רוסיה רצתה רכב אוטונומי למלחמה. אז היא גנבה אותו לאוקראינה

רוסיה הציעה פרס כספי ללוחמים שישיגו את הרכב הצבאי "ת'מיס" שבו משתמשת יריבתה • הכלי שנלכד בולט בתחום הבלתי מאויש במלחמה ומשמש בין השאר לטיפול במוקשים ואיסוף מודיעין

רכב ''ת'מיס'' מתוצרת מילרם רובוטיקס / צילום: Shutterstock
רכב ''ת'מיס'' מתוצרת מילרם רובוטיקס / צילום: Shutterstock

בתום מסע חיפושים ממושך, כוחות צבא רוסיה הצליחו לשים את ידיהם על כלי רכב בלתי מאויש שמשמש את אוקראינה בשדה הקרב - כך לפי פרסומים רוסיים.

הת'מיס (THeMIS), מתוצרת החברה האסטונית "מילרם רובוטיקס", הוא למעשה אמצעי הלחימה המתקדם הראשון שסופק לקייב לאחר הפלישה הרוסית בפברואר 2022. עדות לחשיבותו התקבלה ממענקים כספיים שהציעו במוסקבה עבור מי שיקרב אותה להשגתו.

אף חברה אמריקאית לא זכתה: המכרז בעיראק שמוכיח - סין מהדקת אחיזה
צ'כיה תעמוד לצד ישראל, ומה תעשה גרמניה? בית הדין בהאג עשוי לפלג את אירופה
"תוספת תקציב הביטחון הגדולה זה 30 שנה": בריטניה מפתחת נשק לייזר ואת הטנק הראשון שלה

בתחילה, לפני שנה, המרכז לניתוח אסטרטגיות וטכנולוגיות (CAST) הרוסי הציע מיליון רובל (כ־11 אלף דולר) ללוחמים שיסייעו להם בנושא. משזה לא סייע, ראש מכון המחקר, רוסלן פוחוב, שמרבה לבצע ניתוחים עבור משרד ההגנה הרוסי, הכפיל בפברואר את גובה הפרס.

הרכב הבלתי מאוייש מצויד במנוע היברידי חשמל־סולר, משקלו כ־1,630 ק"ג, הוא בעל יכולת נשיאה של כ־750 ק"ג ומהירות מקסימלית של 20 קמ"ש. ת'מיס מהווה אמצעי בולט בתחום הבלתי מאוישים הקרקעיים במלחמה באוקראינה, בזמן שהשוק העולמי בתחום הולך וצומח. זה בא לידי ביטוי גם במלחמת חרבות ברזל, שבמסגרתו צה"ל משתמש, למשל, בפנדה - D-9 בלתי מאוייש מתוצרת התעשייה האווירית, או חייל הברזל - ערכה מתוצרת אלביט שמתלבשת על רק"ם כבד, כמו נגמ"שים, ובאמצעותה אפשר לנהוג מרחוק.

רכב "ת'מיס" מתוצרת מילרם רובוטיקס 

משימות: פינוי פצועים, איסוף מודיעין, פתיחת צירי תנועה, טיפול במוקשים ונפלים ועוד

מטען מקסימלי: 750 ק"ג

מהירות מקסימלית: 20 קמ"ש

מנוע: היברידי

לקוחות בולטים: יפן והולנד

בשנה שעברה רוסיה יצרה מעין הנדסה הפוכה לת'מיס, אך לכידה של הדבר האמיתי תאפשר למפות היטב את רכיביו - ולבצע הנדסה הפוכה איכותית יותר. תוצאות ההנדסה ההפוכה מהוות המחשה נוספת לקווי הדמיון בתהליכים שמתרחשים במלחמת רוסיה־אוקראינה ובמלחמת חרבות ברזל, בה צה"ל מתמודד עם טיל הנ"ט "אלמס 1". חיזבאללה משתמשים בו, לאחר שאיראן ביצעה הנדסה הפוכה לטיל גיל (ספייק MR) מתוצרת רפאל.

מודיעין ופינוי פצועים

ת'מיס עבר כברת דרך במלחמה באוקראינה. הרכב הבלתי מאויש הקומפקטי נודע בעיצוב המודולרי שלו שמאפשר עמידה במגוון משימות כמו פינוי פצועים, איסוף מודיעין, ביצוע משימות לוגיסטיות, פתיחת צירי תנועה, טיפול במוקשים ונפלים, ואפילו נשיאת מקלעים או טילים נגד טנקים במטרה לפגוע במטרות אויב. כל אלו מתבצעים בזמן שהמפעיל לא נמצא בחזית, וכך גם אם יש פגיעה בכלי - הרציפות נשמרת.

מילרם רובוטיקס שנוסדה ב־2013 אמנם מכרה כבר ב־2020 רכבי ת'מיס להולנד, אבל התוצאות המיידיות שהוא הביא בשדה הקרב באוקראינה הביאו לכך שגרמניה ואסטוניה חתמו על חוזה בדצמבר 2022, לאספקת 14 כלי רכב בלתי מאוישים לקייב ברבעון השני של 2023. המגמה הזו נמשכה כשבינואר הודיעה החברה האסטונית על מסירת 15 רכבי ת'מיס לאוקראינה. ככל הנראה במטרה לייעל את האספקות לקייב, לאחרונה החלו לבחון את האפשרות לייצור ת'מיס באוקראינה.

עומס האספקות לצבא האוקראיני לא משפיע לרעה על סגירת עסקאות ברחבי העולם, אלא להיפך. מילרם רובוטיקס חתמה בחודש שעבר על חוזה לאספקת שלושה רכבי ת'מיס ליפן. מרחב אסיה־פסיפיק תופס מקום משמעותי בעסקאות החברות הביטחוניות, כולל אלו מישראל, בצל האיום מסין.

מהודעת החברה האסטונית עולה כי הכלים שיסופקו לטוקיו יותאמו למשימות שונות, כולל איסוף מודיעין והובלת אספקות. ת'מיס היפניים יכללו גם את ערכת הפונקציות החכמות שפיתחו מילרם רובוטיקס, שמגבירה את האוטונומיות של הכלי - כדי שהעומס הקיים על המפעילים יופחת. ככלל, כ־16 מדינות מפעילות כיום אמצעים מתוצרת מילרם רובוטיקס, מחציתן מנאט"ו, כולל ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה.

העסקה התקדימית

מי שזיהתה את איכות המוצרים של מילרם רובוטיקס זו החברה הביטחונית האמירותית הממשלתית "אדג'", שבפברואר אשתקד רכשה מניות רוב בחברה - בעסקה המשמעותית ביותר בתעשייה הביטחונית האסטונית אי פעם. בכירי אדג' בראשות פייסל אל־בנאי, מקורבו של המנהיג מוחמד בן זאיד, החליטו כי מילרם רובוטיקס תוטמע כחטיבה בתוך התאגיד, כחלק מהרחבת סל המוצרים, והמטה יישאר בטאלין.

השארת מטה החברה באסטוניה הועילה לעסקה מבחינה רגולטורית אירופית. במשך כחמישה חודשים בחנה הנציבות האירופית את העסקה עד שאישרה אותה. במיוחד בעת הנוכחית, לא ששו בבריסל להתלהב מהשקעות חיצוניות בתחום הביטחוני. למרות כל זאת, החליטו לבסוף לתמוך בעסקה ולאפשר לחברה, בין השאר, ליהנות מהפריבלגיה של נטילת חלק במיזמים שונים - כולל כאלו שמתבססים על קרן הביטחון האירופית (EDF).

בד בבד, האמירותים בעצמם רואים בעסקה הזו משמעותית עבור הכלכלה שלהם. באבו דאבי מעוניינים להפחית את התלות בנפט, שמהווה מקור לכ־15.7% מהתמ"ג. על כן, פתחו האמירותים בשנת 2021 בתוכנית "300 המיליארד", שבמסגרתה מופנים 300 מיליארד דירהאם (כ־81.68 מיליארד דולר) עד 2031 לטובת עידוד התעשייה המקומית. פיתוח התעשייה הביטחונית המקומית עשוי להועיל מאוד להגשמת מטרה זו.