דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, הודיע בשבוע שעבר על פרישה אחרי חמש שנים. הערב (ה') הוא הגיע לכנס גלובס, הסביר במילים שלו את ההחלטה והתייחס למצבה הכלכלי של מדינת ישראל, תוך שהוא מציין כי למרות שהנתונים העכשוויים סבירים בהינתן המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר, אך הוא בהחלט מודאג מהעתיד לבוא.

במהלך ריאיון עם העורכת הראשית של גלובס, נעמה סיקולר, נשאל קוטלר על מצב המאקרו של המשק הישראלי. "ישנו בלבול בין מאזן לתשקיף. כשמסתכלים על המאזן, ולאחר שפורסמו נתוני הלמ"ס שהראו שהתל"ג במדינת ישראל גדל ברבעון הראשון ב-14.1%, אפשר להגיד שזה ריבאונד מדהים ועל זה צריך להגיד כל הכבוד. אבל אם מסתכלים על הרבעון המקביל אשתקד, אנחנו עדיין במינוס 1.4%. הבורסה, מדד ת"א 125, רשם ב-12 חודשים נכון לאתמול עליות של 12%. אז נראה שהכל בסדר. אבל כשמשווים את המדד הזה ל-S&P 500, רואים שהוא עשה ב-12 החודשים האחרונים 33%. זה נכון שיש בארה"ב את שבע המופלאות (חברות הטכנולוגיה הגדולות, ר"ו) שדחפו את המספרים למעלה, אבל גם אם מנטרלים אותן אנחנו בפיגור. אבל יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר", אמר קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל של גלובס בשיתוף בנק הפועלים קו אימפקט ואל-ביאדר.

קוטלר הסביר גם את הצד השני של המשוואה - העתיד. "התשקיף קדימה מטריד. צריך חשוב על מונחים של 8% גירעון ולא של 6%. החשש שלי הוא שבאירוע הגיאופוליטי ובניהול הממשלתי, עם תקציב שאין בו תקציבי פיתוח וצמיחה, אני רואה סימנים מאוד שליליים. משקיעים זרים נעלמים ואני אתן דוגמה. ב-8 באוקטובר עשינו בבנק הפועלים סגירה למימון של הקו הירוק של הרכבת הקלה. מתוך המימון הזה 1.5 מיליארד הגיעו מממנים זרים. ואז הם שלחו לנו הודעה שהם יצאו מהמימון. לקח זמן אבל הצלחנו להשלים את זה. לאומי התחיל עכשיו לממן את הקו הכחול והוא כבר לא בודק מול משקיעים זרים כי משקיעים זרים לא נמצאים באופק, ולכן אני מאוד מוטרד".

באשר לבנק עצמו, קוטלר ציין כי דוחות הבנק שיפורסמו בשבוע שעבר יגלו כי הפועלים מוכן גם לתסריט פסימי וגם לתרחיש אופטימי. "אם הכלכלה תעשה ריבאונד, יש לנו מספיק עודפי הון. ואם תהינה בעיות יש לנו מספיק הפרשות", הוא הסביר.

הוא העביר מסר לממשלה. "כולנו צריכים גם חזון, גם אסטרטגיה של היום שאחרי, גם תקציבים שכוללים מרכיבי צמיחה שלצערי חסרים בבסיס הנתונים. אני מטבעי אופטימי, כי גם הפורום שיושב פה וגם הפורום העסקי, יש לו רצון לחיות ללא קשר להיותו יהודי, נוצרי, מוסלמי או דרוזי. המגזר הפרטי או העסקי - יש בהם עוצמות ולמרות המלחמה הם הצליחו להתמודד עם האתגרים", ציין מנכ"ל הפועלים הפורש.

הפרישה מפועלים: "יש 17 סיבות ואין אף סיבה"

במהלך הריאיון התייחס קוטלר גם לפרישתו, שהפתיע הן את עובדי הבנק והן את שוק ההון. בעיקר כיוון שרק לפני שנה האריך קדנציה. 

"אין הסבר רציונאלי. יש 17 סיבות ואין אף סיבה. מי שמכיר אותי יודע שאני למעלה מ-20 שנה מנכ"ל ופעם בחמש שנים המנוע הפנימי אומר שצריך שינוי. ההיסטוריה שלי רצופת שינויים. אין לי שום תפקיד, לא סגרתי חוזה עם אף אחד. חידשתי חוזה לפני שנה. אני בריא. צריך להסביר שמנכ"ל בנק חי כמו חיי כלב וכל שנה זה כמו שבע שנים", הוא אמר.

קוטלר ציין עוד כי הוא משאיר בנק במצב תקין ושפיר. "הרווחים ברבעונים הבאים יהיו בסדר. יש דור המשך טוב ומועמדים טובים גם מבחוץ. זה בא בטוב", הוא אמר והזכיר כי בשנת 2006 יצרה רשות ני"ע תקדים המיוחס אליו. "הייתי מנכל בנק אגוד והדירקטוריון הודיע על פרישתי ומינוי מחליף. קיבלנו נזיפה שלא תקין שמנכ"ל של חברה ציבורית מודיע על פרישה, הציבור לא יודע, ובאותו יום מודיעים על מחליף. אז נוצר תקדים שכשחברה ציבורית מקבלת הודעה על פרישה יש לדווח מיד לציבור. ולכן מפה ההפתעה. חוץ מאחי התאום ואשתי אף אחד לא ידע. אנשים פגשו אותי יומיים לפני זה, הייתי בונקר. ברגע שהתקבלה ההחלטה הודעתי ומיד מינו ועדת איתור. יש תהליך מוסדר וממשל תאגידי איך מודיעים על פרישה".

כפי שעמדנו על כך בגלובס, זה נראה כמו חלק ממגמה או תופעה של קדנציות קצרות מבעבר למנכ"לי בנק, איך אתה מסביר את הנתונים? אולי זה קשור גם לשכר הבכירים?

"הכל בפנים. כל מה שאמרת מרכיב החלטה. אין ספק ששכר הבכירים זה לא מה שמנע ממני להיכנס לתפקיד. ידעתי שאני הולך לתפקיד "פרו בונו" (צוחק) אבל כזה שמשפיע על קבלת החלטות. אין ספק שהמלחמה והחוויות שעברנו משפיע על אנשים. וכך גם תהליכים שקורים מסביבנו - גיאופוליטיים או ברמת ממשלה. הכל משפיע".

צריך להנגיש לציבור הערבי

הכנס עסק בפוטנציאל הצמיחה של החברה הערבית בישראל, וקוטלר הסביר כי לא חשב פעמיים לפני שהצטרף אליו. "כשאנשי הבנק באו והעלו את הנושא לא התלבטנו. למרות שאני אמור להתלבט בשאלה, לא התלבטנו. בנק הפועלים הוא חלק מהחברה הישראלית, הוא מדינת ישראל, והחברה הערבית היא חלק ממדינת ישראל. אני לא רואה את ההבדל. יש לנו 20 סניפים בחברה הערבי, 11 בערים המעורבות. יש לנו גברים ונשים מהחברה הערבית במגוון תפקידים. בשורה התחתונה אנחנו חלק ממדינת ישראל ואני לא רואה שום סיבה להתלבט. לא יכול להיות שאם אני מעורב בחברה הערבית ומעסיק מנהלים ועובדים מהחברה הערבית, אתחיל להתלבט", ציין מנכ"ל הבנק.

אנחנו בתקופה לא טריוויאלית למדינת ישראל ולמגזרים השונים. האם היו התמודדויות שהרגשתם בסניפים ובמטה הבנק, במיוחד בימים הראשונים של המלחמה?
"בימים הראשונים היינו עסוקים מאוד כך שאני לא יכול לציין משהו ספציפי בימים הראשונים. ב-7 באוקטובר, 10 בבוקר, כבר קיימנו ישיבת צוות ראשונה של היערכות חירום. בשלוש אחר הצהריים הייתה ישיבת הנהלה, הכל טלפוני ובזום, כדי שהבנק יוכל לעבוד במלוא היכולות ביום ראשון. חלק מהנושאים של ישיבת ההנהלה היה לחלץ עובדים. לקחנו ביום ראשון 100 חדרים בכפר המכביה ושיכנו בהם עובדים ומשפחותיהם לכמה חודשים. היינו עסוקים בהוויה ובמורכבות".

אתם רואים גם את המאקרו וגם את המיקרו של המשק הישראלי. כמה אתם מרגישים בבנק שינויים במעמד ביניים ובכוח הצריכה של החברה הערבית?
"אנחנו בוודאי מרגישים את כל המגזרים השונים. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים מאוד בצריכה. למשל במשכנתאות. האירוע במשכנתאות מורכב, יש שם עיכובים ופערים, שנובעים משתי סיבות. הראשונה היא איך רושמים משכנתה כביטחון, והשנייה לגבי התפיסה אם משכנתה היא מנוף לצמיחה אישית או נטל מסוכן.

לגבי החלק הראשון, היום התקדמנו מבחינת הראייה איך עושים את זה. אנחנו יודעים להגדיר את הסיכון והיום זה לא חסם לבנק הפועלים. לגבי החסם השני, הוא הרבה יותר חינוכי-תרבותי. לבנק יש שני נציגים בכירים, רנין ונביל, שהם אחראים על כל הקשר מול החברה הערבית. כל הנושא של חינוך פיננסי, אתר בערבית, לא משתמשים בו מספיק. ישנה בעיה בתפיסה שהציבור הערבי עדיין חושש או מעדיף אלטרנטיבות אחרות כמו צ'יינג'ים (על פני הבנקים, ר"ו). צריך להעמיק בתפיסה החינוכית, ללמד שמשכנתה, בתנאי שהיא בתנאים סבירים, צריך להשתמש בה כמו בכל ציבור אחר. צריך לעזור בחינוך כדי שגם הציבור הערבי ישתמש בזה".

שאלה יש תחושה ששוק ההון לא יודע לעבוד בערבית ולא רואים הרבה חברות בורסאיות מהחברה הערבית?
"אני לא יודע לענות על השאלה. אבל בגדול התוצאות צריכות לדבר לפני כל דבר אחר. צריך לזכור שאין הנפקות גדולות בכלל בבורסה. אבל ברגע שהבורסה תחזור לפעילות מלאה, אני לא מוצא סיבה להבדלים".

בסיום דבריו התייחס קוטלר באופן כללי לטיפול של הממשלה בחברה הערבית. "לגבי הנושא של תכנית החומש, מאכזב לראות שתכנית החומש אושרה ולא בוצעה במלואה. עם כל הכבוד, מדינת ישראל לוקחת החלטה ומן הראוי שתבצע אותה. לא משנה מי מוביל. לאורך ציר הזמן, יש פערים בין התכנית לביצוע וההרגשה שלי היא שזו התחייבות ממשלתית שלא מומשה".

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים קו אימפקט ואל-ביאדר