גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנשק הבריטי החדש שמבטיח יירוט כטב"מים בעלות של 47 אגורות

בבריטניה עובדים על פיתוח מערכות יירוט בעזרת גלי רדיו ● באיחוד האמירויות החליטו להפנות ייצור קליעים למזרח הרחוק ● והצי הצרפתי רוצה לנצל עבור כוחותיו את יכולות הבינה המלאכותית ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המערכת הבריטית מקרינה גלי רדיו כנגד הכטב''ם / צילום: Shutterstock
המערכת הבריטית מקרינה גלי רדיו כנגד הכטב''ם / צילום: Shutterstock

במערכת הביטחון העולמית מפנים תשומת לב רבה יותר לכלכלת חימושים, ולכן משקיעים רבות במערכות יירוט באמצעות לייזר. עם זאת, לטכנולוגיה יש מגבלות רבות. בה בעת, בבריטניה מנסים כעת טכנולוגיה אחרת לגמרי, באיחוד האמירויות החליטו להפנות ייצור קליעים למזרח הרחוק, והצי הצרפתי רוצה לנצל עבור כוחותיו את יכולות הבינה המלאכותית. על כל אלו ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית. 

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר
רוסיה רצתה רכב אוטונומי למלחמה. אז היא גנבה אותו לאוקראינה
"תוספת תקציב הביטחון הגדולה זה 30 שנה": בריטניה מפתחת נשק לייזר ואת הטנק הראשון שלה

בארה"ב מאוכזבים ממערכות היירוט באמצעות לייזר

ארה"ב החליטה בחודש פברואר להציב מערכות יירוט בלייזר על נגמ"שים מדגמי סטרייקר שמוצבים בעיראק, וכעת מודה תת־מזכיר הצבא לנושאי רכש, דאג בוש, כי הביקורות לא נלהבות. ארה"ב החליטה להשתמש בלייזר בהספק 50 קילו־וואט, אלא שהוא ככל הנראה גבוה מדי ביחס לזירה העיראקית ומאפייניה. "אנחנו מוצאים אתגרים בנוגע לשימוש בנשק אנרגיה ברמות הספק שונות", סיפר בוש לחברי ועדה בסנאט. "ההספק (50 קילו־וואט) מתגלה כמאתגר במסגרת שילובו ברכב שנמצא בתנועה. זה נובע מפיזור החום, היקף האלקטרוניקה והבלאי השוטף מרכב שפועל בסביבה טקטית".

עדכון הפידבק מהשטח התקבל לאחר שבהנהגת צבא ארה"ב תכננו כבר במילא קיצוצים בפרויקט הלילה. בבקשת התקציב לשנה הפיסקלית 2024, בצבא ביקשו 110 מיליון דולר לפיתוח פרויקט ההגנה באמצעות לייזר DE M-SHORAD. בתכנון הראשוני לשנת 2025 תוכננו 126 מיליון דולר, אולם בבקשת התקציב המעודכנת מבקשים בצבא ארה"ב 88 מיליון דולר "בלבד". לאחר מכן, הם צפויים לדרוש 445 מיליון דולר עבור השנים הפיסקליות 2028-2026. 

ואם בתקציבים עסקינן, עלויות היירוטים האמריקאים היקרים לאיומי החות'ים, גורם לצי האמריקאי להפנות את תשומת הלב לפתרונות זולים יותר. במרץ, למשל, הפנטגון פנה אל בית הנבחרים בבקשה לאישור מיליארד דולר בשנתיים הקרובות עבור תוכנית נחיל הכטב"מים, שמיועדת לייצר אלפי כלים אוטונומיים זולים ואמצעים ליירוט כטב"מים של אויבים. 

בריטניה מכוונת למערכות יירוט בעזרת גלי רדיו

עולם הטכנולוגיות הצבאיות מתקדמת כל הזמן, וכך גם אמצעי היירוט והלוחמה האלקטרונית. לייזר מפתחים במדינות שונות, כולל בישראל, לארה"ב יש יכולות מיקרו־גל, אבל בריטניה הודיעה על בשורה חדשה: פיתוח נשק אנרגיה מבוסס גלי רדיו (RFDEW) שמסוגל לנטרל כטב"מים בעלות של 10 פני (כ־47 אגורות). לצורך ההשוואה, יירוט באמצעות כיפת ברזל מוערך ב־30 אלף דולר. 

המערכת החדשה מקרינה גלי רדיו במטרה להזיק לרכיבים האלקטרוניים שמרכיבים את אמצעי האויב, וכך גורמת לנפילתם. לפי משרד ההגנה בלונדון, תוכל המערכת לפגוע באמצעים במרחק של יותר מקילומטר ממנה, כולל כאלו שלא רק באוויר - אלא גם בים וביבשה. סוגיה מעניינת היא שלפי שעה, בבריטניה לא חשפו מיהן החברות שמעורבות במיזם. 

בזירה אחרת בבריטניה, הענקית הביטחונית הבריטית BAE, החברה היחידה מחוץ לארה"ב ולסין שנכנסה בשנה שעברה לרשימת 10 החברות הגדולות בעולם, אמנם משתתפת בפיתוח מטוס קרב מהדור השישי שצפוי להפוך למבצעי ב־2035, אבל כבר מעריכה מאפיינים של "הדור השביעי". כיום, עילית הטכנולוגיה, כולל F-35, היא דור חמישי. "איני יודע לאן מועדות פני פיתוח מטוסי הדור השביעי", הודה בכנס מנהל האסטרטגיה האווירית הקרבית של החברה, מייק בולקוויל. "תהיה ארכיטקטורה בסיסית שניתן לפתח במהירות. המטוסים הללו ישתנו לנצח בעזרת עדכוני תוכנה ופיתוחים ספירליים".

החברה האמירותית שמעבירה ייצור לאינדונזיה

החברה הביטחונית האמירותית אדג' הודיעה כי תספק לחברת האינדונזית הלאומית PT פינדאד מתקן ייצור אמל"ח בעסקה שמוערכת ב־27 מיליון דולר. לפי האמירותים, במתקן ייוצרו קליעי 5.56 מ"מ (מתאימים ל־M-16, למשל) ו־7.62 מ"מ (מתאימים לקלצ'ניקוב, למשל), "בצעד שנועד לעמוד ביעד משרד ההגנה האינדונזי לעודד משרות מקומיות ויכולות ייצור עצמאיות".

המתקן החדש שצפוי לקום ב־2026, מהווה נדבך מתוך הסכם שיתוף הפעולה הכלכלי (CEPA) בין איחוד האמירויות לבין אינדונזיה, אשר נחתם ב־2022 - מתוך כוונה להביא את היקף הסחר בין המדינות ל־10 מיליארד דולר עד תום העשור. בדומה לתחומים אחרים, באבו דאבי משתמשים באדג' ככלי להשגת דריסות רגליים ברחבי העולם. המנכ"ל חאחמד אל־מראר סיפר לברייקינג דיפנס בחודש פברואר כי אמריקה הלטינית ומזרח אסיה צפויים להיות שווקים חמים של החברה בעתיד הנראה לעין. 

הצי הצרפתי יאזין לים באמצעות בינה מלאכותית

הצי הצרפתי פתח במיזם משותף עם הסטארט־אפ הצרפתי Preligens לפיתוח יכולת לצוללות לזיהוי ספינות אויב באמצעות בינה מלאכותית (AI). כבר בשנה הנוכחית מתכננים בפריז לבצע פיילוט ראשוני בצוללות, כאשר היעד הוא כי כבר בשנה הבאה היכולת הזו לזהות ספינות אויב בתוך "ים" הרעשים באוקיינוסים תהפוך למבצעית.

אותו "ים" רעשים אינו נובע רק מעצם היקף האמצעים שנעים, אלא גם ואף בעיקר מציוד אמצעים רבים יותר בחיישנים אקוסטיים. במקרה זה, הצרפתים שמבינים כי קיים קושי גדול בניתוח היקף המידע הזורם, מעוניינים לצייד את הצי ביכולות ה־AI שיביאו למסקנות יעילות. נתונים מעניינים שסיפק הצי הצרפתי מצביעים כי היקף המידע זינק מ־1 טרה־בייט ב־2020 לכ־10 טרה־בייט השנה, וצפוי לצמוח עד לכדי יותר מ־100 טרה־בייט ב־2030.

לוקסמבורג מפנה תקציבים לצורך חיזוק כוחות הביטחון

המושג "צבא לוקסמבורג" ידוע בישראל כגיחוך, לעתים, על נושא תקיפות שמיוחסות לישראל לפי פרסומים זרים. עם זאת, צבא לוקסמבורג, בדומה למקביליו באירופה, הפסיק להיות מערכת מנוונת - כשבמסגרת החלטה חדשה הוחלט להפנות 2.6 מיליארד אירו (2.83 מיליארד דולר) לטובת צבירת רכבים משוריינים ב־30 השנים הקרובות.

הפרויקט שהציג שר ההגנה, יוריקו באקס, מהווה חלק, בין השאר, ממיזם להקמת גדוד משותף של צבא לוקסמבורג עם בלגיה. "הגדוד הדו־לאומי ורכישת הרכבים הקרביים המתקדמים יאפשרו לצבא לוקסמבורג לשנות את עצמו, במטרה לפעול בסביבה ביטחונית תובענית יותר", הסביר השר באקס.

בכירה בתע"א מדברת על שיתוף הפעולה עם הודו

כנס ישראל הודו השלישי נערך אתמול (ד') באוניברסיטת בר אילן, כאשר בתחום העסקי התמקדו באתגרים, בפוטנציאל ובתמורות לאור מלחמת חרבות ברזל. נוכחות בולטת הייתה של מנהלת דסק הודו במטה השיווק של התעשייה האווירית, רויטל זיגלשטיין, בהמחשה נוספת למערכת היחסים הקרובה בין החברה לבין הממשל בניו דלהי.

זגלשטיין דיברה על הפוטנציאל המסחרי המתמשך של התעשייה האווירית בהודו וציינה כי הרגל הבטחונית חשובה ומרכזית במערכת היחסים בין הודו לישראל. לחברה יש מערכת יחסים של יותר מ־30 שנים עם הודו, כשלפי מנהלת דסק הודו יש, כאמור, עוד לאן להתפתח. לתעשייה האווירית יש כיום שלוש חברות בנות בהודו, ובכוונתה להמשיך לפתח את עסקיה על אדמת הודו.

"בעבר הממשק המרכזי שלנו היה מול זרועות הצבא, משרד ההגנה וחברות ממשלתיות, כחלק משינוי מדיניות הרכש בהודו אנו מפתחים קשרים רבים גם עם חברות פרטיות,
R&D עם גופי מחקר וסטארטאפים ועולמות אזרחיים", אמרה זיגלשטיין.

לדבריה, "כישראלים אנחנו מבינים את הצורך של הודו במדיניות ה־Self Relience, ובפרט כעובדי התעשייה האווירית שאמונה על מערכות ההגנה המתקדמות שהיוו מרכיב משמעותי בהגנה על ישראל שנים רבות ובימים אלו במיוחד".

קהילת הסטארט־אפים הביטחוניים התכנסה

אינופנס, מרכז החדשנות של מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, קיים השבוע כנס בנושא עתיד הדיפנס־טק בריאקטור של מיקרוסופט בתל אביב. במהלך האירוע התקיים פאנל בהשתתפות אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת שנבחר השנה לנבחרת 40 עד 40 של גלובס, חמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטייג, ורז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט־אפ ישראל. לאחר מכן, ד"ר רוני אוחיון מ"דיפ קיפ" העביר למשתתפים מסטארט־אפים רבים בתחום בנושא "הצד האפל של הסייבר".

במהלך הכנס הוצגו נתונים שונים כמו, למשל, 1.6 טריליון דולר היקף שוק החדשנות הביטחונית, כאשר ארה"ב תופסת 400 מיליארד דולר מתוכם. בה בעת, לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), תקציבי הביטחון העולמיים הסתכמו ב־2.5 טריליון דולר שמהווים 2.3% מהתמ"ג העולמי. "ככל שהטכנולוגיה מתקדמת היא הופכת לגנרית", הסביר אל"מ וויינגולד. "בינה מלאכותית יכולה לסייע בעבודות מודיעין ואיסוף. ישנן המון טכנולוגיות מתקדמות והגבולות מיטשטשים בין הביטחוני לאזרחי. לכן, פיתחנו אסטרטגיה של שימוש דואלי, מוצרים עבור העולם המסחרי והצבאי. שמנו פוקוס על ביורוקרטיה, ולכן התהליכים היום קצרים יותר".

מרידור התייחסה למערכת הביטחון, ואמרה כי צה"ל והתעשיות הביטחוניות לא רגילות לקצב של החדשנות והיזמות הישראלית. "הטכנולוגיה במקום אחר, ופתיחות המערכת יכולה להיות טובה יותר", הסבירה מרידור. "חלק מהבעיה היא תרבות, אם מסתכלים על סטארט-אפים מול מערכת הביטחון, ההבדל המהותי זה היכולת לעבוד מהר ואחרי 7 באוקטובר עובדים יותר. יש פער שמתחיל להתיישר בזכות עירוב בין צבא לעולם האזרחי. בצד היזמים, ראיתי את הטובים ביותר הולכים אליו. בצד של המשקיעים יש תהליך, אבל זה עוד לא שם. הקרנות האמריקאיות נפגשות עם הסטארט-אפים, אבל זה ייקח זמן".

עוד כתבות

האינפלציה במאי הפתיעה לחיוב / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה מפתיעה לטובה: קצב שנתי של 2.8% במאי; מחירי הדירות ממשיכים לזנק

בקצב חודשי עלה המדד ב-0.2%, מתחת לתחזיות האנליסטים שציפו לעלייה של כ-0.5% ● גם בקצב שנתי המדד הפתיע לחיוב את צפי הכלכלנים שציפו כי יעבור את הרף העליון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל ● למרות הנתונים המעודדים, מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, מדגיש: "להערכתנו, הסיכונים לתחזית האינפלציה מוטים כלפי מעלה"

נחתים אמריקאים בתרגיל. התאמנו בסביבת טייוואן לפחות שנה / צילום: Reuters, EyePress News

חיל הנחתים האמריקאי כבר התחיל להתכונן למלחמה שתפתח סין

חיילי הנחתים של ארה"ב מוטסים במסגרת תרגילים צבאיים למקומות מרוחקים שמהם הם עשויים יום אחד להילחם בסין ● הכוחות לומדים איך לעכב את הסינים כדי לקנות זמן לתגבורת אמריקאית, לומדים איך לתקשר ביניהם ולהישאר מוסווים ויודעים איך ליצור הסחה: "כל חיישן שסין מגייסת כדי לחפש כוח של חיל הנחתים, הוא חיישן שלא מחפש מטרה אחרת" ● חזית סין-טייוואן, פרויקט מיוחד

חיילים טייוואניים. סין משפרת מוכנותה לפלישה / צילום: Associated Press, Daniel Ceng

המים במצרי טייוואן מתחממים שוב: סין מגבירה את הלחץ על המדינה המשוסעת

התרגיל הצבאי המקיף שביצעה סין סביב טייוואן בחודש שעבר הכניס את העולם לכוננות, ובארה"ב קראו לזרז אספקת נשק לאי ● טייוואן, שממלאה תפקיד משמעותי בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, מתמודדת גם עם פילוג מבית, שאותו סין מנצלת היטב ליצירת מהומות ● חזית סין-טייוואן, פרויקט מיוחד

יריב לוין, שר המשפטים / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק למה הוועדה לא בוחרת נשיא לבית המשפט העליון

בג"ץ לא קיים דיון בעתירה נגד שר המשפטים ולא קיבל תגובה תגובה מקדמית כנהוג, אלא החליט מטעמי יעילות להוציא צו על תנאי ולעבור לשלב הבא - בו יוכרע האם לחייב את לוין לכנס את הוועדה לשם בחירת נשיא ושופטים לביהמ"ש העליון • לוין מונע מחברי הוועדה להצביע על מינוי נשיא מאחר ורוב החברים בעד מינויו של השופט יצחק עמית לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה ● עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין: "צעד חיובי ומתבקש לנוכח התנהגות שערורייתית של שר משפטים שמפקיר את מדינת ישראל"

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אנשי מילואים ישרתו עד גיל 41, גם גיל הפטור לקצינים יעלה בשנה ל-46

משרד הביטחון יביא בפני הממשלה בקשה להארכה נוספת לחוק שמעלה את גיל הפטור משירות מילואים בשנה אחת לכולם ● בעלי תפקידים מיוחדים ישרתו שנה נוספת גם כן, עד גיל 50 ● זה החוק שהשרים ידונו עליו ביום ראשון הקרוב: כל הפרטים

REXTON KGM 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-260 אלף שקל: רכב השטח הקוריאני הגדול שעבר שדרוג

הרקסטון הוותיק של סאנגיונג, כיום KGM, עבר שדרוג עם שאיפות פרימיום ● יש לו תא נוסעים מפנק, אך הוא עדיין בעיקר רכב שטח

נעמי גיסר, מנכ''לית ברוקר הביטוח Marsh McLennan ישראל / צילום: סמדר כפרי

"גם אם הייתי זוכה בלוטו, הייתי ממשיכה לעשות אותו דבר"

כמעט כל המשפחה של נעמי גיסר עסקה בביטוח, ואת הקריירה שלה בתחום היא התחילה יום אחרי השחרור מהצבא ● 25 שנה אחרי היא כבר מבטחת את רכוש המדינה ומנסה לשמור על אופטימיות: "מאז 7 באוקטובר אנחנו מזהים ירידה בתיאבון של מבטחים גלובליים, אבל אחרי המלחמה נראה הרבה יותר השקעות"

ביונסה בהופעה. מותג בשמים והשקעות נדל''ן / צילום: Reuters, BriganiArt/Bartill

על המוזיקאיות שחדלו מלהטיל ביצי זהב לאחרים והפכו לבוסיות של עצמן

במשך שנים תעשיית המוזיקה נשלטה על ידי גברים שהתעשרו על גבן של זמרות מצליחות ● זמרות פופ כמו מדונה, ביונסה וטיילור סוויפט הביאו את הבשורה של המאה ה-21 כשהפסיקו להיות מריונטות על חוטים והפכו לבוסיות שמגלגלות מיליארדים

הקשיים של זוגות ידועים בציבור בדרך להכרה / איור: גיל ג'יבלי

הקשיים המשפטיים של זוגות ידועים בציבור נערמים

פסיקות שניתנו לאחרונה מערערות על מצבם של הידועים בציבור, ולכל הפחות מציבות את זכויותיהם בסימן שאלה ● זוגות רבים נדרשים להוכיח את הסטטוס שלהם בפני רשויות כדי לקבל זכויות שנשואים מקבלים אוטומטית, כמו הנחה בארנונה, וכדי למצות אותן נתקלים בחומת ביורוקרטיה: "הכל תלוי בפקיד שנופלים עליו"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר מיכל יערי / צילום: תומר אפלבאום

החוקרת שבטוחה: זה המסר שישראל חייבת להעביר למדינות ערב

שיחה עם ד"ר מיכל יערי, חוקרת מדינות המפרץ הערביות ● על השינוי שמבקש בן סלמאן לחולל בסעודיה והיחסים המורכבים עם ישראל ביום שאחרי 7 באוקטובר • האזינו

כיכר המדינה. לב אזור הביקוש / צילום: באדיבות י.ח דמרי

כיכר המדינה בת"א עובר מתיחת פנים. כמה יעלו הדירות החדשות?

באיזור כיכר המדינה ניתנו בחמש השנים האחרונות 199 היתרים להתחדשות עירונית ● אייל כ"ץ, בעלי חברת תיווך: "יש התאוששות בשוק בעיקר בפרויקטים חדשים והרבה לקוחות מחפשים לשלם 10% עכשיו ו־90% בסוף, ולהוציא שלל הטבות מהיזמים"

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

שמונה לוחמי הנדסה נפלו בפיצוץ כלי רכב משוריין בדרום הרצועה

שמונת החיילים נספו לאחר שהכלי ההנדסי בו שהו נפגע ממטען חבלה והתלקח ● אחד החיילים שנפלו הוא סרן ווסים מחמוד, סמ"פ בחטיבה 401 ● הפגנות ברחבי הארץ למען השבת החטופים ולהקדמת הבחירות, איילון נחסם לתנועה ● דיווח: ארה"ב ממתינה לסיום הפעילות הישראלית ברפיח, כדי לקדם עסקת חטופים ● עדכונים בולטים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

בדרך לקו האדום: מה צפוי בנתוני האינפלציה בישראל היום?

התחזיות למדד המחירים לצרכן בישראל לא ממש אופטימיות ● ההערכות הן שהמדד יעלה לקצב שנתי של 3.1%-3.2%, ובפעם הראשונה יעקוף את טווח היעד של בנק ישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

עזבו את היורדים מהארץ ותתחילו לדאוג מהכסף הענק שבורח מכאן

הישראלים מעבירים לקרנות הפנסיה החדשות כ-5 מיליארד שקל להשקעה מדי חודש, רובם המוחלט מוזרם לחו"ל ● ברמת החוסך, מתבקש לפזר סיכונים, אולם זו הסיבה המרכזית להיכחדות התעשייה הישראלית, ולכך שמי שקונה נייר בתל אביב עלול להיתקע איתו כשירצה למכור

סלט עגבניות של לה בוסתן / צילום: אלי אלחלל

עגלת הקפה בחורשה שמגישה סלט בוראטה עסיסי ומאפין פירות יער מושחת

עגלה שמציעה כריכי פרעצל נהדרים, אשת הייטק שהפכה לצורפת לאחר שחלתה, ויצרני שמן זית שחוו שנה קשה ● ביקור בחבל מודיעין נתן לנו קצת תקווה

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה היה השם שנקבע בצה"ל למבצע אנטבה?

מה משותף לציורים המעטרים את שטרות האירו, במה עוסקים אומני קינצוגי ביפן ומהי אוסטקהקה? ● הטריוויה השבועית

מירי רגב, הליכוד / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בצל ההסלמה בחזית הצפון, מה עושה הממשלה לטובת המפונים?

המטחים הכבדים שנורו בימים האחרונים לעבר צפון הארץ מדגישים עד כמה דבריה של השרה רגב על "הדברים המדהימים שעשתה הממשלה" בעייתיים ● ואם בתחילת המלחמה מרבית המפונים היו מהדרום, כעת רובם מהצפון ● של גלובס בוחנת לעומק את יעדי הפינוי והביצוע בשטח

הדירה ברחוב נחל לכיש בשדרות / צילום: כפיר אסולין

דירת מחיר למשתכן בשדרות נרכשה ב-640 אלף שקל. בכמה היא נמכרה?

דירת 4 חדרים בשטח של 110 מ"ר בפרויקט מחיר למשתכן בשכונת נאות שקמה בשדרות נרכשה לפני 5 שנים בכ־700 אלף שקל והרוכשים קיבלו מענק של 60 אלף שקל נוספים ● כעת נמכרה הדירה ב־1.28 מיליון שקל

השבוע בעולם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Sutturstock, AP- Geert Vanden Wijngaert, Ludovic Marin

הימין הקיצוני חוגג את ״אירופה החדשה״ והדנים מוזהרים מפני ראמן

הימין הקיצוני מנצח בגדול באירופה ● רישי סונאק מנסה טריק ישן: הורדת מסים ● רוסיה מעצבנת את ארה"ב בחופי קובה ● יתושי דנגי מתאזרחים באירופה, ודנמרק אוסרת יבוא ראמן קוריאני בטענה להרעלה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

''השיבה הביתה היא הדבר הקשה''. חיילי מילואים בשטח כינוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שיקום נפשי בשטח ושינוי תפיסת הקב"ן: כך צה"ל מתמודד עם טראומות המלחמה

צה"ל יצא למהפכה בטיפול הנפשי - עם קב"נים שנכנסים לשטח הלחימה לצד מרכזי שיקום עורפיים ● ראש ענף חוסן נפשי סא"ל נטע לי צליכובר, מספרת על האתגר בחזרת הלוחמים הביתה: "הדריכות נשארת" ● כעת צה"ל נערך למעבר ללחימה בצפון: "הבדלים רגשיים רבים"