גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

מטוס אל על / צילום: דני שדה
מטוס אל על / צילום: דני שדה

הבורסה לניירות ערך תפרסם היום (ה') את עדכון המדדים החצי שנתי שלה. מבין שורה של חברות שיצטרפו למדדים המובילים בבורסה, בולטות שתיים: אל על ואלקטריאון שלפי הערכות צפויות להיכנס למדד תל אביב 90, ולכן גם למדד תל אביב 125. שתיהן נכנסות למדד אחרי זינוק חד במחירי המניות שלהן, ובפעם האחרונה שזה קרה, השהות במדדים הסתכמה בירידות חדות. הסיפור של שתיהן, שמתבטא גם במספר חברות נוספות, חושף את אחת החולשות המרכזיות בהשקעה פסיבית.

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א
הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

אל על: הפעם זה ייראה אחרת?

במקרה של אל על, מנייתה מחוץ למדדים זה חצי עשור. בפעם הקודמת היא הוכתרה כמניית השנה ב-2015, אחרי שמחירה המריא בלא פחות מ-340%. אל על נכנסה אז למדד ת"א 100 (היום ת"א 125) אבל תוך שנתיים וחצי המניה קרסה בכ-61% ונפלטה ממנו.

כבר בזמן אמת, צפה יניב פגוט, היום סמנכ"ל הבורסה ובאותם ימים האסטרטג הראשי של חברת הביטוח איילון, כי "החשש הוא שדווקא כעת, כשהמניה הופכת בהדרגה לרכיב אינטגרלי מכל תיק מנייתי, ההשקעה בה תשוב ותזרע מפח נפש, ממש כמו בעשור האחרון כולו".

חזרתה הפעם נעשית אחרי מהלך כפול: המניה משלימה זינוק של 85% בחצי השנה האחרונה, כשהיא נהנית מאוד מכך שחברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ולא ברור מתי יחזרו. לצד זאת, היא גייסה לפני שלושה שבועות 350 מיליון שקל, במהלך שהקפיץ את שווי השוק שלה, שאחת הסיבות לו הייתה כניסה למדדים.

ברור שאל על היום שונה לחלוטין ביחס ל-2015. היא החליפה בעלים, הצליחה לייצר הסכמי עבודה ושקט תעשייתי מול ועד העובדים החזק מדי שלה והטייסים, היא מתחדשת במטוסים, יש לה מועדון לקוחות חזק. אבל גם אחרי השיפור הגדול, מדובר עדיין בחברה ממונפת, ובדומה לשאר חברות התעופה תוצאותיה מושפעות מאוד ממחירי הדלק, שכאשר הם גבוהים היא בדרך כלל נפגעת (למעט השנה, בעיקר בגלל המלחמה).

האם המניה תצדיק את השווי אליו הגיעה גם כשהמלחמה תסתיים, המתחרות שלה יחזרו לטוס לישראל ומחירי הטיסות יוזלו משמעותית, או שמא השווי יתברר כמנופח והמניה תצלול?

הגופים המוסדיים שהשתתפו בגיוס חושבים מן הסתם שמחיר המניה הנוכחי מוצדק. אך כאמור, יש לא מעט מניות בבורסה המקומית שזינקו לשמיים, נכנסו למדדים ואז קרסו והשמידו ערך למחזיקי המדדים (ראו גרף). חלקן אפילו לא הצליחו לשרוד במדדים שנה אחת בטרם נפלטו החוצה. כך שהחשש אינו מופרך.

החלום של אלקטריאון יתממש הפעם?

כאמור, מועמדת נוספת להיכנס למדדים המובילים בת"א היא חברת החלום אלקטריאון, שרוצה להטעין כלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה על כבישים. המניה זינקה יותר מ-200% בחצי השנה האחרונה, אבל יש לה גם היסטוריה בעייתית. אלקטריאון נכנסה למדדים ביולי 2020, ושנתיים לאחר מכן נפלטה מהם אחרי שהמשקיעים הפסידו 60%.

לא מעט תהפוכות עברו על מניית אלקטריאון: באוגוסט שעבר היא התרסקה ב-44% ביום אחד אחרי שמכרז שבו השתתפה בשבדיה בוטל, ועוד צרות במקומות נוספים בעולם. עם זאת המוצר שלה הוטמע בראש העין, באוטובוסים של חברת אפיקים, והיא עורכת פיילוטים ברחבי העולם.

עדיין, זו מניית חלום ובהחלט קיים סיכון שהיא לא תצליח לעמוד ביעדים והמשקיעים יאבדו את התלהבותם, בוודאי כשמדובר במניה תנודתית במיוחד.

טוב לחברה, פחות למשקיעים

לכניסה למדדי הבורסה יש משמעות גדולה. חברות רואות בכך מעין תעודת כבוד ומצפות ליהנות גם מסחירות גבוהה יותר. כמו כן כניסה של חברה למדדים הגדולים יכולה להזרים ביקושים גבוהים למניה.

נסביר כי המשקיעים הפסיביים רוכשים את המניות שבמדדים דרך הקרנות עוקבות המדדים. על פי נתוני הבורסה, אחרי מדד ת"א 125 עוקבים מכשירים בסך כספי של כ-19 מיליארד שקל ואחרי מדד ת"א 90 עוקבים יותר מ-7 מיליארד שקל. זאת בהשוואה ל-200 מיליון שקל בלבד שעוקבים אחרי מדד SME60 שכולל את 60 המניות הבאות בתור אחרי 125 הגדולות בבורסה, ואשר אליו משתייכות כיום אל על ואלקטריאון.

השמחה פחות גדולה מצד המשקיעים הפסיביים, שלמעשה "מקבלים" את המניות המצטרפות אחרי שזינקו, אך אם הן ייפלו המשקיעים נפגעים פעמיים - ראשית הם לא נהנים מהתשואה כשהמניות עולות, אבל כן נפגעים כשהן יורדות. בהמשך, אם המניות הללו שוב יזנקו - הקרנות ירכשו אותן בחזרה, וכך הלאה.

מעבר לכך, משקיעים אקטיביים וספקולנטים יודעים מי המניות שייכנסו למדדים, רוכשים אותן לפני מועד העדכון במחיר נמוך יותר ומוכרים למשקיעים הפסיביים, ש'נאלצים' לקנות את המניות במחיר גבוה יותר.

בשיטה יש באג, אבל היא עובדת

"אירועי עדכון המדדים הם תמיד נקודת התורפה של השקעה פסיבית, בוודאי כשמניות במדד נופלות בעשרות אחוזים", אומר אלון סנובסקי, מנהל מניות ישראל במגדל. עם זאת לדבריו, "המשקל הנמוך של המניות החדשות במדדים מפחית את הבעיה. הבורסה גם צמצמה עוד את השפעתן כשהגדילה את מספר המניות במדדים מ-75 ל-90 ומ-100 ל-125, ולכן את הפיזור".

אנליסט אחר הוסיף כי "כמו שיש מניות גרועות אפשר לציין מנגד גם מניות טובות, כמו נקסט ויז'ן, שמאז שהצטרפה למדד בנובמבר האחרון הניבה 55%".

רו"ח אמיר איל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי, מזכיר שהבורסה גם ביצעה לאחרונה רפורמה שכללה בין היתר הגדרת קריטריון של סחירות במניה, עוד לפני הכניסה למדד. אך הוא סבור כי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעייתיות היא לבצע עדכוני מדדים בתדירות נמוכה יותר. "צריך לעדן את ההשפעה האוטומטית של עדכון המדדים, כך שיהיה מספיק זמן למניות טובות שנופלות, לתקן. עדכון מדד כל חצי שנה זה זמן קצר מדי בחיים של חברה".

פגוט מהבורסה מודע לבעייתיות אך מזכיר כי "כך בנויים מדדי שווי שוק בכל העולם. זה נכון ל-S&P 500 וגם ל-MSCI. לא נכנסים כאן שיקולים של ערך מול צמיחה, דיבידנדים או סמארט בטא, וזה פתוח למי שרוצה לקנות מדדים כאלה".

אבל למרות החיסרון המובהק, להשקעה פסיבית במדדים יש כמובן יתרונות רבים אחרים כמו דמי ניהול זולים, ופשטות. יתרה מכך, מחקרים בעולם מראים שבדרך כלל מנהלים אקטיביים לא מצליחים להכות את המדדים.

עוד כתבות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין