גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יחסי ארה"ב-ישראל נמצאים ב"שריפה מבוקרת", העלולה לצאת מכלל שליטה

זוכרים את don't? איך אפשר לשכוח. אבל ביום ו', ביידן לא השתמש בסימן קריאה כשנשאל אם יפקיר את ישראל. במקום להגיד "לא", הוא ענה, "האם זו שאלה רצינית?" ● זו בהחלט שאלה רצינית. חמישית מהדמוקרטים בבית הנבחרים תובעים מן הנשיא לעצור משלוחי נשק לישראל

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin
נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

בתורת הכבאות יש תפיסה הנקראת "שריפה מבוקרת": הצתת אש במתכוון, תחת פיקוח, כדי להקטין את הסכנה של שריפה ספונטנית, שתצא מכלל שליטה. כמובן, גם שריפה מבוקרת עלולה לצאת מכלל שליטה.

פרשנות | הג'וקר הפוליטי בארה"ב? רמז: לא עזה
איראן מאשימה את רוסיה: רוצה לגרור אותנו למלחמה במזרח התיכון

הייתכן שזה מה שמנסה הבית הלבן לעשות ביחסי ארה"ב-ישראל? הואיל והוא חוזה עכשיו דליקה ספונטנית, הייתכן שהוא מנסה שריפה מבוקרת: עימות חריף אך מוגבל, כדי למנוע עימות רחב-ממדים?

לפי פיטר בייקר, כתב מדיני מנוסה ב"ניו יורק טיימס", לאחר השיחה הטעונה בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נתניהו ביום ה', "לנשיא הייתה סיבה לקוות שהמסר שלו נקלט, ולא יהיה עליו לממש את איומו […] 'לעשות אם אתם לא תעשו'".

לבית הלבן היה יסוד להאמין שהמסר נקלט, כאשר, בתוך שעות אחדות ישראל פתחה את מעבר ארז והודיעה שסיוע יוכל להגיע לנמל אשדוד. הנשיא אינו רוצה לממש את האיום. על כבש המדרגות של מסוקו, הוא נשאל אם הזהיר את נתניהו מפני הפסקת הסיוע הצבאי. "ביקשתי מהם לעשות מה שהם עושים", הייתה תשובתו הסתומה. על שאלה נוספת שנורתה לעברו, אם הוא עומד "להפקיר (abandon) את ישראל", ביידן ענה, אגב התרחקות מהמיקרופונים, "האם זו שאלה רצינית?".

זו בוודאי שאלה רצינית, אם השואל או השומע הם ישראלים. ערב מלחמה-לא-מלחמה עם איראן, כאשר שאונם של טילי שיוט ושל "נחילי כטב"מים נשמע ממרחק", "הפקרת ישראל" היא השאלה היחידה שעליה ישראלים היו רוצים לקבל תשובה מפורשת.

האם אפשר לחשוב את תשובת הנשיא למפורשת? בהחלט לא. על שאלה כל כך רבת-חשיבות הוא היה יכול להשיב במחווה דרמטית. במקום להתרחק מהמיקרופונים הוא היה יכול לחזור אליהם, ולהגיד במלוא התוקף של מיתרי קולו המצטרדים, "לא, בשום פנים לא. אמריקה אינה מפקירה את ישראל, ולא תפקיר אותה".

זה הנשיא שמילא כל לב ישראלי בהכרת טובה עמוקה כאשר השמיע את הצמצום הדקדוקי ההוא, don't, כלפי איראן ועושי-דברה. התשובה שלו הפעם גבלה בהתחכמות. הפרקטיקה של תשובה באמצעות שאלה אינה מיועדת לנסוך ביטחון. אדרבא, היא מיועדת להביך, או לפחות לשגר מסר של עייפות. מדוע? תשובה אפשרית: שריפה מבוקרת. אבל האם עדיין אפשר לשלוט בשריפה?

סופרים פצצות ומטוסים

ביום ו', 40 צירים של בית הנבחרים, חמישית מכל הצירים הדמוקרטיים (אגב, לא סנאטורים, בניגוד למה שדווח לפחות בערוץ טלוויזיה אחד בארץ), חתמו על מכתב חסר תקדים לנשיא, שבו קראו לו להשעות את כל משלוחי הנשק ה"התקפי" לישראל, עד שהדין ימוצה עם האחראים להרג שבעת עובדי ההצלה ב-3 באפריל; וגם אז, הם דורשים שהמשלוחים יותנו בהסרת כל ההגבלות על כניסת סיוע הומניטרי לעזה. החותמים והחותמות מפרטות את מערכות הנשק שהן רוצות לעצור: 1,800 פצצות של 2,000 ליברות (כ-900 ק"ג) ו-500 של 500 ליברות (כ-225 ק"ג), 25 מטוסי אף-35 ו"עשרות מטוסי אף-15".

מכתב כזה, מצד תוכנו ומצד מספר חותמיו, הוא חסר תקדים ומבשר רעות. אומנם כמעט כל חותמיו מזוהים עם השמאל של המפלגה הדמוקרטית, המכונים "פרוגרסיבים". אבל רוב הפרוגרסיבים נטו להימנע מלהצטרף אל יוזמות אנטי-ישראליות קודמות.

בן לילה, מספר המצטרפים גדל כמעט פי ארבעה. יתר על כן, אחת החותמות היא ננסי פלוסי, היושבת ראש הדמוקרטית האחרונה של בית הנבחרים, מנהיגה נערצת במפלגתה, שמעולם לא ביטאה עמדות אנטי-ישראליות. הדעת נותנת שהצטרפותה תקל על אחרים ללכת בדרכה.

ההישג ההיסטורי של השדולה הפרו-ישראלית מאז שנות ה-70 היה העמדת התמיכה בישראל על בסיס על-מפלגתי, או "דו-מפלגתי", כפי שהאמריקאים מעדיפים להגיד. פירושו של דבר שבניגוד לעניין אוקראינה למשל, רפובליקאים ודמוקרטים לא עמדו משני עברי המתרס. חקיקת סיוע לישראל עברה בקלות, ברוב עצום.

הדבר הכביד מאוד על ניסיונותיה של נשיאים משתי המפלגות ללחוץ על ישראל בשורה של עניינים. זה העניק לישראל את ההילה הקצת מביכה של "שולטת בוושינגטון", מכוח מעמדה בקונגרס. בקונגרס יש עדיין רוב פרו-ישראלי, אבל הוא נשחק, בוודאי בצד הדמוקרטי. ישראל מתגלגלת אל חיק הימין השמרני. זה לא טוב בלי קשר להשקפות פוליטיות, מפני שמטוטלת הכוחות מבטיחה כי מפעם לפעם הימין יהיה באופוזיציה, והשפעתו תפחת או תנוטרל.

ישראל נמצאת במגננה כמעט נואשת. דוגמה אחת היא מה שקורה בימים האלה בשיקאגו, העיר השלישית בגודלה בארה"ב. רדיקלים אנטי-ישראלים מתארגנים עכשיו כדי לשבש, אולי אפילו למנוע את כינוס ועידת המינוי של המפלגה הדמוקרטית בחודש אוגוסט. המעמד הזה, המתרחש אחת לארבע שנים, מאציל את מועמדות המפלגה על המנצח בבחירות המקדימות. הרדיקלים, המכנים את עצמם "מעבר לקווי האויב", רוצים להפיל את המשטר הפוליטי, הכלכלי והחברתי. ישראל אינה העניין היחיד על סדר יומם. אבל איבה לישראל היא עכשיו אמצעי הגיוס העיקרי של שמאל רדיקלי בכל הדמוקרטיות המערביות.

קבורה פוליטית בשיקאגו

ב-1968, הפגנות רחוב אלימות נגד מלחמת וייטנאם במהלך ועידת מינוי של המפלגה הדמוקרטית חרצו את גורל המפלגה בבחירות. "שיקאגו" הפכה מאז למטבע לשון, שם נרדף לקבורה פוליטית. יש עכשיו מקום לחשוש שהפגנות רחוב נגד Genocide Joe ונגד ישראל יעוללו למפלגה ב-2024 מה שעוללו לה אז.

זה מצב עניינים מעורר חלחלה, לא רק בשביל ג'ו ביידן, אלא גם בשביל ישראל. בפעם הראשונה בתולדותיה היא מעוררת עכשיו איבה, שלא לומר תיעוב, בין מיליוני אמריקאים.

בעיתון "שיקאגו טריביון" הופיע בשבוע שעבר מאמר בולט, תחת הכותרת "ביידן תקוע עם נתניהו, איך הוא יכול לצאת מזה?" מחבר המאמר טוען, ש"נתניהו הפך בהדרגה לדמות מקטבת, המקדמת בברכה נשק ודולרים של משלמי מסים אמריקאיים, אבל לא תמיד עצות אמריקאיות. הוא מפלג את הפוליטיקה האמריקאית, מזעזע את הישראלים, מכעיס את יהודי אמריקה ומערער את התמיכה הגלובלית במדינת היהודים".

בעל המאמר מצטט יועץ לשעבר לענייני המזרח התיכון בשלושה ממשלים, האומר לו, "ביידן אינו רוצה מלחמה עם נתניהו… הוא כועס ונרגז, אבל הוא מתמקד במציאות… אי אפשר לעשות זאת באמצעות נידוי של ראש ממשלת ישראל".

אלה שאלות של טקטיקה, של טווח קצר. את ישראל צריך להטריד עכשיו הטווח הארוך. היו משברים קשים בעבר. היה אפילו אמברגו צבאי, שארה"ב הטילה מייד עם קום המדינה.

אבל תמיד היה מאגר גדול של רצון טוב עם קורטוב עשיר של רומנטיזציה ושל אידיאליזציה. המאגר הזה מתרוקן והולך. איך לחזור ולמלא אותו, זו שאלה אחת; האם אפשר עוד לחזור ולמלא היא השאלה השנייה, בעצם העיקרית.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"