גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר
מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

בסוף השבוע שעבר יצאה בשורה: שר המשפטים יריב לוין וממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן הודיעו על מינוי 32 שופטים ורשמים. בליץ המינויים הגיע לאחר מספר ישיבות ושעות ארוכות, במסגרתן מונו מעט שופטים נוכח דרישת לוין שמינויים יבוצעו רק בהסכמה רחבה - בזמן שמערכת המשפט נתונה בעומס כבד וסובלת ממחסור של עשרות שופטים. כמה הערות על הדילים והאינטרסים.

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע בית המשפט?
התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

הכוח של לוין

הוועדה לבחירת שופטים החלה להתכנס רק לפני חודשים ספורים, לאחר פרוץ המלחמה. בשנה הראשונה לכהונת הממשלה סירב שר המשפטים לוין לכנס את הוועדה, כשבמקביל דרש לבצע בהרכבה שינויים מהותיים כחלק מהרפורמה שקידם במערכת המשפט. הצעת החוק שנוסחה ביקשה לאפשר לקואליציה לשלוט במינויים. המהלך הוביל לגל מחאה ונכשל. בינתיים כרעה המערכת תחת העומס הרב ומחסור של עשרות שופטים.

רק לאחר שהוגש בג"ץ נגדו, הודיע לוין כי יכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אבל יביא לאישור רק מינויים שיש לגביהם "הסכמה רחבה". המשמעות: רק מועמדים שיש להם הסכמה של כל 9 חברי הוועדה ימונו, ולא כפי שהחוק מאפשר בחירה ברוב רגיל של 5 מול 4.

בפועל, לוין מנע הצבעות על מועמדים עליהם הטיל וטו והיה להם רוב בוועדה, לצד לחץ למנות שופטים מטעמו שלא זכו לרוב. השופטים, נציגי לשכת עורכי הדין וחברת האופוזיציה התקוממו, חלקם הבהירו כי התנהלותו מנוגדת לחוק, אך לא הלכו את הצעד הנוסף והצביעו בניגוד להחלטתו.

במקביל, לוין הבין שיש בידו כוח רב במינוי נשיאים לבתי משפט ושופטים באופן זמני, המכונה "מינוי בפועל". מינוי בפועל הוא כלי שעושים בו שימוש נשיאי בתי המשפט שמבקשים למנות שופטים במחוז באופן זמני. מי שמאשר מינויים זמניים הוא שר המשפטים באישור נשיא בית המשפט העליון. לוין עשה שימוש בכך במסגרת הדיל הכולל. חברי הוועדה המהווים את הרוב התקפלו והסכימו למספר מועמדים שביקש לקדם כדי לזכות בעשרות מינויים חדשים, קבועים וזמניים, שיקלו על המערכת, ורובם לא שנויים במחלוקת.

משנה מקום משנה מזל?

הישגי הקואליציה המרכזיים הם מינוי השופט רון סולקין למחוזי מרכז והשופטת הדסה אסיף שמונתה בפועל למחוזי תל אביב. ועדת הסינון של השופטים לא המליצה על קידומם, אך הימין התעקש וחברי הוועדה נאלצו "לבלוע" את המינוי כדי להשיג קידום רבים אחרים. לסולקין יצא שם של מי שמחמיר עם נאשמים בדואים גם בעבירות קלות, והימין רואה בו כבעל "תפיסה ציונית יהודית".

לאחר 13 שנה בבית משפט השלום בבאר שבע, יכהן סולקין כשופט מחוזי. השופט הפלילי, שנחשב שנים לסדין אדום, יקבל לידיו את הסמכות לגזור את גורלם של נאשמים למאסר עולם. זה לא יקרה בבאר שבע - לצערם, יש להניח, של הסנגורים שחתמו לפני כחודשיים על עצומה לתמיכה בו - אלא במרכז.

מה עמד בבסיס ההסכמה הפתאומית של השופטים? ניתן רק לשער שהם סברו כי הם מנטרלים כך חלק מהדברים שהטרידו אותם, למשל טענות להחמרת יתר שלו עם בדואים ואותה תמיכה בו של עורכי דין שעשויים להופיע בפניו. גורמים המעורים בעבודת הוועדה הזכירו גם את דמותה של נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, רות לורך, הנחשבת מנהלת מקצועית, כשיקול.

תזוזות של שופטים ממחוז למחוז כבר אירעו בעבר. ובכל זאת ראוי להזכיר שאנשים לא משתנים באופן דרמטי רק כי הם מחליפים נוף; שביקורת על התנהלות, אם קיימת, לא מתאיינת רק משינויי טמפרטורה; ושקידומים למחוזי עוד עשויים להתגלגל גם לעליון.

השריף של באר שבע

מה קיבלו השופטים בתמורה להסכמה למנות את סולקין, ששנים רבות כל-כך התנגדו לה? מינוי מסיבי שיפחית את העומס. בסופו של יום, רוב השופטים שמונו מקובלים עליהם.

לשכת עורכי הדין הצליחה למנות שני מועמדים: עו"ד דוד זיילר ממשרד הרצוג וד"ר עו"ד מאור אבן-חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה - מי שניהל את התיק נגד חברת הכנסת פאינה קירשנבאום.

הישג נוסף שנרשם לגוש השופטים-לשכה-אופוזיציה הוא מינוי השופטת אפרת פינק, לה התנגדו בקואליציה. פינק מכהנת מאז 2022 כשופטת במינוי בפועל במחוזי מרכז-לוד. פינק חייבה השנה את המדינה, בהחלטה תקדימית, לרשום זוגות שנישאו אזרחית בחו"ל דרך הזום, כנשואים.

אולם התבוננות רק במה שאירע בגבולות הפורמליים של הוועדה לא מספרת את כל הסיפור. העיניים צריכות ללכת דרומה, הפעם ללשכת נשיא המחוזי בבאר שבע. לאחר חודשים ארוכים שלא כיהן שם נשיא, מונה (במינוי בפועל) לנשיא השופט בני שגיא. שגיא, שהיה סגן נשיא במחוזי תל אביב, הוא פליליסט מוערך על-ידי עורכי דין ושופטים ולא נתפס כתביעתי במיוחד. הוא נחשב לשופט מקצועי, שלא מפחד להיכנס לעובי הקורה, ורבים מקווים שהעברתו לדרום תעשה סדר במה שמוגדר לא אחת כ"מערב פרוע".

השופט אבי לוי, מועמד ועדת האיתור בראשות השופט יוסף אלרון, קיבל "פרס ניחומים" כסגן נשיא המחוזי בחיפה.

הזמני הוא הקבוע

שלושה שופטים מבאר שבע שמונו בשנתיים האחרונות למחוזי במינוי בפועל (כלומר מינוי "זמני"), מונו למינוי של קבע: השופט אלון גביזון, השופטת פאני גילת-כהן והשופט יואב עטר. גביזון, בעבר נשיא בתי משפט השלום במחוז דרום, כפי שפורסם בעבר בגלובס, יצא (או הוצא) לשלושה חודשי שבתון, כאשר ברקע הדברים בין היתר טענות להתעמרות.

מינוי בפועל הוא דרך ידועה ל"החליק דברים בגרון", קצת כמו "הוראות שעה" מהעולם החקיקתי. כך למשל השופט שלמה בנג'ו מחיפה, עוד מושא למריבה, מונה לאחרונה למינוי בפועל במחוזי. אבל המציאות מוכיחה שוב ושוב כי בערכאות הנמוכות, ברוב המקרים אלה מינויי קבע. או במילים אחרות: השופטים האלה כנראה כאן כדי להישאר.

על חומות ירושלים

ובינתיים בירושלים, אין יוצא ואין בא, למרות שמועמדים רבים לא שנויים במחלוקת בין הצדדים. בית המשפט העמוס הפך לזירת קרב בוועדה שלא ברור איך תסתיים. מועמדים שונים הפכו שם לסמל, בעל-כורחם. ראשונה - שופטת השלום ג'ויה סקפה-שפירא, שבכל תקופה פוליטית אחרת כנראה לא הייתה מושא למחלוקת. הפוליטיקאים מתנגדים, השופטים תומכים, והדברים תקועים. בלי קידומים מהשלום למחוזי לא ייפתחו תקני שלום. במובן זה, המינוי של זיילר לא משנה את הספירה שם, כי הוא בעצם לא מפנה כיסא.

שני - אריאל ארליך, היועץ המשפטי של "קהלת" והעוזר המשפטי לשעבר של השופט נעם סולברג, המועמד לשלום. המעבר של הוועדה לדיונים במחוזות אחרים מלמד שהמערכת מעדיפה פרקטיות כרגע, קידום של מי שאפשר ושחרור פקקים בערכאות עמוסות. זה לא אומר שוויתרו על הבירה, אבל בינתיים החומה בצורה.

עוד כתבות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור