גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה מקדמת שינוי דרמטי בשעות המסחר. הפרטים המלאים

הבוקר מפרסמת הבורסה קול קורא לציבור, כדי לשמוע את הערותיו, לבחינה של אחת משתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר ● המשמעות היא הפיכתה של הבורסה לאחת הבורסות עם הכי הרבה ימי מסחר פעילים בעולם ● "היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock
בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מתכננת מהלך שבו ייפתח המסחר בימי שישי. הבוקר (ה') מפרסמת הבורסה קול קורא לציבור עד 30 ביוני, כדי לשמוע את הערותיו, לבחינה של אחת משתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר לפי שתי חלופות עיקריות. בבורסה ציינו כי המהלך יבוצע בתיאום מול רשות ניירות ערך ובנק ישראל. המשמעות היא הפיכתה של הבורסה לאחת הבורסות עם הכי הרבה ימי מסחר פעילים בעולם - שכן מרבית הבורסות בחו"ל לא פועלות בימי ראשון.

דעה | הבורסה רוצה שהציבור "יעבוד" גם בשישי, ועלולה לצאת קרחת מכאן ומכאן
הפיתוחים שהפכו את טבע מחברה גנרית במשבר למניה לוהטת
ראיון | היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

שתי החלופות שנבחנות הן מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים ראשון (מהשעה 12:00) עד שישי. או לחילופין מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים שני עד שישי.

במשך השנים עד היום נרשמה התנגדות לפתיחת המסחר בימי שישי, אך הנושא חזר ועלה בהנהלת הבורסה. הסיבות מגוונות, ובראשונה - שבוע העבודה הישראלי שאינו בנוי בצורה נוחה על פעילות עסקית באותו יום. בין המתנגדים היו הבנקים עצמם, שדרכם מבצעים רוב האזרחים את פעילות המסחר בניירות ערך בבורסה.

אך לא רק הם: הסכמי העבודה במשק מקשים על יכולת הפעילות העסקית באותו יום. כזכור, לבורסה יש פעילות סליקה מורכבת שנעשית לאחר יום המסחר, והמשמעות אפילו של מספר מצומצם של שעות מסחר ביום שישי היא פעילות סליקה שתימשך לאורך השבת.

מטרת הקול הקורא היא לשמוע את עמדת "השוק", כלומר בעצם הלקוחות של הבורסה שנעזרים בשירותיה כדי לסחור בניירות ערך. הפנייה היא למעשה גם לגופים המוסדיים ודרך המשקיעים והסוחרים כדי לשמוע עמדות בנושא. שלושת הגורמים שאותם מבקשת הבורסה לבחון, הם לדבריה התועלות וההשלכות הנובעות משינוי המתכונת הקיימת של ימי המסחר, וזאת מתוך רצון להסיר חסמים עבור משקיעים גלובליים, לייצר תועלות גבוהות יותר עבור החברות הישראליות והמשקיעים המקומיים ולהגביר את הנזילות.

אז מדוע הבורסה רוצה לעשות את השינוי?

לדבריה במצב הנוכחי, המסחר בבורסה המקומית מסתיים ביום חמישי, בשעות חפיפה מורחבות עם השוק האירופי ושעות חפיפה ספורות עם ארה"ב. המסחר בארה"ב נמשך בחמישי אחה"צ שעון ישראל, והמסחר בחו"ל מתחדש גם בשישי. כלומר לאחר סיום שבוע המסחר בתל אביב מתקיימים עוד שני ימי מסחר רצופים - חמישי אחה"צ ושישי.

הפער הזה משפיע הן על הסוחרים בשוק המקומי והן על משקיעים ברחבי העולם. לדברי הבורסה הוא מייצר ל"שאר העולם" צורך לפתח שיטות מסחר מיוחדות כדי להתמודד עם השעות החריגות של תל אביב.

"מבחינת המשקיעים הגלובליים - היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים ומקשה על פעילותם בניירות ערך מקומיים, בשל העובדה שפער ימי המסחר מייצר קשיים בביצוע התאמות עבור ניירות ערך הנסחרים בבורסה", מסבירים בבורסה. הפערים הללו בשעות והצורך בהתאמות בניירות ערך מקשים את ההכללה שלהם במדדי מניות גלובליים. עבור הבורסות שנסחרות בימי שני-שישי אין בעיה כזאת וקל להכליל מניות שנסחרות בהן במדדים שונים ומגוונים.

לכן אומרים בבורסה כי "התאמת ימי המסחר של הבורסה למקובל בעולם, תסייע בהגברת הנגישות לשוק המקומי עבור משקיעים בינלאומיים אקטיביים ופאסיביים וכן עבור עושי שוק בינלאומיים, באופן שעשוי להגדיל את הסחירות והנזילות בשוק המקומי. השתתפותם של משקיעים גלובליים בשוק המקומי חשובה ביותר, הן עבור החברות המקומיות והן עבור הכלכלה הישראלית".

הקשיים למשקיעים המקומיים לדעת הבורסה הם החשיפה לתנודות באותם שני ימי מסחר רצופים (חמישי ערב ושישי) כך שמתאפשרת תגובה רק ביום ראשון. לחשיפה הזאת "אשר הינה בעלת משמעויות מבחינת פערי מידע, קושי להגיב בזמן מתאים למתרחש בשווקים הגלובליים וצורך בביטחונות נדרשים כתוצאה מחפיפה חלקית בין ימי המסחר בארץ ובחו"ל".

עוד סבורים בבורסה כי מסחר ביום שישי עשוי לסייע בצירוף ניירות הערך בבורסה של ישראל למדד MSCI Europe. "תועלת נוספת היא מתן גמישות למשקיעים המקומיים השונים לסחור ולהגיב להודעות שוק מהותיות בחו"ל בימי שישי. בנוסף, פתיחת האפשרות לסחור ביום שישי, תאפשר יום מסחר נוסף באג"ח ממשלתי במערכת ה- MTS".

שם סבורים שסך התועלות עשוי להביא לגידול בפעילות הבינלאומית, בנזילות השוק, יאפשר לגופים המוסדיים המקומיים להגדיל פעילותם בשוק ההון המקומי ויגדיל את השתתפותם של שחקנים מקומיים נוספים.

יש לציין כי מהלך שינוי ימי המסחר, יחייב היערכות מורכבת של הבורסה, חברי הבורסה (הבנקים ובתי ההשקעות) וגורמים נוספים כמו מנהלי קרנות הנאמנות ותאגידים מדווחים. על מנת להתמודד עם המורכבות הקיימת בפעילות בימי שישי, המסחר בימי ראשון יחל מהשעה 12:00, כך שיאפשר להשלים את התהליכים שבוצעו ביום שישי ולא יסתיימו עד כניסת שבת.

נסיבות היסטוריות

ימי המסחר של הבורסה בתל אביב התקבעו לפי מבנה הפעילות של המשק הישראלי. אפשר להגיד שהוא בנוי על פי שורשים לאומיים, בין הימים ראשון עד שישי. העולם הנוצרי ברובו רואה את יום ראשון כיום שבת שלו, ולכן לא נערך בו מסחר. בישראל התקבע שבוע העבודה בין הימים ראשון עד חמישי, כאשר יום שישי תמיד נחשב ל"יום מקוצר", בשל כניסת השבת.

המסחר בניירות ערך החל עוד בארץ ישראל המנדטורית בשנות ה-30 של המאה שעברה, כשיהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית החלו לסחור באגרות חוב ובמניות בלשכת מסחר בתוך בנק אנגלו-פלסטינה (לימים בנק לאומי). בשנות החמישים הוקמה הבורסה ולמעשה עד לשנות ה-90 המסחר התנהל בצורה אנושית, עם סחרנים שקנו ומכרו ניירות ערך. כך התקבע שבוע מסחר לפי הנהוג לפי שבוע העבודה הישראלי. בשנות התשעים כשהחל המסחר הממוחשב והבורסה זנחה את זירת המסחר ה"אנושית", נותרה הפעילות כנהוג לפי שבוע העבודה הישראלי.

הנושא של הוספת יום מסחר נוסף בימי שישי, עלה כבר במהלך השנים. בבורסה רוצים את יום המסחר הנוסף מסיבה נוספת: עמלות מסחר. התקווה שם הוספת פעילות לפי שעון העסקים הבינלאומי תגדיל את הסחירות במניות ותסייע לביצועיה העסקיים ולרווחיות של הבורסה עצמה, שגם היא חברה שנסחרת בבורסה (כנהוג במקרים רבים ברחבי העולם).

לבנת מזרחי-רינסקי, מנכ״לית חבר הבורסה של IBI, מסרה בתגובה: "אנחנו תומכים מזה שנים בפתיחת המסחר ביום שישי על מנת להצמיד את ימי המסחר למסחר בחו"ל. אם הבורסה מבקשת להיות חלק מבורסות אירופה ובעיקר לעודד השקעות זרות בישראל, היא צריכה לאמץ את מה שנהוג באירופה. אם עושים מהלך לשם כניסתה של ישראל למדד ה-MSCI האירופי, צריך לעשות אותו שלם ולא לנסות להשאיר פעילות גם בראשון וגם בשישי. חברי הבורסה כבר היום פעילים ונותנים שירותי מסחר בשעות בהן השווקים הבינלאומיים פעילים. כניסת השבת, בעיקר בעונת החורף, היא משהו שיצטרכו להתייחס אליו, אבל זה פתיר".

מההסתדרות נמסר כי "הנהלת הבורסה עדכנה את ועד העובדים כי היא בוחנת את הארכת שבוע המסחר ליום שישי. אין בדיווח זה הסכמה של ועד העובדים למהלך. ברגע שתתקבל החלטה, ועד העובדים וההנהלה ידונו בנושא".

עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, מסר: "על-פניו, לחפיפת ימי המסחר בין השוק בישראל לשווקים בעולם עשויה להיות השלכה חיובית על המסחר. מצד שני, אין כל הצדקה לכך שבישראל יהיה יום מסחר נוסף מעבר לנהוג בעולם - שבוע מסחר בן 5 ימים. כך או כך, מאחר ומדובר בהצעה ראשונית בלבד, נדרש יהיה לבחון לעומק את הנושא על כלל השלכותיו".

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

כך הסתננו שלושה מרגלים איראנים לגוגל ומסרו מידע לטהרן

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים