גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: חיים צח, לע''מ

שלושה נתוני מאקרו משמעותיים התפרסמו בשבועיים האחרונים ושפכו אור על מצבה הכלכלי של מדינת ישראל במידה רבה. התמונה, איך לומר, לא מזהירה. מנתוני הצריכה הפרטית שחזרו לרמות של 2021, דרך הגירעון שחורג מהיעד ועד לאינפלציה, שהייתה גבוהה משמעותית מהצפי בעיקר בגלל סעיף אחד שהפתיע לרעה ובגדול.

● הירידות של אפריל נמחקו, וול סטריט שוברת שיאים: תחזיות המומחים לשוק הגמל והפנסיה
● "השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

1מחירי הטיסות דוחפים את המדד כלפי מעלה

מדד אפריל שפורסם בשבוע שעבר הצביע על קצב אינפלציה של 2.8%. לכאורה עדיין בתוך היעד של בנק ישראל (1%-3%), אך הכיוון הוא כלפי מעלה, כך על־פי הקונצנזוס של החזאים בשוק. סעיף אחד שהפתיע לרעה במיוחד הוא מחירי ה"חופשות בחו"ל וטיסות בארץ", שעלה בחודש אחד ב־11.1%. סעיף זה לבדו תרם לעלייה של 0.41% במדד, הרבה יותר ממה שציפו בשוק. הבשורות הרעות: השיא כנראה עוד לפנינו.

המלחמה, כך עולה, הפכה להיות גורם אינפלציוני המעיב על האזרח הקטן ובכך הפכה את מגמתה מתחילת המלחמה, אז גרמה לירידות חדות בביקושים, ובעקבות זאת גם למחירים. במילים פשוטות, הביקוש לטיסות גבוה, אך מספר חברות תעופה מרכזיות כמו איזי ג'ט טרם חזרו לפעול בארץ. התוצאה היא עליית מחירים.

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, אומר כי המצב חמור אף יותר ממה שנדמה, וכי תהיה לכך השפעה על המדד: "שנה אחורה, רכיב הטיסות עלה רק בכ־9% משנה לשנה, כך שנראה שיש לו עוד לאן לעלות. מדובר בלפחות עוד 10% בסעיף הזה בטווח הקרוב כתוצאה מהמלחמה".

כץ מעריך כי האינפלציה בעוד שנה תעמוד על 3.3%, מעל יעד בנק ישראל. הסיבות לכך לדבריו הן בין היתר "שוק העבודה ההדוק, מדיניות פיסקלית מרחיבה, עלייה בצריכה הפרטית ועודף ביקוש בשוק הדיור".

רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות, מוסיפה כי סעיפים נוספים הפתיעו לרעה מעבר לטיסות, ביניהם סעיף הדיור בו חלה עלייה. רכיב זה משקף בעיקר את מחירי השכירויות, והוא מהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן כולו. בהפניקס ציפו לראות ירידה בחודשים האחרונים, אך מחירי השכירות המשיכו לטפס. "והוא עלול לעלות אף יותר", היא אומרת ומכוונת בעיקר לחודשי הקיץ שמאופיינים במעברים רבים.

עם זאת, תחזיתה של אשכנזי למדד המחירים היא 2.9% בעוד שנה - קצת מתחת לרף היעד של בנק ישראל.

2הצריכה הפרטית חזרה שלוש שנים לאחור

לאחר הרבעון האחרון של 2023, בו הצמיחה במשק צנחה ביותר מ־21%, ציפו בשווקים לריבאונד ולעלייה חדה מרבעון לרבעון. ואכן, המשק צמח בכ־14% ברבעון הראשון והראה עלייה חדה בצריכה הפרטית ובכמות ההשקעות, שני רכיבים שצנחו בתחילת המלחמה. למרות זאת, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הכלכלה עדיין התכווצה ב־1.4%. כשמסתכלים על הצמיחה לנפש, הנתון אף גרוע יותר ומשקף ירידה של 3.1%.

אם לא די בכך, בשוק ציפו לנתון גבוה יותר. כך למשך בתחזית של הבנק האמריקאי גולדמן זאקס ציפו לעלייה של כ־15% ברבעון האחרון, וציינו כי לעומת התוצר ברבעון השלישי של שנת 2023, חלה ירידה של 2.8%.

כץ מלידר שוקי הון טוען כי המצב בענף הבנייה עשוי לפגוע גם בצמיחה בעתיד הקרוב. "לחוסר יכולת ההתאוששות בענף יש פוטנציאל להאצת מחירי הדיור ולפגיעה בהיצע בעתיד", הוא אומר. "התחזיות הן שהמלחמה תסתיים השנה. לדעתי, תחזית צמיחה של 5% בשנה הבאה היא אופטימית מדי, אך קשה להעריך זאת", הוא מוסיף.

3הגירעון גדל בקצב גבוה וחורג מהיעד

הגירעון התקציבי בסוף אפריל נאמד ב־7%, גבוה יותר מהתחזית השנתית של משרד האוצר שעמדה על 6.6%. בקרב גופים רבים מעריכים כעת שללא צעדים דרסטיים, הגירעון יעמוד בסוף השנה על 7.5%-8%.

כץ מלידר שוקי הון, שהיה בעברו כלכלן מאקרו באוצר, טוען כי "המצב של המדיניות הפיסקלית בעייתי. יש פה תוואי גידול שלא מתוקצב כלל, ואני לא רואה אותו מתכנס בחודשים הבאים. המדיניות הפיסקלית מרחיבה, ונראה שהגירעון יעלה מעל היעד".

כתוצאה מכך, הוא מסביר, משרד האוצר יפעל להקדים את העלאות מסים שתוכננו לשנה הבאה, כולל העלאת המע"מ ל־18%. "ללא צעדים פיסקליים נוספים, יש חשש לפגיעה באמינות הפיסקלית שתגרור הורדה נוספת בדירוג האשראי ותגביר את נטל החוב על התקציב בהמשך".

אשכנזי מהפניקס בית השקעות מתייחסת בפרט לעליות הפרמננטיות בתקציב הביטחון. "יש ממה לדאוג בנתוני הגירעון וזאת מעבר למלחמה הנוכחית. העלייה המתרחשת בהוצאות הקבועות בתקציב הביטחון מדאיגות את בכירי המערכת הכלכלית".