גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביה"ד הבינלאומי לצדק בהאג הורה לישראל לעצור את הפעולה ברפיח

בעקבות הבקשה שהגישה דרום אפריקה, בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג הורה לישראל לעצור את פעולת צה"ל ברפיח שיכולה להשפיע על תנאי החיים של האזרחים, והורה לאפשר גישה חופשית לסיוע הומניטרי ● השופטים לא הוציאו צו גורף להפסקת המלחמה - חרף הבקשה ● בניגוד לדיון הקודם, השופטים כמעט ולא הזכירו את סוגיית החטופים ואת אירועי ה-7.10

אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Shutterstock, Ankor Light
אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Shutterstock, Ankor Light

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) הורה היום (ו') לישראל בצו מחייב לעצור את המבצע הצבאי ברפיח שעלול להשפיע על האוכלוסייה האזרחית שם, ולהבטיח גישה חופשית למעבר רפיח להעברת סיוע הומניטרי. בנוסף, נקבע כי על ישראל לאפשר לכל ועדת חקירה שתיקבע כניסה לרצועת עזה, וכי על ישראל לנקוט צעדים למנוע הרס וראיות בנוגע לאמנת רצח העם.

הצווים מהאג: מאיפה מגיעה הסמכות לתת אותם, ומה אפשר לעשות עכשיו?
ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים יירקבו במנהרות חמאס
האג: דרום אפריקה ציטטה את סמוטריץ', דורשת לעצור את הלחימה בעזה

בית הדין קובע כי יש לעצור באופן מיידי את הפעולה הצבאית ברפיח, "אשר יכולה להשפיע על האוכלוסייה האזרחית ועל תנאי החיים שם ולהביא לנזק פיזי רב". בית הדין קבע כי ישראל לא עשתה מספיק על-מנת להגן על אזרחי רצועת עזה. וכי יש סיכון מיידי ומוחשי לתושבי רפיח. הצו לא עוסק בפעולות צבאיות מחוץ לרפיח.

השופט הגרמני ציין כי עצירת הפעולה הצבאית נדרשת על פעולות שיכולות להביא לתנאי מחיה שיגרמו להשמדת האוכלוסייה בעזה באופן חלקי או מלא. המשמעות היא שניתן לפרש את הצו כך שישראל יכולה לפעול כל עוד היא לא גורמת לתנאי מחיה שעלולים להביא להשמדת הפלסטינים בעזה.

עוד נקבע כי ישראל צריכה להגיש דוח בתוך חודש על פעולותיה.

13 שופטים היו בעד הוצאת הצווים ושניים התנגדו - השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר), והשופטת מאוגנדה ג'וליה סבוטינדה.

בית הדין כמעט ולא התייחס לחטופים, למעט אמירה לקראת הסוף כי הוא קורא לשחרורם.

משרד החוץ: "האשמות שקריות ומקוממות"

לאחר פרסום הצווים, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים שיחת חירום עם היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ועם שרים ומשפטנים. יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, שוחח עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן מהקריה בתל אביב.

מטעם גנץ נמסר בתגובה להחלטת בית הדין: "מדינת ישראל יצאה למערכה צודקת ומחויבת המציאות, אחרי שארגון טרור אכזרי ביצע טבח באזרחינו, אנס את נשותינו, חטף את ילדינו וירה טילים על מרכזי הערים שלנו. מדינת ישראל מחויבת להמשיך להילחם כדי להשיב את חטופיה ולהבטיח את ביטחון אזרחיה, בכל זמן ובכל מקום - גם ברפיח.

"נמשיך לפעול לפי הדין הבינלאומי ברפיח ובכל מקום שבו אנו פועלים, ולעשות מאמץ להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית. לא בגלל בית הדין בהאג - אלא קודם כל בגלל מי שאנחנו".

בהודעה משותפת של ראש המטה לביטחון לאומי ודובר משרד החוץ נמסר כי "ישראל לא קיימה ולא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדתה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, כולה או חלקה".

עוד נמסר כי "ההאשמות של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בדבר 'השמדת עם' הן שקריות, מקוממות ומעוררות שאט-נפש.

"בעקבות מתקפת הטרור הנוראה על אזרחי ישראל ב-7 באוקטובר 2023, יצאה ישראל למלחמת מגן צודקת לחיסול ארגון חמאס ולשחרור חטופינו. ישראל עושה זאת בהתאם לזכותה להגן על שטחה ועל אזרחיה, תוך שמירה על ערכיה המוסריים ועל הדין הבינלאומי והמשפט הבינלאומי ההומניטרי.

"ישראל תמשיך במאמציה לאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולפעול, בהתאם לדין, כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה.

"ישראל תוסיף לשמור על מעבר רפיח פתוח, תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי רצוף מן הצד המצרי של המעבר, ותמנע מארגוני טרור לשלוט במעבר".

בית הדין: "ישראל לא נקטה את כל האמצעים להגן על תושבי רפיח"

עם תחילת הדיון, השופט הלבנוני נוואף סלאם, נשיא בית הדין הבין לאומי לצדק, אמר כי "ב-7 במאי ישראל החלה בפעולה צבאית שהביאה לכך ש-800 אלף תושבי רפיח עזבו את העיר. ההתקפה הביאה לסיכון חיי מאות אלפים בסכנת מוות על-פי האו"ם. בית הדין מצא לצערו שתנאי המחיה הקטסטרופליים החמירו מאז ינואר 2024, במיוחד בשל מניעת מזון וצרכים בסיסיים. יותר ממיליון פלסטינים ברחו כתוצאה מהמבצע הצבאי, לאחר שהצבא הישראלי הורה להם להתפנות".

עוד אמר סלאם כי "על בסיס המידע שבפנינו, בית הדין לא שוכנע שישראל נקטה את כל האמצעים הדרושים להגן על תושבי רפיח. בית הדין מסתמך על הצהרה של מזכ"ל האו"ם, לפיה האזורים שאליהם בורחים התושבים הם ללא מים וללא תנאים הומניטריים מינימליים".

השופט אהרן ברק לא נוכח בדיון בשל נסיבות אישיות. מטעם ישראל התייצבו שלושה נציגים, בהם המשפטן הבריטי פרופ' מלקולם שו.

נציג ישראל: "תמונה הפוכה לגמרי מהעובדות"

הבקשה הוגשה על-ידי דרום אפריקה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח, ובמסגרת התביעה היא האשימה את ישראל ברצח עם ברצועת עזה.

המשלחת הישראלית טענה ביום שישי שעבר וביקשה לדחות את הבקשה. המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, ד"ר גל-עד נועם, טען בדיון כי "דרום אפריקה מציגה תמונה הפוכה לגמרי מהעובדות ומהנסיבות. האמת צריכה להיאמר: לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם. כאשר חוזרים על השקר, הוא אינו הופך לאמת".

עוד טען נועם: "ישראל נמצאת במלחמה שהיא לא רצתה ולא התחילה בה. ישראל תחת התקפה, והיא צריכה להגן על עצמה ועל אזרחיה. הטבח החל ב-7 באוקטובר עם אלפי אזרחים שנטבחו בצורה ברוטלית, נאנסו, והוטלו בהם מומים. 250 גברים, נשים וילדים נחטפו לעזה. חמאס המשיך ותקף את ישראל על-ידי שיגור רקטות למרכזי ערים".

נועם הוסיף כי "רפיח היא מוקד שבו מתרכז חלק גדול מפעילות הטרור של חמאס. יש שם תשתית של מנהרות מתחת לכל העיר, שמספקת מקום לחדרי פיקוד ושליטה וציוד צבאי. כמעט 700 פירי מנהרות זוהו ברפיח. מתוכם כ-50 מנהרות שנכנסות לתוך שטח מצרים. חמאס משתמש במנהרות האלה כדי לדאוג לעצמו לאספקת נשק ותחמושת. פוטנציאלית, חמאס יכול להשתמש במנהרות כדי להבריח חטופים מעזה, כמו גם מחבלי חמאס. מאז תחילת המלחמה, יותר מ-1,400 רקטות שוגרו מרפיח בלבד".

חזית גם בבית הדין הפלילי

בינואר האחרון הוציא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג צווים נגד ישראל המחייבים אותה לאפשר את הגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה, למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את מי שקורא לבצע אותו. ישראל הגישה דוח מעקב בו השיבה כי היא מיישמת את הצווים. נגד ישראל כבר הוגשה בקשה למניעת הפעולה ברפיח טרם היציאה לפעולה, אך עד כה הבקשה נדחתה.

במקביל, בשבוע האחרון הודיע התובע הפלילי בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC) כי ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בשל המדיניות שהם מנהיגים בלחימה בעזה; זאת במקביל לצווי מעצר נגד ראשי חמאס.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים