גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour
מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

כבר כיום איראן היא המדינה שהוטלו עליה הכי הרבה סנקציות בינלאומיות. הן החלו מצד ארה"ב מיד אחרי ההפיכה האסלאמית ב־1979; הפכו לגלובליות כאשר נחשפה תוכנית הגרעין האיראנית בתחילת שנות ה־2000; והחריפו בשנים האחרונות, עם סופו של הסכם הגרעין ב־2018 והסיוע הצבאי המקיף שמושיטה איראן לרוסיה במלחמה נגד אוקראינה. הכלכלה האיראנית בקרשים, המטבע קרס ביותר מ־90% מול הדולר בשש השנים האחרונות, האינפלציה במדינה גבוהה (45% בשנה שעברה), מדד המחירים גם הוא (30% עלייה בשנה החולפת) - ושיעור העוני עולה.

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?
מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

אבל בימים האחרונים מנסות מדינות המערב לגבש סנקציות חדשות להטיל על הרפובליקה האסלאמית, בשל המתקפה האווירית המסיבית שהיא ביצעה נגד ישראל בליל שבת. אחת המטרות היא לשלוח מסר מערבי מאוחד נגד התוקפנות האיראנית, אך נראה כי המטרה העיקרית היא דווקא לשכנע בעזרתן את ישראל למתן את תגובתה הצבאית המתוכננת נגד טהרן.

הסנקציות עליהן דנים בימים אלה מנהיגי המערב אמורות להיות ה"גזר" לישראל תמורת ביטול או מיתון של מתקפת תגובה, שעלולה להצית מלחמה אזורית. הן הוזכרו במפורש בהודעת הסיכום של ה־7G, בה נכתב: "אנו משרטטים את התוכניות להטלת סנקציות פוטנציאליות". שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן הודיע ביום שני כי הוא פועל במשותף עם בריטניה ומדינות אחרות כדי "לגבש תגובה דיפלומטית שתמנע הסלמה". נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר גם הוא בתחילת השבוע כי על הקהילה הבינלאומית "לנסות ולשכנע את ישראל שלא להגיב בהסלמה, אלא על ידי בידוד איראן".

אבל איראן היא כבר עכשיו אחת המדינות המבודדות ביותר על ידי המערב, ונראה כי כל העיצומים לא מונעים ממנה להעביר מיליארדי דולרים לארגוני החסות שלה במזרח התיכון. אילו סנקציות עדיין ניתן להטיל עליה? והאם הן יספיקו כדי לשכנע את ישראל לשנות את אופי התגובה שלה?

הדרישות של ישראל

אחד הצעדים המרכזיים שישראל דורשת באופן גלוי בימים האחרונים הוא הוצאה מחוץ לחוק של ארגון משמרות המהפכה (IRGC), על שלל החברות, הארגונים והאישים הקשורים אליו, בשל פעילות טרור נגד מדינת ישראל ומדינות אחרות. הארגון והבכירים בו חשופים לסנקציות רבות כעת, אך הוצאתו מחוץ לחוק ושימוש בחוקים נגד טרור נגדו נחשבים עדיין לאיום אפשרי על איראן. במצב כזה, עצם החברות במשמרות המהפכה, המונה לפחות 200,000 משרתים, תהפוך לעבירה שדינה מאסר ארוך. עצם הסחר עם כל גוף שיהיה קשור אליו יהיה אסור, וייחשב לעבירה פלילית.

בבריטניה, ראש הממשלה רישי סונאק ושר החוץ דייוויד קמרון הביעו ביום שלישי התנגדות לצעד גורף שכזה, משום שלדבריהם הוא יהיה כרוך בניתוק היחסים הדיפלומטיים עם איראן, ומשום שקשרים ישירים, לדבריהם, "מאפשרים להעביר מסרים ישירות לאיראנים". לפי הדיווחים, ישנו קרע בקבינט הבריטי סביב הסוגיה, כאשר שר הביטחון תומך בצעד.

מפלגת ה"לייבור" שבאופוזיציה, הצפויה לזכות בבחירות השנה, הבטיחה כי תוציא את הארגון מחוץ לחוק, בשל מעורבותו בטרור על אדמת בריטניה ומחוץ לה. רק ארה"ב ושבדיה עד כה הוציאו את "משמרות המהפכה" מחוץ לחוק. בגרמניה, חוות דעת משפטית שצוטטה השבוע ב"שפיגל" קובעת כי אין כרגע "בסיס חוקי מספיק" לעשות זאת. אבל הדרישה הזו תעלה גם בפגישת שרי החוץ של ה־7G ברומא וגם במפגש שרי החוץ של האיחוד השבוע.

בארה"ב, גובר הלחץ על ביידן להקפיא כ־10 מיליארד דולר שאיראן היתה אמורה לקבל במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA), שכבר אינו בתוקף. בנוסף, גובר הלחץ לנסות ולפגוע במכירות הנפט של איראן למדינות באסיה באמצעות איומים אמריקאים בחרם עליהן.

צעד ריאלי יותר שדורשת ישראל, ושנמצא בלב האינטרס האירופי, הוא הגברה משמעותית של הסנקציות על תחום הטילים והמל"טים. באופן פרדוקסלי, אחרי פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב־2018, פגו באוקטובר האחרון הסנקציות הבינלאומיות שהיו כלולות בו נגד אספקת רכיבים לתוכניות הטילים והמל"טים האיראניים. רק ארה"ב והאיחוד אירופי אימצו סנקציות עצמאיות בנושא, בעוד סין, הודו ואחרות נמנעו מכך. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אמרה כי האיחוד כבר שוקל "להטיל סנקציות נוספות על תוכנית הטילים והמל"טים האיראנית".

בתוך האיחוד האירופי, ציר המדינות הפרו־ישראליות מתלכד כעת עם ציר המדינות האנטי־רוסיות, בשל האויב האיראני־רוסי המשותף. לכן המדינה הבלטית ליטא קראה בין היתר ביום שני "להחריף מיידית את הסנקציות נגד איראן". ליטא היא בעלת־ברית קרובה של אוקראינה, וקייב פירסמה בעבר את רשימת החברות האירופיות שרכיבים שלהן הגיעו בדרך כלשהי למל"טים החמושים האיראנים, אותם כלים ששוגרו נגד ישראל.

בגרמניה, הציעו כמה פרשנים ופוליטיקאים הפועלים למען ישראל לנצל את ההזדמנות כדי לנסות ולהפחית את ההשפעה הרבה שיש לאיראן על מוסלמים במדינה באמצעות מימון ארגונים ומרכזי דת. "זה הזמן לסגור את המרכז האסאלמי בהמבורג", הציע פוליטיקאי מהמפלגה השמרנית, כשהוא מתייחס לגוף שנמצא בהשגחת כוחות ביטחון הפנים הגרמנים כבר שנים. ה"שפיגל" כתב כי הממשלה בוחנת פעולה נגד "ארגונים הנאמנים למשטר האיראני" במדינה. האופוזיציה השמרנית קראה ביממה האחרונה גם היא להוציא את משמרות המהפכה מחוץ לחוק בגרמניה, כפי שעשתה המדינה בנוגע לחמאס. "הם המשענת האמיתית של המשטר בטהראן", אמר בכיר במפלגה.

"סנקציות לא יספיקו"

למעשה, עם מאות סנקציות נפרדות מצד ממשלת ארה"ב, מדינות במערב, ארגונים כמו האו"ם, האיחוד האירופי ורבים אחרים, הפכה איראן למעין "מקרה מבחן" ליעילות של עיצומים כלכליים. הסנקציות שהוטלו על רוסיה בשנתיים האחרונות, למשל, דומות לאלו שהוטלו על איראן, ומתמקדות כמוהן בתחום האנרגיה והבנקאות, אבל גם התעופה ואפילו התיירות.

הפוקוס של הסנקציות היה מגזר הנפט האיראני, אך הן התרחבו כדי לכלול גם חברות הקשורות לפעילויות אסורות, מטרור ועד להעשרת אורניום, דרך הפרות זכויות אדם. 1,615 חברות ואישים איראנים כבר נמצאים ברשימות של ארה"ב, 332 נמצאים ברשימה הבריטית ו־284 נמצאים ברשימות האיחוד האירופי, לצד שמות נוספים ברשימה השווייצרית, האוסטרלית ועוד.

הוכחה מסוימת ליעילותן נרשמה בכך שהן דחפו את איראן לחתום על הסכם גרעין ב־2015, תמורת הסרה משמעותית שלהן, אישור לייצא נפט לאירופה ופתיחת השוק להשקעות. בתוך שנתיים בלבד, הסחר בין איראן לאיחוד האירופי זינק פי שלושה ל־21 מיליארד אירו. אבל עם החלטת נשיא ארה"ב טראמפ לפרוש מההסכם, צנח הסחר חזרה ל־4.7 מיליארד אירו בשנה שעברה. חברות הרכב האירופיות נטשו את השוק תחת איום בסנקציות אמריקאיות.

מאז פקיעת ההסכם, צמח הסחר של איראן עם סין, הודו ורוסיה. היא מנהלת מאמץ גלובלי להשיג רכיבים אסורים לתוכניות הנשק שלה באמצעות רשתות הברחה במדינות אלו. חברות קש שהוקמו באיחוד האמירויות מאפשרות לאיראן למכור נפט כאשר החברות הקונות ממנה אינן מסתכנות בסנקציות.

העובדה כי היחסים בין המערב לאיראן כבר כעת מינימליים גורמים לרבים להטיל ספק שבמקרה הנוכחי, סנקציות יסייעו כדי "לישר" את המדיניות האיראנית. "אני לא חושב שניתן לעשות יותר בתחום העיצומים ממה שעשינו עד כה", אמר הפוליטיקאי הסוציאל־דמוקרט ראלף שטנגר, מומחה ליחסי חוץ.

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה מזנקות, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

עסקת צים נחתמה והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה