גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock
בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

נראה כי חלק מאיכות החיים הסקנדינבית המפורסמת נובע מהבעלות על בתי קיץ או שימוש בהם. כמה פעמים בשנה, ובעיקר בחודשי החופשה השנתית של בתי הספר והעבודה בקיץ, נוטשים תושבי דנמרק, שבדיה ונורבגיה, בין היתר, את הדירות והבתים בערים, ועוברים לבתי החופשה שלהם, קרוב לטבע. ליד אגם, לא רחוק משפת הים, בקולוניות של כמה עשרות בתי עץ או לבד באמצע היער, הם מבלים עם המשפחה כמה שבועות של חופש. זהו חלק משמעותי מהאיזון בין עבודה לחיים שמדינות אלו שואפות אליו.

האי שמציג: קבלו בחינם בית ששווה מיליונים, בתנאי אחד
איזי ג'ט מבטלת טיסות עד סוף אוקטובר: אילו קווים יושפעו במיוחד?
WSJ | הישג נועז באולימפיאדת פריז: הפיכת נהר הסיין לבטוח לשחייה

בדנמרק, קו החוף של חצי האי יוטלנד לאורך הים הבלטי, וגם קו החוף המקביל לאורך הים הצפוני, כמו גם הקווים המפותלים של מאות האיים המרכיבים את הממלכה הדנית, מלאים בבתי קיץ.

לרוב, בעלות על בית קיץ עוברת במשפחה, אבל בהחלט ניתן לשכור אחד לשבועות הקיץ, או לקנות במיקום חדש, במחירים נוחים יחסית לדירות ולבתים. למעשה, הביקוש להם כה גדול, עד כי הדנים שומרים את הבתים הללו לעצמם. לזרים אסור לקנות כל בית המוגדר כ"בית חופשה", לא משנה אפילו אם הם אזרח של האיחוד האירופי או לא.

אבל בשבדיה הסמוכה, שהתברכה בשטחים אדירים ובאוכלוסייה דלילה יותר, שוק הנדל"ן ליברלי יותר, ובתי קיץ מוצעים לרכישה גם לתושבי מדינות שכנות, המעוניינים לבוא כדי ליהנות מהיופי של הקיץ השבדי הקצר, משפע של מים ושטחים פתוחים. זו אחת הסיבות לכך שכותרת מאמר שהתפרסם לאחרונה ב"טאגסשפיגל" הגרמני, קרא לגרמנים לנצל את ההזדמנויות הקיימות כעת בשל שווי הקרונה השבדית הנמוך והמשבר המתגלגל בשוק הנדל"ן השבדי - ולשקול לרכוש לעצמם בית קיץ שבדי במחיר שווה לכל נפש.

"חופשה בבילרבאו", כינה העיתון את ההזדמנות, על שם הכפר הדמיוני שמשמש הרקע לכמה מספריה של הסופרת השבדית אסטריד לינדגרן, וכתב כי "כעת זו ההזדמנות לבית קיץ בשבדיה". שיטוט באתרי הנדל"ן השבדים המציעים את בתי הקיץ הללו ואחרים מראה את השונות הרבה באיכות, ובעיקר במיקום שלהם. תמורת בקתה ללא חימום (אך עם אח), ללא מים זורמים אך ליד אגם, בצפון הרחוק של המדינה, תשלמו רק 195,000 קרונות שבדיות (62 אלף שקל). תמורת וילה בת ארבעה חדרים, 175 מ"ר נאים על פני שתי קומות ושטח מסביב של חמישה דונם, כשעתיים נסיעה צפון־מזרחה משטוקהולם, כבר תשלמו 5.25 מיליון קרונות שבדיות (1.8 מיליון שקל). יותר מ־2,000 בתי קיץ מוצעים כעת למכירה ברחבי שבדיה, לפי אתר https://www.hemnet.se/.

הקרונה בשפל של כל הזמנים

אבל הסיבה העיקרית לדיווח הגרמני בנוגע לתנאים המיטיבים נובעים מסיבות מקרו כלכליות. בשלוש השנים האחרונות צנחה הקרונה השבדית ביותר מ־20% מול האירו, והיא נמצאת כרגע בשפל של כל הזמנים מול המטבע של הגוש הכלכלי המאוחד.

הדבר מהווה הנחה משמעותית למי שבוחר דווקא לרכוש בשבדיה, ולא בדנמרק הסמוכה שהמטבע שלה שמר על ערכו מול האירו. לגרמנים המפנטזים על המרחבים הפתוחים שלרוב לא ניתן למצוא במדינה, או על בתים שאינם ממוקמים באזורים שהאוכלוסייה בהם לא תמיד רואה זרים בעין ידידותית, שבדיה נשמעת כמו חלום.

סיבה נוספת נוגעת לדינמיקה העדכנית בשוק הדיור השבדי: הוא הפך בשנתיים האחרונות למעין ברומטר שכלכלנים רבים מסתכלים עליו כדי לבחון כיצד מדיניות הריבית הגבוהה משפיעה על מחירי הדירות.

השוק השבדי ידע "התפוצצות מחירים" עד לתחילת משבר האינפלציה האירופי לפני כשנתיים. במרץ 2022, עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, המחירים הגיעו לשיא, אחרי הכפלה בטווח זמן של קרוב לעשור. מאז הם ירדו בשיעור של בין 10% ל־15%, לפי מדדים שונים. באזורי ביקוש מסוימים שבהם היה עליית מחירים חדה עוד יותר, מחירי הדיור ירדו בשיעורים כפולים, לפי הדיווחים משבדיה.

הירידה הזו משתקפת גם בירידת מחירים בתחום בתי הקיץ. לדברי פיר־ארנה סנדגרן מאגודת הנדל"ן השבדית, הביקוש הפנים־שבדי לבתי קיץ דעך בתקופה האחרונה. "אנחנו רואים ירידה משמעותית בביקוש" אמר לעיתון הכלכלי השבדי דאגנס אינדוסטרי, "רבים מהקונים מתרכזים בהשקעה בדירות ובבתים שלהם, עכשיו ששיעורי המשכנתאות עלו כל כך".

האזורים הקרובים לגרמניה יקרים יותר

"זה יכול להיות יתרון לקונים הגרמנים", ציין ה"טאגסשפיגל" לקוראיו, אך הזהיר כי כבר כעת, האזורים הקרובים ביותר לגרמניה, שגם הם מרוחקים מספר שעות משמעותי במעבורת או ברכב, נחשבים כבר ליקרים יותר ולצפופים יותר. המחיר הממוצע בשבדיה כולה של בית קיץ עומד על 2.4 מיליון קרונות שבדיות - 210 אלף אירו, או 840 אלף שקל.

למעשה, מסתבר כי אכן ישנם קונים זרים בשוק בתי הקיץ של שבדיה. יותר מ־6% מבתי הקיץ השבדים נמצאים בידיים זרות, לפי נתוני סוכנות הסטטיסטיקה השבדית שפורסמו בחודש שעבר. מדובר ב־38,180 בתי קיץ. כצפוי, רוב הבעלים של בתי קיץ כאלו הם מי שנמצאים במרחק נסיעה נוחה מהם - נורבגים (12,212), דנים (9,645) ובמקום השני בשיעור הזרים - הגרמנים עם 11,131 בתי קיץ בבעלותם ברחבי שבדיה.

אם מסתכלים על מה שקורה באזורים דרומיים של שבדיה, כמו באזור קרונבורג שבסמולנד, הרי שכבר שליש מבתי הקיץ נמצאים בבעלות זרים. ליד הבירה שטוקהולם רק 1% מבתי הקיץ בבעלות זרים, ככל הנראה בגלל המחירים הגבוהים.

בעבור גרמנים רבים, אחד היתרונות של בתי קיץ סקנדינביים טמון גם בשינויי האקלים. בשנים האחרונות יעדים פופולריים לחופשה כמו יוון, דרום צרפת או מיורקה הופכים בקיץ למקומות בהם הטמפרטורה עולה מעל 40 מעלות, וסיכוני שריפות ומכות חום משבשים את החופשה.

ההערכות הן שככל שמגמת ההתחממות הגלובלית תחריף, מקומות כמו החוף הבריטי, סקנדינביה או החוף האטלנטי בפורטוגל ובצרפת יהפכו ליעדים נוחים יותר לטיול בקיץ. שלא לדבר על האפשרות לנסוע לשם בלי להיות תלוי במחירי טיסות.

לקונים הפוטנציאליים, העיתון הגרמני מזכיר כי עונת המכירות של בתי הקיץ מתחילה עכשיו, באפריל, ומגיעה לשיאה ביוני, וכי בחודשים האחרים אין יותר מדי פעילות בתחום, ומציין כי בשבדיה נהוג במכירות דירות ובתים, בין אם הם לחופשה או למגורים קבועים, מנגנון של מכרז. המתווך מכריז על המחיר ההתחלתי, ואז מקבל הצעות עד שהוא סוגר את המכרז עם ההצעה הגבוהה ביותר.

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה