ביום שלישי בלילה נפל הפור. האחים יוסי ושלומי אמיר, שרק בחודש שעבר קנו כמעט רבע ממניות שופרסל (24.99%), החליטו להגדיר עצמם כבעלי השליטה בשופרסל. ההגדרה העצמית נעשתה אף שקיימת מחלוקת לגבי השאלה האם השניים מוגדרים בעלי שליטה על-פי חוק. אך נראה כי הלחצים שהפעילה רשות ניירות ערך, בין היתר על-ידי מכתבים ששיגרה לשופרסל ולחלק מהמוסדיים שמחזיקים במניותיה, הכניעו את האחים.
● האחים אמיר הגיעו לפשרה עם רשות ניירות ערך: מגדירים עצמם כבעלי השליטה בשופרסל
● התנהלות בעייתית? בינתיים האחים אמיר זוכים לאמון המשקיעים
● רשות ניירות ערך לשופרסל: האם האחים אמיר הם בעלי השליטה בחברה?
● האחים יוסי ושלומי אמיר לא רק השתלטו על שופרסל, הם שמו סוף לשלטון המנהלים
במכתב שנשלח אתמול (ג') מטעם משרד שיבולת על-ידי עו"ד עדי זלצמן לשופרסל עצמה, צוין כי בהמשך לדיון מול רשות ניירות ערך, ולמרות שלעמדת שיבולת האחים אמיר אינם בעלי שליטה בחברה, "מרשינו מתחייבים באופן וולנטרי להחיל על עצמם את ההוראות החלות על בעלי שליטה".
המשמעות היא שאישור תנאי הכהונה וההעסקה של האחים אמיר וגם של קרוביהם, וכן עסקאות חריגות שבהן יש להם עניין אישי, יובאו לאישור בחברה בהתאם להוראות חוק החברות שנוגעות לבעלי שליטה. כלומר, יהיה צורך בכינוס של אסיפת בעלי המניות ואישור המהלכים האלה באמצעות רוב מיוחד. כמו כן, האחים יידרשו לרוב מיוחד לאישור מינויים ולסיום כהונתם של דירקטורים חיצוניים בחברה.
החוק פוטר את האחים אמיר ממגבלות - עם כוכבית
על-פי חוק, בעל שליטה מוגדר כ"מי שמחזיק ב-25% או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה, אם אין אדם אחר המחזיק בלמעלה מ-50% מזכויות ההצבעה". אבל האחים אמיר מחזיקים "רק" ב-24.99%, קרוב אבל לא עובר את הרף. אז מדוע מהם להחיל על עצמם את המגבלות של בעלי שליטה?
עו"ד איתן שמואלי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד ליפא מאיר ושות', מסביר כי מדובר בסוגיה מורכבת יותר. בסעיף הראשון בחוק ניירות ערך יש הגדרה נוספת של השליטה בחברה: "בחוק ניירות ערך הגדרת השליטה היא היכולת לכוון את גופו של התאגיד, וזה משהו שנבחן בדרך-כלל בדיעבד ולאורך זמן".
לכאורה האחים אמיר נכנסו לעמדות הניהול בחברה, מינו דירקטורים ששינו את מאזן הכוחות בדירקטוריון ולכאורה הפכו ל"בעלי הבית" הלכה למעשה. מצד שני, האחים אמיר יכולים להגיד שהם תלויים לחלוטין במוסדיים, כיאה לחברה ללא גרעין שליטה, ואם האחרונים לא יהיו מרוצים מפעילותם בחברה, הם יוכלו לפטר את הדירקטורים ולמעשה גם את האחים אמיר עצמם.
מצעד בעלי השליטה ללא שליטה
אלא שיש עוד מקרים בשוק ההון - שבהם רשות ניירות ערך לא נעמדה על הרגליים האחוריות - של בעלי מניות שמתנהגים כמו בעלי הבית למרות שאינם מוגדרים בעלי שליטה. הדוגמה המובהקת ביותר היא בחברת ההחזקות בתחום הנדל"ן המניב והאנרגיה הירוקה אלוני חץ. נתן חץ ורעייתו קלרה מחזיקים ב-14.5% ממניות אלוני חץ, ששוות כיום 656 מיליון שקל, ואין בעל מניות גדול ממנו בחברה.
שיעור ההחזקה של נתן חץ במניות אלוני חץ נמוך משמעותית מהמקרה של האחים אמיר בשופרסל, אך הוא הרוח החיה בניהול החברה. הוא מכהן בתפקיד המנכ"ל כבר מעל ל-30 שנה. נכון לדוחותיה האחרונים של אלוני חץ, החברה מוגדרת ללא בעל שליטה.
אז למה את האחים אמיר, שזה עתה נכנסו לשופרסל ועוד לא הספיקו לייעל אותה, כבר כופים להגדיר עצמם כבעלי שליטה - ואת נתן חץ לא? עו"ד שמואלי סבור כי למוסדיים יש שוט משמעותי על חץ, ויש להם גם תקופה של שנים ארוכות שבה למדו את דרך ניהולו את החברה, ובשורה התחתונה הם מרוצים לאורך זמן מביצועיו בתור מנכ"ל. "במקרה של נתן חץ, המוסדיים חושבים כנראה שהוא מנהל מעולה, אז הם נותנים לו לנהל את החברה. אבל בפועל אם הוא יאכזב אותם, הם יעיפו אותו".
חץ הוא לא מקרה היחיד. גם דוד פורר, בעלי חברת ניאו-פארם בתחום הבריאות ואחד מבעלי השליטה בבזק, הוא גם בעל מניות דומיננטי בחברה ציבורית אחרת - חברת הנדל"ן מבנה. פורר הוא בעל המניות הגדול בחברה, והוא מחזיק ב-20.6% ממניות מבנה, נתח ששוויו כ-1.4 מיליארד שקל. בנו, טל פורר, מכהן כיו"ר דירקטוריון מבנה.
עד כמה כוחם של הפוררים במבנה גדול? בשנה שעברה, כאשר לפי ההערכות בשוק עבר חתול שחור בינם לבין מנכ"ל מבנה במשך מעל לתשע שנים, דודו זבידה - הם הראו לו את הדרך החוצה. המאבק לא ארך זמן רב, ועמדתו של בעל המניות הגדול בחברה בסוף התקבעה. גם מבנה מגדירה עצמה כחברה ללא בעל שליטה, ולא ידוע על מאבק גלוי של רשות ניירות ערך לפעול להגדרתו של פורר ככזה.
עם זאת, להגנתו של פורר בסוגיית השליטה נציין כי למעט החיכוך עם זבידה, פורר לא מתנהל כמו "בעל הבית" במבנה, ולאורך השנים הוא איפשר לזבידה עצמו, עד הסכסוך, לנהל את החברה ביד רמה. "יש שאלה מה מידת המעורבות של בעלי המניות בניהולה של החברה", מוסיף שמואלי. "פורר הוא בעל מניות דעתן, אבל לא אחד ששולט בנעשה בחברה ללא עוררין".
ויש עוד חברה שגם בה ההגדרות הערטילאיות של שליטה לא הובילו ככל הידוע ללחצים מצד רשות ניירות ערך - דיסקונט השקעות (דסק"ש). יו"ר החברה הוא צחי נחמיאס, בעל השליטה בחברת מגה אור שמחזיקה ב-29.9% מדסק"ש, יחד עם אלקו של האחים זלקינד שמחזיקה ב-29.8% מהחברה.
עו"ד שמואלי מציין כי "אם נחמיאס והאחים זלקינד היו מזוהים כבעלי השליטה בדסק"ש, היה נוצר שם מצב של שלוש שכבות, שהוא מנוגד לחוק הריכוזיות (פרמידה). משום שמתחת לדסק"ש יש את חברת נכסים ובניין, ומתחתיה את גב ים". אומנם בעלי המניות בדסק"ש לא הצהירו על הסכם ביניהם, אבל אם הרשות הייתה מפעילה לחץ, אולי הם היו נאלצים להחיל על עצמם את המגבלות.
אז למה דווקא האחים אמיר?
לרגולטור היו סיבות נוספות להרים דגל לאחים אמיר. בסוף השבוע האחרון השניים חשפו את השאלות ששוגרו לשופרסל. הסוגיה הראשונה הייתה מינוי הדירקטורים המהיר שביצעו האחים, מבלי שכונסה אסיפה של בעלי המניות. עניין אחר נגע לקיומם של קשרים מאחורי הקלעים מול המוסדיים שמכרו את המניות לאחים אמיר; והסוגיה השלישית הייתה המינוי של פרופ' יצחק שפירא, קרדיולוג בכיר וסמנכ"ל בבית החולים איכילוב, ליו"ר שופרסל.
מה שכנראה היה הגורם שהוביל ללחץ של רשות ניירות ערך בעניין הגדרת האחים אמיר כבעלי שליטה בשופרסל, היה דרך כניסתם לחברה. עו"ד שמואלי מציין כי "עובדתית האחים אמיר נכנסו לחברה וביצעו מהלכים מאוד אגרסיביים. הם עשו להערכתי טעות באופן ההתנהגות שלהם. מצד שני, הם פעלו נכון כשלקחו על עצמם אחריות של בעלי שליטה".
