בתוך שבועיים בלבד, עד ה־14 באפריל, צמחו נכסי הקרנות הכספיות בסכום עתק של 3 מיליארד שקל. לא מזמן, רק לפני חודשיים נראה היה שאפיק ההשקעה הזה דועך. על רקע התחזיות שנגיד בנק ישראל יוריד את הריבית כדי לסייע למשק שנמצא תחת מלחמה, היקף גיוסי הנכסים בקרנות הכספיות ירד משמעותית. אם בשבועות הראשונים למלחמה עוד נרשם גיוס בהיקף של יותר מ־2 מיליארד שקל, בשבעת השבועות שלאחר מכן הממוצע עמד על 650 מיליון שקל בלבד ובאמצע דצמבר אף היה שבוע שבסיכומו נרשמו פדיונות של 257 מיליון שקל.
● אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות
● החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלו הגופים המצטיינים
● הכירו את מנהלת המסחר שהפכה לשיאנית השכר של בתי ההשקעות
אבל אז המגמה התהפכה. הסיבה העיקרית היא שבעוד שהבנקים הפחיתו משמעותית את הריביות שהם מציעים על הפיקדונות - אפילו טרם הורדת הריבית הראשונה של בנק ישראל בינואר - הריבית שמקבלים המשקיעים בקרנות הכספיות נותרה גבוהה יותר. קרנות כספיות הן קרנות נאמנות שמשקיעות באפיקים בסיכון נמוך לטווח קצר ומהוות מעין תחליף לפיקדון בנקאי. הריבית בקרנות הללו צמודה לריבית בנק ישראל - שיעור אטרקטיבי יותר מהחלופה הבנקאית.
מה הביא לגיוס של חודשיים בתוך שבועיים
מאז הדעיכה של סוף 2023, הקרנות הכספיות התאוששו בקצב מסחרר. קצב גיוסים של 3 מיליארד שקל בשבועיים, כמו זה שנראה באפריל, מרמז על חודש שיא בתחום והמשך ישיר של ההצלחה במרץ. בחודש שעבר גייסו הקרנות הכספיות כ־4.1 מיליארד שקל, הנתונים מוטים במקצת בגלל גיוס ענק בסך כ־2 מיליארד שקל מאחד הגופים, אולם עדיין מדובר על קצב של כ־2 מיליארד שקל בחודש. בפברואר גויסו כ־1.5 מיליארד שקל ובינואר 2.2 מיליארד שקל. כלומר, בתוך שלושה חודשים וחצי גויסו כ־10 מיליארד שקל לקרנות הכספיות, סכום שלפני שנתיים, ערב העלאות הריבית, היה נראה דמיוני. אם בתחילת אפריל 2022 סך הנכסים בקרנות הללו עמד על 16.5 מיליארד שקל, כיום מדובר כבר ביותר מ־119 מיליארד שקל.
"הקרנות הכספיות נהנות מכמה תופעות", מסביר שי ירון, מנכ"ל קרנות נאמנות וסמנכ"ל מכירות ניהול תיקים באלטשולר שחם. "אחת, היא הריבית שעלתה, כשמה שבלם את קצב הגיוסים בחודשים האחרונים היו ציפיות שהיא תתחיל לרדת ואמונה שכסף שמחפש אלטרנטיבות יותר מעניינות יכול למצוא אותן באפיקים אחרים. אבל בשבועות האחרונים הצטברו כמה נתונים שגרמו למשקיעים להבין שהריבית עדיין פה כדי להישאר או לפחות לא צפויות הורדות משמעותיות".
בין הנתונים האלה, למשל, נמנים נתוני האינפלציה בארה"ב שהיו גבוהים מהצפי והרחיקו את הורדת ריבית הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב). למרות שבנק ישראל הקדים את הפד בהורדה אחת, ספק אם הוא יכול לקחת שני מהלכים לפני מקבילו האמריקאי. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שער הדולר שקל. מאז השפל אליו הגיע בתחילת מרץ, הדולר זינק ב־5.7% מול השקל והוא אחד הגורמים המשמעותיים לעליות מחירים בארץ. פער גדול מידי בין ריבית הפד לריבית בנק ישראל ייתן רוח גבית למגמה הזאת, שגם כך התגברה בשבועיים האחרונים על רקע האיום האיראני והחשש להתלקחות ביטחונית נוספת. לכל אלו אפשר להוסיף גם את חוסר הוודאות לגבי הוצאות המדינה ומימון המלחמה, שכבר התגלגלו לצרכנים ולאינפלציה דרך העלאות מסים שונות.
התוצאה של השילוב בין כל הסיבות הללו התבררה השבוע עם פרסום מדד המחירים לצרכן שעלה ב־0.6%, מעל לתחזית, והביא את האינפלציה השנתית ל־2.7%, התקרבות לטווח העליון של בנק ישראל.
תשואה של 4.5% בקרנות השקליות
לדברי אורי שור, מנכ"ל קרנות הנאמנות בהראל פיננסים, הקרנות הכספיות פה בשביל להישאר. "ברור שהמוצר קיבל בוסט חזק מדחיית ירידת הריבית. גם בארה"ב זה בא לידי ביטוי כשהיום כבר יש מי שמדברים על הורדת ריבית רק בסוף הרבעון השלישי ועל מקסימום שתי הורדות ריבית, ויש גם מי שחושב שבכלל לא נראה הורדה השנה. ובמצב הזה, כשלקוח ישראלי יכול לקבל בקרנות הדולריות תשואה גלומה לפדיון של כמעט 5.7% ובקרנות השקליות תשואה גלומה לפדיון של 4.5%, זו גם חנייה נוחה לכסף וגם אלטרנטיבת השקעה טובה", אומר שור.
הגנה על הכסף מפני האינפלציה
ובעוד האינפלציה מתקרבת לטווח העליון, הקרנות הכספיות מאפשרות הגנה מסוימת על כספי המשקיעים. זאת מאחר שהן מאפשרות להם ליהנות מאלמנט של מיסוי ריאלי. המס על פיקדון שקלי הוא 15% נומינלי על כל הריבית שנתן הבנק ללקוחותיו. לדוגמה, אם הם קיבלו ריבית של 4%, הם ישלמו 0.6% מהסכום כמס בסוף השנה. בקרן הכספית, אם הלקוח קיבל ריבית של 4% והאינפלציה לאורך התקופה הייתה 3%, המשקיע ישלם 25% מס, (מס רווחי הון) אבל רק על הרווחים בניכוי האינפלציה, כלומר על 1% תשואה. המשמעות היא מס בשיעור של 0.25% במקום 0.6% שהיה משלם על פיקדון.
ירון מאלטשולר שחם מעלה סיבה נוספת לזינוק בקרנות הכספיות, שנוגע לפיקדונות הבנקאיים. "יש בימים אלו לא מעט כסף שנפדה מפיקדונות שנסגרו לפני שנה, כך שיש זרימה של לקוחות שצריכים לקבל החלטה בנתונים הנוכחיים אם הם ממשיכים בפיקדונות או הולכים לכספיות. כאן צריך לזכור שלפחות חלק מהמחיר האטרקטיבי שהבנקים הציעו בפיקדונות בא מהביקושים הגבוהים שהיו בעולם של המשכנתאות והמימון. כדי להשיג את המקורות למתן אשראי הם העלו את הריבית על הפיקדונות במטרה למשוך לקוחות. אבל העלאות הריבית הקטינו את הביקוש לאשראי ולכן הבנקים פחות מתחרים על הריבית בפיקדונות, והיתרון עובר לכספיות", הוא מסביר.
טרנד חולף או מוצר שכאן כדי להישאר?
השאלה הגדולה היא האם מדובר בכסף שחונה בקרנות הכספיות עד שהשווקים יתייצבו, או שהם אכן כאן כדי להישאר מוצר לגיטימי עבור המשקיע הישראלי. ירון: "אנשים מחזיקים באופן קבוע כסף בעו"ש, גם כשהם יודעים שהצורך שלהם להשתמש בו יגיע רק בעוד כמה חודשים. לפי הבנקים הסכומים בעו"ש הם עצומים, הרבה יותר ממה שיש בקרנות הכספיות והבנקים לא נותנים ריבית מעניינת על העו"ש ולאחרונה אף הפחיתו את מה שהם כן נותנים. זה כנראה עניין של מודעות, לוקח זמן להכיר את היתרונות של המכשיר אז הוא רחוק ממיצוי".
