גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם האחראי לפשיטת הרגל הגדולה בתולדות גרמניה היה גם סוכן מודיעין רוסי?

התכתבויות שנחשפו בין יאן מרסלק, לשעבר סמנכ"ל חברת הפינטק הגרמנית וויירקארד שקרסה ואיבדה עשרות מיליארדים מכספי המשקיעים, לבין מרגלים רוסים, מראות כי פעל למען הקרמלין כבר מ־2014 ● מרסלק נמלט מהדין, אך עדויות חדשות מראות כי ארגן פריצות לבתי מתנגדי משטר, תיאם הברחת מחשבים מוצפנים לרוסיה וסייע לגנוב טלפונים של בכירים אוסטרים

''מרמה במיליארדי אירו''. כרזת מבוקש של משטרת גרמניה בעניינו של יאן מרסלק / צילומים: (AP(Alexander Zemlianichenko, ויקיפדיה
''מרמה במיליארדי אירו''. כרזת מבוקש של משטרת גרמניה בעניינו של יאן מרסלק / צילומים: (AP(Alexander Zemlianichenko, ויקיפדיה

פרשת החברה הגרמנית "וויירקארד" הסתמנה כבר מתחילתה כסיפור שקשה להעלות בדמיון. חברת טכנולוגיה בעלת עשרות אלפי עובדים, נסחרת בבורסה הגרמנית, בעלת שווי של 24 מיליארד אירו, המבוססת למעשה על תרמית ועל זיוף מסמכים? קריסה בין-לילה שכוללת מעצר של המנכ"ל מרקוס בראון, בריחה של הסמנכ"ל יאן מרסלק, התאבדות של עד מפתח בפיליפינים והמון שאלות פתוחות? נדמה שכל שלב של הפרשה, שפרצה בבוקר ה-18 ביוני 2020, ושעדיין מתנהל בגינה משפט מתוקשר במינכן, היה מופרך יותר מקודמו. לא פלא ששימשה כבסיס לסדרה ב"נטפליקס".

בדרך למתקפה איראנית, האם ישראל תשלוף נשק תקדימי?
מטוסי קרב ונגמ"שים: המדינה שיוצאת למסע קניות במיליארדים
סערה בגרמניה: מגישת טלוויזיה האשימה את ישראל ב"רצח עם" 

אבל בימים האחרונים התפרסמו בווינה ובלונדון גילויים חדשים, שהופכים את הפרשה לדמיונית אפילו יותר. במרכזם עומד מרסלק, בן 44 כיום, סמנכ"ל התפעול דאז של החברה, שבזמנו טענה כי היא מובילה עולמית בתחום של פתרונות סליקה מקוונת ואבטחת תשלומים בתחום הצומח של מסחר אונליין. "ילד-פלא" בתחום המחשבים, במקור מאוסטריה, שהצטרף לחברה עוד לפני שנות ה-30 לחייו, כ"יבוא אישי" של המנכ"ל בראון, גם הוא מאוסטריה.

יחד, השניים הצמיחו את החברה בעזרת שקרים, מניפולציות ומסמכים שזויפו בפוטושופ -לצמרת העולמית של התחום ולגאוות גרמניה. כאשר קיבלו השניים את כספי המשקיעים בבורסה השתמשו בהם כדי לרכוש פעילות חברות אחרות, ולדאוג לעצמם באמצעות חשבונות בקריביים ונכסים ברחבי העולם. כעת, אל רשימת השאלות הפתוחות לגבי הפרשה מצטרפת אחת מרכזית: האם מרסלק היה למעשה סוכן-על רוסי, שהפעיל נכסים ביבשת והעביר להם תשלומים בחסות החברה?

 

בלעה אותו האדמה

ראשית תקציר העניינים. מרסלק ובראון היו אנשי המפתח בחברה הגרמנית, שהוקמה בשנות ה-90 אבל צברה תאוצה רק בתחילת שנות ה-2000, כשעברה מהתחום המפוקפק של הימורים, לאספקת שירותי סליקה למסחר מקוון. בראון נשכר בתחילה כיועץ מטעם חברת KPMG כדי לחלץ את החברה מצרותיה, אך בסופו של דבר פרש מחברת הייעוץ ורכש את "וויירקארד".

בהדרגה, עם צמיחת התחום, הפכה החברה למתחרה לחברות כמו "פייפאל" ו"מסטרקארד", וב-2018 היא נכנסה למדד ה"דאקס" הגרמני שבו נכללו אז 30 החברות המובילות בגרמניה.

כבר מראשית פעילותה נפוצו הערכות ושמועות על אי-סדרים פיננסים ו"עסקי אוויר". אלו הוכחשו ונסתרו על ידי דוחות של חברת EY (לשעבר "ארנסט את יאנג"), שהיתה האחראית על ניהול הספרים שלה.

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" ניהל מסע צלב נגד החברה, בהתבסס על דיווחים אנונימיים, כשהוא מאשים אותה בזיוף ובמרמה, שהיו למעשה רק קצה הקרחון ממה שהתרחש באמת. אך הרשויות בגרמניה היו כה גאות בחד-קרן הטכנולוגי הנדיר שגדל בגרמניה, עד שקיבלו את גרסת בראון ומרסלק, לפיה "שורטיסטים אלמונים" מנסים להפיל את ערך המניה.

לתקופה מסוימת, הרגולטור הגרמני אפילו אסר להציב "שורטים" על המניה שלה, וחקר את הכתב הבריטי שפירסם את החשדות. כדי להשקיט את ההאשמות, ולא ברור לגמרי מדוע, החברה שכרה ב-2019 את KPMG כדי לבקר את הפעילות השוטפת של EY. שתי החברות הודיעו במאי-יוני 2020, כי הן אינן מוצאות קרוב לשני מיליארד אירו שהיו אמורים להיות בחברה, מה שהוביל לשרשרת גילויים שהסתיימה בקריסה, בפשיטת רגל, בצווי מעצר לבכירי החברה ובמשפט המתנהל עדיין נגד בראון. בין המוקדים האחרים בהם התנהלה הפרשה היו סינגפור והפיליפינים, שבהן לפי החשד זויפו מסמכים המציגים לכאורה חשבונות של מיליארדים שמעולם לא היו, ודובאי, מרכז הפעילות של החברה במזרח התיכון.

כאשר מגדל הקלפים הזה קרס, נעצר בראון בבית הפרטי המפואר שלו לא רחוק ממינכן, אך מרסלק חמק ממעצר. בתחילה חשבו הרשויות כי זה עניין של זמן. שאיש הטכנולוגיה והפיננסים מסתובב ברחבי גרמניה ונמלט על נפשו, מאלתר ככל שהימים עוברים. הן הוציאו נגדו צו מעצר בינלאומי, אך ראו כיצד השבועות, ואז החודשים, ואז השנים, עוברות. אף אחד לא ראה את מרסלק, אף אחד לא הבין כיצד ברח. היו דיווחים על מגעים עם עורך דין שייצג אותו, אבל הם לא הבשילו לכדי הסגרה מרצון לרשויות. בגרמניה חיכו להופעתו, אך זו לא קרתה מעולם.

ההתפתחות הראשונה אירעה כשנה אחרי הפרשה, אז עקבות חדשות הצביעו על כך שמרסלק ברח באמצעות דרכונים מזויפים ורשת של אנשי קשר בטיסה לבלארוס. משם נחלקו הדעות. חלק סברו כי הוא נמצא בדובאי, וחלק סברו כי הוא נמצא במוסקבה. תמונות שלו עם זקן עבות פורסמו על ידי הרשויות, לכל מקרה. הוא נכנס לרשימת המבוקשים ביותר של האינטרפול. בינתיים, עד מפתח בפרשה מת במנילה שבפיליפינים. אחד אחר הפך לעד המפתח נגד בראון, שמצדו מנסה במשפט לגלגל את כל האשמה על מרסלק.

אבל כעת, כפי שעולה מצו מעצר מעודכן שהוציאה המשטרה האוסטרית השבוע בפרשת ריגול פנימית שמטלטלת את המדינה, נראה כי מרסלק לא המתין בשקט מתחת לרדאר כל אותו הזמן. לפי הצו, מסתבר, מרסלק נמצא ככל הנראה במוסקבה, ועוד לפני קריסת "וויירקארד" - אבל במיוחד אחריה - הוא היה מעורב במבצעי ריגול אחרי מתנגדי משטר רוסיים, בהשגת טלפונים חכמים ומחשבים מוצפנים לטובת רוסיה, והתנהג יותר כמו קצין מן השורה ב-FSB (שירותי המודיעין הרוסיים), מאשר איש עסקים גרמני שנמלט מאימת הכלא.

מה שמעלה את השאלה, אולי מרסלק היה כזה כבר מהתחלה? "ייתכן שמרסלק היה אחד מנכסי המודיעין הגדולים ביותר של הקרמלין באירופה בשנים האחרונות", דיווח העיתון האוסטרי "דר סטנדרט", שחשף את תוכן הצו ומצטט בהרחבה בימים האחרונים מתוך החקירה המודיעינית המתנהלת. הסיבה שהצו הוצא כעת היא מעצרם בבריטניה של חמישה חשודים בולגרים, ששימשו ככל הנראה כחולייה מטעם הקרמלין למבצעים מיוחדים. החוקרים מצאו התכתבויות טלגרם ענפות בין מרסלק לבין מנהיג החולייה, וגם התכתבויות עם בכירים במודיעין האוסטרי שהיו ככל הנראה סוכנים של רוסיה. החמישה אמורים לעמוד לדין בחודש הבא בבריטניה.

החולייה הבולגרית

בתוך אוסטריה, הגילויים הובילו לפני כשבועיים למעצר של בכיר לשעבר בשירות הביטחון הפנימי של המדינה (המקביל לשב"כ בישראל), אגיסטו אוט. לפי העדויות המובאות בתקשורת, אוט היה בקשר עם מרסלק כבר משנת 2017, וביצע בהנחייתו שורת פעולות ריגול ומודיעין למען רוסיה. אז היה מרסלק בתפקיד של סגן נשיא לענייני תפעול ב"וויירקארד", איש עסקים לגטימי לכאורה. לפי העדויות החדשות מבריטניה, וכן תחקיר של קונסורציום כלי תקשורת מערביים בפרשה, מרסלק גויס למעשה כבר ב-2014 לטובת שירותי המודיעין הרוסים. אחת הסיבות שהצליח להתחמק בקלות מגרמניה היה שימוש בדרכון מזויף שהרוסים העבירו לו ליום סגריר.

אוט, שלפי החשד הופעל בחלקו על ידי מרסלק, השיג בין היתר מידע על יעדי מודיעין של הממשלה הרוסית באירופה, כפי שהם נאספו בסוכנויות אכיפת החוק האירופיות, כולל הנסיעות שלהם ברחבי גוש שנגן ודיווחים פנים-משטרתיים מסווגים.

על הכוונת היו מתנגדי משטר רוסיים, אך גם סוכני מודיעין של רוסיה עצמה. המעקב אחרי הקבוצה השנייה נועד ללמוד כיצד מתחקות הרשויות באירופה אחרי תנועת סוכנים ו"להפיק לקחים" מהטעויות. כאשר רוצח מטעם הקרמלין התנקש ב-2019 בחייו של מתנגד משטר צ'צ'ני בפארק בלב ברלין, ונתפס לאחר מכן, סיפק אוט בתיאום עם מרסלק "תחקיר" לגבי הטעויות שביצע.

עוד חושדות הרשויות, כי אחרי שנמלט מגרמניה ומצא מקלט במוסקבה, סיפק אוט למרסלק מידע על כריסטו גרוזב, עיתונאי רוסי עטור-פרסים הנאבק במשטר פוטין מאוסטריה, כולל כתובת ופרטים אישיים. מרסלק עצמו ארגן ב-2022, לפי החשד, פשיטה של החולייה הבולגרית על הדירה, במטרה להשיג מידע מודיעיני על המקורות של העיתונאי, אך הם הצליחו למצוא רק מחשב ישן עם מידע לא רלוונטי. ההתכתבויות בין ראש הצוות למרסלק, שנחשפו בתקשורת האירופית, מצביעות על כך שהבולגרים גייסו כייסנים כדי לגנוב את הנייד של גרוזב, אך העלו בחכתם נייד ישן. העיתונאי נמלט מווינה אחרי שהרשויות הזהירו אותו כי רוסיה מתכוונת להתנקש בחייו.

בנוסף, מרסלק סייע כדי להבריח למוסקבה מחשב SINA - מחשב בעל הצפנה מובנית שבו משתמשים האלמנטים הרגישים יותר בממשל הגרמני כדי לתקשר ביניהם. "אנחנו צריכים אותו לבחינה על ידי ה-FSB", כתב בהודעת טקסט לראש החולייה הבולגרית. פרשה נוספת שנחשפה היתה כיצד אוט הבריח למוסקבה את התוכן בטלפונים הניידים של שלושה בכירים בממשל האוסטרי, כולל אנשי מודיעין. הם עצמם פנו לאוט - שפעל בשירות ביטחון הפנים האוסטרי - כדי "שיציל" את המידע שבטלפונים אחרי שהם נפלו לדנובה במהלך מפגש. בתיאום עם אוט, מרסלק שלח שליח מזויף של DHL לכתובות, והעביר את הניידים לפיצוח. גם פעולה זו התרחשה עוד ב-2017.

טלטלה באוסטריה

הגילויים הנוכחיים לא צובעים באור חיובי את מה שקורה מאחורי הקלעים באוסטריה. המערכת הפוליטית המושחתת במדינה - ראש הממשלה לשעבר סבסטיאן קורץ צפוי לעמוד לדין באשמה שניסה להטות את התקשורת לטובתו, ראש מפלגה אחר, היינץ-כריסטיאן שטראכה, תועד כשהוא מציע חוזים לאוליגרך רוסי תמורת השפעה פוליטית - ידועה ברחבי העולם בתככים הפנימיים שלה. גם הקשרים של וינה למוסקבה ידועים וברורים, וזכורה התמונה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כשהוא מגיע בשיירה מאובטחת לרקוד בחתונתה של שרת החוץ לשעבר קארין קנייסל. בינתיים, קנייסל עברה לסנט-פטרבורג ומשמשת כמנהלת מכון מחקר במימון הקרמלין.

אבל כעת, המעורבות העמוקה של שירותי המודיעין האוסטרים, כולל משרד הפנים, המשרד להגנה על החוקה ושירותי הביון, מציירים תמונה של כישלון מוחלט. גילויים לפיהם מרסלק ביקר כמה פעמים במשרדו של הרברט קיקל, ראש מפלגת החירות האוסטרית, מערבים גם את המפלגה בפרשה, כמה חודשים בלבד לפני בחירות כלליות במדינה. קיקל גם נחשד על ידי כלי התקשורת כמי שפעל לקדם את אוט בתוך שירות המודיעין האוסטרי, למרות שהחשדות נגדו צצו כבר לפני שבע שנים.

ואילו בגרמניה, הפרשה ממחישה עד כמה התרשלו הרשויות הפיננסיות בחובתם לפקח על הפעילות של החברות הנסחרות בבורסה הגרמנית, עד כי "וויירקארד" יכלה לשמש ככלי של הרוסים להעברות כספים בחצר האחורית של נאט"ו, ללא ידיעת שירותי המודיעין המערביים. הגילויים החדשים מכים גלים בימים האחרונים, ומרסלק כונה על ידי השבועון "די צייט" - "המרגל שאהב את הבורסה הגרמנית".

בשלב מסוים, נזכרו כתבי השבועון, כי החברה אף בדקה אפשרות לרכוש את "דויטשה בנק". המשקיעים הגרמנים שאיבדו את כספם, אזרחים אך בעיקר קרנות השקעה, עדיין מחפשים כיצד להשיג את כספם. בין היתר, הם הגישו תביעה נגד חברת EY וטוענים כי התרשלותה לכאורה בבדיקת העניינים הפיננסיים של "וויירקארד" אחראית להפסד המיליארדים. EY עצמה פתחה בתהליך "ארגון מחדש", שלפי התובעים עלול לנשל אותם מכל גישה לנכסים כספיים.

"העכביש במרכז הקורים"

דמות המפתח מרסלק ממשיכה לפעול מאחורי הקלעים, כך נראה. "הוא היה העכביש במרכז רשת קורים" שטוותה מוסקבה, כינה אותו מומחה המודיעין הגרמני תומאס ריגלר, שהתראיין לסוכנות הידיעות AP בנוגע לפרשה. היו בגרמניה מי שנזכרו כי כבר כנער הוא הסתבך בצרות. מרסלק עזב את בית הספר התיכון לפני סיום הלימודים ונכנס באופן עצמאי לתחום המחשבים וטכנולוגיה. אמו סיפרה בעבר, כי תמיד אהב לתכנת, וגם כי נכנס לחובות באופן קבוע - וכי הנושים היו מגיעים אליהם הביתה לדרוש את התשלום מההורים. העיתון "דר סטנדרט" ציין כי הוא ככל הנראה "מתגעגע" לווינה, משום שבאחת ההתכתבויות בינו לבין ראש החולייה הבולגרית הוא הזמין ממנו, ממאפיה מסוימת בעיר, שתי עוגות זאכר טורט ישר למוסקבה.

עוד כתבות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, אלוט מזנקת ב-10%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד