גל הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית
"זהו מהלך מצוין, שבו יוצאים נשכרים כל הצדדים" - כך מסמן גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר לשעבר, את סיומו של אחד המכרזים המשמעותיים בישראל בשנים האחרונות - הפרטת חברת דואר ישראל. הרשקוביץ, שהוביל את הליך ההפרטה המורכב כיועץ לרשות החברות, אומר בריאיון לגלובס כי בהחלטה חסכה הממשלה את הצורך להזרים לחברת הדואר עוד ועוד כספי ציבור. כמו כן, לדבריו, "המשקיעים קיבלו חברה יציבה ובעלת פוטנציאל צמיחה משמעותי. העובדים זוכים ליציבות תעסוקתית, ובעיקר - הציבור כולו ירוויח מחברת דואר יעילה ותחרותית הרבה יותר".
● מתחת לרדאר: הכירו את המשפחה שתשלוט בדואר ישראל
● ניתוח | למה המדינה הסכימה למכור את הדואר בשליש מהשווי שבו העריכה אותו?
מה באשר לטענות שהתמורה שתקבל המדינה, 461 מיליון, נמוכה משמעותית ביחס להערכות שווי קודמות, שעמדו סביב מיליארד וחצי שקל?
"אין ולא היו שום הערכות שווי רציניות של דואר ישראל בסדר גודל של מיליארד וחצי שקל. גם אם היו דיבורים על סכומים כאלה בעבר, הם פשוט לא מעוגנים במציאות כיום. מה שרלוונטי הן שתי הערכות השווי העדכניות והמקצועיות שבוצעו על ידי גורמים אובייקטיביים, במקביל לתהליך בדיקת הנאותות של הרוכשים. הערכות אלו מתכתבות עם התוצאה שהתקבלה בפועל, בהליך תחרותי לחלוטין, על בסיס מידע רחב ושקוף שהועמד לכל המתמודדים. בקרוב נפרסם בפומבי את הערכות השווי האלה".
"הצרכן לא ירגיש הבדל"
ניסיונות ההפרטה של הדואר נמשכו שנים ארוכות, אבל הרשקוביץ טוען שלמדינה לא היה "מחיר מטרה" אותו היא ציפתה לקבל מראש עבור החברה, בטרם התקבלו הערכות השווי שהזמינה רשות החברות הממשלתיות לקראת סוף המכרז. שתי המציעות שהגיעו לקו הגמר - קבוצה בהובלת מילגם בשיתוף הפניקס ביטוח, הפניקס גמל, וליימן שליסל וקבוצה בשותפות של דלק ורמי לוי - הגישו תחילה הצעות של 305־307 מיליון שקלים, שהיו נמוכות מאחד משני אומדני השווי שהחזיקה בידה הרשות. לפי הנהלים, זה איפשר לצאת לתהליך היתמחרות בין שתי הפיינליסטיות, שבו זינק המחיר בכ־50%.
מדוע השווי של הדואר נזיל כל כך ומשתנה דרסטית משלב לשלב?
"קשה מאוד לקבוע הערכת שווי לדואר. בחברות אחרות יש היסטוריה שניתן להתבסס עליה. בדואר מה שהיה כבר לא רלוונטי, כך שבעצם כל השווי של הדואר נגזר מתחזית של כמה שנים קדימה, באלכסון שיגיע למימוש רק בעוד שלוש שנים מבחינת הרווח הפרמננטי. זה אומר שכל שינוי בהנחות היסוד של התחזית, כמו מה יהיה מקדם הצמיחה ואיך תיראה ההתייעלות, משנה מאוד את התמונה הכוללת".
מה הביא לכך שרק שתי קבוצות הגישו בסופו של דבר הצעות לרכישה?
"אני חושב שהמשפך שראינו כאן הוא דווקא מוצלח מאוד ביחס להליכים דומים. התחלנו עם 11 מתעניינים, חלקם פרשו מסיבותיהם, ארבע קבוצות חתמו על מסמכי המכרז, ובסוף הוגשו שתי הצעות".
המעבר של הדואר לבעלות פרטית עלול להוביל לעליית מחירים?
"צריך להפריד כאן בין שירותים תחרותיים לכאלו שנמצאים תחת פיקוח. בתחומים כמו הדיוור הכמותי, כמו החשבונות שאנחנו מקבלים בתיבות הדואר, או חלוקת דברי דפוס, קיימת תחרות משמעותית בשוק ולכן הדואר יתקשה מאוד להעלות מחירים גם אם ירצה בכך. אבל זה לא מבטיח שלא יעלו מחירים, כי גם בשוק תחרותי לפעמים מעלים מחירים כדי למנוע אספקת שירות הפסדי. לגבי מוצרים כמו משלוח דברי דואר בודדים ושירותים שהוגדרו כחיוניים, הם יישארו נתונים לפיקוח של משרד התקשורת ויתעדכנו כרגיל בהתאם לשינויים בעלויות. המחירים בפיקוח נקבעים על בסיס עקרונות קבועים מראש של תמחור כלכלי, בהתחשב בעלויות הספק, ולכן הצרכן הפרטי לא צפוי להרגיש הבדל בעקבות ההפרטה".
ניסיון ההדחה של היו"ר
במקביל להליך ההפרטה, שר התקשורת שלמה קרעי והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם פעלו להדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין, שפעל לטובת תוכנית הבראת הדואר והפרטתו. הנהלת החברה טולטלה ומנכ"ל הדואר, דוד לרון, אף איים להתפטר במידה שיודח וקנין.
איך השפיעו ניסיונות ההדחה של יו"ר הדואר על ההפרטה?
"ברור שהליך כזה לא תורם ליציבות ולא משפיע לחיוב על הליך ההפרטה. אבל חשוב להדגיש שמדובר היה בעימות ממוקד בעיקר מול היו"ר עצמו, ולא היו טענות משמעותיות כלפי הנהלת החברה והמנכ"ל".
בתור מי שכיהן כממונה על התקציבים, האם לדעתך יש צורך להעלות מסים ב־2025?
"בהנחה שהמצב הביטחוני יירגע, יהיה צורך ב־2025 להתכנס חזרה לגירעון סביר של 3% תוצר תוך ביצוע צעדי התייעלות וצמצום הוצאות וגם העלאת מסים. זה חשוב גם בגלל שתקציב הביטחון יגדל באופן קבוע, וכך גם הוצאות הריבית של המדינה על החוב שהיא מגייסת".
איך יכולים באגף לרתום את הממשלה לתוכניות הכואבות?
"יצא לי להיות במצב הזה, במשבר פיסקאלי לא פשוט שהיה לנו ב־2012־2013. אתה צריך פעם אחת להראות תחזיות אמינות, להסביר מה קורה אם לא עושים כלום, ומה המשמעויות של זה. לאחר מכן צריך לשכנע את הדרג הפוליטי לעניין של הצורך בהתכנסות למסגרות. חשוב להציג כל צעד וצעד להילחם על זה, שזה יהיה צעד שיותר משמעותי, ועם פגיעה מינימלית בצמיחה ובתעסוקה לשנים הבאות. לא להסתכל על התקציב כאילו הוא משפיע רק לשנה אחת".