גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן
אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

"אנחנו יותר מ־50 שנה במקצוע, וידענו לאורך התקופה הזאת לא מעט עליות וירידות. מי שחזק, מי שיש לו הון עצמי גבוה, יכול להרשות לעצמו גם במצבים כאלו להסתכל קדימה ולתקן תוך כדי תנועה, להתאים את עצמו למצב הנוכחי. תודה לאל, אנחנו מצליחים להתגבר על הבעיות, אבל כואב מאוד לראות מה שקורה מסביב, אפילו לידינו, בשכונה שבה אנחנו פועלים עכשיו בשדה דב שבצפון תל אביב. אני רואה כמה המצוקה של האחרים קשה.

● כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים
אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו
הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

"מ־7 באוקטובר הענף נמצא בתקופה שלא הכרנו בעבר: המחסור בפועלי בנייה גדול, אתרי בנייה סגורים, אלו דברים שקשה מאוד להתמודד איתם, גם אם אצלנו בחברה, תודה לאל, המצב טוב. אני מקווה מאוד שמקבלי ההחלטות יתעשתו ויתחילו לקבל החלטות נכונות, אבל נכון להיום אין כל מענה מהממשלה. נראה שהיא ממש לא אוהבת את הענף שלנו, אף שהוא מכניס יותר מ־100 מיליארד שקל בשנה ממסים ישירים ועקיפים".

את הדברים אומר לגלובס אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון הקבלנים בנגב.

אביסרור, שאינו מרבה להתראיין, זועק את זעקתם של קבלנים רבים אשר ספגו מכות לא פשוטות מאד פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" - זה התחיל בסגירת אתרי הבנייה עם פרוץ המלחמה על ידי ראשי רשויות רבים; המשיך במניעת כניסתם של יותר מ־100 אלף עובדים פלסטינים לישראל, ובקושי המתמשך בהבאת עובדים זרים במקומם; ומגיע עד להכרזת האמברגו מצד טורקיה על יצוא לישראל של מוצרים רבים, ביניהם חומרי גלם לבנייה. מבחינת אביסרור, הפער בין הקשיים הללו לבין המענה ממקבלי ההחלטות - עצום.

פרויקט נאות הדרים בבאר שבע / צילום: יח''צ

"הממשלה לא נותנת כתף, ואנחנו צריכים להתמודד עם הבעיות לבד", הוא אומר. "בניגוד לדרך שבה נוהגים להציג אותנו, אנחנו לא עובדים רק בשביל להרוויח. אנחנו פה כדי לבנות את המדינה, ואנחנו עובדים קשה מאוד בשביל זה, אבל אני לא רואה שמכבדים אותנו בהתאם. בעבר ראש הממשלה היה מתערב מדי פעם בסוגיות הללו, אבל היום הוא מנהל מלחמה - והשרים היו צריכים לקחת את הדברים האלה לטיפול שלהם".

האמברגו שהוטל מצד טורקיה - דרמטי בעיניך?
"דרמטי מאוד. בשנים האחרונות ייצור המלט בישראל הצטמצם מאוד, וכיום בקושי 40% מהכמות שצורך הענף מגיעה מאספקה מקומית. כל השאר זה יבוא - וזה נכון לכל חומרי הבנייה כמעט. טורקיה מדינה קרובה מאוד אלינו, ולכן העדיפות עד היום הייתה לרכוש מהם. מה שקרה לאחרונה חמור מאוד, ויכול לפגוע בצורה משמעותית בענף: לדוגמה, קבלן שהתחיל לחפות את הבניין שהוא בונה בעזרת חומר מסוים בגוון מסוים, וצריך להזמין כמות נוספת - אבל יצטרך לפנות למדינה אחרת. יכול להיות מאוד שהוא בכלל לא ימצא את אותו גוון שבו השתמש. האלומיניום, הזכוכית, הריצוף על סוגיו - זו פגיעה בהיקף שלא ייאמן".

עם זאת, לדבריו האמברגו של טורקיה יפגע בסופו של דבר בעיקר בטורקיה עצמה, שכן השוק בישראל יתאים את עצמו לסיטואציה החדשה: "השוק המקומי יתרגל, יעכל את מה שקורה וימצא את האלטרנטיבות. נביא את החומרים ממדינות אחרות, וזה יהיה קצת יותר יקר, אבל נחיה עם זה. מי שייפגע באמת אלו הטורקים, יותר מאיתנו, כי הם יפסידו שוק משמעותי".

הרכישה של יהודה לוי כמשל למצב בשדה דב

ההערכה הזו מסמלת אולי יותר מכול, דרך עיניו של אביסרור, את ההתנהלות של ענף הבנייה לאורך השנים ואת חוזקו - מה שמביא אותו להעריך כי המשבר שבו הענף נמצא כבר יותר משנה, נמצא מאחורינו במידה מסוימת. "גם בתקופה האחרונה היו לא מעט עליות וירידות, ועכשיו נראה שאנחנו שוב חוזרים לעלות. כולנו עברנו כאן תקופה קשה מאוד בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, אבל בחודשיים-שלושה האחרונים אנחנו רואים התפתחויות חיוביות. הביקוש גדל, בכל הפרויקטים ברחבי הארץ. חוזרים לשגרה, מבחינת השיווקים. המצב קשה מאוד, זה נכון, אבל עם כל הקשיים אנחנו מתמודדים - כי זאת העוצמה של הענף".

את ההתאוששות כבר רואים בנתונים הרשמיים שפורסמו בשבועות האחרונים מצד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד האוצר, גם אם אינה מלאה עדיין. לאביסרור יש אינדיקציה אחת ספציפית, והיא הפתיעה גם איש נדל"ן ותיק כמוהו: ההתעניינות בפרויקט "אשירה" של החברה בשדה דב, שיצא לפני חודשים ספורים לשיווק בפריסייל (מכירה מוקדמת).

פרויקט הדגל של החברה מתוכנן לכלול 406 יחידות דיור בשכונה החדשה, במגדל מגורים בן 34 קומות ובבניינים בני 7, 8 ו־15 קומות. הפרזנטור של הפרויקט, השחקן יהודה לוי, כבר הספיק לרכוש בעצמו דירה, בסכום של 8 מיליון שקל, כפי שפרסמנו כאן בגלובס לפני כחודש וחצי.

"הופתעתי מאוד מהביקוש בפרויקט הזה", מודה אביסרור. "מרגע שהשקנו את קמפיין השיווק לפרויקט 'אשירה' קיבלנו אלפי לידים ושיחות טלפון, ואנחנו מנהלים פגישות יום־יומיות עם אנשים שרוצים לרכוש דירה בפרויקט. כבר הצלחנו לשווק יותר מ־50 דירות, חלק בחוזי רכישה וחלק בהצעות רכישה".

אתה צופה עוד עליות מחירים, בפרויקט הזה ובכלל?
"כן. המחסור החמור בעובדים והשלכות האמברגו יגרמו לכך שהכול יתייקר, וזה יתגלגל בסופו של דבר אל הרוכש. לכן מי שרוכש דירה היום, מרוויח פעמיים: גם את התקופה הזאת, שלפני עליות המחירים הצפויות, וגם את ההנחות הגדולות שהקבלנים והיזמים עדיין מציעים, כולל אותנו. המבצעים הנהוגים היום בשוק, שנוגעים בעיקר לתנאי התשלום, אומנם לא מתבטאים ישירות במחיר הדירה, אבל משקפים הנחה של מאות אלפי שקלים. מי שקונה היום, בתוך שישה-שבעה חודשים יבין שעשה את עסקת חייו".

"ירושלים היא מדינה אחרת"

חברת אביסרור משה ובניו הוקמה בשנת 1978 על ידי משה אביסרור ז"ל, אביו של אלי. מטה החברה נמצא בבאר שבע, אך החברה כבר מזמן איננה חברה "באר שבעית" בלבד וכיום פועלת גם בתל אביב, בירושלים, ברמת השרון, בבני ברק, בבאר יעקב, באשקלון, בבת ים, באשדוד, בלוד, בקריית גת ובפתח תקווה.

אחד התחומים שבהם הרחיבה את פעילותה בשנים האחרונות הוא תחום ההתחדשות העירונית - שבו, אגב, הייתה אחת החלוצות, עם פרויקט פינוי־בינוי בשכונת כפר גבירול ברחובות, שיצא לדרך עוד בשנת 1999.

כיום היא פעילה מאוד בתחום בירושלים, ויש לכך סיבה מרכזית: "ירושלים זו מדינה אחרת לגמרי בכל הנוגע להתחדשות עירונית", מספר אביסרור. "ראש העיר סבלני ומקבל קבלנים ויזמים בסבר פנים יפות, ומהנדס העיר מלווה את הפרויקטים ברמה יום־יומית. אם אפשר היה להעתיק את ההתנהלות הזאת לכל הארץ, היינו נראים היום אחרת.

"אנחנו מתכוונים להעמיק יותר את הפעילות של החברה בהתחדשות עירונית, כי אחד היתרונות הגדולים שלה הוא שלא צריך להיכנס להתחייבויות כספיות גדולות מראש (משום שלא נדרשת רכישה של הקרקע עבור הפרויקט - י"נ), ולכן קל מאוד לקדם פרויקטים כאלו. הבעיה היא הרשויות המקומיות והוועדות המחוזיות, למעט ירושלים כאמור. לוקח שנים על גבי שנים לקדם פרויקטים, ואני מקווה שבעיקר ראשי הערים, אבל גם הוועדות המחוזיות, ישכילו לדחוף, ללחוץ ולקדם את הפרויקטים האלה אצלם".

החברה מקדמת היום פרויקטים בהיקף של קרוב ל־17 אלף יחידות דיור, ולדברי אביסרור הכיוון הוא המשך ההתפתחות גם בשנים הבאות: "התפתחנו מאוד, ונמשיך בכל הכוח קדימה. אנחנו נמצאים פה כדי להמשיך את הדרך של אבא שלנו, שהתחיל אותה בשנות ה־70, וממשיכים לממש את החזון שלו".

יש מחשבות על הנפקה של החברה והפיכתה לציבורית?
"כרגע לא, אולי בעתיד".

כיצד השפיעו אירועי חצי השנה האחרונה על החברה?
"מה שקרה פגע מאוד בכל אזור הדרום, ושינה לחלוטין את החשיבה של כולנו. בעיני, הנגב הוא העתיד של המדינה, זה המקום להיות בו. יש כאן הרבה מאוד קרקעות מתוכננות, קרקעות מדינה שהן הכי זמינות לבנייה. המדינה צריכה לתת לאזור הזה כמה שיותר. אין לי ספק שבעשור הקרוב נראה שינוי גדול מאוד באזור הזה".

אין חשש שההשקעה בנגב המערבי תבוא על חשבון באר שבע?
"ההשקעה בנגב המערבי ובעוטף עזה חשובה מאוד, ודאי אחרי מה שעברו שם התושבים. אבל באר שבע היא המטרופולין היחידה שיש בדרום, והיא צריכה להוביל את כל מה שקורה באזור הזה. הבעיה העיקרית היא שהמדינה לא מקצה לעיר את המשאבים הנדרשים, ולכן היא לא מתקדמת בקצב מהיר מספיק.

"לא יכול להיות שהרכבת לתל אביב תציג את אותם זמני נסיעה שהיו כאן לפני 30 שנה. חייבים כאן רכבת מהירה, וצריך להוסיף עוד שני מסלולים בכביש 6, כי נוצרים בו בכל יום פקקים גדולים מאוד אל תוך העיר".

עוד כתבות

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

הלקוחה המפתיעה החדשה של התעשיות הביטחוניות מישראל

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה ● כסף בסיכון

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה