פועלים של חברת החשמל / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל
100 שעות בשנה של מחסור בחשמל ועלות שנתית למשק של לפחות מיליארד שקל - אלו צפויות להיות בתוך ארבע שנים ההשלכות של הטיפול הנוכחי בסוגיית החשמל בישראל, כפי שעולה מדוח חדש שהגיע לידי גלובס. הדוח חובר על ידי ד"ר נורית גל, מנכ"לית e-NERGY וסמנכ"לית רגולציה ברשות החשמל לשעבר. בעיקרו קוראת גל להקמת תחנות כוח נוספות בישראל כבר עתה, על מנת להימנע ממחסור בעתיד הקרוב.
● מע"מ מעל 18%, ועוד מסים: הבור בתקציב מעמיק ובאוצר בוחנים צעדים דרסטיים
● המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל
● 260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל
בשנים האחרונות אישרה הממשלה את הקמתן של שלוש תחנות כוח חדשות, אולם רשות החשמל טרם פרסמה אסדרה בעניינן. האסדרה מתעכבת כיוון שברשות החשמל קשרו אותה לפני כחמישה חודשים עם תוצאות המכרז להקמת תחנת הכוח בשורק, שמתנהל בימים אלה, במסגרת ניסיון להביא לתוצאות תחרותיות עבור כלל תחנות הכוח הרלוונטיות.
אולם העיכוב הזה, שצפוי להימשך עד חודש ספטמבר, מתנגש לטענת ד"ר גל עם כך שקצב גידול הביקוש לאנרגיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי, ואף צפוי לגדול עוד בשל עליית הרכבים החשמליים בכבישי ישראל. "מגמה זו, לצד גריטה מתוכננת של תחנות כוח, מדגישה את הצורך בהקמת כושר ייצור נוסף", מסבירה גל בדוח תוך שהיא מציינת כי התבקשה לחוות את דעתה על ידי תחנות הכוח המעורבות שהקמתן נדחית כעת.
משעות בודדות, ל־100 שעות של אי־הספקה
חברת ניהול מערכת החשמל הממשלתית "נגה" חזתה לאחרונה בתוכנית פיתוח כי על מנת להימנע ממחסור בחשמל יש צורך בהקמה של לפחות תחנת כוח אחת בסמוך לגוש דן עד ל־2028, ושל שבע נוספות לפחות ברחבי הארץ עד 2035. אולם ד"ר גל מציינת בדוח כי הגידול בביקוש עשוי להיות אף גבוה מכך. היא גם מסבירה כי הטמעת אנרגיות מתחדשות לא יכולה לבוא במקום תחנות כוח בתקופה הנוכחית, שכן הן אינן יכולות לספק אנרגיה בשעות הערב ובחורף.
כושר ייצור האנרגיה הנוכחי של מדינת ישראל עומד על כ־17.5 ג'יגה־וואט מתחנות כוח ו־5 ג'יגה־וואט מסולאר. במסגרת האתגרים שסוקרת ד"ר גל, היא מסבירה כי עד שנת 2028 צפויה גריטה של 2.3 ג'יגה־וואט, בעיקר משיקולים סביבתיים. מנגד צפוי להצטרף למשק עד שנת 2028 עוד כ־4 ג'יגה־וואט.
עם זאת, ד"ר גל ממחישה מדוע אותה תוספת של 1.7 ג'יגה־וואט לא תספיק. "בשנת 2028 צפוי פער של 0.6־1.8 ג'יגה־וואט, כתוצאה מהגידול בביקוש והצורך ברזרבה נוספת. פער זה צפוי להתבטא בגידול של שעות אי־ההספקה משעות בודדות ב־2027 לכ־100 שעות ב־2028".
המחסור יימשך גם בעשור הבא
בעיה מרכזית נוספת שמציפים מומחים בתחום, כולל ד"ר גל, היא משך הזמן שנדרש להקמת תחנת כוח חדשה מרגע האסדרה שלה. גל מציינת כי משך הזמן המינימלי לסגירה פיננסית והקמה של תחנת כוח חדשה מוערך בכ־4.5 שנים.
לדבריה, אם יוקמו תחנות הכוח באשכול ובשורק במועד המתוכנן (2029־2030), המחסור בכושר ייצור בעוד ארבע שנים יהיה זמני ויקבל מענה. אלא שגם בתרחיש אופטימי זה, צפוי להתפתח מחסור בביקוש בתחילת העשור הבא, אשר יחייב הקמת תחנות כח נוספות. "ניסיון העבר מלמד כי הקמת התחנות באשכול ובשורק עשויה להתעכב כתוצאה מקשיים פיננסיים, תקלות טכניות ואיומים ביטחוניים. במצב זה, המחסור בכושר ייצור יימשך גם בשנים 2029־2030 ויגדיל משמעותית את שעות אי־ההספקה".
סמנכ"לית רגולציה לשעבר ברשות החשמל מסכמת כי בהחלטה על עיתוי הקמת תחנות הכח הנוספות יש לשקול את "מחיר הטעות" של הקמה מוקדמת לעומת "מחיר הטעות" של הקמה מאוחרת. "בתרחיש בו הביקוש לא יעלה בקצב הצפוי, פרסום המכסה כעת והקמת התחנה הראשונה בשנת 2028 תתבטא בעודף תשלומי זמינות של כ־80 מיליון שקל לשנה".
נושא הזמינות שאליו מתייחסת ד"ר גל הוא תעריף שמקבלת תחנת הכוח על עצם זמינותה ומוכנותה למכור חשמל למדינה. תחנות כוח הן פרויקט יקר, ובמרבית המקרים הבנקים מממנים 80% מהפרויקט ו־20% מגיעים מהיזמים. הבנקים דורשים רשת ביטחון שמבטיחה כי גם עשור למשל ואף יותר מכך - המדינה תשלם לתחנת הכוח. לכן, המדינה נותנת מעין "ביטוח" בדמות "תעריף זמינות", שמשמעותו: בכל רגע שתחנת הכוח זמינה לרשות המדינה - היא מקבלת כסף על כך. זאת, כמובן, על בסיס תעריף החשמל של הציבור.
בניגוד לעודף תשלומי הזמינות בסך כ־80 מיליון שקל שמעריכה המומחית, "בתרחיש בו הביקוש יעלה בקצב הצפוי והקמת התחנה הראשונה תדחה כתוצאה מאי־פרסום המכסה, מחיר הטעות יתבטא בעשרות שעות אי־הספקה בשנה, בעלות משקית של כמיליארד שקל לפחות. מכאן שמחיר הטעות של הקמה מאוחרת גבוה משמעותית ממחיר הטעות של הקמה מוקדמת, ולכן נכון בראיית משק החשמל לקדם את הקמה".