פתיחת מסחר של חברת פאגאיה בנאסד''ק ביוני 2022 / צילום: עידו איז'ק - יח''צ
אחת לשנה ביום שישי האחרון של חודש יוני מתעדכנים בוול סטריט מדדי ראסל (Russell) - מה שיוצר מחזורי מסחר גבוהים ותנודות במניות הרלוונטיות, אלה שנכנסות למדד ואלה שיוצאות ממנו. זאת על בסיס קריטריונים של מסחר ולפי שווי השוק של החברות שנסחרות.
● הרווחים גבוהים והתמחור נמוך: אז למה מדד הבנקים מדשדש?
● המחקר שמצא: המוח שלנו מבין את שוק המניות הרבה יותר טוב משנדמה לנו
בכנס אופנהיימר שנערך השבוע בתל אביב, סיפר אביטל פרדו, מנהל הטכנולוגיה ואחד ממייסדי חברת הפינטק הישראלית פאגאיה , שהחברה קיבלה בשבוע שעבר הודעה שמנייתה צפויה להיכנס למדד ראסל 2000 בעדכון הקרוב ב-28 ביוני. לפי בדיקת גלובס, פאגאיה אינה החברה היחידה מישראל שצפויה להצטרף למדדי ראסל, ויש גם מי שיוצאת ממנו.
מה הם מדדי ראסל ומי מנהל אותם?
מדד ראסל 3000, הושק לפני 40 שנה, בשנת 1984, על-ידי חברת ניהול ההשקעות פרנק ראסל, שביקשה ליצור מדד המשקף את כל המניות שזמינות למשקיע בארה"ב. המטרה הייתה להרכיב את המדד ממניות שמייצגות את רוב-רובו של השוק - הנתון המעודכן הוא 96% - ושעונות על קריטריונים של סחורה צפה שזמינה להשקעה.
בהמשך הושקו מדדי ראסל נוספים, שהבולטים ביניהם הם ראסל 1000, שכולל את החברות הגדולות יותר במדד ראסל 3000, וראסל 2000 הכולל את הקטנות יותר, וכן מדדים כמו ראסל 50 הכולל את 50 חברות הענק, ראסל מיקרו-קאפ שכולל מניות קטנות יותר החל משווי 50 מיליון דולר, ועוד.
בשנת 2015 רכשה הבורסה של לונדון (LSEG) את חברת פרנק ראסל, מפעילת המדד, בעסקה של 2.7 מיליארד דולר.
כניסה למדד ראסל פירושה לרוב חשיפה למניה מצד משקיעים העוקבים אחר המדד - בין שמוסדיים או פרטיים - באמצעות קרנות המחקות את המדד, קרי הגדלת הסחירות. ולהפך, גריעה מהמדד פירושה יציאת משקיעים מהמניה.
בעדכון הקודם, ביוני 2023, היקפי המסחר בדקות נעילת המסחר ביום השינוי היו בסך 72.7 מיליארד דולר בניו יורק ו-61.7 מיליארד דולר בנאסד"ק.
מי יכולה להיסחר במדד ראסל 3000?
כל חברה שנסחרת בבורסות וול סטריט (ניו יורק ונאסד"ק) ועונה על התנאים של שווי שוק, נזילות, תפעול וסחורה צפה (float) שנקבעו כקריטריונים לכניסה למדד, יכולה להיסחר בראסל 3000. לחברה הנכללת במדד חייבת להיות, בין היתר, פעילות עסקית אמיתית, כך שחברות SPAC שלא מיזגו לתוכן פעילות קיימת אינן נכללות במדד; ובמקרה של סחורה צפה, אם בחברה אין מספיק מניות שבהן הציבור יכול לסחור - לדוגמה בשל החזקות גדולות מדי של בעלי שליטה או חסימה על מניות - לרוב היא לא תיכלל במדד.
בדרך כלל, החברות שהן חלק מהמדד הן כאלה שרשומות כאמריקאיות. עם זאת, גם חברות זרות (וביניהן ישראליות שנסחרות בארה"ב) יכולות להצטרף למדד אם הן עונות על תנאי הסף, ואם שיעור ניכר מהפעילות שלהן הוא בארה"ב.
לפי נתוני LSEG, נכון לסוף אפריל שווי השוק החציוני של חברה במדד הוא 2.1 מיליארד דולר, ומכפיל הרווח הממוצע של אותן חברות עומד על כ-23. החלוקה המגזרית של המניות במדד מצביעה על כך שקרוב לשליש מתוכו הן מניות טכנולוגיה, 14% מתחום הצריכה המחזורית, 13.2% - תעשייה, 11.8% - בריאות ו-11% מניות פיננסים. בין החברות הקשורות לישראל במדד ניתן למצוא את מניית האנרגיה הירוקה אורמת ואת אלו של חברות הטכנולוגיה אאוטבריין, סנטינל וואן, למונייד ואחרות. נתוני LSEG מצביעים על כך שמתחילת השנה מדד ראסל 3000 עלה בכ-10% - לעומת עלייה של 11% ב-S&P 500 ושל 13% בנאסד"ק באותה תקופה. בסיכום השנה האחרונה זינק מדד ראסל 3000 בכ-26%, לעומת 27% ב-S&P 500 ו-31% בנאסד"ק.
מה ההבדל בין ראסל 3000 למדדים בולטים אחרים?
מדד ראסל 3000, בדומה למדדי S&P 500, דאו ג'ונס או נאסד"ק 100 לדוגמה, הוא מדד פופולרי שמשמש כבנצ'מרק למשקיעים בוול סטריט. עם זאת, הוא נרחב הרבה יותר מהאחרים ולו משום שהוא כולל 3000 חברות, בהשוואה ל-500, 30 ו-100 בהתאמה, אצל האחרים. מדד S&P 500 או מדד דאו ג'ונס כוללים רק חברות גדולות (large cap), בעוד שבמדד ראסל 3000 אפשר למצוא גם חברות קטנות יותר, ביניהן גם כאלה שנסחרות בשווי של מאות מיליוני דולרים. לפי נתוני LSEG, החברה בעלת השווי הנמוך במדד כיום נסחרת בשווי של 150 מיליון דולר (בראסל 1000 מדובר על שווי של 2.4 מיליארד דולר לחברה הקטנה ביותר).
מדד ראסל נבנה במטרה לשקף את כל המניות הזמינות להשקעה ולכן הפיזור הסקטוריאלי בו יחסית גדול. מדד נאסד"ק 100 אינו כולל חברות פיננסים והוא מוטה מאוד לטכנולוגיה, ואילו מדד S&P 500 כולל הרבה חברות טכנולוגיה ופיננסים; כזכור, ב-2023 המדד הושפע מאוד מעליית "שבע המופלאות" שנכללות בו - מניות אפל , מיקרוסופט , אלפבית , אמזון , אנבידיה , טסלה ומטא , שאלמלא העליות בהן בשנה שעברה המדד היה עולה בשיעור נמוך משמעותית. מטבע הדברים הן גם חלק ממדד ראסל 3000, אך שם השפעתן נמוכה יותר משום שהמדד גדול יותר.
מי הישראליות שיושפעו מעדכון המדדים?
כאמור חברת הפינטק פאגאיה, שמספקת פלטפורמה טכנולוגית שמסייעת לגופים להקצות אשראי בצורה מדויקת יותר, ונסחרת בנאסד"ק בשווי של 824 מיליון דולר, תצטרף בעדכון הקרוב למדד. החברה הודיעה לאחרונה על מספר צעדים שנועדו להגביר את האטרקטיביות בהשקעה בה על ידי מוסדיים מארה"ב, ובין היתר ביצעה איחוד הון במניה והודיעה על רישום כחברה אמריקאית במקום זרה (ישראלית). כניסה למדד מן הסתם תוכל לסייע לה למשוך עוד משקיעים מארה"ב.
מלבד פאגאיה, לפי עדכון ראשוני שפורסם בסוף השבוע שעבר, ייכנסו בעדכון הקרוב עוד מספר חברות מישראל. מדובר ביצרנית המשטחים למטבח אבן קיסר , שנסחרת בשווי 202 מיליון דולר; חברת האדטק אינוביד ששוויה 299 מיליון דולר; חברת הביומד מדיוונד שנסחרת בשווי של 156 מיליון דולר; וטוקספייס , המעניקה טיפול נפשי וירטואלי, שהוקמה בידי ישראלים (בני הזוג אורן ורוני פרנק) ונסחרת כיום בשווי 485 מיליון דולר. המניות של כולן נמצאות במגמה חיובית ועלו בשיעורים דו ספרתיים לאחרונה.
מנגד, חברת התוכנה הדואלית לייבפרסון שמנייתה צנחה ביותר מ-80% בשנה האחרונה, ושוויה ירד ל-62 מיליון דולר, תיאלץ להיפרד מהמדד. כך גם חברות הביומד הקשורות לישראל - פרוטליקס , אדיסט ביו וקריופארם.