גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יחסי ארה"ב-ישראל נמצאים ב"שריפה מבוקרת", העלולה לצאת מכלל שליטה

זוכרים את don't? איך אפשר לשכוח. אבל ביום ו', ביידן לא השתמש בסימן קריאה כשנשאל אם יפקיר את ישראל. במקום להגיד "לא", הוא ענה, "האם זו שאלה רצינית?" ● זו בהחלט שאלה רצינית. חמישית מהדמוקרטים בבית הנבחרים תובעים מן הנשיא לעצור משלוחי נשק לישראל

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin
נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

בתורת הכבאות יש תפיסה הנקראת "שריפה מבוקרת": הצתת אש במתכוון, תחת פיקוח, כדי להקטין את הסכנה של שריפה ספונטנית, שתצא מכלל שליטה. כמובן, גם שריפה מבוקרת עלולה לצאת מכלל שליטה.

פרשנות | הג'וקר הפוליטי בארה"ב? רמז: לא עזה
איראן מאשימה את רוסיה: רוצה לגרור אותנו למלחמה במזרח התיכון

הייתכן שזה מה שמנסה הבית הלבן לעשות ביחסי ארה"ב-ישראל? הואיל והוא חוזה עכשיו דליקה ספונטנית, הייתכן שהוא מנסה שריפה מבוקרת: עימות חריף אך מוגבל, כדי למנוע עימות רחב-ממדים?

לפי פיטר בייקר, כתב מדיני מנוסה ב"ניו יורק טיימס", לאחר השיחה הטעונה בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נתניהו ביום ה', "לנשיא הייתה סיבה לקוות שהמסר שלו נקלט, ולא יהיה עליו לממש את איומו […] 'לעשות אם אתם לא תעשו'".

לבית הלבן היה יסוד להאמין שהמסר נקלט, כאשר, בתוך שעות אחדות ישראל פתחה את מעבר ארז והודיעה שסיוע יוכל להגיע לנמל אשדוד. הנשיא אינו רוצה לממש את האיום. על כבש המדרגות של מסוקו, הוא נשאל אם הזהיר את נתניהו מפני הפסקת הסיוע הצבאי. "ביקשתי מהם לעשות מה שהם עושים", הייתה תשובתו הסתומה. על שאלה נוספת שנורתה לעברו, אם הוא עומד "להפקיר (abandon) את ישראל", ביידן ענה, אגב התרחקות מהמיקרופונים, "האם זו שאלה רצינית?".

זו בוודאי שאלה רצינית, אם השואל או השומע הם ישראלים. ערב מלחמה-לא-מלחמה עם איראן, כאשר שאונם של טילי שיוט ושל "נחילי כטב"מים נשמע ממרחק", "הפקרת ישראל" היא השאלה היחידה שעליה ישראלים היו רוצים לקבל תשובה מפורשת.

האם אפשר לחשוב את תשובת הנשיא למפורשת? בהחלט לא. על שאלה כל כך רבת-חשיבות הוא היה יכול להשיב במחווה דרמטית. במקום להתרחק מהמיקרופונים הוא היה יכול לחזור אליהם, ולהגיד במלוא התוקף של מיתרי קולו המצטרדים, "לא, בשום פנים לא. אמריקה אינה מפקירה את ישראל, ולא תפקיר אותה".

זה הנשיא שמילא כל לב ישראלי בהכרת טובה עמוקה כאשר השמיע את הצמצום הדקדוקי ההוא, don't, כלפי איראן ועושי-דברה. התשובה שלו הפעם גבלה בהתחכמות. הפרקטיקה של תשובה באמצעות שאלה אינה מיועדת לנסוך ביטחון. אדרבא, היא מיועדת להביך, או לפחות לשגר מסר של עייפות. מדוע? תשובה אפשרית: שריפה מבוקרת. אבל האם עדיין אפשר לשלוט בשריפה?

סופרים פצצות ומטוסים

ביום ו', 40 צירים של בית הנבחרים, חמישית מכל הצירים הדמוקרטיים (אגב, לא סנאטורים, בניגוד למה שדווח לפחות בערוץ טלוויזיה אחד בארץ), חתמו על מכתב חסר תקדים לנשיא, שבו קראו לו להשעות את כל משלוחי הנשק ה"התקפי" לישראל, עד שהדין ימוצה עם האחראים להרג שבעת עובדי ההצלה ב-3 באפריל; וגם אז, הם דורשים שהמשלוחים יותנו בהסרת כל ההגבלות על כניסת סיוע הומניטרי לעזה. החותמים והחותמות מפרטות את מערכות הנשק שהן רוצות לעצור: 1,800 פצצות של 2,000 ליברות (כ-900 ק"ג) ו-500 של 500 ליברות (כ-225 ק"ג), 25 מטוסי אף-35 ו"עשרות מטוסי אף-15".

מכתב כזה, מצד תוכנו ומצד מספר חותמיו, הוא חסר תקדים ומבשר רעות. אומנם כמעט כל חותמיו מזוהים עם השמאל של המפלגה הדמוקרטית, המכונים "פרוגרסיבים". אבל רוב הפרוגרסיבים נטו להימנע מלהצטרף אל יוזמות אנטי-ישראליות קודמות.

בן לילה, מספר המצטרפים גדל כמעט פי ארבעה. יתר על כן, אחת החותמות היא ננסי פלוסי, היושבת ראש הדמוקרטית האחרונה של בית הנבחרים, מנהיגה נערצת במפלגתה, שמעולם לא ביטאה עמדות אנטי-ישראליות. הדעת נותנת שהצטרפותה תקל על אחרים ללכת בדרכה.

ההישג ההיסטורי של השדולה הפרו-ישראלית מאז שנות ה-70 היה העמדת התמיכה בישראל על בסיס על-מפלגתי, או "דו-מפלגתי", כפי שהאמריקאים מעדיפים להגיד. פירושו של דבר שבניגוד לעניין אוקראינה למשל, רפובליקאים ודמוקרטים לא עמדו משני עברי המתרס. חקיקת סיוע לישראל עברה בקלות, ברוב עצום.

הדבר הכביד מאוד על ניסיונותיה של נשיאים משתי המפלגות ללחוץ על ישראל בשורה של עניינים. זה העניק לישראל את ההילה הקצת מביכה של "שולטת בוושינגטון", מכוח מעמדה בקונגרס. בקונגרס יש עדיין רוב פרו-ישראלי, אבל הוא נשחק, בוודאי בצד הדמוקרטי. ישראל מתגלגלת אל חיק הימין השמרני. זה לא טוב בלי קשר להשקפות פוליטיות, מפני שמטוטלת הכוחות מבטיחה כי מפעם לפעם הימין יהיה באופוזיציה, והשפעתו תפחת או תנוטרל.

ישראל נמצאת במגננה כמעט נואשת. דוגמה אחת היא מה שקורה בימים האלה בשיקאגו, העיר השלישית בגודלה בארה"ב. רדיקלים אנטי-ישראלים מתארגנים עכשיו כדי לשבש, אולי אפילו למנוע את כינוס ועידת המינוי של המפלגה הדמוקרטית בחודש אוגוסט. המעמד הזה, המתרחש אחת לארבע שנים, מאציל את מועמדות המפלגה על המנצח בבחירות המקדימות. הרדיקלים, המכנים את עצמם "מעבר לקווי האויב", רוצים להפיל את המשטר הפוליטי, הכלכלי והחברתי. ישראל אינה העניין היחיד על סדר יומם. אבל איבה לישראל היא עכשיו אמצעי הגיוס העיקרי של שמאל רדיקלי בכל הדמוקרטיות המערביות.

קבורה פוליטית בשיקאגו

ב-1968, הפגנות רחוב אלימות נגד מלחמת וייטנאם במהלך ועידת מינוי של המפלגה הדמוקרטית חרצו את גורל המפלגה בבחירות. "שיקאגו" הפכה מאז למטבע לשון, שם נרדף לקבורה פוליטית. יש עכשיו מקום לחשוש שהפגנות רחוב נגד Genocide Joe ונגד ישראל יעוללו למפלגה ב-2024 מה שעוללו לה אז.

זה מצב עניינים מעורר חלחלה, לא רק בשביל ג'ו ביידן, אלא גם בשביל ישראל. בפעם הראשונה בתולדותיה היא מעוררת עכשיו איבה, שלא לומר תיעוב, בין מיליוני אמריקאים.

בעיתון "שיקאגו טריביון" הופיע בשבוע שעבר מאמר בולט, תחת הכותרת "ביידן תקוע עם נתניהו, איך הוא יכול לצאת מזה?" מחבר המאמר טוען, ש"נתניהו הפך בהדרגה לדמות מקטבת, המקדמת בברכה נשק ודולרים של משלמי מסים אמריקאיים, אבל לא תמיד עצות אמריקאיות. הוא מפלג את הפוליטיקה האמריקאית, מזעזע את הישראלים, מכעיס את יהודי אמריקה ומערער את התמיכה הגלובלית במדינת היהודים".

בעל המאמר מצטט יועץ לשעבר לענייני המזרח התיכון בשלושה ממשלים, האומר לו, "ביידן אינו רוצה מלחמה עם נתניהו… הוא כועס ונרגז, אבל הוא מתמקד במציאות… אי אפשר לעשות זאת באמצעות נידוי של ראש ממשלת ישראל".

אלה שאלות של טקטיקה, של טווח קצר. את ישראל צריך להטריד עכשיו הטווח הארוך. היו משברים קשים בעבר. היה אפילו אמברגו צבאי, שארה"ב הטילה מייד עם קום המדינה.

אבל תמיד היה מאגר גדול של רצון טוב עם קורטוב עשיר של רומנטיזציה ושל אידיאליזציה. המאגר הזה מתרוקן והולך. איך לחזור ולמלא אותו, זו שאלה אחת; האם אפשר עוד לחזור ולמלא היא השאלה השנייה, בעצם העיקרית.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר