האקזיט הראשון שעשה סטנלי לפידוס (Stanley Lapidus) ב־Itran, חברה המתמחה בפיתוח ראיית מכונה, לא הביא עמו נחת. לפידוס לא היה מרוצה. אמנם החברה נמכרה, אך לא בסכומים שעליהם חלם כאשר הקים אותה. "הייתי מריר במשך כמה שבועות והקדשתי את הזמן להפקת לקחים", הוא מספר בראיון בלעדי ל"גלובס". "הבנתי אז שני דברים. האחד - בכל חברה שאקים מעתה, עליי להיות בעל השליטה. השני - כשיוזמים חברה ומתחייבים לעיסוק בדבר אחד במשך עשור עד שניים מחיינו, ממש כדאי שהוא יהיה הדבר הנכון. לכן אני מחפש שלושה דברים: השוק צריך להיות ענק, הערך המוסף של המוצר צריך להיות מאוד ברור, והקניין הרוחני צריך להיות חזק".
● מדפיסים אפילו חלקי גוף: השוק שהעלה הילוך דווקא בנסיבות קשות
● ראיון | טייס הקרב שהקים חברת מציאות מדומה וגייס אותה לטיפול בנפגעי המלחמה
הדבקות בכללים הללו השתלמה לו בהמשך. הוא ייסד את חברת Cytyc, ששינתה את בדיקות הפאפ (PAP) לגילוי סרטן צוואר הרחם ונמכרה ב־6.2 מיליארד דולר, ואחר כך את Exact Sciences, מחברות האבחון המעניינות בשנים האחרונות, שנסחרת לפי שווי של כ־10 מיליארד דולר.
לפידוס יגיע בשבוע הבא לישראל כדי להשתתף בכנס Biomed 2024 השנתי, שצפוי להתקיים ב-21-23 במאי בתל אביב. מובילים אותו רות אלון, מנכ"לית קרן מדסטרטה (בעבר מפיטנגו), ד"ר אורה דר (בעבר ראש תחום מדעי החיים ברשות החדשנות) וד"ר ניסים דרוויש, מנכ"ל אלירז ונצ'רס (בעבר מפיטנגו ואורבימד).
סטנלי לפידוס
אישי: נולד בניו יורק ונשוי לישראלית. הוריו ילידי וילנה וברחו מברה"מ ב־ 1948 . "אבי היה טכנאי רדיו, ובשלב מסוים לקחו את כל בעלי היכולות הללו לסיביר, כדי שיעבדו עבור סטלין"
מקצועי: ממציא ויזם, הקים שתי חברות מצליחות בתחום האבחון של סרטן - האחת
שפיתחה בדיקת פאפ Cytyc Exact Sciences והאחרת שפיתחה בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. כיום מכהן כדירקטור בשבע חברות ביומד
עוד משהו: בעל תואר בהנדסת מכונות
שוק ענק סלחן לטעויות
הרקע של לפידוס אינו טריוויאלי ליזם ביומד. הוא למד הנדסת מכונות בניו יורק, "ועד היום זה התואר היחיד שיש לי, אבל אני מוגדר פרופסור בשתי אוניברסיטאות", הוא אומר בספק גאווה ספק התרסה כלפי התעשייה שרוויה בבעלי דוקטורט במדעי החיים. בעקבות אשתו הישראלית, התגורר בישראל תקופה ועבד בחברת ההדמיה אלסינט. אחר כך חזר לארה"ב כדי להגשים את חלומו להיות יזם.
החברה הראשונה שייסד, Itran, הפכה לאחת המובילות בתחום ראיית מכונה (טכנולוגיה שמסייעת לפרש ולנתח נתונים חזותיים ממצלמות וחיישנים) לכלי רכב, אבל ההצלחה הטכנולוגית הייתה גדולה מההצלחה השיווקית והפיננסית. החברה הרסה גם את יחסי החברות בין המייסדים.
איפה נכשלתם ב־Itran?
"המצאנו מוצר עם שימוש צר יחסית, ובאותו סקטור פעלו המון חברות בתחומים קרובים, שלא הפרו את הפטנט שלנו. השיעור שלמדתי הוא שאם מגיעים לתחום שיש בו כבר הרבה קניין רוחני רשום, גם אם אפשר עדיין לרשום פטנט, הוא לא באמת יהיה טוב".
חמוש ב־200 אלף דולר שקיבל ממשקיעים קודמים שהאמינו בו, יצא לחפש את הפרויקט הבא. "היה די קל למצוא את בדיקת ה-PAP, שראיתי אז כבעיה של ראיית מכונה", הוא אומר.
בדיקת הפאפ, שהומצאה ב-1928 על ידי גאורגיוס פאפאניקולא, הייתה מבדיקות הסקר הראשונות לסרטן. "היה לה ערך אפידמיולוגי אדיר, והרופאים היו די מרוצים, אף שהיו לה טעויות", אומר לפידוס. "ב־1987, כשהקמנו את Cytyc, הגענו לשוק שכמעט לא חלו בו שינויים מאז שמוסחרה הבדיקה לראשונה בשנות ה־50 של המאה הקודמת. חשבנו שאם מכשיר ראיית מכונה יבצע את האבחון, הוא ישתפר פלאים. זו הייתה טעות. התברר לנו, באיחור מסוים, שאיכות הדגימה היא הבעיה, ולא הקריאה שלה".
במקום לוותר על החברה, לפידוס שחרר את כל העובדים שעסקו בראיית מכונה, חצי מהחברה, והתמקד בשיטות אלקטרו־מכאניות לשיפור האופן שבו מורחים את הדגימה על הזכוכית.
החדרת המוצר לשוק לא הייתה קלה. "הדלת נפתחה לנו דרך הרופאים הצעירים, ולבסוף הדאטה דיבר. הצלחנו לקבל אישור מרשות המזון והתרופות בארה"ב (FDA) שאנחנו הבדיקה הטובה יותר, וברגע שזה קרה, הדרך הייתה קצרה, כי אף רופא לא יכול להרשות לעצמו לשלוח מטופל לבדיקה הפחות טובה. אף שעשינו טעויות, בזבזנו זמן וכפועל יוצא מכך גם המון כסף, גודל השוק אפשר לנו בכל זאת להצליח מאוד".
לפידוס פרש מ־Cytyc ב־1995 כדי להביא מהפכה גם לתחום האבחון של סרטן המעי הגס. באותו זמן בדיקת דם סמוי בצואה לא אפשרה גילוי מוקדם מספיק , והחברה שהקים פיתחה מוצר שבודק לא דם סמוי אלא גנטיקה של תאים שנפלו לצואה. זה מאפשר אבחון הרבה יותר מוקדם.
"חוקר בשם ברט ווגלשטיין הראה שאם לתא סרטני יש מוטציה מסוג KRAS, ניתן לגלות זאת בצואה. גייסנו אותו, וכך שריינו את הקניין הרוחני המשמעותי בתחום. המימוש המדעי לקח נצח, כך ששוב מזל שהיינו בשוק ענק וסלחן. אחרי כן החברה נסקה".
אתה מכהן היום כדירקטור בשבע חברות. אילו מהן מעניינות ביותר?
"החלטתי להתמקד בבריאות האישה ובזיהוי סרטן. חברת מרסי אנליטיקס משלבת בין שניהם, עם בדיקת סקר ראשונה בעולם לסרטן השחלות. חברה נוספת בשם Lucid פיתחה בדיקה ייחודית לאבחון סרטן הוושט באמצעות קפסולת מצלמה שבולעים ומושכים אותה חזרה החוצה. יש לי גם חממת טכנולוגיה שבה אני עוזר להנביט חברות, ואני שותף בקרן השקעות בשלב הסיד".
חייבים מסד נתונים גדול
כשלפידוס נשאל על שוק הדיאגנוסטיקה בישראל, הוא מדבר על הפוטנציאל שעדיין לא מומש. "יש חוקרים ישראלים בולטים הן בראיית מכונה והן בגנטיקה, שני תחומים חשובים לסקטור האבחון, ובכל זאת אני לא מצליח לחשוב על חברות מאוד בולטות שיצאו מישראל בתחום הזה. כעת נכנסת גם הבינה המלאכותית לתחום, וישראל מובילה גם בה וגם בשילוב בין תחומים, אז ייתכן שההצלחה תבוא משם". אך יש לו עצה חשובה למי שרוצים לפנות לכיוון הזה. "אם אין לכם מאות אלפי נתונים לבנות עליהם את האלגוריתם, מאות אלפי בדיקות, לא כדאי להמשיך".
לפידוס ייעץ בעבר לחברה ישראלית בשם מובייל ODT, שמנסה להביא את בדיקת הפאפ לדור הבא על ידי החלפת גירוד צוואר הרחם וסריקת התאים במיקרוסקופ בצילום שלהם בתוך הגוף. "בעולם המערבי המבוסס, בדיקות פאפ פחות או יותר פותרות היום את הבעיה של אבחון סרטן צוואר הרחם, ולכן ODT פנתה לעולם המתפתח, אבל שם הרופאים והרגולטורים אמרו להם, קחו את המוצר הלא מוכח שלכם, אין לנו צורך לשמש שפני ניסיון. אבל איך אפשר להשקיע את כל ההון הדרוש בהשגת אישור FDA אם אין נהנים בסוף מהתועלות שלו בשוק האמריקאי, שבו המחירים גבוהים?"
בינתיים, ODT פיתחה מוצר שנותן אבחון וגם טיפול, וייתכן ששם היתרון שלה.
פגשת חברות נוספות שסקרנו אותך בישראל?
"חברה בשם נביעה ביו, שהוקמה על ידי ענבל צפיר לביא, שהזמינה אותי לכנס. הם עוסקים כמוני באבחון מחלות בתחום בריאות האישה, אך הם ממוקדים בהפרשות הווגינליות. אני מאוד סקרן לראות מה הם יעשו, אף שאנחנו בעצם מתחרים".
הדבר הבא: בדיקות בבית
מהם הטרנדים והשווקים הבאים בתחום האבחון?
"בדיקות דם והפרשות שמחפשים בהם תאים שלמים או חלקי תאים או אקסוזומים (בועיות שיוצרים תאים ומשמשות להוצאת פסולת או לתקשורת עם תאים אחרים). Exact Sciences, שהיא למעשה חלוצה בתחום הזה, מנסה להיות מוכנה לכך. ייתכן שהחיפוש יהיה לא אחר סרטן באיבר מסוים אלא לפי המוטציה הייחודית לאותו סרטן.
"התפתחות נוספת היא כמובן השילוב של בינה מלאכותית באבחון. חברת PathAI שבה אני מכהן כדירקטור היא כבר יוניקורן בתחום של שילוב בינה מלאכותית בפתולוגיה.
"והטרנד האחרון הוא שאנחנו נפרדים מהמפגש עם הרופא כנקודת המגע הראשונה עם מערכת הבריאות. אפשר לעשות המון בדיקות בבית או בקליניקות ייעודיות בבתי המרקחת. אני עצמי חולה סרטן, די מיוצב, ועושה כבר היום את רוב בדיקות המעקב שלי בבית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.