משרדי מיתר, הרצוג ופישר, בכר, חן. לשכת עורכי הדין החריגה את הגדולים מההגבלות / צילומים: ZUZ יועצי נדל''ן, תמר מצפי
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה השבוע הנחיות חדשות בנושא שילוט של משרדי עורכי דין. ההנחיות מגבילות מאוד את האופן שבו רשאים עורכי הדין להציג בפומבי את משרדיהם, אך שחררו מכך, בפועל, את מרבית המשרדים הגדולים.
● בצל המלחמה: רק 16% מעבר בבחינות לשכת עורכי הדין
● מתקפת סייבר נגד פירמת עורכי הדין מהגדולות במשק: מה היקף הנזק?
ההנחיות שפורסמו השבוע במתכונת של "גילוי דעת", מתייחסות בעיקרו של דבר לשלטים שבהם מצוין שם המשרד, לרבות אלה התלויים מעל לדלת הכניסה ומכווינים אליה - והן מגבילות מאוד את גדלם, את צבעם ואת התאורה שבה הם מוצגים.
אשר לגודל השלט, נקבע כי זה יהיה "לכל היותר 30 על 25 ס"מ". בהנחיה לא הוסבר מדוע זה גודל השלט שנבחר, וצוין כי "במקרים שבהם תידרש חריגה מגודל השלט הקבוע לעיל בשל נסיבות פרטניות, לרבות בשל מיקום הבניין ומגבלת היכולת להבחין בשילוט בשל כך, בקשה כאמור תובא לאישור בפני ועדות האתיקה ותיבחן פרטנית בהתאם לנסיבות העניין".
בלי שלטי חוצות
כמו כן צוין כי אם יהיה צורך בשלט הכוונה נוסף בתוך הבניין או מחוצה לו, השלט יהיה בגודל סביר, וייכללו בו רק שם משרד עורכי הדין וחץ הכוונה.
עוד נאסרה בהנחיה באופן ברור "תליית שלט חיצוני שהוא בבחינת שלט חוצות", כלומר "שלטים המצויים בצומתי רחובות".
לעורכי הדין ניתנת תקופת התארגנות של 60 ימים כדי להתאים את השלטים במשרדיהם להנחיות החדשות. לאחר מכן ניתן יהיה להגיש תלונות לוועדת האתיקה נגד עורכי הדין ששלטיהם אינם עומדים בכללים.
המקור להנחיות, וגם הרציונל שלהן, הוא חוק לשכת עורכי הדין, ובהמשך לכך כללי הלשכה בעניין פרסומות, הקבועים זה למעלה מ-20 שנה (ומשוננים מדי שנה על-ידי סטודנטים הנבחנים בבחינות ההסמכה לגילדה), שלפיו עורך דין אינו אמור, ככלל, להטעות לקוחות או לפגוע בכבוד המקצוע, ולכן פרסום אמור, במילים אחרות, להיות מדוד.
מהי פרסומת מותרת
סעיף 2 לכללים הללו קובע כי "עורך דין לא יפרסם פרסומת אף אם היא עומדת בתנאים שנקבעו בכללים אלה, אם יש בה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שהיא פוגעת בכבוד המקצוע".
בהמשך לכך מגדירים הכללים מהי פרסומת מותרת, וכן קובעים כי שלט של משרד הוא מותר - "בלבד ששלט כאמור יהיה על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד, ושגודלו וצורתו יהיו סבירים".
ואולם לכלל זה, מתברר, יש חריגים. מובהר כי "חל איסור להציב שלט של משרד עורכי דין על הגג העליון של הבניין שבו נמצא משרד עורכי הדין", אולם "בבניין רב-קומות, התפוס בחלק משמעותי בו בידי משרד עורכי דין, ניתן להציב שלט חיצוני (החורג מהגודל 25 על 30) ולהתאימו לגודל הבניין, ועל-מנת שניתן יהיה להבחין בו נוכח גובה וממדי הבניין". ההנחיה אינה מסבירה את הטעם להבחנה. בחלק התחתון של הבניין, מבהירים, אסור.
כך, למעשה, שלטי החוצות של הפירמות הגדולות, שניתן להבחין בהם כמעט בכל נסיעה במרכז תל אביב או במתחם הבורסה, ייוותרו כפי שהם.
חריג נוסף המופיע בכללים עוסק במשרדי עורכי דין היושבים במשרד שבו גודל השילוט מוכתב על-ידי הנהלת הבניין. שם, מובהר, אין כוונה לייצר עימותים עם ההנהלה, ובלבד שגודל השלט יהיה בפרופורציה מתאימה לגודל הבניין ונראותו תהיה הולמת את המקצוע". הכוונה היא לכל אותם בנייני משרדים שבהם כתובים שמות הפירמות ששוכרות בהם חללי עבודה.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ועדת האתיקה של הלשכה מפרסמת החלטות בעניין שילוט. ב-2019 למשל ציינה הוועדה כי היא סבורה ש"מוטב כי צבע האותיות בשלט יהא צבע סולידי (שחור, לבן, כחול וכו'), ולא בצבע אדום". כן הבהירה הוועדה כי השלט יכול לכלול מספר שפות.
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין מסרה בתגובה: "החלטת ועדת האתיקה הארצית אינה מחריגה שלטים של בניינים רבי-קומות, אלא מבהירה כי ניתן יהיה לחרוג מהגודל האמור בהחלטה כדי להתאימו לגודל ולממדי הבניין".