כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

"אני נכנס לתפקיד ב-2 לאפריל, ומאותו רגע, החזירים יכולים להתחיל לחשב את קיצם לאחור", זו הייתה אחת האמירות הראשונות של ראש העיר החדש־ישן של חיפה, יונה יהב, לאחר בחירתו לתפקיד במרץ. בקמפיין הבחירות שלו, יהב הבטיח "לנקות את העיר מחזירים תוך 90 יום". מ־90 הימים האלה נותרו כעת 70.

● הקבלן שבטוח: החרם הטורקי יתהפך על ארדואן 
● הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם 
● החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות 

סוגיות רבות מעניינות את תושבי העיר חיפה - סוגיות של תעסוקה וכלכלה, של מיגון מפני התקפה אפשרית מצפון, של חיים פלורליסטיים של דתות רבות יחד, ושל חינוך ושירותים עירוניים נוספים, שרבים מרגישים שלא היו במיטבם בתקופתה של ראש העיר הפורשת, עינת קליש־רותם. אך למרות כובד המשקל של כל הנושאים הללו, סוגיית החזירים בהחלט נמצאת גם היא בראש הרשימה.

החזירים הם מין פולש ומטרד, ולמרות שעד כה, לא התרחש אסון בו מעורב חזיר בר, ילדים ומבוגרים חוששים לעיתים ללכת ברחוב בלילות, ואפילו בימים, מחשש להיתקל באחת החיות העצומות האלה. בין החששות הנוספים: תאונות דרכים בהן יהיה מעורב חזיר בר, וכן האפשרות להתפרצות של מחלות.

לעומת החוששים, ישנם רבים המעוניינים להגן על החזירים, וחוששים מהרג המוני של היונקים העצומים והדי חמודים הללו ברחובות העיר. החזירים מגיחים מן הוואדיות לעיתים קרובות כמשפחות, ונפוץ לראות כמה חזרזירים קטנים ומפוספסים הולכים אחרי אמא, או לפעמים אמא ואבא גם יחד. הם ישנים על המזרנים, טובלים בבריכות השחייה הקטנות ובכללי לא מקלים על הציבור לרצות במותם.

כמה ימים אחרי הבחירות, יהב כבר התנסח בצורה יותר מכובסת לגבי החזירים ("נרחיק אותם מהעיר בנחישות וברגישות", אמר), אבל גם מיהר לפעול. הוא מינה כ"פרויקטור חזירים" את תא"ל דוד לוריא, לשעבר ראש מינהל התפעול בעירייה, בעל ניסיון רב בתפעול וללא רקע ספציפי בתחום בעלי החיים. לוריא עדיין לא מתראיין, אך לפני כמה ימים, חתם על תוכנית משותפת עם רשות הטבע והגנים והצהיר כי התוכנית מגדירה יעדים עם מטרה ברורה - ירידה דרסטית ומהירה של מספר חזירי הבר בעיר. מרשות הטבע והגנים נמסר לעיתון "מיינט חיפה", כי התוכנית תכלול דילול, גדרות, פינוי מהיר יותר של האשפה וכן הסברה וקנסות למאכילי חזירים במכוון.

אלה לא בשורות חדשות מאוד. בתקופת כהונתו הקודמת של יהב, יושמה תוכנית כזו בה הומתו בין 300-400 חזירים בשנה, כך על־פי "מיינט חיפה". הפעולות הללו לא הובילו להיעלמות החזירים מן הרחובות, ונראה כי אם זו המטרה, הדילול יצטרך להיות מסיבי יותר. בתקופת קליש־רותם, הדילול הופחת משמעותית וכמות החזירים אכן גדלה.

ב-2021, התראיין לוריא לעיתון "חי פה", והעריך כי אוכלוסיית החזירים גדלה בעקבות הפסקת הדילול בכ-3000-4000 חזירים לעומת 2019, אז הופחת משמעותית הדילול. באותה הזדמנות, אמר לוריא כי המטרה של הדילול הקודם, במסגרתו הומתו כ-450 חזירים בשנה, לא הייתה להיפטר מכל החזירים בעיר, אלא להביא את מספרם לכמות 'נסבלת' מבחינת הציבור. עוד ציין, כי לא הייתה כוונה לבצע 'טבח המוני בחזירי הבר', אלא פעולה 'ממוקדת וכירורגית' כלפי חזירים מסוימים שהתרגלו מדי לחברת בני אדם, לעומת החזירים שחיים בוואדיות וחוששים מבני אדם, ואינם מהווים איום. כיום, כאמור, הניסוח נשמע קצת אחרת.

"הדילול לא יעזור - צריך מחקר"

פרופ' אורי שייניס מהחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה הוא מומחה לחקר מינים פולשים. הוא סיפר כי כבר נפגש עם לוריא לאחר מינויו, כדי להציע לו לערוך מחקר שרק בעקבותיו תיקבע התוכנית להתמודדות עם החזירים. אך למרות שלוריא הסכים להיפגש עם שייניס במהירות ולהקשיב לו, שייניס לא התרשם כי הדברים השפיעו על התוכנית שכבר נחתמה עם רשות הטבע והגנים. יהב הבטיח פעולה מהירה, וזה לא מה שהזואולוגים יודעים לספק.

"לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה משול בעיני לניסיון להתמודד עם הקורונה ללא מחקר", אומר שייניס ל"גלובס". "בעיית החזירים קיימת במקומות רבים בעולם, גם ברומא הפסידו על זה את הבחירות, ויש חזירים גם בברצלונה ובברלין. אף אחת מן המדינות הללו לא הצליחה לפתור את זה".

ומה לגבי הדילול? שייניס טוען כי זה לא פתרון לטווח ארוך, גם אם מתעלמים מן הסוגיות המוסריות. "מחקר שנערך בצרפת הראה כי חזירי הבר מגיבים ללחץ על כמות האוכלוסייה בהתרבות מהירה יותר. כאשר מסלקים מעבר לכמות מסוימת מהם, האוכלוסיה שלהם דווקא גדלה. באירופה כנראה מחסלים שלושה מיליון חזירים בכל שנה, ובכל זאת האוכלוסייה שלהם ממשיכה לגדול".

שייניס מדגיש כי אין לו את הפתרונות. "לצערי, לא מושקע מספיק מאמץ במחקר, אלא בלחזור שוב ושוב לפתרונות שלא עובדים. גדרות לא עובדות. סירוס כימי - אולי יכול לעבוד, אבל צריך לחקור ולראות. סילוק מהיר של האוכל מן הרחובות זה פתרון שהיה יכול להועיל חלקית, אך ישנם אזרחים שמוציאים עבור החזירים אוכל במכוון".

שייניס גם לא רואה בחזירים בעיה בוערת עד כדי כך, שיש לתקוף אותה תוך 90 יום. "החזירים אינם תוקפניים. הם דווקא חיות מאוד פציפיסטיות. על כל חמש תקיפות של חזיר יש 150 תקיפות של כלבי מחמד, ואף אחד הרי לא מציע להרוג את כל הכלבים. לעומת מיעוט התקיפות על־ידי חזיר, ישנו הסיכון למות מתאונת ציד כאשר ירי בחזירים בתוך העיר הופך להיות עניין נפוץ". יש לציין כי התוכנית של לוריא לא כוללת היתרי ירי לכל דכפין, אלא לקבלן משנה ספציפי, המנוסה בעבודה מסוג זה, ומחויב לדווח לעירייה היכן הוא יורה ולהעביר לה דגימה מכל חזיר שחוסל, לצורך מעקב בריאות.

"זו בעיה שדורשת הרבה מחשבה", מדגיש שייניס. "אני אשמח לייעץ לעירייה ולעמוד לרשותה, אולי יחד עם קבוצה של מדענים שישבו לחשוב יחד. את הניסויים נצטרך לעשות עם קבוצת ביקורת וזו בעיה, כי לתושבים יהיה קשה לקבל שמטפלים בבעיה בשכונה אחת ולא באחרת".

התוכנית של לוריא עלולה להיתקל במחאה של התושבים ושל ארגונים למען בעלי חיים. עמותת תנו לחיות לחיות כבר פנתה לעיריית חיפה וטענה: "התבטאויותיכם מרמזות על כוונה לקדם תוכנית להמתה גורפת של חזירי הבר בעיר, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים ולפסיקה בנושא המתת בעלי חיים ופגיעה בהם". העמותה מתכננת פעילות משפטית בעניין.