גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך לאישור הסופי, בכנסת מחוררים את הרפורמה של ברקת להורדת יוקר המחיה

שר הכלכלה ניר ברקת דוחף להשלים את חקיקת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנועדה להסיר את החסמים ביבוא ולהגביר את התחרות, עוד במושב הכנסת הנוכחי ● אבל מומחים טוענים כי הנוסח שנידון כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית עבר עיקור משמעותי במספר סעיפי ליבה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סדרת רפורמות "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" הוסכמה בין השרים ועברה בקול תרועה בקריאה ראשונה בכנסת. במסגרת הרפורמה, כל מוצר המשווק באירופה יוכל להיות משווק בישראל, בלי בעיות ובלי עיכובים, וללא צורך בבדיקות כפולות במכון התקנים על-פי תקן ישראלי ייחודי. כך, מקווים יוזמי הרפורמה, ניתן יהיה להוריד משמעותית את יוקר המחיה על-ידי תחרות מלאה מול כל המוצרים המשווקים באירופה.

ניתוח | "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"? רק בתנאי שאתם יבואנים
חיסכון של 10,000 שקל בשנה למשפחה: רפורמת היבוא תוגש לכנסת
שאלות ותשובות | אלה המרוויחים והמפסידים מרפורמת היבוא החדשה

אך בפועל, הנוסח העדכני, שביום ב' יתקיים בו דיון בוועדת הכלכלה, כולל סעיפים שעלולים לשים רגל ליבוא מוצרים שמשווקים באירופה. במשרד הכלכלה מתעקשים שהשינויים אינם "מהותיים", אך מנגד מומחים מזהירים: דו-משמעות של סעיפים ברפורמה משאירה פתח לחסימת היבוא.

אחד הסעיפים שנכנסו בטיוטה החדשה של החלק ברפורמה העוסק בתקינה, ולא הופיע בתזכיר החוק המקורי, קובע כי מוצרים יידרשו לציית ל"תקן אירופי מותאם", שהוא תקן של האיחוד האירופי שנדרש לציית לו, "כשלעצמו או בשילוב עם תנאים נוספים". סעיף זה עלול לפגוע במטרות הרפורמה.

"להפחית חסמי כניסה"

"באירופה אפשר לעבוד לפי דירקטיבות", אומר מומחה רגולציה, "ועומדים בהן איך שאתה רוצה. נניח - 'משחק של ילדים לא יהיה דליק'. איך עומדים בזה? שתי אפשרויות: או שעומדים בתקן קונקרטי שמסביר איך לעשות את זה - או שהמהנדסים שלך או מעבדה חיצונית בודקים את המפרט הטכני כדי להוכיח שזה לא דליק".

"מה שאנחנו דוחפים אליו זו הפניה ישירה לדירקטיבות האירופיות", אומרת רחל גור, סמנכ"לית בלובי 99, "כך שכל מוצר שעומד בהן - ניתן יהיה להכניסו לישראל. ככלל, הדירקטיבות הן מסמכי בטיחות רחבים עם מקום לגמישות וליזמות, ולא תקנים עם הנחיות ספציפיות. זו השיטה המקובלת באירופה, ואם ניצמד אליה - נצליח להפחית חסמי כניסה".

אלא שבפועל, אומרת גור, "הסעיף הזה מתעקש על התקן האירופי, שהוא הרבה יותר ספציפי וצר מהדירקטיבה. יחד עם המילים 'בשילוב עם תנאים נוספים', הוא למעשה מחזיר אותנו לעולם של הרפורמה הקודמת, שלא הצליחה לפתוח את השוק".

למעשה, כלל לא ברור על אילו מוצרים הרפורמה תחול. "יש מוצרים שכפופים ליותר מתקן אחד", מסבירה גור, "ויש גם הפניות בחוקים אחרים לתקנים שהם לכאורה לא 'רשמיים', אבל בפועל מחייבים".

לדבריה, בעיה נוספת בחוק הוא חוסר במדדי הצלחה, "כמו היקף היבוא, הנטל הבירוקרטי או מספר היבואנים שעברו למסלול החדש - שלא נכללו במסמכי הערכת השפעת הרגולציה, ובהיעדרם לא ניתן לקבוע את מידת ההצלחה של הרפורמות הקודמות".

לדברי גור, החשש הוא שברפורמה בנוסחה הנוכחי, במקום שמוצרים יגיעו לשוק ללא שום צורך בבדיקות מיותרות, הם יידרשו לעבור במכון התקנים. "פשוט יבדקו את המוצרים לפי התקן האירופי המותאם. ואז מה עשינו כאן? זה לא שונה מהרפורמה הקודמת".

החיסרון של בדיקות כאלה הוא שהוא משפיע בצורה לא פרופורציונלית על יבואנים קטנים, מה שפוגע בתחרות ומעלה את המחירים. "היבואנים יחששו מהאי-ודאות ומכך שהאישורים מאירופה לא מקנים מספיק הגנה. בפועל נמצא את עצמנו חזרה במערך הבדיקות של מכון התקנים", אומרת גור.

לדברי מומחה הרגולציה, "היבואן ממילא חייב לעמוד בדירקטיבה אם הוא מייבא מאירופה, אבל כשבודקים אם המוצרים הם אכן מה שהוצהר, שולחים למעבדה, שבה בודקים אם עומדים דווקא בתקן, אך אין התייחסות מפורשת לזה בחוק. כדי לבדוק לפי התקן צריך מפרט טכני - וכזה דורש קשר ישיר עם היצרן, שזה בדיוק מה שאנחנו מנסים להימנע ממנו כדי ליצור תחרות".

רק "מעבדות מאושרות"

אחת הדרכים להתמודד עם כך היא לפנות למעבדות הפרטיות שבדקו את היצרנים באירופה, וכך להשיג אישור שהמוצרים עומדים בדירקטיבות. "בנוסח הראשון של החוק הייתה גם התייחסות למעבדות אירופיות, אבל עכשיו יש רק "מעבדות מאושרות".

ואכן, כדי להימנע מתביעות, החוק דורש אישור של "מעבדה מאושרת". אלא שכמו שמציינת גור, "בנוסח המקורי של החוק הייתה הכרה מפורשת במעבדות אירופיות פרטיות. הנוסח עכשיו הוא דו-משמעי, וזה יוצר חשש שיבואנים יצטרכו לשלוח שוב מוצרים המשווקים בפועל באירופה לבדיקות בארץ, וזה יהרוס את כל המהלך הגדול של הרפורמה".

במשרד הכלכלה מתעקשים שהשינויים בחוק אינם "מהותיים", ואומרים: "אין שינוי מהותי בין הנוסח בתזכיר לקריאה ראשונה. מבחינה מהותית, יבואן/יצרן נרדש לעמוד ברגולציה האירופית, ולא בתקן ספציפי כזה או אחר. לעניין מעבדות הבדיקה, יובהר כי היבואן לא חייב כלל בבדיקות מעבדה, והשינוי בסעיף מתייחס למקרי קצה שבו מוצר היבואן נמצא לא תקין, ומתייחס לדרך שבה יוכל להוכיח שהוא עומד ברגולציה האירופית למרות שנמצא לא תקין".

אך לדעת גור, "כשאפשר לפרש את הניסוח לכאן ולכאן, לא משנות כל הכוונות הטובות של המשרדים. כבר היינו בסרט הזה ברפורמות הקודמות, ומספיקה אי-התאמה קטנה כדי לחסום לחלוטין את יבוא המוצרים המשווקים באירופה לישראל".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"