בית המשפט האמריקאי הודיע השבוע כי הוא דוחה את בקשת ענקית הסייבר וויז למחוק את התביעה שהגישה נגדה חברת סייבר ישראלית אחרת - אורקה סקיוריטי.
● ניתוח | האקזיט של קרן ארקין בחברת ביומד אמריקאית והמגמה שמטרידה את השוק המקומי
● המשקיע ביל אקמן על חשיפת גלובס: "מבין את בחירת אמזון שלא לדבר על העובד החטוף"
התביעה עצמה הוגשה בדלאוור, ארה"ב, ביולי אשתקד. במסגרת התביעה ביקשה אורקה בין היתר לעצור את המכירות של מוצרי וויז, המפירים לכאורה את הפטנטים שלה. טענתה של אורקה היא שוויז בנתה את העסק שלה על בסיס תשתית ידע שאורקה פיתחה לראשונה, ובכך התקיימה הפרה מכוונת של הקניין הרוחני של אורקה. עוד במסגרת התביעה נדרש פיצוי כספי על הרווחים של וויז בגין השימוש באותם פטנטים.
בסוף השנה שעברה ביקשה וויז מבית המשפט לדחות תביעה זו על הסף, בטענה כי במסגרת התביעה לא הוכח שהיא ידעה על קיום הפטנטים של אורקה טרם נתבעה, ועל כן לא ניתן לטעון כי וויז הפרה את הקניין הרוחני של אורקה.
כעת, בית המשפט דחה את הבקשה של וויז, בין היתר מכיוון שוויז לא סיפקה סימוכין לטענתה בבקשת מחיקת התביעה.
מיד לאחר שהתפרסם דבר התביעה של אורקה, טענו גורמים רבים בשוק כי מדובר בתביעה ש"אין לה שיניים", וכי "נראה שאורקה במצב פחות טוב (מוויז, מ', ו'), והסיפור עם התביעה מעמיק את החשש".
לכן, אי-קבלת בקשת מחיקת התביעה של וויז בבית המשפט האמריקאי מעידה על כך ש"אורקה כנראה לא הגישה תביעת סרק, אחרת היא באמת הייתה נדחית", כך לפי גורם בשוק.
שתי החברות פועלות בתחום אבטחת הענן, ושתיהן מפתחות תוכנות הניתנות להטמעה במערכת הארגונית בקלות, ללא צורך בתהליך התקנה ממושך.
אורקה סקיוריטי הוקמה ב-2019 והפכה לחד קרן ב-2021. וויז הוקמה ב-2020 והפכה לחד קרן כבר כשנה לאחר הקמתה. לאחרונה אף השלימה החברה את סבב הגיוס הגדול ביותר לחברה ישראלית אי-פעם.
היכן מתנהל התהליך
שתי החברות הישראליות מנהלות את המאבק המשפטי בארה"ב, מדינה שמהווה גם את שוק הפעילות העיקרי שלהן. "פטנט זאת זכות מקומית, וכדי לאכוף אי-שימוש בפטנט, התהליך מתרחש במדינה שבה אפשר להחיל את הזכות הזאת", אומר לגלובס עורך הדין ועורך הפטנטים יואב אלקלעי, שותף וראש קבוצת STEM-Israel במשרד פרל כהן.
לדבריו, "בדרך-כלל מפעילים מספר שיקולים כשמחליטים באילו מדינות רוצים להגיש את הפטנט, וביניהם גודל שוק והיכן המתחרים פועלים. בשוק התוכנה והסייבר בפרט, השוק האמריקאי הוא הגדול והמשמעותי ביותר". הוא מוסיף כי "רוב החברות דואגות שהפטנטים שלהן יהיו מוגנים בארה"ב".
אלקלעי מסביר כי ייתכן שלחברה יש פטנט שרשום במקביל במספר מדינות, ועל כן ביכולתה לבחור באיזו מדינה היא רוצה לתבוע.
כאמור, מרבית תביעות הפטנטים מתרחשות בארה"ב, מה שמקנה למערכת המשפטית המקומית ניסיון רב וצבירת מומחיות בטיפול בתיקי פטנטים, גם המורכבים יותר. כמו כן, הגשת התביעה בארה"ב מאפשרת לחברות ישראליות לאכוף את הפטנטים ברחבי העולם, שכן לבתי המשפט האמריקאים ישנה סמכות שיפוט על סכסוכים בינלאומיים, וביכולתם להוציא צווי מניעה ופסקי פיצויים החלים ברחבי העולם.
עו"ד גיל ברנדס, מראשי משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס, מוסיף כי "ישראל דווקא מתאימה לגישור מוסדר וניסיון לפשרה, ואילו בשאלה היכן עדיף לעשות את המשפט - זה תלוי באופן שכל צד אומד את סיכויי הצלחתו ואת היכולת לקבל פיצוי גדול יותר במקום אחד על פני האחר, זאת בעוד שכאן אפשר לקבל כפל נזק, ואילו בארה"ב לעתים הסכום הוא פי שלושה".
מהי העלות ומי המייצגים
"שעת עורך דין ושותף במשרדים אמריקאים טובים יכולה לעבור את ה-1,000 דולר. זאת בעוד שכאן, אצלנו, הממוצע השעתי לא יעבור את ה-500 דולר בווליום גבוה של שעות", אומר לגלובס עו"ד ברנדס. "מצד שני, בגלל העומס, חברה תובעת הסבורה כי יש לה סיכויי תביעה טובים, תהיה אולי מוכנה לשלם יותר כדי להגיע לפסק דין בתוך שנתיים פלוס, מאשר לפעמים ארבע שנים ויותר כאן".
את חברת אורקה מייצג עו"ד דאגלס אי. לומיש ממשרד עורכי הדין Latham & Watkins. הוא מטפל בתיקי פטנטים, סודות מסחריים, סימנים מסחריים וזכויות יוצרים בבתי משפט מחוזיים ופדרליים ברחבי ארה"ב ולפני ועדת הסחר הבינלאומית (ITC) ורגולטורים של המכס. ברזומה של לומיש יש ייצוג חברות כמו פייסבוק (וואטסאפ), גוגל, יוטיוב, מיקרוסופט וסקייפ.
את וויז מייצג ג'ורדן אר. יפה (Jordan R. Jaffe), שותף בשלוחה בסן פרנסיסקו של משרד עורכי הדין Wilson Sonsini Goodrich & Rosati. יפה מתמחה בסכסוכי קניין רוחני, כולל פטנטים, בסודות מסחריים, בזכויות יוצרים ובמשפטים מסחריים. לפי הרזומה שלו, הוא בעל התמחות במגזר הטכנולוגיות המתפתחות, במיוחד בינה מלאכותית ורכבים אוטונומיים. ברזומה שלו יש ייצוג חברות כמו Waymo, גוגל, פורטינט, סמסונג, מארוול סמיקונדקטור, HTC, סוני ו-IBM.
לפי גורם בשוק, העלויות המשוערות סביב תביעה שכזאת נעות בין 5-15 מיליון דולר.
נדרשים מסמכים נוספים
נכון לשלב הנוכחי של המשפט, לאחר שבית המשפט דחה את הבקשה של וויז למחוק את התביעה נגדה, נדרשים שני הצדדים, למרות שאין תביעה שכנגד, לספק מסמכים נוספים. עם זאת, כך מסבירים גורמים מהשוק, תהליך חשיפת המסמכים דינמי מאוד ומשתנה תוך כדי תנועה.
נכון להיום, בית המשפט מבקש מוויז לספק "מסמכים טכניים פנימיים רלוונטיים" שמתארים את עיצוב המוצר. עם זאת, הוא דחה את בקשתה של אורקה שוויז תגיש מסמכים טכניים אחרים, בין היתר את קוד המקור לכל פלטפורמת הענן של וויז.
במבט קדימה, השוק האמריקאי יעיל יותר בשקיפות שלו במהלך ההליך המשפטי עבור החברות, מה שמשפיע על הצעדים שהן בוחרות לנקוט, כך מסביר עו"ד אלקלעי. הוא מסביר כי "כשהצדדים במהלך הדרך מבינים מה מצבם, לפחות לאחד מהם יש אינטרס לגמור את זה בפשרה".
שיטת המשפט האמריקאית עוזרת למרבית תביעות הפנטים להסתיים בפשרה. אלקלעי מפרט כי "מרבית תיקי הפטנטים נפתרים מחוץ לבית המשפט". גורם בשוק מוסיף כי "אומנם התביעה הזאת היא לא אירוע שכיח, אבל העובדה שבית המשפט דחה את הבקשה של וויז למחוק את התביעה של אורקה נגדה, עדיין לא מרעה את התנאים של וויז בצורה קיצונית".
