חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר המיעוטים / צילום: תמר מצפי
החלטת ממשלה 550, הידועה גם בשמה כ"תוכנית החומש לחברה הערבית" וכ"תאקדום" (התקדמות בערבית), יצאה לדרך לפני כשנתיים. מדובר בתוכנית שנועדה לצמצם את הפערים בחברה הערבית ביחס לחברה הכללית, ואת פירותיה ניתן כבר לראות בשטח. התוכנית, שאושרה בשנת 2021, היא עוד שלב במאמץ ארוך שנים של ממשלות ישראל לקדם את החברה הערבית, העלאת הפריון, צמצום הפערים ושיפור איכות השירותים בה. היא כוללת השקעה של 30 מיליארד שקל לאורך חמש שנים, בין 2022 ל־2026, ומבוצעת בעיקר על ידי הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים שבמשרד לשוויון חברתי.
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית
במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, הושקעו 2.2 מיליארד שקל בתשתיות, כמו מיזמי ביוב ומים, כבישים, רכבות ותשתיות תקשורת. סכום דומה מיועד לפיתוח חברתי, הכולל בנייה ושיפוץ של כיתות ומעונות ים, מבני רווחה, הקמת יחידות בריאות שונות, הרחבת בתי החולים בעיר נצרת והקמת מתקני ספורט; 772 מיליון שקל מיועד לחיזוק השלטון המקומי; 386 מיליון שקל מיועדים לתכנון ודיור, לרבות התחדשות עירונית, הקמת שטחים ציבוריים; ו־338 מיליון שקל לפיתוח אזורי תעסוקה ותמיכה במפעלים לצורך התייעלותם ועידוד יצוא.
בכנס גלובס - "הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל" - התייחס חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, ליישום התוכנית ואיך היא מסייעת בצמצום הפערים בחברה הערבית.
פערים ביחס לחברה הכללית
"כדי להבין את מה שקורה בחברה הערבית, צריך להסתכל על ציר זמן ארוך, כי היא לא משתנה מיום ליום", אמר טואפרה בראשית דבריו. "שטחי התעסוקה בפריפריה עומדים על 11.7 מטר רבוע לתושב בקרב החברה היהודית, לעומת 2.7 בחברה הערבית; המדינה משקיעה 31 אלף שקל בתלמיד יהודי מרקע חלש, לעומת 18 אלף שקל תלמיד ערבי מרקע חלש. גם בתחבורה ציבורית ניכר פער בין החברה הערבית ליתר האוכלוסייה: יש פחות אוטובוסים בערים והיישובים הערבים, ואי־אפשר להגיע ממקום למקום בלי רכב פרטי".
לאחרונה דווח כי נרשמה האטה בקצב היישום בממשלה הנוכחית. לדבריו טואפרה, היעדר השקעה בחברה הערבית פוגע במשק כולו: "בנק ישראל ומכוני מחקר מקומיים אחרים אומרים שהמשק הישראלי מפסיד מזה. זה מביא לעוד תשלומי העברה ופחות מסים. גם ב־OECD כותבים על זה, וכל אלו דורשים צמצום פערים. כיום, החברה הערבית מורכבת מ־30% צעירים, לעומת 22% בחברה היהודית; הילודה עומדת על 2.6 ילדים לאישה לעומת שלושה; הגידול בצריכה בעשור האחרון עלה ב־80%, לעומת 32% בחברה היהודית; שיעור בעלות פרטית על הקרקע עומד על 90% בחברה הערבית, לעומת 10% בחברה היהודית".
"אנחנו קודם כל משקיעים בחינוך"
"במסגרת תוכנית תקאדום, אנו קודם כל משקיעים בתחום החינוך בחברה הערבית, ולכך מוקדש שליש מהתקציב המיועד: הוספת אלף כיתות לימוד חדשות, תגבור החינוך הבלתי פורמלי וסגירת פערים תקציביים", סיפר טואפרה. "במקביל, אנו מעודדים לימודי מקצועות נדרשים למשק ותוכניות מעבר לצעירים חסרי מעש. באשר לפיתוח כלכלי - אנחנו מקימים מוסדות ציבור, אזורי תעשייה, מרכזי חדשנות, אקסלרטור טכנולוגי ודיגיטציה של העסקים. בתחום התשתיות, אנו מקימים עשרות שכונות על קרקע פרטית, סוללים כבישים עירוניים, משפרים את הכניסה ליישובים ומקימים תחנת רכבת ראשונה בטירה ואחת בטייבה, כמו גם מערכים לאיסוף פסולת, שנחשבת לבעיה קשה".
בהמשך דבריו, טואפרה התייחס לשינוי שכבר בא לידי ביטוי בשטח, ברקע יישום התוכנית בשנתיים האחרונות: "למשל, שיעור התעסוקה של נשים מהחברה הערבית למשל הלך ועלה; היום הוא עומד על 45%, לעומת 2010, בה היה הנתון נמוך מאוד (27%, ע"א) והמגמה עולה בכל רבעון.
"בנוסף, הפער בזכאות לבגרות בין צעירים ערבים ליתר האוכלוסייה בישראל כמעט נסגר, ועכשיו אנו עובדים על איכות תעודות הבגרות. לפני כעשור, רוב התלמידים בחברה הערבית לא היו זכאים לתעודת בגרות, ורק מעטים הגיעו ללימודי תואר ראשון. יש כבר 20% סטודנטים לתואר ראשון בחברה הערבית (בהשוואה ל־10% ב־2010, ע"א)".
מאירועי אוקטובר 2000 ועד היום
הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, בראשה עומד כיום טואפרה, הוקמה בשנת 2007 במטרה לתכלל את המדיניות הממשלתית ולהנגיש למקבלי ההחלטות את הצרכים והקול של החברה הערבית בישראל. זאת, "בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, חברה אזרחית וארגוני פילנתרופיה", הוא ציין. "בוועדת אור, שתחקרה את העימותים באירועי אוקטובר 2000, דנה הוועדה בצמצום פערים, ובשנת 2007 גובשה מפת דרכים של ה־OECD על הצטרפות לארגון - ואחת הנקודות הייתה שילוב החברה הערבית.
"בעקבות אירועי אוקטובר 2000, הוועדה כתבה שכדי שהמדינה לא תחווה התפרצויות זעם נוספות ומתיחות ביחסים בין יהודים לערבים, היא צריכה לפתח את החברה הערבית מבחינה כלכלית. היום, 20 שנה אחרי מסקנות אלו, החברה הערבית משתנה מקצה לקצה: הפערים מצטמצמים והיא מגיעה למקום טוב יותר מאשר הייתה. אנחנו חייבים את זה לחברה הערבית, ולמשק הישראלי בכללותו".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים קו אימפקט ואל-ביאדר