חיילי צה''ל וכיפת ברזל. הוצאות המלחמה יעלו את תקציב הביטחון / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
ברקע המלחמה המתמשכת בדרום והחשש מהתלקחות בצפון, במשרד האוצר מכינים בימים אלה את תקציב מדינת ישראל לשנת 2025 תחת חוסר ודאות כבד. הנעלם המרכזי במשוואה כרגע הוא תקציב הביטחון. לא רק בגלל ריבוי התרחישים מול האויב, אלא גם בשל המאבקים הפנים-ממשלתיים במשולש שבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו. מדי יום מתפרסמים תדרוכים והודעות לעיתונות מטעם בכירי הממשלה שמאשימים את חבריהם בשלל נושאים, מניהול המלחמה ועד הטיפול ביוקר המחיה, כאשר זירת ההתגוששות המרכזית היא בתקציב הביטחון.
● ניתוח | המע"מ יעלה, הנטו יקטן: היכונו לעונה של גזירות
● ניתוח | מיטרוניקס איבדה מיליארד שקל מהשווי שלה ביום אחד. כמה הפסיד קיבוץ יזרעאל?
במערכת הביטחון דורשים תוספת "התעצמות" של 20-30 מיליארד שקל לשנה הבאה, שבאוצר מתקשים למצוא לה מקורות מבלי להטיל שורה ארוכה של גזירות מס על הציבור או להתדרדר לגירעון בסביבות 7%, שיהפוך את 2025 לשנה אבודה שלישית ברצף מבחינת הצמרת הכלכלית של המדינה.
אינטרס משותף לשר ולדרג המקצועי
באוצר מבינים שתקציב הביטחון לשנה הבאה יהיה גדול יותר ממה שתכננו עד לפני מספר חודשים, כיוון שעלויות המלחמה מתבררות כגדולות יותר מכפי שחשבו במקור. באוצר עושים עבודה לאומדן השלכות המלחמה על השנה הבאה, אבל בשום תרחיש לא רואים שם תוספת של 30 מיליארד להתעצמות הכוחות, שנוספת על תקציבים לכיסוי הוצאות מלחמה מאוחרות ב-2025.
כך, בתחום תקציב הביטחון נרשמת התלכדות אינטרסים נדירה יחסית בין סמוטריץ' לדרג המקצועי באוצר. באגף התקציבים רוצים לשמור על הקופה ולהימנע מתופעות כמו בזבוז ימי מילואים, בחשב הכללי מבקשים להחיל בקרה מספקת על ההוצאות בצה"ל, כפי שסוכם ולא קוים, ובאגף השכר מנסים כבר שנים לצמצם את עיוותי השכר והפנסיות בצבא.
ואילו סמוטריץ', המכהן לצד תפקידו באוצר כשר נוסף במשרד הביטחון, מסוכסך עם מערכת הביטחון מאז תחילת המלחמה. באחרונה הוא פעל לעיכוב רכש של מטוסי קרב חדשים לחיל האוויר, דרש להפקיע מהרמטכ"ל הרצי הלוי את הסמכות למינוי חברים במטה הכללי, ואף טען לפני שבוע שגלנט "הודיע למעשה על תמיכתו בהקמת מדינת טרור פלשתינית כפרס לטרור ולחמאס על הטבח הנורא".
לא מתקשים לשכנע את סמוטריץ'
בהינתן הדם הרע בין סמוטריץ' למערכת הביטחון, בפקידות האוצר לא מתקשים לשכנע את השר לקבל את עמדתם המקצועית. זאת, בניגוד לשלל תחומים אחרים, כמו תקצוב מוסדות החינוך החרדיים שלא מלמדים ליבה, הכספים הקואליציוניים המגזריים וההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית, שם נרשמו חילוקי דעות חריפים בין השר לאגפי המשרד.
חברות דירוג האשראי והמשקיעים מודאגים מעליית יחס החוב-תוצר של ישראל בשל התמשכות ההוצאות הביטחוניות שנים רבות קדימה. עוד בינואר הודיע נתניהו על הקמת ועדה מיוחדת לבחינת תקציב הביטחון, שבינתיים מתעכבת, ונראה שגם אם תוקם יהיה בה רוב מכריע לנציגי מערכת הביטחון על נציגי המערכת הכלכלית.
סמוטריץ' מאשים את גלנט בטרפוד הקמת הוועדה, ובינתיים הדרג המקצועי באוצר צריך להתקדם בבניית התקציב ולא הגיוני לראייתם "לשמור בצד" את 30 מיליארדי השקלים שמבקשים בצה"ל להתעצמות הכוחות, מבלי שסוכמו צעדי איזון מספקים.