מניית DXYZ / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, אבי אוחיון (לע''מ)
קרן חדשה מאפשרת לכל אחד להיחשף להשקעה בחברות טכנולוגיות פרטיות ומשגעת את וול סטריט. מניית הקרן, שנקראת Destiny Tech100 (נסחרת תחת הסימול DXYZ) החלה להיסחר בבורסת ניו יורק רק לפני שבועיים, ייצרה תשואה משוגעת של יותר מ-1,000%, לפני שנפלה אתמול ב-36% ביום אחד, כך שהיא ננעלה עם תשואה של 611% מאז הנפקתה. שווי השוק של הקרן נאמד בכ־696 מיליון דולר.
● בערב אחד: השבבים החדשים של גוגל ואינטל שמאתגרים את אנבידיה
● "לא זוכר מצב כזה": למנהל ההשקעות הזה יש המלצה חד משמעית ומפתיעה
מי הקרן?
כפי שמשתמע מהשם של החברה, היא רוצה להשקיע ב־100 חברות טכנולוגיה פרטיות, אך נכון לעכשיו היא משקיעה ב-23 בלבד. הקרן החלה להשקיע כספים בשנת 2021 ועל פי האתר שלה, היא משקיעה בחברות סטארט-אפ בוגרות יחסית, שנמצאות בשלב של לפני הנפקה (Pre-IPO) בעלות שווי שוק גדול של יותר מ-10 מיליארד דולר או חברות בשווי של 750 מיליון עד 10 מיליארד דולר, כיוון ש"יש להן פוטנציאל הצפת ערך של פי 10 עד פי 50". אחת הדרכים של הקרן לקנות החזקות בחברות הפרטיות היא עסקאות סקנדרי, כאשר עובדים של החברה לא רוצים לחכות להנפקה ומבקשים למכור את המניות שלהם עוד כשהיא פרטית. דרך נוספת (שבחברות פחות אוהבים) היא "חוזים עתידיים" שבמסגרתם הקרן נותנת לעובדים כסף מזומן בתמורה למניות שלהם כשהחברה תונפק.
שתי ההשקעות המפורסמות ביותר בפורטפוליו הן חברת שירותי השיגור לחלל Space X של אילון מאסק, שהוערכה לאחרונה בשווי של כ-180 מיליארד דולר וכן OpenAI שמנוהלת על ידי סם אלטמן. בעוד ההשקעה ב-Space X מהווה כמעט 35% מתיק ההשקעות של הקרן, ההשקעה ב-OpenAI מסתכמת ב-3.8% בלבד מנכסי הקרן. החזקה משמעותית נוספת של הקרן היא 9.7% בחברת תשתיות החלל Axiom Space וכן החזקה בחברת המשחקים Epic Games שמהווה 4% מהפורטפוליו. החזקה נוספת (2.6%) היא בחברת הפינטק (תשלומים) הפרטית הגדולה בעולם סטרייפ (Stripe).
בתשקיף מוסיפה הקרן שחברות פוטנציאליות להשקעה יכולות להיות כאלה שגייסו לאחרונה יותר מ-50 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים אמריקאיים בעלי מוניטין ללא "מבנה פיננסי מורכב מדי, כמו קנסות או עומסי חוב כבדים".
המייסד
מי שייסד את הקרן הוא סוהיל פראסד (Sohail Prasad), בן 30, מטקסס, ארה"ב. על פי חשבון הלינקדאין שלו, החל פראסד את דרכו כמנהל מוצר בחברת פיתוח משחקי הרשת זינגה (Zynga) שנמכרה לפני שנתיים תמורת 12.7 מיליארד דולר. בשלב המכירה, פראסד כבר לא היה בחברה, שכן עזב אותה כדי להקים את Forge המספקת נתוני שווי על חברות סטארט-אפ. בין לבין, לדבריו, הוא הספיק לנשור מהלימודים באוניברסיטת קרנגי מלון בפנסילבניה.
בהצהרה שסיפק פראסד לפני שבועיים, עם התחלת המסחר בקרן, הוא טען שהמטרה שלו היא "להפוך לנגישות לכולם השקעה בחברות פרטיות חדשניות" והוסיף ש"כל אחד ראוי להזדמנות להיות הבעלים של העתיד".
ביצועי הקרן
לפחות בינתיים ביצועי הקרן לא מרשימים. המניה אמנם טסה, אבל הסיבה היא בעיקר התקווה לפוטנציאל תשואה לעתיד. הקרן מנהלת כעת כספים בהיקף של כ-53 מיליון דולר (כ-18 מיליון מתוכם ב־Space X), אחרי שהשקיעה עד היום יותר מ-87 מיליון דולר. כלומר, היא גרמה למשקיעים הפסד של כ-40% מכספי ההשקעה בתוך שנתיים בלבד, בעקבות ירידת ערך חדה בשיערוכים של ההשקעות שלה בחלק מהחברות הפרטיות. כך, בעוד Space X תרמה תשואה חיובית של 30% (ושווי ההחזקה עומד כעת על כ-18.4 מיליון דולר), ההשקעה בסטרייפ הסבה בינתיים לקרן הפסד 60% על ההשקעה, אחרי שסטרייפ יצאה לסבב גיוס לפי שווי נמוך יותר. גם ההשקעה שלה באפיק גיימס הסבה לה בינתיים הפסד של 70%.
כך, בדוחות הקרן לשנת 2023 היא דיווחה על הפסד שנתי ממוצע למשקיעים של 23% לעומת תשואה חיובית ממוצעת של 19.5% במדד הנאסד"ק (כיוון שהנאסד"ק אמנם איבד 33% בשנת 2022 אך תיקן בחדות בשנת 2023).
לכך אפשר לצרף גם את דמי הניהול הגבוהים שהיא דורשת, 2.5% מכספי ההשקעה, שנחשבים גבוהים במקצת מהממוצע בתעשייה. בדרך כלל קרנות גובות עד 2%, כאשר בקצה הסקאלה נמצאות קרנות פאסביות שגובות דמי ניהול נמוכים ולעיתים אפסיים ומנגד קרנות אקטיביות מנוהלות דורשות יותר דמי ניהול, בעקבות המומחיות היתרה לכאורה וזמנו של מנהל הקרן.
בינתיים, פראסד עצמו נהנה מאוד מההנפקה של הקרן שלו. על פי חישוב שבוצע באתר אינווסטינג, הוא מימש מניות תמורת יותר מ-4.5 מיליון דולר (אך לפי האתר הוא עדיין מחזיק במניות בהיקף גדול). אלא שבאתר מציינים שכדאי לשים לב למכירות של מנהלים, הם הרי מכירים הכי טוב את החברה שלהם והמכירות שלהן מספקות את נקודת המבט שלהם לגבי הפוטנציאל העתידי שהם החברה.
נכון לעכשיו, מציינים באינווסטינג, גם מדדים טכניים שונים מצביעים על מצב של רכישת יתר, כלומר ייתכן שמניית הקרן עשויה להתממש בקרוב.
האם לקנות?
נכון לעכשיו הקרן עשויה להזכיר את ההייפ הגדול שהיה סביב המשקיעה הספקולטיבית קת'י ווד וקרן החדשנות שלה ARKK. המשקיעים שמעו עליה אחרי שהשיאה תשואה חריגה של 150% בשנת 2020, בזמן הקורונה, בעקבות מספר השקעות מוצלות ובראשן טסלה, זום והביטקוין. אלא שבשנתיים שלאחר מכן המניות הללו איכזבו והקרן צללה עד ראשית שנת 2023 בכ־80%. מאז היא עלתה אמנם ב־50%, בדומה לנאסד"ק, אך גם כעת היא מתחת לרמות שבהן נסחרה לפני מגיפת הקורונה.
במילים אחרות, במקרה של הקרן של פראסד, בדומה לקת'י ווד, מדובר בהשקעות בסיכון גבוה מאוד, ומה שעולה מהר מדי עלול לשנות כיוון באותה מהירות ואף להתרסק. במקרה של דיסטיני לא היה צריך לחכות הרבה לנפילה, והסיכון החל להתממש כבר במסחר אתמול בוול סטריט, כשהיא צנחה כאמור ב-36%. על כך יכולים ללמוד המשקיעים של היום ממשקיעי מניות המם גיימסטופ, amc, בלאקברי ואחרות של שנת 2021.
ניסיון למצוא מנהל השקעות בישראל שיסכים לדבר על הקרן נחל כישלון. המנהלים לא היו מעוניינים להתבטא על קרן כל כך חדשה, לטוב ולשלילה. אך באתר סיקינג אלפא הציבו רעיון מעניין. לדעתם, משקיע שמעוניין להיחשף לקרן יכול להשקיע בה כ־0.5% עד 1% מכספו. כך, הוא אמנם מהמר על תחום הטכנולוגיה, ובמקרה הזה על הפוטנציאל של החברות הפרטיות. אך מנגד, גם אם ההשקעה תיכשל והוא יפסיד את כספו ההפסד יהיה קטן יחסית: "הקרן מציעה פוטנציאל לתשואות גבוהות, אך גם טומנת בחובה סיכון משמעותי", הם כותבים. "על המשקיעים לגשת אליה בזהירות. אמנם חברת המחקר Northern Trust צופה תשואה שנתית ארוכת טווח של 9.6%, לעומת 6.3% למניות, אך השאלה במקרה של פרייבט אקוויטי היא האם יהיה בתשואה הזו סימן של פלוס או מינוס".