית שוק הרכב הישראלי. בטווח הקצר יש יצרני רכב סינים גדולים, שמאיצים כיום את המאמצים להשלים תקינה אירופית לדגמים שלהם עוד לפני כניסת התקנות החדשות והמחמירות לתוקף. את ההשפעה כבר אפשר לראות בישראל כאשר יצרנים כמו דונפנג, שנגאן, BAIC ועוד הודיעו בחודשים האחרונים על כוונתם להיכנס לשוק עוד השנה.

מנגד, בטווח הארוך ייתכן שלא מעט יצרנים סינים יוותרו על המאמצים לצלוח את המחסום מחוסר כדאיות, והתוצאה תהיה שיבוש, עיכוב ואולי אפילו "מבוי סתום" בתוכניות העסקיות ובלוחות הזמנים שלהם ושל היבואנים שלהם בישראל. בכל המקרים אנחנו עתידים לראות לחץ להתייקרות של כלי הרכב החדשים שעומדים בתקינה האירופית העדכנית, כולל אלה של יצרנים מערביים, כיוון שהיצרנים ישאפו לגלגל את עלויות התקינה החדשות למחיר כלי הרכב.

כאן אנחנו חוזרים להמלצת רשות התחרות להכיר בתקינות רכב זרות נוספות. אם ישראל תאפשר למשל יבוא רכב שעומד בתקינת הרכב הסינית, או בזו של מדינות המפרץ (GCC), היקף ומגוון כלי הרכב שמיובאים לישראל עשוי לגדול, העלויות ירדו וייווצר לחץ חזק להוזלת מחירים.

אמנם יבוא לא מבוקר בתקינות "חלשות" עלול להפוך את ישראל ל"מסלקה" של דגמים מיושנים, בדומה לשוק הרוסי. אבל אפשר לנטרל את ההשפעות הסביבתיות השליליות ברגולציה אם הופכים את ההכרה בתקינות נוספות לסלקטיבית. כלומר מאפשרים יבוא רק של כלי רכב חשמליים עם חבילה בטיחותית מקיפה. נציין, שממילא תעשיית הרכב הסינית מתכנסת כיום לכיוון המערב בכל הנוגע לאבזור בטיחות ולאיכות ייצור. בשורה התחתונה, ייתכן שהגיע הזמן לשבור את הבלעדיות של התקינה האירופית, שממילא הופכת להיות כלי במלחמת סחר שלא נוגעת לנו.

ממשרד התחבורה נמסר: "אגף הרכב במשרד פועל לפי אימוץ שלוש תקינות (אמריקאית, אירופית וקנדית). במטרה להטיב עם האזרחים, משרדנו פועל לבחינות תקינות נוספות ובמידת הצורך יאמץ בהתאם".

עוד כתבות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות