"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"? רק בתנאי שאתם יבואנים

בעוד שמשרדי הכלכלה, הבריאות והאנרגיה שואפים להסתנכרן עם הרגולציה האירופית כלפי יבואנים, תחת הסיסמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", היצרנים המקומיים פועלים תחת רגולציה ישראלית ייחודית.

● החלטה דרמטית של בית הדין לעבודה: בוטל המינוי של רשם הפטנטים החדש
● הבית שלך בבארי נשרף כליל? זה הפיצוי המביך שתקבל מהמדינה  

במוקד נמצאת שורת חסמים ביורוקרטיים משמעותיים, ובראשם אלו הבריאותיים, שמקשים על היצרנים הישראלים. באירופה העניינים מסובכים פחות, והתוצאה היא פריון גבוה יותר, רווחיות גבוהה יותר ומחירים נמוכים יותר לצרכנים.

במשרד הבריאות, שאחראי על חלק נכבד מהרגולציה, מוכנים לבצע שינויים מרחיקי לכת, אבל רק בעוד כשנתיים וחצי. הנה כמה דוגמאות שמסבכות את היצרנים, וגם תורמות לעובדה שהצרכן משלם יותר.

1יבואן מול יצרן מזון מקומי

חלק מהמנגנון ליישום רפורמת היבוא על בסיס תקינה אירופית הוא מיסוד מעמדו של "היבואן הנאות", שיקבל הקלות נרחבות ויתאפשר לו לייבא על סמך הוכחת שיווק באירופה, תוך הצהרות מצד הספק שלו.

אך מעמד דומה טרם נוצר עבור היצרנים הישראלים, ובשל קיבולת עבודה נמוכה יחסית במשרד הבריאות, התהליך עלול להימשך מעל שנתיים.

אביב חצבני, יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, אומר ש"כשאני אגיש את הטופסולוגיה לשירות המזון של משרד הבריאות, אצטרך להמתין 30 יום לתשובה. אבל היבואן יכול להסתפק בהצהרה בלבד והוא לא ייבדק אקטיבית".

פער נוסף הוא ברמת הסנקציה. אם למשל מתגלה בעיה במוצר מיובא, למרות שהוא אמור לעמוד בתקינה האירופית, היבואן יקבל בשלב הראשון התרעה. אבל היצרן המקומי יתמודד עם עיצום כספי מיידי.

"כבר היום יש חובה בחוק ליצרנים לבצע מנגנון ניהול סיכונים בייצור, בכל הנוגע למוצרים מהחי, וב-2026 היא תורחב לכל סוגי המזון", אומר עו"ד איתן צפריר, מומחה לרגולציה בתחום המזון ושותף במשרד עורכי דין פירון. "לא ממש מציעים ליצרנים המקומיים הקלות רגולטוריות בהתאם".

2יצרן מקומי מתמודד מול שני משרדי ממשלה לפחות

פער רגולטורי נוסף נוגע לחומרי הדברה בגידולים חקלאיים. ישנם חומרים שמותרים בישראל ואסורים באירופה, ולהיפך. משרד הבריאות שואף לאמץ את הרגולציה האירופית, המחמירה יותר ברוב המקרים, בעוד שמשרד החקלאות מנסה להגן על החקלאות הישראלית ולהישאר עם הרגולציה הייחודית הקיימת.

אך בעוד שמשרד החקלאות מפקח על התוצרת החקלאית כחומר גלם, משרד הבריאות מפקח על המוצר הסופי. באיחוד האירופי המצב הוא שיש רשות מזון אחודה שאחראית על כלל שלבי ייצור המזון, שמונעת הוראות סותרות של רגולטורים שונים.

בעיה נוספת היא בפערים בנושא ההתגוננות מפני חיידק הליסטריה, שלגביו משרד הבריאות דורש עוד זמן והכנות. "קח מפעל בשר", אומר חצבני. "באירופה יש דירקטיבה שאם מוצר עובר טיפול בחום במפעל באירופה, יש תקרה של כמות מינימלית מותרת של ליסטריה, אבל בארץ משרד הבריאות דורש שהכמות תהיה בדיוק אפס. זו התאמה שאפשר לבצע מהיום למחר".

במשרד הבריאות משיבים, כי "באירופה נהוגה זה שנים מערכת לניהול סיכונים (HACCP). על כן, במטרה לאמץ את הרגולציה האירופית לעניין ליסטריה, נדרש פרק זמן להיערכות תעשיית המזון ומשווקי המזון לביסוס ניהול סיכונים עצמי".

3באירופה מייצרים מסביב לשעון, בישראל זה מסובך

פער נוסף נוגע לסוגיית השבת. עו"ד אליסף אוחיון מסביר ש"החוק אוסר על העסקת יהודים בשבת, אלא בכפוף להיתר פרטני משר העבודה - שניתן במקרים חריגים ומעטים בלבד, בענפים מסוימים כמו מקומות בילוי.

עו"ד מרים קליינברגר-אתר, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה במשרד EBN ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, אומרת כי "החוק שואף כי יהיה יום מנוחה אחיד לכולם, ויש בכך אלמנט דתי ופטרוני שנועד להגן על העובד, ואינו מתיר לו לוותר על כך".

ההשפעה של זה, לדברי גורם בתחום הרגולציה, היא ש"באירופה, קווי הייצור יכולים לעבוד 24 שעות, 7 ימים בשבוע. אפשר לעבוד בכל יום, והעובד יקבל חופש ביום אחר. אבל בישראל, קווי הייצור מושבתים בכל שבוע למשך 36 שעות. ההדלקה המחודשת שלהם בצאת השבת היא יקרה מאוד, והאלטרנטיבה היא לגייס במיוחד עובדים לא יהודים רק כדי שיהיה אפשר לייצר בשבת".

4הארנונה בישראל יקרה יותר

גם המיסוי העירוני בישראל גבוה ביחס לאירופה. על פי מחקר של חברת הייעוץ גיזה זינגר אבן, מפעל של 1,000 מ"ר ישלם 27.97 דולר למ"ר בממוצע באיחוד האירופי, 30.45 דולר למ"ר בממוצע בארה"ב, אך לא פחות מ-39.23 דולר למ"ר בממוצע ישראל. כלומר, המיסוי העירוני שהיצרנים משלמים בישראל גבוה בין 30% ל-40% מאשר באירופה, מה שמתגלגל באופן ישיר למחירי המוצרים.

תגובות

ממשרד הבריאות נמסר כי "המשרד מוביל רפורמה משמעותית בתחום המזון תוך אימוץ חקיקה אירופית, במטרה לייצר תנאים אופטימליים לייבוא מזון לישראל וכן, לתת ודאות רגולטורית גם לתעשייה הישראלית תוך שמירה על בריאות הציבור. באירופה נהוגה מערכת לניהול סיכונים מזה שנים (HACCP), על כן, במטרה לאמץ את הרגולציה האירופית לעניין ליסטריה, נדרש פרק זמן להיערכות תעשיית המזון ומשווקי המזון לביסוס בקרה עצמית וניהול סיכונים עצמי, זאת לצד היערכות רגולטורית של פיתוח יכולת מעבדתית לזהות את השיעור המדויק של ליסטריה במזון. כפי שצוין בתזכיר החוק, היעד להשוואת הרגולציה הוא בסוף שנת 2026.

בשנה שעברה אומצו עקרונות הרגולציה האירופית לעניין שאריות חומרי הדברה במזון. במטרה לשמור על בריאות הציבור, תומך משרד הבריאות בעדכון הרישום של שאריות חומרי הדברה באופן שיתאים לרגולציה האירופית. הנושא נמצא בדיונים מול משרד החקלאות. כחלק מהמשך יישום הרפורמה, מקדם המשרד רגולציה אחידה הן על הייבוא והן על הייצור המקומי".

במשרד הכלכלה אומרים בתגובה, כי רפורמת היבוא מחייבת התאמות ושינויים של מגוון רגולטורים. המשרד מודע לפערים ופועל יחד עם המשרדים על מנת לצמצם אותם.

ממשרד החקלאות נמסר, שאימוץ תקינה אירופית לא יכסה את כל השימושים הנחוצים בחומרי הדברה, ויביא לאלפי תקנים מיותרים. המשרד פועל מול משרד הבריאות להגיע להסכמות על התקינה הבינ"ל.