גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג
עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

עו"ד חגי קלעי נאבק במשך שנים על קידום השוויון לקהילה הגאה בישראל. הוא היה שם בבג"ץ שעשה היסטוריה וחייב את המדינה לאפשר לזוגות חד־מיניים לבצע הליך פונדקאות בארץ, הוא לקח חלק בבג"ץ שחייב את רשות האוכלוסין להנפיק לזוגות נשים תעודת לידה המשקפת את מעמד שתי האימהות, וגם ייצג בבג"ץ שפסק שטרנסג'נדרים יופיעו כ"הורה" בתעודת לידה, ולא כאם או אב.

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם
העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה
ראיון | את עקרונות הניהול הוא למד מהכדורגל בשכונה. היום יש לו אלפי עובדים ברחבי העולם
ראיון | "אין בינינו שום הסכם": זו השותפות המפתיעה שמאחורי אימפריית התמציות תורפז

אלא שהמהפכה שהוביל בישראל עצרה בבית שלו - כשהוא ובן זוגו, העיתונאי הגרמני פליקס רטברג, לא הצליחו לממש את זכות הפונדקאות בישראל, משום שרטברג עדיין לא קיבל תעודת תושב קבע. "אם פליקס היה יהודי, לא הייתה בעיה. אבל לא אפשרו לנו, וזה היה משפיל ומקומם", אומר קלעי.

הוא עתר לבג"ץ, שאומנם סייע בקידום קבלת תושבות הקבע, אך הימשכות ההליך המשפטי הובילה את בני הזוג לבצע את הפונדקאות בארה"ב. לבסוף, לפני שלושה חודשים, נולד בנם יונתן בארה"ב. "זה היה הישג, אבל לא קיבלנו את ההכרה בשוויון. כמי שלמוד הליכים, לא רציתי לחכות להכרעה שיפוטית. זה חידד לי את כל מה שטענתי בבג"ץ הפונדקאות - לשלוח אזרחים לחו"ל לאחד הרגעים המאתגרים בחייהם זו פגיעה בלב השוויון".

הפגנה נגד המהפכה המשפטית. ''אלף בג''צים לא יפתרו את הבעיות המהותיות פה'' / צילום: Reuters, Matan Golan

עו"ד קלעי אולי לא קטף את הפירות של עבודתו בעצמו, אך יש לו הרבה במה להתגאות. מלבד השינוי שהוביל עבור קהילת הלהט"ב, בעשור האחרון הוא ייצג בשורת תקדימים שהשפיעו על החברה הישראלית - בג"ץ הסבירות, הגבלת ההפגנות בתקופת הקורונה, והבג"ץ שקבע כי הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה כשהגדילה את התקציב ההמשכי כדי לשרוד ולדחות את העברת התקציב. וכל זה כשהוא רק בן 39.

"לא דוחים תיקים צודקים, גם אם הלקוח לא יכול לשלם"

את דרכו התחיל קלעי בשנת 2012 כמתמחה אצל שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן ז"ל. לאחר שהוסמך כעורך דין המשיך ושימש כעוזר של השופט, ולאחר שנה טס ללימודי תואר שני באוניברסיטת ניו יורק. בתקופת הלימודים בארה"ב הוא עוד חשב שיחזור לארץ ויעבוד בקליניקות משפטיות, אך אז הגיעו אליו כמה תיקים ששינו את הכיוון.

אחד מהם היה כשפנתה אליו חברת הכנסת דאז סתיו שפיר, שנתקלה בבעיה לפקח על העברות תקציב מסעיף לסעיף בוועדת הכספים. קלעי הגיש בג"ץ, בשמה של שפיר, עם עו"ד אפי מיכאלי. לבסוף הוא נדחה, אך הביא להגברת השקיפות לשינויים שנעשים בתקציב.

התיק הזה, וכמה תיקים שהגיעו אחריו, הביא את קלעי להחלטה לפתוח משרד פרטי עם עו"ד אוהד רוזן. "גיליתי שאפשר להיות עצמאי, להתפרנס יפה ומנגד לעסוק בתחומים שמעניינים אותי. את אוהד הכרתי עוד בצבא בחטיבת המחקר במודיעין. גיליתי שזו שותפות מושלמת, הוא הגיע מליטיגציה מסחרית ואני מליטיגציה חוקתית־מנהלית. השלמנו זה את זה. פתחנו עוסק מורשה ובשנים הראשונות התחלנו לעבוד מהבית. לפני שש שנים עברנו למשרד הנוכחי ברחוב מזא"ה".

כיום המשרד מונה 11 עורכי דין, כולל המייסדים, ובין הלקוחות אפשר למצוא את עו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, שהגיש לאחרונה תביעה נגד העיתונאית איילה חסון, יו"ר ש"ס אריה דרעי, מלונות בראון, שדולת הנשים ועיתונאי חדשות 12 עמית סגל.

חלוקת העבודה במשרד היא לפי שליש תיקים רגילים, שליש תביעות ייצוגיות ונגזרות ושליש פעילות ציבורית. את הכסף הם עושים מליטיגציה מסחרית אזרחית, משפחה ודיני עבודה. "אנחנו לא דוחים תיקים שהם צודקים גם אם הלקוח לא יכול לשלם. אנחנו מייצגים אנשים פרטיים מתוך תפיסה שזה חשוב, גם אם זה לא משתלם כלכלית. זה מודל שמאפשר לנו להגיע לעשייה ציבורית רחבה".

"התיק הכי משמעותי שהיה בשנים האחרונות"

אחד מהתיקים החשובים שקלעי לקח חלק בהם הוא כאמור בג"ץ הסבירות. בינואר השנה, לאחר מחאה ציבורית רחבה נגד חוקי המהפכה המשפטית, פסלו שופטי בג"ץ את חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות וקבעו כי הכנסת חרגה מסמכותה. הם גם קבעו ברוב גדול כי ניתן ככלל להתערב בחוק יסוד. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון לצד ארגונים ואזרחים, בהם קבוצת אנשי עסקים, אישי ציבור וקציני צבא בכירים במילואים, שייצג קלעי עם עו"ד עידן סגר ועו"ד אוהד רוזן. קלעי עמד וטען במעמד ההיסטורי בפני 15 שופטי בג"ץ והיה אופטימי.

"חשבתי שהעתירות יתקבלו אבל העוצמה של פסק הדין הפתיעה אותי. לא ידעתי שהשופטים יהיו כל־כך נחרצים ויכתבו בטונים גבוהים - משני הצדדים. בדרך־כלל בית המשפט מתון. פסק הדין בא לשרטט את גבולות הגזרה של השיטה, שאי־אפשר לבטל את מערכת המשפט. אי־אפשר להגיד לאדם: אין לך שום סעד".

שופטי העליון בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

עם זאת, הוא מודה כי דווקא חוק הסבירות פחות דרמטי מחוקים אחרים שניסתה הקואליציה לקדם. "החוקים הכי מאיימים על הדמוקרטיה עסקו בוועדה לבחירת שופטים - להפוך אותה לוועדה שנשלטת בידי הקואליציה. גם שינוי מעמד היועצים המשפטיים היה סוגיה משמעותית".

ובכל זאת, מה המשמעות של בג"ץ הסבירות?
"זה התיק הכי משמעותי שהיה בשנים האחרונות במערכת המשפט. כמה משקלו ביחס לבעיות שביסוד החברה הישראלית? יש משקל מסוים, אבל הבעיות היסודיות לא נפתרו - עדיין אין השתתפות שווה בכלכלה ובנטל הביטחון, עדיין יש פערים כלכליים קיצוניים בין קבוצות אוכלוסייה, ועדיין קיימת מחויבות מקצועית לא גבוהה של הכנסת להליך חקיקה איכותי שיתמודד עם הבעיות החברתיות הבסיסיות האלה. אלף בג"צים לא יפתרו את זה".

"כשיש תספורת כולם נפגעים. יש הרבה פוילעשטיקים"

במסגרת הטיפול בתביעות נגזרות וייצוגיות קלעי מייצג עם עורכי הדין אוהד רוזן ויעקב סבו בעלי מניות נגד תאגידי ענק ונושאי משרה. בין היתר הם הובילו תביעה נגזרת נגד טבע בשל רכישת רימסה, שהובילה להסכם פשרה של 26 מיליון דולר.

לכאורה יש פערים בין תיקי האפליה, קידום זכויות אדם ושמירה על הדמוקרטיה לבין העיסוק בליטיגיציה מסחרית. אך קלעי מסביר שהמוטיבציה מגיעה מאותו המקום. "התיקים נגד החברות הגדולות הם חברתיים במובן הזה שהם עוזרים לצד החלש. אנחנו מייצגים את בעל המניות, הצד המופלה.

"תמיד בצד השני יש את העילית של העילית - אנשים הכי עשירים שתכננו את המהלך והצטיידו במומחים. מולם ניצב בעל המניות הקטן שאין לו מידע מבפנים. יחסי הכוחות מאוד לא שוויוניים. זה האדם הקטן מול המערכת".

מתי הבנת שאתה נמשך לסוגיות התאגידיות?
"בלימודים. הרגשתי שהלימודים לא עוסקים בסוגיות הכי חשובות - צדק חלוקתי. האם העשירים עושקים את העניים? מי שמתעניין בצדק צריך להתעניין בבעלי שליטה בתאגידים, בריכוזיות, בחברות עם פירמידות. בטח בישראל, כשיש לנו חובה להשקיע בגלל כספי הפנסיה. בכל פעם שיש תספורת בחברה כולם נפגעים. בתחום הזה יש הכי הרבה פוילעשטיקים".

בימים אלה הם מייצגים בתביעה נגד בכירי סודהסטרים לשעבר על אופן רכישתה בידי תאגיד פפסיקו. קלעי ושותפיו טוענים, בין השאר, כי החברה הייתה בניגוד עניינים קיצוני כאשר המנכ"ל דניאל בירנבאום ניהל משא־ומתן על רכישת החברה ובמקביל על המענק שיקבל בעקבות המהלך. לבירנבאום הובטחו כ־138 מיליון שקל במניות למשך שלוש שנים לאחר המכירה, וזאת מבלי שנדרש להתחייב לעבודה בהיקף משמעותי בחברה. בפועל הוא סיים את תפקידו זמן קצר אחרי העסקה ועבר למשרה סמלית (יש לציין כי בירנבאום הורשע במסירת מידע פנים בנוגע לרכישת החברה על־ידי פפסיקו וריצה מאסר קצר).

"פפסיקו ובירנבאום טוענים שמותר להם להעניק מענק שימור, שזה בסדר שהמנכ"ל מנהל משא־ומתן גם על המחיר שישולם לבעלי המניות וגם על המענק שהוא עצמו יקבל מהרוכשת. זה תיק שיכול להיות מכונן. אין מחלוקת שזה קרה - זו רק שאלה משפטית אם זה מותר או אסור. אם מותר - זה פותח פתח לממשל תאגידי קלוקל, כמעט בלתי מוגבל. תמיד אפשר יהיה לצבוע כסף בתור תגמול עידוד או איזו כותרת אחרת".

מטעם סודהסטרים ופפסיקו נמסר: "המשיבים בבקשת האישור חולקים על תיאור הדברים ע"י עו"ד קלעי והגישו את טיעוניהם לבית המשפט, שבפניו התנהל הליך ארוך ומפורט. אנו נמתין להכרעה השיפוטית ואין בכוונתנו לנהל את המחלוקת בתקשורת".

נוסף על תיק זה קלעי היה עורך הדין המייצג, לצד נוספים, בתביעות הייצוגיות הסביבתיות נגד קצא"א על זיהום שמורת הטבע עברונה, שהסתיימו בפשרה של 100 מיליון שקל, ובתביעות נגד רותם אמפרט (שבבעלות כיל) על זיהום נחל אשלים, שהסתיימו בשנה שעברה בפשרה של 115 מיליון שקל.

במהלך תיק זה נאלץ קלעי לעמוד מול לובי 99, כשהארגון ניהל מאבק נגד הסכם הפשרה על זיהום נחל אשלים. הארגון טען כי גובה הפיצוי לא מרתיע, וכי נדרשת הטלת אחריות אישית על נושאי המשרה. בית המשפט העליון דחה את הערעור. "לעמוד מול לובי 99 זו תחושה מורכבת כי זה ארגון שפועל לטובת הציבור. עמדתי העקרונית היא כשלהם. יש חשיבות להטלת אחריות על נושאי משרה בתאגידים. גם סכומי הפיצוי לא נותנים תמריץ מספק להימנע מפעילויות כאלה. אתה משלם פיצוי פחות מהסכום שהרווחת".

עם זאת, הוא היה בעד ההסכם. "חשבנו שההסדר סביר וראוי. 100 מיליון שקל זה לא מעט לכל תאגיד. זה הסכום הכי גדול שנפסק בישראל. זה לא היה התיק הנכון למנוע בו הסדר טוב בגלל הדרישה להטיל אחריות אישית".

לדבריו, המקרים של עברונה ואשלים הם דוגמאות לתת־אכיפה שיש בישראל בעבירות סביבתיות. "גם כשיש חוק הוא לא נאכף. סדר העדיפויות של בתי המשפט נמוך מאוד. יש רטוריקה חיובית אבל כשזה מגיע להתמודדות עם מזהמים, ההרתעה נמוכה. בישראל אדישים".

"אני דחפתי את העגלה, ההיסטוריה גדולה ממני"

אלא שנדמה שמעל לכול העיסוק בזכויות הלהט"ב הוא המפעל האמיתי של חייו. הוא היה סטודנט למשפטים, בן 24, כשסייע לעו"ד דורי ספיבק (היום שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב) להגיש את הבג"ץ הראשון שיחייב את המדינה לאפשר הליך פונדקאות לזוגות גברים.

"כשהייתי סטודנט עוד הייתי בארון. העבודה על העתירה סייעה לי להכיר את עצמי. זה השפיע עליי", הוא נזכר. 12 שנים נאבקו העותרים להפסיק את האפליה על רקע נטייה מינית, עד שבשנת 2021 חויבה המדינה לאפשר פונדקאות בצעד היסטורי.

אך כאמור, זו הייתה רק ההתחלה עבורו. "בעשור האחרון, עם עו"ד דניאלה יעקבי ונוספים, הייתי מעורב בחלק גדול מההליכים העקרוניים בתחום. נוצרה לי מיני־התמחות. עד שהגענו התיקים של טרנסג'נדרים, האוכלוסייה המוחלשת ביותר, היו מעטים. החסמים היו כל־כך גדולים כך שהקהילה לא הגיעה לבתי משפט".

לדבריו, אחד ההישגים החשובים היו לבטל את ההשמה של טרנסג'נדרים בהפרדה בכלא, שבתחילה הוכחשה בידי שב"ס. "בעבר ההשמה הייתה לפי איברי המין התחתונים. המשמעות הייתה גדולה עבורם - לא רק שאתה משתגע לבד, אלא שלא משלבים אותך בסדנאות טיפול ועבודה, ואז המאסר ארוך יותר. הבאנו לשינוי. היום ההשמה בכלא היא באגף כללי לפי המין שנקבע בהתאם למכלול הנסיבות, הנראות וההתנהגות. לפעמים הם בלינה נפרדת. מאוחר יותר גם תבענו את שב"ס על הפגיעה".

מה הדבר המשמעותי ביותר שעשית?
"קשה לי להחליט. בג"ץ הפונדקאות משמעותי, נולדו תינוקות בזכותו. אבל הרבה כוחות הביאו לתוצאה. אני דחפתי את העגלה. ההיסטוריה גדולה ממני. גם בבג"ץ הסבירות - תרמתי את תרומתי וניצחנו, אבל ברור שאני אחד מכמה. מנגד, הצלחתי בתיק של מישהי שתקפו אותה שוטרים שטענו שלא היה ולא נברא. אולי זה פחות משמעותי לחברה, אבל שם כישוריי השפיעו".

איפה לא הצלחת ומה עוד צריך לשנות?
"אני לא יכול להשלים עם המצב הקיים באופן רישום הילדים של לסביות. כשלסטרייטים נשואים נולדים ילדים רושמים אוטומטית את הבעל כאבא. אם הם לא נשואים - הבעל צריך לחתום על טופס. לעומת זאת, לסביות צריכות לקבל צו הורות, זה מפלה. המשמעות היא שהן זקוקות לאישור בשביל להיות אימהות. זה יוצר הליכים משפטיים, לוקח זמן, כסף ומשאבים. היחס אליהן צריך להיות כמו לסטרייטים".

קלעי הגיש בג"ץ אך שישה שופטים מול אחד דחו אותו. "זה מפח נפש. חשבתי שבג"ץ בשל, אבל הם הגיעו למסקנה שיש חזקה של קשר ביולוגי אצל סטרייטים. פסק הדין מפלה. רוב מדינות העולם המערבי מאפשרות את הרישום בלי הצורך להוכיח שאין לך קרניים רק בגלל שאתה להט"ב. זה לפתחה של הכנסת".

נושא נוסף הדורש שינוי, לדבריו, הוא הכרה במשפחות המורכבות משלושה או ארבעה הורים - זוג גברים ואישה, או זוג גברים וזוג נשים, כך שלילד יש יותר משני הורים. "אין להורה הנוסף כמעט זכויות או מעמד בישראל, למרות שבסוף הוא גידל את הילד. המצב מביא לתוצאות לא טובות במקרה של סכסוכים".

אתה אופטימי?
"אני אדם אופטימי באופן חסר תקנה. הסיפור של הלהט"בים הוא ההוכחה שצריך להיות אופטימיים. כשנולדתי לא היה חוקי להיות במערכת יחסים עם בן זוג מאותו המין. המציאות מורכבת ותהליכים לוקחים זמן".

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש