בית המשפט עלול להעביר מידע מדיונים חסויים לרשות המסים / צילום: Shutterstock, Shutterstock
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
אנשים שאיך נאמר בעדינות, לא נוהגים ביושר, שקיפות והוגנות ביחסיהם עם מס הכנסה, לוקחים על עצמם סיכון כפול כאשר הם מסתכסכים עם בני משפחתם ומתגלגלים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. סיכון ראשון הוא מצד בן המשפחה, ככל שהוא יודע על הפוילשטיקים ועלול להלשין לרשויות המס מתוך תחושת נקם. סיכון נוסף הוא דווקא מצד בית המשפט לענייני משפחה עצמו.
● בית המשפט לענייני משפחה חשד בהלבנת הון, ונתן לרשות המסים מסמכים חסויים
● מחלקה קטנה במשרד המשפטים תורמת לחגיגת עבירות בנייה ברשויות מקומיות
● פרשנות | פוליטיקה כמקצוע: על עודף הלהיטות של תובעים לפתוח תיקים למנהיגים
לפני כחצי שנה בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה סיים לדון בסכסוך כספי בין שני אחים שנמשך כעשר שנים. במהלך הדיונים נחשף בית המשפט להתנהלות כלכלית שעוררה חשש שהתבצעו עבירות מס בהיקף משמעותי.
לאור זאת בית המשפט כתב בפסק הדין: "לכל אורך ההליך דובר במפורש על העברת כספים דרך חשבונות של צדדים שלישיים בארה"ב או בשווייץ, על העברת מזומנים באמצעות 'בלדרים', על הצורך להלבין כספים ועוד. ביטויים כמו 'כסף שחור' ו'הלבנת כספים', נאמרו בפה מלא באולם בית המשפט. התנהלות זו של הצדדים היא מקוממת. לפיכך אני מורה כי העתק מפסק הדין יועבר לעיון רשות המסים, אשר תשקול באם יש מקום לפתוח בחקירה נגד מי מהאחים".
פסק הדין אכן הועבר לרשויות המס, שפנו לבית המשפט בבקשה לקבל את התיק המלא של ההליך, לרבות הפרוטוקולים, התצהירים, והמסמכים, כדי להחליט אם יש מקום לפתוח בחקירה נגד האחים, שברצון כל אחד מהם לפגוע בשני, כיבסו גם את הכביסה המלוכלכת שלהם עצמם בפני בית המשפט.
סמכו על "דלתיים סגורות"
אחד האחים הזדעזע מבקשת רשויות המס והגיש התנגדות לחשיפת המידע. האח טען כי בניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, הוא הסתמך על העובדה הידועה שהדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות, והמידע שכלול בהליך חסוי מפני צדדי ג'. במסגרת הליכים בעניינים משפחתיים, חשיבות החיסיון היא גדולה, מאחר שכך אנשים מרשים לעצמם לשפוך את כל האמת ללא סיכון הפללה עצמית, ואם יותר הרסן, ותתאפשר חשיפה של המידע בפני הרשויות, ייפגע אמון הציבור במערכת המשפט.
בית המשפט דחה את הטענות. באשר לאמירת האמת ללא סייגים, הרי שממילא קיימת חובה על בעל דין להעיד דברי אמת בלבד, בין אם הם חסויים ובין אם לאו. במקרה זה גם אין חשש מפגיעה מוגברת בפרטיות הצדדים אם ייחשפו מסמכי ההליך, מאחר שמדובר בסך-הכול בסכסוך כספי, ולא בעניינים משפחתיים אישיים אינטימיים או כאלה המערבים קטינים.
כמו כן דחה בית המשפט את טענת ההסתמכות של האח על שמירת סודיות המידע. סעיף 144א לפקודת מס הכנסה דורש מכל נישום שמגיש לבית משפט כלשהו - לרבות בית המשפט לענייני משפחה - להליך שנדון בו גובה הכנסתו, להמציא העתק ממנו לפקיד השומה, בעצמו ומיוזמתו. מטרת הדרישה היא לאפשר למי שדיווח דיווח כוזב, לתקן את דיווחיו, לפני שהוא נזקק לקבל סעד מהערכאות המשפטיות. אומנם ספק כמה אנשים ממלאים בפועל אחר דרישה זו, אולם משמעותה היא שאם רשויות המס יוזמות פנייה לקבלת המידע, לא ניתן יהיה להתגונן מכך.
לבסוף בית המשפט דחה גם הטענה בדבר החשש מפני אובדן אמון הציבור, וקבע כי צעדים כאלה צריכים דווקא להגביר את האמון, כי הציבור יראה שבית המשפט לא נשאר אדיש כאשר עולה חשש לביצוע עבירות מס, ודורש את בדיקתו.
יש לומר שבתי המשפט לענייני משפחה נחשפים דרך קבע לעבירות מס שונות במסגרת ההליכים שמתנהלים ביניהם, לרבות קבלת תמורה לשירות "בשחור", רישומים כוזבים של מקרקעין ועוד. ככל הנראה בית המשפט לא יפנה בכל פעם לרשויות המס, אולם חשוב לדעת שהסיכון קיים ויכול בהחלט להתרחש, בפרט במקרי קיצון של עבירות מס.