גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנשק הבריטי החדש שמבטיח יירוט כטב"מים בעלות של 47 אגורות

בבריטניה עובדים על פיתוח מערכות יירוט בעזרת גלי רדיו ● באיחוד האמירויות החליטו להפנות ייצור קליעים למזרח הרחוק ● והצי הצרפתי רוצה לנצל עבור כוחותיו את יכולות הבינה המלאכותית ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המערכת הבריטית מקרינה גלי רדיו כנגד הכטב''ם / צילום: Shutterstock
המערכת הבריטית מקרינה גלי רדיו כנגד הכטב''ם / צילום: Shutterstock

במערכת הביטחון העולמית מפנים תשומת לב רבה יותר לכלכלת חימושים, ולכן משקיעים רבות במערכות יירוט באמצעות לייזר. עם זאת, לטכנולוגיה יש מגבלות רבות. בה בעת, בבריטניה מנסים כעת טכנולוגיה אחרת לגמרי, באיחוד האמירויות החליטו להפנות ייצור קליעים למזרח הרחוק, והצי הצרפתי רוצה לנצל עבור כוחותיו את יכולות הבינה המלאכותית. על כל אלו ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר
רוסיה רצתה רכב אוטונומי למלחמה. אז היא גנבה אותו לאוקראינה
"תוספת תקציב הביטחון הגדולה זה 30 שנה": בריטניה מפתחת נשק לייזר ואת הטנק הראשון שלה

בארה"ב מאוכזבים ממערכות היירוט באמצעות לייזר

ארה"ב החליטה בחודש פברואר להציב מערכות יירוט בלייזר על נגמ"שים מדגמי סטרייקר שמוצבים בעיראק, וכעת מודה תת־מזכיר הצבא לנושאי רכש, דאג בוש, כי הביקורות לא נלהבות. ארה"ב החליטה להשתמש בלייזר בהספק 50 קילו־וואט, אלא שהוא ככל הנראה גבוה מדי ביחס לזירה העיראקית ומאפייניה. "אנחנו מוצאים אתגרים בנוגע לשימוש בנשק אנרגיה ברמות הספק שונות", סיפר בוש לחברי ועדה בסנאט. "ההספק (50 קילו־וואט) מתגלה כמאתגר במסגרת שילובו ברכב שנמצא בתנועה. זה נובע מפיזור החום, היקף האלקטרוניקה והבלאי השוטף מרכב שפועל בסביבה טקטית".

עדכון הפידבק מהשטח התקבל לאחר שבהנהגת צבא ארה"ב תכננו כבר במילא קיצוצים בפרויקט הלילה. בבקשת התקציב לשנה הפיסקלית 2024, בצבא ביקשו 110 מיליון דולר לפיתוח פרויקט ההגנה באמצעות לייזר DE M-SHORAD. בתכנון הראשוני לשנת 2025 תוכננו 126 מיליון דולר, אולם בבקשת התקציב המעודכנת מבקשים בצבא ארה"ב 88 מיליון דולר "בלבד". לאחר מכן, הם צפויים לדרוש 445 מיליון דולר עבור השנים הפיסקליות 2028-2026.

ואם בתקציבים עסקינן, עלויות היירוטים האמריקאים היקרים לאיומי החות'ים, גורם לצי האמריקאי להפנות את תשומת הלב לפתרונות זולים יותר. במרץ, למשל, הפנטגון פנה אל בית הנבחרים בבקשה לאישור מיליארד דולר בשנתיים הקרובות עבור תוכנית נחיל הכטב"מים, שמיועדת לייצר אלפי כלים אוטונומיים זולים ואמצעים ליירוט כטב"מים של אויבים.

בריטניה מכוונת למערכות יירוט בעזרת גלי רדיו

עולם הטכנולוגיות הצבאיות מתקדמת כל הזמן, וכך גם אמצעי היירוט והלוחמה האלקטרונית. לייזר מפתחים במדינות שונות, כולל בישראל, לארה"ב יש יכולות מיקרו־גל, אבל בריטניה הודיעה על בשורה חדשה: פיתוח נשק אנרגיה מבוסס גלי רדיו (RFDEW) שמסוגל לנטרל כטב"מים בעלות של 10 פני (כ־47 אגורות). לצורך ההשוואה, יירוט באמצעות כיפת ברזל מוערך ב־30 אלף דולר.

המערכת החדשה מקרינה גלי רדיו במטרה להזיק לרכיבים האלקטרוניים שמרכיבים את אמצעי האויב, וכך גורמת לנפילתם. לפי משרד ההגנה בלונדון, תוכל המערכת לפגוע באמצעים במרחק של יותר מקילומטר ממנה, כולל כאלו שלא רק באוויר - אלא גם בים וביבשה. סוגיה מעניינת היא שלפי שעה, בבריטניה לא חשפו מיהן החברות שמעורבות במיזם.

בזירה אחרת בבריטניה, הענקית הביטחונית הבריטית BAE, החברה היחידה מחוץ לארה"ב ולסין שנכנסה בשנה שעברה לרשימת 10 החברות הגדולות בעולם, אמנם משתתפת בפיתוח מטוס קרב מהדור השישי שצפוי להפוך למבצעי ב־2035, אבל כבר מעריכה מאפיינים של "הדור השביעי". כיום, עילית הטכנולוגיה, כולל F-35, היא דור חמישי. "איני יודע לאן מועדות פני פיתוח מטוסי הדור השביעי", הודה בכנס מנהל האסטרטגיה האווירית הקרבית של החברה, מייק בולקוויל. "תהיה ארכיטקטורה בסיסית שניתן לפתח במהירות. המטוסים הללו ישתנו לנצח בעזרת עדכוני תוכנה ופיתוחים ספירליים".

החברה האמירותית שמעבירה ייצור לאינדונזיה

החברה הביטחונית האמירותית אדג' הודיעה כי תספק לחברת האינדונזית הלאומית PT פינדאד מתקן ייצור אמל"ח בעסקה שמוערכת ב־27 מיליון דולר. לפי האמירותים, במתקן ייוצרו קליעי 5.56 מ"מ (מתאימים ל־M-16, למשל) ו־7.62 מ"מ (מתאימים לקלצ'ניקוב, למשל), "בצעד שנועד לעמוד ביעד משרד ההגנה האינדונזי לעודד משרות מקומיות ויכולות ייצור עצמאיות".

המתקן החדש שצפוי לקום ב־2026, מהווה נדבך מתוך הסכם שיתוף הפעולה הכלכלי (CEPA) בין איחוד האמירויות לבין אינדונזיה, אשר נחתם ב־2022 - מתוך כוונה להביא את היקף הסחר בין המדינות ל־10 מיליארד דולר עד תום העשור. בדומה לתחומים אחרים, באבו דאבי משתמשים באדג' ככלי להשגת דריסות רגליים ברחבי העולם. המנכ"ל חאחמד אל־מראר סיפר לברייקינג דיפנס בחודש פברואר כי אמריקה הלטינית ומזרח אסיה צפויים להיות שווקים חמים של החברה בעתיד הנראה לעין.

הצי הצרפתי יאזין לים באמצעות בינה מלאכותית

הצי הצרפתי פתח במיזם משותף עם הסטארט־אפ הצרפתי Preligens לפיתוח יכולת לצוללות לזיהוי ספינות אויב באמצעות בינה מלאכותית (AI). כבר בשנה הנוכחית מתכננים בפריז לבצע פיילוט ראשוני בצוללות, כאשר היעד הוא כי כבר בשנה הבאה היכולת הזו לזהות ספינות אויב בתוך "ים" הרעשים באוקיינוסים תהפוך למבצעית.

אותו "ים" רעשים אינו נובע רק מעצם היקף האמצעים שנעים, אלא גם ואף בעיקר מציוד אמצעים רבים יותר בחיישנים אקוסטיים. במקרה זה, הצרפתים שמבינים כי קיים קושי גדול בניתוח היקף המידע הזורם, מעוניינים לצייד את הצי ביכולות ה־AI שיביאו למסקנות יעילות. נתונים מעניינים שסיפק הצי הצרפתי מצביעים כי היקף המידע זינק מ־1 טרה־בייט ב־2020 לכ־10 טרה־בייט השנה, וצפוי לצמוח עד לכדי יותר מ־100 טרה־בייט ב־2030.

לוקסמבורג מפנה תקציבים לצורך חיזוק כוחות הביטחון

המושג "צבא לוקסמבורג" ידוע בישראל כגיחוך, לעתים, על נושא תקיפות שמיוחסות לישראל לפי פרסומים זרים. עם זאת, צבא לוקסמבורג, בדומה למקביליו באירופה, הפסיק להיות מערכת מנוונת - כשבמסגרת החלטה חדשה הוחלט להפנות 2.6 מיליארד אירו (2.83 מיליארד דולר) לטובת צבירת רכבים משוריינים ב־30 השנים הקרובות.

הפרויקט שהציג שר ההגנה, יוריקו באקס, מהווה חלק, בין השאר, ממיזם להקמת גדוד משותף של צבא לוקסמבורג עם בלגיה. "הגדוד הדו־לאומי ורכישת הרכבים הקרביים המתקדמים יאפשרו לצבא לוקסמבורג לשנות את עצמו, במטרה לפעול בסביבה ביטחונית תובענית יותר", הסביר השר באקס.

בכירה בתע"א מדברת על שיתוף הפעולה עם הודו

כנס ישראל הודו השלישי נערך אתמול (ד') באוניברסיטת בר אילן, כאשר בתחום העסקי התמקדו באתגרים, בפוטנציאל ובתמורות לאור מלחמת חרבות ברזל. נוכחות בולטת הייתה של מנהלת דסק הודו במטה השיווק של התעשייה האווירית, רויטל זיגלשטיין, בהמחשה נוספת למערכת היחסים הקרובה בין החברה לבין הממשל בניו דלהי.

זגלשטיין דיברה על הפוטנציאל המסחרי המתמשך של התעשייה האווירית בהודו וציינה כי הרגל הבטחונית חשובה ומרכזית במערכת היחסים בין הודו לישראל. לחברה יש מערכת יחסים של יותר מ־30 שנים עם הודו, כשלפי מנהלת דסק הודו יש, כאמור, עוד לאן להתפתח. לתעשייה האווירית יש כיום שלוש חברות בנות בהודו, ובכוונתה להמשיך לפתח את עסקיה על אדמת הודו.

"בעבר הממשק המרכזי שלנו היה מול זרועות הצבא, משרד ההגנה וחברות ממשלתיות, כחלק משינוי מדיניות הרכש בהודו אנו מפתחים קשרים רבים גם עם חברות פרטיות,
R&D עם גופי מחקר וסטארטאפים ועולמות אזרחיים", אמרה זיגלשטיין.

לדבריה, "כישראלים אנחנו מבינים את הצורך של הודו במדיניות ה־Self Relience, ובפרט כעובדי התעשייה האווירית שאמונה על מערכות ההגנה המתקדמות שהיוו מרכיב משמעותי בהגנה על ישראל שנים רבות ובימים אלו במיוחד".

קהילת הסטארט־אפים הביטחוניים התכנסה

אינופנס, מרכז החדשנות של מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, קיים השבוע כנס בנושא עתיד הדיפנס־טק בריאקטור של מיקרוסופט בתל אביב. במהלך האירוע התקיים פאנל בהשתתפות אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת שנבחר השנה לנבחרת 40 עד 40 של גלובס, חמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטייג, ורז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט־אפ ישראל. לאחר מכן, ד"ר רוני אוחיון מ"דיפ קיפ" העביר למשתתפים מסטארט־אפים רבים בתחום בנושא "הצד האפל של הסייבר".

במהלך הכנס הוצגו נתונים שונים כמו, למשל, 1.6 טריליון דולר היקף שוק החדשנות הביטחונית, כאשר ארה"ב תופסת 400 מיליארד דולר מתוכם. בה בעת, לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), תקציבי הביטחון העולמיים הסתכמו ב־2.5 טריליון דולר שמהווים 2.3% מהתמ"ג העולמי. "ככל שהטכנולוגיה מתקדמת היא הופכת לגנרית", הסביר אל"מ וויינגולד. "בינה מלאכותית יכולה לסייע בעבודות מודיעין ואיסוף. ישנן המון טכנולוגיות מתקדמות והגבולות מיטשטשים בין הביטחוני לאזרחי. לכן, פיתחנו אסטרטגיה של שימוש דואלי, מוצרים עבור העולם המסחרי והצבאי. שמנו פוקוס על ביורוקרטיה, ולכן התהליכים היום קצרים יותר".

מרידור התייחסה למערכת הביטחון, ואמרה כי צה"ל והתעשיות הביטחוניות לא רגילות לקצב של החדשנות והיזמות הישראלית. "הטכנולוגיה במקום אחר, ופתיחות המערכת יכולה להיות טובה יותר", הסבירה מרידור. "חלק מהבעיה היא תרבות, אם מסתכלים על סטארט-אפים מול מערכת הביטחון, ההבדל המהותי זה היכולת לעבוד מהר ואחרי 7 באוקטובר עובדים יותר. יש פער שמתחיל להתיישר בזכות עירוב בין צבא לעולם האזרחי. בצד היזמים, ראיתי את הטובים ביותר הולכים אליו. בצד של המשקיעים יש תהליך, אבל זה עוד לא שם. הקרנות האמריקאיות נפגשות עם הסטארט-אפים, אבל זה ייקח זמן".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון