גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה מקדמת שינוי דרמטי בשעות המסחר. הפרטים המלאים

הבוקר מפרסמת הבורסה קול קורא לציבור, כדי לשמוע את הערותיו, לבחינה של אחת משתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר ● המשמעות היא הפיכתה של הבורסה לאחת הבורסות עם הכי הרבה ימי מסחר פעילים בעולם ● "היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock
בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מתכננת מהלך שבו ייפתח המסחר בימי שישי. הבוקר (ה') מפרסמת הבורסה קול קורא לציבור עד 30 ביוני, כדי לשמוע את הערותיו, לבחינה של אחת משתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר לפי שתי חלופות עיקריות. בבורסה ציינו כי המהלך יבוצע בתיאום מול רשות ניירות ערך ובנק ישראל. המשמעות היא הפיכתה של הבורסה לאחת הבורסות עם הכי הרבה ימי מסחר פעילים בעולם - שכן מרבית הבורסות בחו"ל לא פועלות בימי ראשון.

דעה | הבורסה רוצה שהציבור "יעבוד" גם בשישי, ועלולה לצאת קרחת מכאן ומכאן
הפיתוחים שהפכו את טבע מחברה גנרית במשבר למניה לוהטת
ראיון | היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

שתי החלופות שנבחנות הן מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים ראשון (מהשעה 12:00) עד שישי. או לחילופין מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים שני עד שישי.

במשך השנים עד היום נרשמה התנגדות לפתיחת המסחר בימי שישי, אך הנושא חזר ועלה בהנהלת הבורסה. הסיבות מגוונות, ובראשונה - שבוע העבודה הישראלי שאינו בנוי בצורה נוחה על פעילות עסקית באותו יום. בין המתנגדים היו הבנקים עצמם, שדרכם מבצעים רוב האזרחים את פעילות המסחר בניירות ערך בבורסה.

אך לא רק הם: הסכמי העבודה במשק מקשים על יכולת הפעילות העסקית באותו יום. כזכור, לבורסה יש פעילות סליקה מורכבת שנעשית לאחר יום המסחר, והמשמעות אפילו של מספר מצומצם של שעות מסחר ביום שישי היא פעילות סליקה שתימשך לאורך השבת.

מטרת הקול הקורא היא לשמוע את עמדת "השוק", כלומר בעצם הלקוחות של הבורסה שנעזרים בשירותיה כדי לסחור בניירות ערך. הפנייה היא למעשה גם לגופים המוסדיים ודרך המשקיעים והסוחרים כדי לשמוע עמדות בנושא. שלושת הגורמים שאותם מבקשת הבורסה לבחון, הם לדבריה התועלות וההשלכות הנובעות משינוי המתכונת הקיימת של ימי המסחר, וזאת מתוך רצון להסיר חסמים עבור משקיעים גלובליים, לייצר תועלות גבוהות יותר עבור החברות הישראליות והמשקיעים המקומיים ולהגביר את הנזילות.

אז מדוע הבורסה רוצה לעשות את השינוי?

לדבריה במצב הנוכחי, המסחר בבורסה המקומית מסתיים ביום חמישי, בשעות חפיפה מורחבות עם השוק האירופי ושעות חפיפה ספורות עם ארה"ב. המסחר בארה"ב נמשך בחמישי אחה"צ שעון ישראל, והמסחר בחו"ל מתחדש גם בשישי. כלומר לאחר סיום שבוע המסחר בתל אביב מתקיימים עוד שני ימי מסחר רצופים - חמישי אחה"צ ושישי.

הפער הזה משפיע הן על הסוחרים בשוק המקומי והן על משקיעים ברחבי העולם. לדברי הבורסה הוא מייצר ל"שאר העולם" צורך לפתח שיטות מסחר מיוחדות כדי להתמודד עם השעות החריגות של תל אביב.

"מבחינת המשקיעים הגלובליים - היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים ומקשה על פעילותם בניירות ערך מקומיים, בשל העובדה שפער ימי המסחר מייצר קשיים בביצוע התאמות עבור ניירות ערך הנסחרים בבורסה", מסבירים בבורסה. הפערים הללו בשעות והצורך בהתאמות בניירות ערך מקשים את ההכללה שלהם במדדי מניות גלובליים. עבור הבורסות שנסחרות בימי שני-שישי אין בעיה כזאת וקל להכליל מניות שנסחרות בהן במדדים שונים ומגוונים.

לכן אומרים בבורסה כי "התאמת ימי המסחר של הבורסה למקובל בעולם, תסייע בהגברת הנגישות לשוק המקומי עבור משקיעים בינלאומיים אקטיביים ופאסיביים וכן עבור עושי שוק בינלאומיים, באופן שעשוי להגדיל את הסחירות והנזילות בשוק המקומי. השתתפותם של משקיעים גלובליים בשוק המקומי חשובה ביותר, הן עבור החברות המקומיות והן עבור הכלכלה הישראלית".

הקשיים למשקיעים המקומיים לדעת הבורסה הם החשיפה לתנודות באותם שני ימי מסחר רצופים (חמישי ערב ושישי) כך שמתאפשרת תגובה רק ביום ראשון. לחשיפה הזאת "אשר הינה בעלת משמעויות מבחינת פערי מידע, קושי להגיב בזמן מתאים למתרחש בשווקים הגלובליים וצורך בביטחונות נדרשים כתוצאה מחפיפה חלקית בין ימי המסחר בארץ ובחו"ל".

עוד סבורים בבורסה כי מסחר ביום שישי עשוי לסייע בצירוף ניירות הערך בבורסה של ישראל למדד MSCI Europe. "תועלת נוספת היא מתן גמישות למשקיעים המקומיים השונים לסחור ולהגיב להודעות שוק מהותיות בחו"ל בימי שישי. בנוסף, פתיחת האפשרות לסחור ביום שישי, תאפשר יום מסחר נוסף באג"ח ממשלתי במערכת ה- MTS".

שם סבורים שסך התועלות עשוי להביא לגידול בפעילות הבינלאומית, בנזילות השוק, יאפשר לגופים המוסדיים המקומיים להגדיל פעילותם בשוק ההון המקומי ויגדיל את השתתפותם של שחקנים מקומיים נוספים.

יש לציין כי מהלך שינוי ימי המסחר, יחייב היערכות מורכבת של הבורסה, חברי הבורסה (הבנקים ובתי ההשקעות) וגורמים נוספים כמו מנהלי קרנות הנאמנות ותאגידים מדווחים. על מנת להתמודד עם המורכבות הקיימת בפעילות בימי שישי, המסחר בימי ראשון יחל מהשעה 12:00, כך שיאפשר להשלים את התהליכים שבוצעו ביום שישי ולא יסתיימו עד כניסת שבת.

נסיבות היסטוריות

ימי המסחר של הבורסה בתל אביב התקבעו לפי מבנה הפעילות של המשק הישראלי. אפשר להגיד שהוא בנוי על פי שורשים לאומיים, בין הימים ראשון עד שישי. העולם הנוצרי ברובו רואה את יום ראשון כיום שבת שלו, ולכן לא נערך בו מסחר. בישראל התקבע שבוע העבודה בין הימים ראשון עד חמישי, כאשר יום שישי תמיד נחשב ל"יום מקוצר", בשל כניסת השבת.

המסחר בניירות ערך החל עוד בארץ ישראל המנדטורית בשנות ה-30 של המאה שעברה, כשיהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית החלו לסחור באגרות חוב ובמניות בלשכת מסחר בתוך בנק אנגלו-פלסטינה (לימים בנק לאומי). בשנות החמישים הוקמה הבורסה ולמעשה עד לשנות ה-90 המסחר התנהל בצורה אנושית, עם סחרנים שקנו ומכרו ניירות ערך. כך התקבע שבוע מסחר לפי הנהוג לפי שבוע העבודה הישראלי. בשנות התשעים כשהחל המסחר הממוחשב והבורסה זנחה את זירת המסחר ה"אנושית", נותרה הפעילות כנהוג לפי שבוע העבודה הישראלי.

הנושא של הוספת יום מסחר נוסף בימי שישי, עלה כבר במהלך השנים. בבורסה רוצים את יום המסחר הנוסף מסיבה נוספת: עמלות מסחר. התקווה שם הוספת פעילות לפי שעון העסקים הבינלאומי תגדיל את הסחירות במניות ותסייע לביצועיה העסקיים ולרווחיות של הבורסה עצמה, שגם היא חברה שנסחרת בבורסה (כנהוג במקרים רבים ברחבי העולם).

לבנת מזרחי-רינסקי, מנכ״לית חבר הבורסה של IBI, מסרה בתגובה: "אנחנו תומכים מזה שנים בפתיחת המסחר ביום שישי על מנת להצמיד את ימי המסחר למסחר בחו"ל. אם הבורסה מבקשת להיות חלק מבורסות אירופה ובעיקר לעודד השקעות זרות בישראל, היא צריכה לאמץ את מה שנהוג באירופה. אם עושים מהלך לשם כניסתה של ישראל למדד ה-MSCI האירופי, צריך לעשות אותו שלם ולא לנסות להשאיר פעילות גם בראשון וגם בשישי. חברי הבורסה כבר היום פעילים ונותנים שירותי מסחר בשעות בהן השווקים הבינלאומיים פעילים. כניסת השבת, בעיקר בעונת החורף, היא משהו שיצטרכו להתייחס אליו, אבל זה פתיר".

מההסתדרות נמסר כי "הנהלת הבורסה עדכנה את ועד העובדים כי היא בוחנת את הארכת שבוע המסחר ליום שישי. אין בדיווח זה הסכמה של ועד העובדים למהלך. ברגע שתתקבל החלטה, ועד העובדים וההנהלה ידונו בנושא".

עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, מסר: "על-פניו, לחפיפת ימי המסחר בין השוק בישראל לשווקים בעולם עשויה להיות השלכה חיובית על המסחר. מצד שני, אין כל הצדקה לכך שבישראל יהיה יום מסחר נוסף מעבר לנהוג בעולם - שבוע מסחר בן 5 ימים. כך או כך, מאחר ומדובר בהצעה ראשונית בלבד, נדרש יהיה לבחון לעומק את הנושא על כלל השלכותיו".

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת