628 אלף כלי רכב בישראל רשומים עם תג נכה, שניתן לפי החוק לאדם המוגדר כעיוור או כמוגבל בניידות. החוק מאפשר לנכה לקבל חניה צמודה לביתו, ברחוב, ומאפשר להחנות את כלי הרכב גם במקומות שהחניה אינם מותרת בהם, כמו על המדרכה, בלי לקבל קנס.
● ראיון | הקבלן שבטוח: החרם הטורקי יתהפך על ארדואן
● כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים
מתכנן הערים והאדריכל מאיר יגוד סבור שהמדיניות הזו פוגעת בנגישות של אנשים עם מוגבלות ושל הציבור הכללי. לדבריו, "התמריץ העיקרי שאנחנו רואים בכל העולם הוא שמתן חניה בחינם פוגע בנכים. נכון לתת לאנשים עם מוגבלות הטבות כלכליות, אלא שתמריץ כלכלי של חניה חינם גורם לזה שיש עידוד להוציא תווים, אין הגבלת זמן לחניה ושלא נדבר על חניות על המדרכות. אנשים מתקשים להתנייד בעיר בגלל זה".
הנה שלוש הערות על האינפלציה בתווי נכה.
1"אנשים עם מוגבלות לא מוצאים חניה"
תווי החניה נמצאים בעלייה משמעותית ועד כה חולקו כמעט 630 אלף מהם. כל אדם זכאי לקבל תג נכה בעבור שני כלי רכב ומספר התגים המוענקים גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. כך, לשם השוואה, בדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מפברואר 2022 צוין מספר נמוך בהרבה: 405 אלף כלי רכב. כלומר במהלך השנתיים האחרונות מספר כלי הרכב שנושאים תג נכה גדל ביותר מ־200 אלף.
הגידול במספר התווים מיוחס בחלקו למודעות הגוברת בציבור, ובחלקו לפעילות של חברות ומאכערים שמסייעים להוציא את תווי הנכה. וגנר: "הם עוזרים להוציא את התו גם כאשר הנכות היא על הגבול או אפילו מתחת לו כי יש פה ערך כלכלי גדול. אם יש לך תו אתה משלם אגרה מופחתת וזה חוסך כסף על חניה בחניונים וברחובות. התמריץ המשמעותי ביותר הוא שניתן לקבל תו בעבור שתי מכוניות. אנשים עם מוגבלות פונים אלינו שהם לא מוצאים חניה במקומות המיועדים והתכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת".
מי שעוד מזהירה מזילות השימוש בתווי הנכה היא סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי. מאז שהיא עצמה חלתה בסרטן יש ברשותה תו נכה. "אני היום נקייה ורואה עצמי אחת שיכולה לרקוד ולחגוג את זה שאני בריאה, אבל התו עדיין בתוקף ולמשך כמה שנים", היא אומרת.
לדבריה, "הממשלה נוטה לתת הטבות לצרכים מיוחדים שבאים על חשבון הציבור ולא על חשבונה. אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לנהוג בנדיבות גדולה בכל הקשור לנכים ובפרט לאור המחויבות שלנו למי שנפגע במערכות ישראל, אבל להקפיד הקפדה יתרה בזכויות שמחולקות - במיוחד כשמדובר במשאב במחסור כמו חניה, כי חלוקת יתר פוגעת לא רק בציבור הרחב אלא בעיקר בנכים שבאמת זקוקים להטבה של חניה זמינה גם ליד הבית וגם ברחובות העיר".
בהסכם הקואליציוני שחתמה להבי העירייה אף התחייבה "לפעול בצורה אקטיבית מול הממשלה וארגוני הנכים לקידום מגבלות על שימוש בלתי מבוקר וארוך טווח בתווי הנכה לחניה".
2 הקצאת חניות צמודות ליד הבית
ב־2018 עיגנו בחקיקה קריטריונים אחידים למתן חניה צמודה לבית. החקיקה מרוככת בהרבה מהאופן שבו נהגו קודם הרשויות המקומיות. כך נוספו גם אלפי חניות צמודות לנכים על חשבון אלפי מקומות חניה.
את התיקון לחוק קידם אז ח"כ דודי אמסלם, ששימש כיו"ר ועדת הפנים בכנסת. החוק קבע כי תוצמד לנכים עם שיעור נכות של 90% חניה ברחוב, ליד הבית. הדיונים בוועדה היו סוערים, שכן נציגי הרשויות המקומיות הציעו לציין שרק נכים עם קושי בניידות יקבלו חניה צמודה.
כך, בדיון ההכנה לקריאות שנייה ושלישית הזהירו בעיריית תל אביב: "הדגש שצריך להינתן הוא אך ורק לגבי נכים שיש להם בעיה בניידות, לא לגבי נכים שאין להם בעיה בניידות. המשאב הציבורי נמצא בחסר, מתוך רצון להגן על האינטרס הציבורי הכולל, בוודאי גם על הנכים".
ישראל פרידמן נציג עיריית פתח תקווה אף היה בוטה יותר "אני אבא לילדה נכה עם תסמונת דאון, אבל אני חושב שבראייה מערכתית צריך לשים לב לכמה דברים, כי החוק עלול לפגוע בנכים שמגיע להם. היום כל אחד מחפש איזו סבתא זקנה, איזו דודה זקנה שלא מתניידת כדי לרשום על שמה את הרכב.
"אנחנו בוועדה מאשרים במשורה, עם מסמכים רפואיים, למי מגיעה חניה ליד הבית. אחרי שמאשרים באים אנשים בטענה שאישרנו לאחד שהבן שלו לוקח את הרכב וחונה שם כל הזמן. צריכים לראות שזה לא יפגע בעסקים, שזה לא יפגע ברשויות ובנכים עצמם".
ואכן, מבדיקת גלובס עולה שחלק מהחששות אכן התקיימו. כך, בעיריית תל אביב הוקצו מאז כניסת החוק לתוקף באפריל 2018 1,438 חניות צמודות, בעיריית ראשון לציון כ־500 מקומות חניה, בחיפה 1,500, בעיריית ירושלים אספו נתונים מ־2020 ובשנים אלו הוצמדו 2,937 חניות. בתל אביב מדובר בהכפלה של מספר החניות הצמודות לבית.
מי שעוד הזהיר באותה עת מפרצה בחוק שלא מגדיר קושי בניידות אלא רק אחוזי נכות גבוהים הוא יובל וגנר יו"ר עמותת נגישות ישראל. "העמותה מקבלת פניות למשל על אדם שקיבל חניה צמודה לבית ורואים אותו רץ בקאנטרי", הוא אומר לגלובס. "המצב חמור במיוחד במקומות שיש מעט חניה לכמה בניינים ואתה יכול לקבל תו נכה לרכב שלך, אם אבא שלך הוא הזכאי. כשתבוא לבקר אותו - גם אם הוא לא יוצא בכלל מהבית - תהיה לך חניה שהיא ריקה רוב הזמן".
3 בעיית החניה על המדרכות
אחת הסוגיות מעוררות המחלוקת ביותר הוא האישור שניתן לבעלי תו חניה לחנות על המדרכות ובאדום לבן, אישור שפוגע בציבור הכללי ובאנשים עם מוגבלות עצמם. אמנם החוק קובע שצריך להשאיר מעבר להולכי רגל, לא להחנות בגישה למעברי חציה או על שבילי אופניים, אבל שיטוט ברחובות הערים מוכיח שהחוק כלל אינו נאכף.
יובל וגנר מספר שתלונות רבות מגיעות כנגד היעדר האכיפה: "המשטרה לא נותנת דוח אם יש תו נכה, אבל לא יכול להיות שחוסמים לאנשים את הדרך. פעמים רבות, אנשים עם תו נכה חונים בין שתי חניות נכים היכן שיש קוים מקווקווים שנועדו לאפשר מקום בין החניות להוצאת מעלית לכיסא גלגלים. גם שם, כשמגיע שוטר לא ניתן דוח למרות שאדם חונה כנגד החוק ופוגע באחרים".
בחודש נובמבר האחרון פנה וגנר למפכ"ל המשטרה קובי שבתאי: "אם נהג שנוהג עם רכב עם תג נכה עובר עבירה ובנוסף גם פוגע בזכות של אנשים עם מוגבלות אחרים הן ללכת או להתגלגל במעבר חציה והן להחנות בחניית נכים, האכיפה חייבת להתבצע - גם אם דובר ברכב עם תו נכה. אני מבקש שתוציא הנחיה ברורה והחלטית לאכוף נושאים אלה לטובת הניידות של אנשים עם מוגבלות", הפציר במפכ"ל, שלא ענה למכתבו.
לדברי יגוד, ניתן לנקוט מדיניות אחרת, שכבר נוסתה בעולם: "בפריז החניה בחינם ומוגבלת בזמן ואין חניה על המדרכה. בסקנדינביה מותר להחנות על המדרכה אבל עד רבע שעה לצורך הורדה או העלאה של נוסעים, ולא חסימה שאינה מוגבלת בזמן. אנחנו פוגעים בסופו של דבר באוכלוסיה שהכי זקוקה לניידות".
