גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנשק הבריטי החדש שמבטיח יירוט כטב"מים בעלות של 47 אגורות

בבריטניה עובדים על פיתוח מערכות יירוט בעזרת גלי רדיו ● באיחוד האמירויות החליטו להפנות ייצור קליעים למזרח הרחוק ● והצי הצרפתי רוצה לנצל עבור כוחותיו את יכולות הבינה המלאכותית ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המערכת הבריטית מקרינה גלי רדיו כנגד הכטב''ם / צילום: Shutterstock
המערכת הבריטית מקרינה גלי רדיו כנגד הכטב''ם / צילום: Shutterstock

במערכת הביטחון העולמית מפנים תשומת לב רבה יותר לכלכלת חימושים, ולכן משקיעים רבות במערכות יירוט באמצעות לייזר. עם זאת, לטכנולוגיה יש מגבלות רבות. בה בעת, בבריטניה מנסים כעת טכנולוגיה אחרת לגמרי, באיחוד האמירויות החליטו להפנות ייצור קליעים למזרח הרחוק, והצי הצרפתי רוצה לנצל עבור כוחותיו את יכולות הבינה המלאכותית. על כל אלו ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר
רוסיה רצתה רכב אוטונומי למלחמה. אז היא גנבה אותו לאוקראינה
"תוספת תקציב הביטחון הגדולה זה 30 שנה": בריטניה מפתחת נשק לייזר ואת הטנק הראשון שלה

בארה"ב מאוכזבים ממערכות היירוט באמצעות לייזר

ארה"ב החליטה בחודש פברואר להציב מערכות יירוט בלייזר על נגמ"שים מדגמי סטרייקר שמוצבים בעיראק, וכעת מודה תת־מזכיר הצבא לנושאי רכש, דאג בוש, כי הביקורות לא נלהבות. ארה"ב החליטה להשתמש בלייזר בהספק 50 קילו־וואט, אלא שהוא ככל הנראה גבוה מדי ביחס לזירה העיראקית ומאפייניה. "אנחנו מוצאים אתגרים בנוגע לשימוש בנשק אנרגיה ברמות הספק שונות", סיפר בוש לחברי ועדה בסנאט. "ההספק (50 קילו־וואט) מתגלה כמאתגר במסגרת שילובו ברכב שנמצא בתנועה. זה נובע מפיזור החום, היקף האלקטרוניקה והבלאי השוטף מרכב שפועל בסביבה טקטית".

עדכון הפידבק מהשטח התקבל לאחר שבהנהגת צבא ארה"ב תכננו כבר במילא קיצוצים בפרויקט הלילה. בבקשת התקציב לשנה הפיסקלית 2024, בצבא ביקשו 110 מיליון דולר לפיתוח פרויקט ההגנה באמצעות לייזר DE M-SHORAD. בתכנון הראשוני לשנת 2025 תוכננו 126 מיליון דולר, אולם בבקשת התקציב המעודכנת מבקשים בצבא ארה"ב 88 מיליון דולר "בלבד". לאחר מכן, הם צפויים לדרוש 445 מיליון דולר עבור השנים הפיסקליות 2028-2026.

ואם בתקציבים עסקינן, עלויות היירוטים האמריקאים היקרים לאיומי החות'ים, גורם לצי האמריקאי להפנות את תשומת הלב לפתרונות זולים יותר. במרץ, למשל, הפנטגון פנה אל בית הנבחרים בבקשה לאישור מיליארד דולר בשנתיים הקרובות עבור תוכנית נחיל הכטב"מים, שמיועדת לייצר אלפי כלים אוטונומיים זולים ואמצעים ליירוט כטב"מים של אויבים.

בריטניה מכוונת למערכות יירוט בעזרת גלי רדיו

עולם הטכנולוגיות הצבאיות מתקדמת כל הזמן, וכך גם אמצעי היירוט והלוחמה האלקטרונית. לייזר מפתחים במדינות שונות, כולל בישראל, לארה"ב יש יכולות מיקרו־גל, אבל בריטניה הודיעה על בשורה חדשה: פיתוח נשק אנרגיה מבוסס גלי רדיו (RFDEW) שמסוגל לנטרל כטב"מים בעלות של 10 פני (כ־47 אגורות). לצורך ההשוואה, יירוט באמצעות כיפת ברזל מוערך ב־30 אלף דולר.

המערכת החדשה מקרינה גלי רדיו במטרה להזיק לרכיבים האלקטרוניים שמרכיבים את אמצעי האויב, וכך גורמת לנפילתם. לפי משרד ההגנה בלונדון, תוכל המערכת לפגוע באמצעים במרחק של יותר מקילומטר ממנה, כולל כאלו שלא רק באוויר - אלא גם בים וביבשה. סוגיה מעניינת היא שלפי שעה, בבריטניה לא חשפו מיהן החברות שמעורבות במיזם.

בזירה אחרת בבריטניה, הענקית הביטחונית הבריטית BAE, החברה היחידה מחוץ לארה"ב ולסין שנכנסה בשנה שעברה לרשימת 10 החברות הגדולות בעולם, אמנם משתתפת בפיתוח מטוס קרב מהדור השישי שצפוי להפוך למבצעי ב־2035, אבל כבר מעריכה מאפיינים של "הדור השביעי". כיום, עילית הטכנולוגיה, כולל F-35, היא דור חמישי. "איני יודע לאן מועדות פני פיתוח מטוסי הדור השביעי", הודה בכנס מנהל האסטרטגיה האווירית הקרבית של החברה, מייק בולקוויל. "תהיה ארכיטקטורה בסיסית שניתן לפתח במהירות. המטוסים הללו ישתנו לנצח בעזרת עדכוני תוכנה ופיתוחים ספירליים".

החברה האמירותית שמעבירה ייצור לאינדונזיה

החברה הביטחונית האמירותית אדג' הודיעה כי תספק לחברת האינדונזית הלאומית PT פינדאד מתקן ייצור אמל"ח בעסקה שמוערכת ב־27 מיליון דולר. לפי האמירותים, במתקן ייוצרו קליעי 5.56 מ"מ (מתאימים ל־M-16, למשל) ו־7.62 מ"מ (מתאימים לקלצ'ניקוב, למשל), "בצעד שנועד לעמוד ביעד משרד ההגנה האינדונזי לעודד משרות מקומיות ויכולות ייצור עצמאיות".

המתקן החדש שצפוי לקום ב־2026, מהווה נדבך מתוך הסכם שיתוף הפעולה הכלכלי (CEPA) בין איחוד האמירויות לבין אינדונזיה, אשר נחתם ב־2022 - מתוך כוונה להביא את היקף הסחר בין המדינות ל־10 מיליארד דולר עד תום העשור. בדומה לתחומים אחרים, באבו דאבי משתמשים באדג' ככלי להשגת דריסות רגליים ברחבי העולם. המנכ"ל חאחמד אל־מראר סיפר לברייקינג דיפנס בחודש פברואר כי אמריקה הלטינית ומזרח אסיה צפויים להיות שווקים חמים של החברה בעתיד הנראה לעין.

הצי הצרפתי יאזין לים באמצעות בינה מלאכותית

הצי הצרפתי פתח במיזם משותף עם הסטארט־אפ הצרפתי Preligens לפיתוח יכולת לצוללות לזיהוי ספינות אויב באמצעות בינה מלאכותית (AI). כבר בשנה הנוכחית מתכננים בפריז לבצע פיילוט ראשוני בצוללות, כאשר היעד הוא כי כבר בשנה הבאה היכולת הזו לזהות ספינות אויב בתוך "ים" הרעשים באוקיינוסים תהפוך למבצעית.

אותו "ים" רעשים אינו נובע רק מעצם היקף האמצעים שנעים, אלא גם ואף בעיקר מציוד אמצעים רבים יותר בחיישנים אקוסטיים. במקרה זה, הצרפתים שמבינים כי קיים קושי גדול בניתוח היקף המידע הזורם, מעוניינים לצייד את הצי ביכולות ה־AI שיביאו למסקנות יעילות. נתונים מעניינים שסיפק הצי הצרפתי מצביעים כי היקף המידע זינק מ־1 טרה־בייט ב־2020 לכ־10 טרה־בייט השנה, וצפוי לצמוח עד לכדי יותר מ־100 טרה־בייט ב־2030.

לוקסמבורג מפנה תקציבים לצורך חיזוק כוחות הביטחון

המושג "צבא לוקסמבורג" ידוע בישראל כגיחוך, לעתים, על נושא תקיפות שמיוחסות לישראל לפי פרסומים זרים. עם זאת, צבא לוקסמבורג, בדומה למקביליו באירופה, הפסיק להיות מערכת מנוונת - כשבמסגרת החלטה חדשה הוחלט להפנות 2.6 מיליארד אירו (2.83 מיליארד דולר) לטובת צבירת רכבים משוריינים ב־30 השנים הקרובות.

הפרויקט שהציג שר ההגנה, יוריקו באקס, מהווה חלק, בין השאר, ממיזם להקמת גדוד משותף של צבא לוקסמבורג עם בלגיה. "הגדוד הדו־לאומי ורכישת הרכבים הקרביים המתקדמים יאפשרו לצבא לוקסמבורג לשנות את עצמו, במטרה לפעול בסביבה ביטחונית תובענית יותר", הסביר השר באקס.

בכירה בתע"א מדברת על שיתוף הפעולה עם הודו

כנס ישראל הודו השלישי נערך אתמול (ד') באוניברסיטת בר אילן, כאשר בתחום העסקי התמקדו באתגרים, בפוטנציאל ובתמורות לאור מלחמת חרבות ברזל. נוכחות בולטת הייתה של מנהלת דסק הודו במטה השיווק של התעשייה האווירית, רויטל זיגלשטיין, בהמחשה נוספת למערכת היחסים הקרובה בין החברה לבין הממשל בניו דלהי.

זגלשטיין דיברה על הפוטנציאל המסחרי המתמשך של התעשייה האווירית בהודו וציינה כי הרגל הבטחונית חשובה ומרכזית במערכת היחסים בין הודו לישראל. לחברה יש מערכת יחסים של יותר מ־30 שנים עם הודו, כשלפי מנהלת דסק הודו יש, כאמור, עוד לאן להתפתח. לתעשייה האווירית יש כיום שלוש חברות בנות בהודו, ובכוונתה להמשיך לפתח את עסקיה על אדמת הודו.

"בעבר הממשק המרכזי שלנו היה מול זרועות הצבא, משרד ההגנה וחברות ממשלתיות, כחלק משינוי מדיניות הרכש בהודו אנו מפתחים קשרים רבים גם עם חברות פרטיות,
R&D עם גופי מחקר וסטארטאפים ועולמות אזרחיים", אמרה זיגלשטיין.

לדבריה, "כישראלים אנחנו מבינים את הצורך של הודו במדיניות ה־Self Relience, ובפרט כעובדי התעשייה האווירית שאמונה על מערכות ההגנה המתקדמות שהיוו מרכיב משמעותי בהגנה על ישראל שנים רבות ובימים אלו במיוחד".

קהילת הסטארט־אפים הביטחוניים התכנסה

אינופנס, מרכז החדשנות של מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, קיים השבוע כנס בנושא עתיד הדיפנס־טק בריאקטור של מיקרוסופט בתל אביב. במהלך האירוע התקיים פאנל בהשתתפות אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת שנבחר השנה לנבחרת 40 עד 40 של גלובס, חמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטייג, ורז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט־אפ ישראל. לאחר מכן, ד"ר רוני אוחיון מ"דיפ קיפ" העביר למשתתפים מסטארט־אפים רבים בתחום בנושא "הצד האפל של הסייבר".

במהלך הכנס הוצגו נתונים שונים כמו, למשל, 1.6 טריליון דולר היקף שוק החדשנות הביטחונית, כאשר ארה"ב תופסת 400 מיליארד דולר מתוכם. בה בעת, לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), תקציבי הביטחון העולמיים הסתכמו ב־2.5 טריליון דולר שמהווים 2.3% מהתמ"ג העולמי. "ככל שהטכנולוגיה מתקדמת היא הופכת לגנרית", הסביר אל"מ וויינגולד. "בינה מלאכותית יכולה לסייע בעבודות מודיעין ואיסוף. ישנן המון טכנולוגיות מתקדמות והגבולות מיטשטשים בין הביטחוני לאזרחי. לכן, פיתחנו אסטרטגיה של שימוש דואלי, מוצרים עבור העולם המסחרי והצבאי. שמנו פוקוס על ביורוקרטיה, ולכן התהליכים היום קצרים יותר".

מרידור התייחסה למערכת הביטחון, ואמרה כי צה"ל והתעשיות הביטחוניות לא רגילות לקצב של החדשנות והיזמות הישראלית. "הטכנולוגיה במקום אחר, ופתיחות המערכת יכולה להיות טובה יותר", הסבירה מרידור. "חלק מהבעיה היא תרבות, אם מסתכלים על סטארט-אפים מול מערכת הביטחון, ההבדל המהותי זה היכולת לעבוד מהר ואחרי 7 באוקטובר עובדים יותר. יש פער שמתחיל להתיישר בזכות עירוב בין צבא לעולם האזרחי. בצד היזמים, ראיתי את הטובים ביותר הולכים אליו. בצד של המשקיעים יש תהליך, אבל זה עוד לא שם. הקרנות האמריקאיות נפגשות עם הסטארט-אפים, אבל זה ייקח זמן".

עוד כתבות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה