גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

בסוף 2023 נראה היה שהקרנות הכספיות דועכות. אבל מאז, האפיק הסולידי הציג התאוששות מסחררת שהגיעה לשיא החודש עם גיוסי עתק של 3 מיליארד שקל בשבועיים - פי שניים מבכל פברואר ● מומחה: "המשקיעים הבינו שהריבית הגבוהה תישאר"

הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock
הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

בתוך שבועיים בלבד, עד ה־14 באפריל, צמחו נכסי הקרנות הכספיות בסכום עתק של 3 מיליארד שקל. לא מזמן, רק לפני חודשיים נראה היה שאפיק ההשקעה הזה דועך. על רקע התחזיות שנגיד בנק ישראל יוריד את הריבית כדי לסייע למשק שנמצא תחת מלחמה, היקף גיוסי הנכסים בקרנות הכספיות ירד משמעותית. אם בשבועות הראשונים למלחמה עוד נרשם גיוס בהיקף של יותר מ־2 מיליארד שקל, בשבעת השבועות שלאחר מכן הממוצע עמד על 650 מיליון שקל בלבד ובאמצע דצמבר אף היה שבוע שבסיכומו נרשמו פדיונות של 257 מיליון שקל.

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות
החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלו הגופים המצטיינים
הכירו את מנהלת המסחר שהפכה לשיאנית השכר של בתי ההשקעות

אבל אז המגמה התהפכה. הסיבה העיקרית היא שבעוד שהבנקים הפחיתו משמעותית את הריביות שהם מציעים על הפיקדונות - אפילו טרם הורדת הריבית הראשונה של בנק ישראל בינואר - הריבית שמקבלים המשקיעים בקרנות הכספיות נותרה גבוהה יותר. קרנות כספיות הן קרנות נאמנות שמשקיעות באפיקים בסיכון נמוך לטווח קצר ומהוות מעין תחליף לפיקדון בנקאי. הריבית בקרנות הללו צמודה לריבית בנק ישראל - שיעור אטרקטיבי יותר מהחלופה הבנקאית.

מה הביא לגיוס של חודשיים בתוך שבועיים

מאז הדעיכה של סוף 2023, הקרנות הכספיות התאוששו בקצב מסחרר. קצב גיוסים של 3 מיליארד שקל בשבועיים, כמו זה שנראה באפריל, מרמז על חודש שיא בתחום והמשך ישיר של ההצלחה במרץ. בחודש שעבר גייסו הקרנות הכספיות כ־4.1 מיליארד שקל, הנתונים מוטים במקצת בגלל גיוס ענק בסך כ־2 מיליארד שקל מאחד הגופים, אולם עדיין מדובר על קצב של כ־2 מיליארד שקל בחודש. בפברואר גויסו כ־1.5 מיליארד שקל ובינואר 2.2 מיליארד שקל. כלומר, בתוך שלושה חודשים וחצי גויסו כ־10 מיליארד שקל לקרנות הכספיות, סכום שלפני שנתיים, ערב העלאות הריבית, היה נראה דמיוני. אם בתחילת אפריל 2022 סך הנכסים בקרנות הללו עמד על 16.5 מיליארד שקל, כיום מדובר כבר ביותר מ־119 מיליארד שקל.

"הקרנות הכספיות נהנות מכמה תופעות", מסביר שי ירון, מנכ"ל קרנות נאמנות וסמנכ"ל מכירות ניהול תיקים באלטשולר שחם. "אחת, היא הריבית שעלתה, כשמה שבלם את קצב הגיוסים בחודשים האחרונים היו ציפיות שהיא תתחיל לרדת ואמונה שכסף שמחפש אלטרנטיבות יותר מעניינות יכול למצוא אותן באפיקים אחרים. אבל בשבועות האחרונים הצטברו כמה נתונים שגרמו למשקיעים להבין שהריבית עדיין פה כדי להישאר או לפחות לא צפויות הורדות משמעותיות".

שי ירון, אלטשולר שחם / צילום: יח''צ

בין הנתונים האלה, למשל, נמנים נתוני האינפלציה בארה"ב שהיו גבוהים מהצפי והרחיקו את הורדת ריבית הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב). למרות שבנק ישראל הקדים את הפד בהורדה אחת, ספק אם הוא יכול לקחת שני מהלכים לפני מקבילו האמריקאי. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שער הדולר שקל. מאז השפל אליו הגיע בתחילת מרץ, הדולר זינק ב־5.7% מול השקל והוא אחד הגורמים המשמעותיים לעליות מחירים בארץ. פער גדול מידי בין ריבית הפד לריבית בנק ישראל ייתן רוח גבית למגמה הזאת, שגם כך התגברה בשבועיים האחרונים על רקע האיום האיראני והחשש להתלקחות ביטחונית נוספת. לכל אלו אפשר להוסיף גם את חוסר הוודאות לגבי הוצאות המדינה ומימון המלחמה, שכבר התגלגלו לצרכנים ולאינפלציה דרך העלאות מסים שונות.

התוצאה של השילוב בין כל הסיבות הללו התבררה השבוע עם פרסום מדד המחירים לצרכן שעלה ב־0.6%, מעל לתחזית, והביא את האינפלציה השנתית ל־2.7%, התקרבות לטווח העליון של בנק ישראל.

תשואה של 4.5% בקרנות השקליות

לדברי אורי שור, מנכ"ל קרנות הנאמנות בהראל פיננסים, הקרנות הכספיות פה בשביל להישאר. "ברור שהמוצר קיבל בוסט חזק מדחיית ירידת הריבית. גם בארה"ב זה בא לידי ביטוי כשהיום כבר יש מי שמדברים על הורדת ריבית רק בסוף הרבעון השלישי ועל מקסימום שתי הורדות ריבית, ויש גם מי שחושב שבכלל לא נראה הורדה השנה. ובמצב הזה, כשלקוח ישראלי יכול לקבל בקרנות הדולריות תשואה גלומה לפדיון של כמעט 5.7% ובקרנות השקליות תשואה גלומה לפדיון של 4.5%, זו גם חנייה נוחה לכסף וגם אלטרנטיבת השקעה טובה", אומר שור.

אורי שור, מנכ''ל הראל קרנות נאמנות / צילום: ורדי כהנא

הגנה על הכסף מפני האינפלציה

ובעוד האינפלציה מתקרבת לטווח העליון, הקרנות הכספיות מאפשרות הגנה מסוימת על כספי המשקיעים. זאת מאחר שהן מאפשרות להם ליהנות מאלמנט של מיסוי ריאלי. המס על פיקדון שקלי הוא 15% נומינלי על כל הריבית שנתן הבנק ללקוחותיו. לדוגמה, אם הם קיבלו ריבית של 4%, הם ישלמו 0.6% מהסכום כמס בסוף השנה. בקרן הכספית, אם הלקוח קיבל ריבית של 4% והאינפלציה לאורך התקופה הייתה 3%, המשקיע ישלם 25% מס, (מס רווחי הון) אבל רק על הרווחים בניכוי האינפלציה, כלומר על 1% תשואה. המשמעות היא מס בשיעור של 0.25% במקום 0.6% שהיה משלם על פיקדון.

ירון מאלטשולר שחם מעלה סיבה נוספת לזינוק בקרנות הכספיות, שנוגע לפיקדונות הבנקאיים. "יש בימים אלו לא מעט כסף שנפדה מפיקדונות שנסגרו לפני שנה, כך שיש זרימה של לקוחות שצריכים לקבל החלטה בנתונים הנוכחיים אם הם ממשיכים בפיקדונות או הולכים לכספיות. כאן צריך לזכור שלפחות חלק מהמחיר האטרקטיבי שהבנקים הציעו בפיקדונות בא מהביקושים הגבוהים שהיו בעולם של המשכנתאות והמימון. כדי להשיג את המקורות למתן אשראי הם העלו את הריבית על הפיקדונות במטרה למשוך לקוחות. אבל העלאות הריבית הקטינו את הביקוש לאשראי ולכן הבנקים פחות מתחרים על הריבית בפיקדונות, והיתרון עובר לכספיות", הוא מסביר.

טרנד חולף או מוצר שכאן כדי להישאר?

השאלה הגדולה היא האם מדובר בכסף שחונה בקרנות הכספיות עד שהשווקים יתייצבו, או שהם אכן כאן כדי להישאר מוצר לגיטימי עבור המשקיע הישראלי. ירון: "אנשים מחזיקים באופן קבוע כסף בעו"ש, גם כשהם יודעים שהצורך שלהם להשתמש בו יגיע רק בעוד כמה חודשים. לפי הבנקים הסכומים בעו"ש הם עצומים, הרבה יותר ממה שיש בקרנות הכספיות והבנקים לא נותנים ריבית מעניינת על העו"ש ולאחרונה אף הפחיתו את מה שהם כן נותנים. זה כנראה עניין של מודעות, לוקח זמן להכיר את היתרונות של המכשיר אז הוא רחוק ממיצוי".

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך