גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו התעשייה: העליונות האווירית ניצחה, ואלה המרוויחות העיקריות

לאורך השנים ומול שינויים רבים במערכת הביטחון, נותרה ההשקעה בהגנה האווירית הישראלית איתנה ● סיבה מהותית לכך היא שיתוף הפעולה עם ארה"ב, שהביא לתוספת בסיוע השנתי בסך חצי מיליארד דולר עבור פיתוח טכנולוגיות בתחום ● ההשקעה הזו תורגמה בשבת להצלחה חסרת תקדים מול איראן ויירוט 99% מהשיגורים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: משרד הביטחון, דובר צה''ל
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: משרד הביטחון, דובר צה''ל

הפרלמנט האיראני אמנם מיהר בבוקר יום ראשון לחגוג את מתקפת הטילים והכטב"מים על ישראל בקריאות "מוות לישראל!", אבל העובדות מדברות בעד עצמן: כ־99% מבין 110 הטילים הבליסטיים, 185 הכטב"מים ו־36 טילי השיוט ששיגרו האיראנים, המיליציות בעיראק והמורדים החות'ים, יורטו בטרם הגיעו ליעדם.

התמיכה של מדינות אירופה בישראל מגיעה עם דרישה לריסון
המתקפה האיראנית יצרה ברית אזורית עם שותפות מפתיעות
"איראן עשתה קידום מכירות לתעשייה הישראלית": מאחורי הזינוק במניות הביטחוניות

זהו הישג שאין לו אח ורע בעולם. במלחמת רוסיה־אוקראינה למשל - שבה מוסקבה מפעילה כטב"מים איראנים שדומים לאלו שהופעלו נגד ישראל (שאהד 136) - חגגה קייב יירוטים מרשימים של 40 כטב"מים. ההיקף הזה לא מתקרב למתקפה האיראנית המשולבת שהייתה על ישראל, הן מבחינת הכמות והן מבחינת ריבוי הזירות.

במסגרת מלאכת היירוט הסבוכה נטלו חלק כוחות ההגנה האווירית של ארה"ב, חילות האוויר של בריטניה וצרפת, וכן כוחות ירדניים. אולם חלק הארי מהיירוטים התבצע באמצעות מערך ההגנה האווירי הרב־שכבתי של ישראל. אותו מערך כולל את חץ 3 ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, חץ 2 ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה, קלע דוד ליירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני, וכיפת ברזל לאיומים קצרי טווח.

השכבה העליונה של מערך ההגנה

מערכות חץ 3 וחץ 2 של התעשייה האווירית תפסו מקום מרכזי בהתמודדות עם מתקפת הטילים האיראנית. במערכת חץ 2, ראש הקרב של החץ נושא מנגנון הפעלה של חומר נפץ נייד, ומטרתו להשמיד את טיל המטרה באמצעות אותו מטען. בחץ 3 לעומת זאת, האנרגיה הקינטית לבדה גדולה מספיק בכדי להשמיד את המטרה. למיירט עצמו יכולת גבוהה מאוד של תמרון ושינויי כיוון, והוא בעל חיישנים אלקטרו־אופטיים מתקדמים.

מערכות השליטה והבקרה (שו"ב) וניהול היירוטים אתרוג זהב ושקד זהב, שפותחו על ידי חברת אלישרא מקבוצת אלביט, מהוות את "המוח והלב" של מערכות חץ 3, חץ 2 וקלע דוד. המערכות שמבצעות תהליכי שליטה ובקרה מורכבים, שולטות בחיישני המערכות כמו מכ"מים ואמצעים נוספים, ומכווינות את מיירטי המערכות לעבר מגוון המטרות והאיומים השונים.

החברה שפיתחה ומייצרת את מנועי טילי החץ, ולעתים רחוקות נמצאת באור הזרקורים, זו החברה הביטחונית הממשלתית "תומר". עם עסקת המכירה של מערכת חץ 3 לגרמניה באוגוסט האחרון, החברה מימשה תוכנית הרחבת תשתיות וקווי ייצור ייעודיים לשם תמיכה באספקה לברלין - תוך הגברת קצבי ייצור עבור האתגרים הביטחוניים הישראליים.

כל אחת מן מערכות החץ כבר הוכיחה את עצמה מול איומים מצד המורדים החות'ים, אך אלו היו ספורים. האתגר המשמעותי של טילים בליסטים ככלל, ושל איראנים בפרט, אינו טמון בהיקף חומר הנפץ הגדול שהם נושאים (כ־500 ק"ג), כי אם במהירות. טיל בליסטי למרחק בינוני ומעלה מגיע למהירות של 5 מאך (1,500 מטר בשנייה) ויותר. טיל כזה יוצא מהאטמוספירה, ובשיאו מגיע למהירויות של כ־5,000־6,000 מטר בשנייה.

הייחוד במערכות חץ הוא שהן Hit to Kill - כלומר, פוגעות בטיל מתכת למתכת. עם זאת, כשמדובר במהירויות גבוהות כל כך המשימה אינה פשוטה. השאיפה של חץ 2 וחץ 3 היא שהיירוט יתבצע כמה שיותר רחוק מישראל - וזו ככל הנראה הסיבה לכך שלא נצפו שברי טילים רבים בשטחי הארץ.

מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, אחד האנשים שמכירים את מערכות החץ באופן היסודי ביותר, מספר לגלובס על התחושות מתוצאות המתקפה. "30 שנים של פיתוח מצוינות, היערכות, ייצור, הדרכה והטמעה באו לידי ביטוי בלילה אחד". לדבריו, "באנו לאירוע מוכנים, כשאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלת חומה וחיל האוויר. אנחנו מצדיעים לחיל האוויר על התפקוד".

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: התעשייה האווירית

במסגרת כחצי שעה של מטח טילים בליסטיים בקנה מידה היסטורי, מערכות חץ הוכיחו את עצמן כפי שאף אחת ממקבילותיהן לא הצליחו עד היום. בהתחשב בתוצאות המתקפה ובמכירת מערכת חץ 3 לגרמניה כאמור - בסך 14 מיליארד שקל - סביר להניח כי ההתעניינות העולמית במערכות אלו תזנק.

את פרויקט מערכת חץ מובילה התעשייה האווירית, אך הוא מתבסס על אחד משיתופי הפעולה הפורים בין מנהלת חומה, שאחראית על פיתוח וייצור אמצעי ההגנה הרב־שכבתית במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), לבין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA).

"אני זוכר לפני שנים רבות כיצד האמריקאים הגדירו את היעד בתור 'האם אפשרי שכדור יפגע בכדור?'", משתף לוי. "המקטרגים אז אמרו שזה בלתי אפשרי כי מדובר בכדורים שנעים במהירויות אדירות, אבל מה שעשינו בשבת זה בדיוק זה. פגענו בטיל בליסטי ארוך־טווח במהירות אדירה, ובתרחיש שכולל הרבה טילים".

שיתוף הפעולה של התעשיות הביטחוניות

המערכות ליירוט טילים בליסטיים הן כאמור השכבות העליונות של מערך ההגנה האווירית הישראלי. בשכבה מתחתיהן נמצאת מערכת קלע דוד. זה אולי נראה כמו זיכרון רחוק, אבל היירוט המבצעי הראשון של המערכת הזו היה מול שיגור של הג'יהאד האסלאמי במסגרת מבצע "מגן וחץ" במאי 2023. כיום, פחות משנה לאחר מכן, המערכת מהווה חלק אינטגרלי מהמערך.

את המערכת הזו מובילה רפאל בצוותא עם חברת ריית'און האמריקאית, והיא פרי נוסף של שיתוף הפעולה ההדוק של מנהלת חומה עם הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים. המערכת מיועדת ליירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני, ובהם טילים בליסטיים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים, לטווח של עד כ־300 ק"מ.

יואב תורג'מן, מנכ''ל רפאל / צילום: דוברות רפאל

המערכת כוללת שיתוף פעולה שממחיש את עוצמת התעשיות הביטחוניות הישראליות ביחד. קלע דוד, למעשה בדומה לכל מערכות ההגנה של צה"ל, כוללת מכ"מ מתוצרת חטיבת אלתא, חברת בת של התע"א. בה בעת, מערכת השליטה והבקרה של קלע דוד היא "שקד זהב", פרי פיתוח של חברת אלישרא, מקבוצת אלביט. בדומה לחץ 3, עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, באוגוסט 2023, סגרה רפאל עסקה למכירת קלע דוד לפינלנד תמורת כ־1.3 מיליארד שקל.

בצלאל מכליס, נשיא אלביט מערכות / צילום: אסף שילה ישראל סאן

השכבה הנמוכה ביותר במערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל היא מערכת כיפת ברזל. המערכת של רפאל הוכיחה את עצמה במתקפת הרקטות חסרת התקדים ב־7 באוקטובר, אבל גם לאורך כל המלחמה. רק בחודש הראשון למשל שוגרו לישראל כ־9,500 רקטות - יותר מכפול במבצע צוק איתן או במלחמת לבנון השנייה.

לאחרונה התווספה לכל המערך ההגנה האווירי מערכת משלימה של רפאל שנקראת "כיפת מגן". זוהי למעשה כיפת ברזל הימית. המערכת הזו ביצעה בשבוע שעבר יירוט מבצעי ראשון במפרץ אילת, ככל הנראה של כטב"מ ששיגרו המיליצות הפרו־איראניות מעיראק.

מערכת כיפת מגן מוצבת בספינות סער 6 ומיועדת להגן על המים הכלכליים של מדינת ישראל מול מגוון של איומים מתקדמים, בהם רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. בדומה לכיפת ברזל, היא מתפוצצת בקרבת האיום, במטרה לנטרל אותו.

בזמן שמערכת הביטחון הישראלית ביצעה שינויים רבים בהשקעות, כמו המעבר ליותר טכנולוגיות ופחות צבא יבשה, ההשקעה בהגנה האווירית התבצעה כל העת. סיבה מהותית לכך היא שיתוף הפעולה בין משרד הביטחון הישראלי לבין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים.

אותו שיתוף פעולה עם ארה"ב הוביל לכך שבמזכר ההבנות בהסכם הסיוע האמריקאי הנוכחי (שתקף בין השנים 2028־2019), לא רק שמעוגנים 3.3 מיליארד דולר כספי סיוע מדי שנה - אלא גם, לראשונה, חצי מיליארד דולר לפיתוח פרויקטים משותפים בתחום ההגנה האווירית. אלו מאפשרים את רציפות החדשנות המשותפת בתחום כל העת.

עוד כתבות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל