גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלחמה בישראל מגיעה לדירקטוריונים של ענקיות הטכנולוגיה

רוב באסיפת בעלי המניות באמזון הצביע לאחרונה נגד הצעה אנטי־ישראלית לבחינה מחדש של הסכם הענן הממשלתי נימבוס ● הצעות דומות עלו בחברות כמו אנבידיה וסטארבאקס ונהדפו, ומומחים מודאגים מההשפעה שלהן על הלכי הרוח: "מרתיע חברות משיתוף־פעולה עם ישראל"

עובדי טכנולוגיה מגוגל, מטא ואמזון מוחים נגד החברות שמספקות לישראל כלים. וספציפית נגד פרויקט הענן ''נימבוס'' / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi
עובדי טכנולוגיה מגוגל, מטא ואמזון מוחים נגד החברות שמספקות לישראל כלים. וספציפית נגד פרויקט הענן ''נימבוס'' / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

ניסיונות החרם על ישראל מגיעים לזירת בעלי השליטה על ענקיות הטכנולוגיה. אסיפת המשקיעים באמזון דחתה בשבוע שעבר הצעה אנטי־ישראלית לחרם שהועלתה על ידי כנסייה בפטיסטית, בעלת מניות אקטיביסטית באמזון. הכנסייה קראה למשקיעים לנהל דיון מחודש על ההסכם של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת מכרז הענן "נימבוס", בו זכתה אמזון כספקית שירותי הענן הגדולה ביותר למשרדי הממשלה, יחד עם גוגל.

המשקיע ביל אקמן על חשיפת גלובס: "מבין את בחירת אמזון שלא לדבר על העובד החטוף"
מתקפת הסייבר על משרד עורכי הדין הגדול מסתבכת: "אותר גורם עוין ברשת"

"אגודת המיסיון הבית הבפטיסטי האמריקאי", השייך לרשת הכנסיות הבפטיסטיות בארה"ב, מאשים את ישראל בכך שהיא משתמשת בטכנולוגיה של אמזון, בכלל זה טכנולוגיות זיהוי ומעקב ויישומי ענן לניהול "מערכת אפרטהייד", לדבריו, שכולל מעקב, מעצרי שווא ועינויים, כך לפי ניסוח הבקשה.

הארגון לא גיבה את דבריו בהוכחות כלשהן, אלא הסתפק בהאשמות על מנת ללבות יחסי ציבור שליליים סביב החברה בשל יחסיה עם ישראל: "האו"ם כבר הבהיר שפשעי מלחמה בוצעו על ידי צה"ל מאז ה־7.10", נכתב בבקשה.

המכתב לרשות ני"ע

הכנסייה דרשה למנות ועדת בדיקה בלתי־תלויה שתגיש דוח לאסיפת המשקיעים בדבר השימוש שנעשה על ידי הכלים של אמזון בישראל, וכן בדבר השימוש של המשרד לביטחון המולדת האמריקאי בניהול פרטים ביומטריים של מהגרים לא־חוקיים לארה"ב.

נגדה, התייצבו הליגה נגד השמצה (ADL), ארגון הבת שלה, JLens, וכן פירמת הייעוץ למשקיעים ISS שהתנגדו להצעה, והיוו רוח גבית להמלצה הרשמית של דירקטוריון אמזון - שביקש גם הוא מבעלי המניות לדחות את ההצעה של ארגון הבפטיסטים.

לרשות ניירות הערך בארה"ב הגישו הארגונים מסמך שמפרק את הטיעונים האנטי־ישראליים: "שורשיו של הקונפליקט איננו כרוך באפרטהייד, שהוא מערכת שליטה המבוססת על הפרדה בין גזעית, אלא על מרכיבי גיאופוליטיקה וביטחון - כמו אי ההכרה של הערבים בתוכנית החלוקה של האו"ם ב־1947, המלחמות שנכפו על ישראל על ידי מדינות ערב ומתקפות הטרור - זאת למרות תוכנית השלום שהוצגה בקמפ דיוויד ב־2000 והנסיגה הישראלית מעזה ב־2005", נכתב בבקשה. "מדובר בקריאה לחרם כולל על ישראל כביתו של העם היהודי שזכאי להגדרה עצמית".

גם לדירקטוריון אמזון נימוקים משלו מדוע לדחות את הבקשה הפרובוקטיבית, בראש ובראשונה הטענה שבחברה מספר נהלים לאורך חיי פיתוח המוצר ולאחריו שבודקים שימוש לרעה במוצרים של זיהוי פנים, למשל, וכי היא נוטלת תפקיד מוביל בתחום שימוש אחראי של בינה מלאכותית בתחומי הממשל; ובנוסף הטענה שהיא מחתימה את לקוחותיה על הסכמים מחייבים שסטייה מהם עלולה לגרום להפסקת השימוש במוצריה.

בסופו של דבר, נדחתה ההצעה של הכנסייה נגד ישראל, יחד עם עוד שש הצעות נוספות בתחומים אחרים. בעד ההצעה האנטי־ישראלית הצביעו 1.24 מיליארד מניות, נגדה 6.18 מיליארד מניות בעוד ש־159.6 מיליון מניות נמנעו מהבעת עמדה.

לא תופעה חדשה

"לארגון הבפטיסטי האמריקאי קיימת היסטוריה ארוכה של מדיניות השקעה פרוגרסיבית, המתמקדת גם ב"השקעות ירוקות", כלומר אלה שעומדות בתנאי שיוון, הכלה, ממשל תקין וקיימות (ESG)", אומר לגלובס ג'ראלד שטיינברג, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת בר אילן ומייסד ארגון NGO Monitor שמתחקה אחר מקורותיהם של ארגונים אנטי־ישראליים.

פרופ' ענת אלון־בק, אוניברסיטת קייס ווסטרן / צילום: איל יצהר

"הארגונים שמנהלים את תנועת ה־BDS נוטים להשתמש במסגרת ה־ESG כדי לקדם קמפיינים אנטי־ישראליים. הם עשו זאת בשנים קודמות - אבל השנה, ההתנגדות להצעת משיכת ההשקעות של אמזון הייתה גדולה משמעותית מאשר בשנה שעברה, בין השאר הודות להכנה שעשו הליגה נגד השמצה ושותפיה".

אולם לדברי פרופ' ענת אלון־בק, מומחית למשפט תאגידי מאוניברסיטת קייס־ווסטרן, ניתן היה למנוע מראש את ההצעה שהגיעה בסופו של דבר לאסיפת המשקיעים. "המאבק נגד ישראל בדרג של דירקטוריונים ובעלי מניות בחברות הענק איננו נושא חדש - אך הוא הגיע לשיא חדש בהיקפו בשל המלחמה", היא אומרת לגלובס.

"יש דרך להילחם בהצעות העוינות עוד בטרם הן מגיעות לאסיפת בעלי המניות, אך במקרה של אמזון בחרו שלא להילחם בהן בשלב המוקדם, וכך הגענו לדיון שהתרחש במהלך האספה. יוזמי ההצעה אמנם ידעו שהיא תידחה, אך הם קיבלו במה ציבורית שזכתה לסיקור תקשורתי".

משקיעים אנטי־ישראלים, למשל, הגישו החלטות נגד ישראל גם בענקית השבבים אנבידיה וחברת הציוד הביטחוני נורת'גרופ, שייצרה לישראל את ספינות הקרב סער־5, אך שלא כפי שקרה באמזון - הן לא הובאו בסופו של דבר בפני בעלי המניות להצבעה.

לדרג ההנהלה בחברות עומדת הזכות להתנגד להצעות האנטי־ישראליות על ידי פנייה לרשות ניירות הערך בבקשה למתן אישור החרגה. במקרה של נורת'רופ, למשל, הצליחה החברה למנוע את ההצעה האנטי־ישראלית לאחר שהוכיחה שטענה דומה באופן מהותי הוגשה כבר כמה שנים ברציפות.

באנבידיה, בעלי המניות האקטיביסטים, ראשי הכנסייה הפרסביטריאנית, הסכימו מרצונם למשוך את הבקשה הקוראת לחברה לבצע "בדיקת נאותות ללקוחות" בנוגע ליחסיה עם ישראל, סין וערב הסעודית, מכיוון שהיא כבר "השיגה התחייבויות משמעותיות" מהחברה בנושא זה. החרגות נוספות ניתן לבקש גם משיקולים של מיקרו־ניהול, אם הצעת ההתנגדות אינה עוסקת בנושאים אסטרטגיים אלא בנושאים פרטניים וטכניים מדי שלבעלי מניות אין את הידע הדרוש כדי לחוות דעה.

"השלכות מרחיקות לכת"

הצעה נוספת נגד ישראל הועלתה מוקדם יותר החודש באספת בעלי המניות של RTX, קבוצת הציוד הביטחוני של ריית'יאון, המספקת בין השאר את מיירטי כיפת ברזל וטילים למטוסי קרב בישראל. ההצעה, שכללה גם היא קריאה למנות ועדת בדיקה כדי לבחון את השימוש של ישראל בנשק כדי "לממש מדיניות אפרטהייד", התקבלה רק בידי כ־5.5% מבעלי המניות בתאגיד. ההצעה בוטלה גם היא בסיוע של קבוצת Jlem שטוענת שהדפה 7 הצעות בחברות כמו בואינג, ג'נרל דיינמיקס ולוקהיד מרטין. גם בסטארבקס התחוללה סערה כשאיגוד העובדים הוציא פוסט אנטי־ישראלי ודרש למנות שלושה חברי דירקטוריון. סטארבאקס הגיעה להסכם עוד לפני ישיבת מינוי הדירקטורים, שבו יוגדלו תנאיהם של העובדים בתמורה לביטול המינוי.

ההצעות האנטי־ישראליות, למרות שאינן מצליחות לקבל גושפנקה, משפיעות על הלך הרוח בארגונים, כך טוענת הליגה נגד השמצה בפרסום בנושא. "מדובר ביוזמה שמרתיעה חברות מלבצע שיתוף־פעולה עם ישראל", אומרת אלון־בק. "המטרה היא לערער את הצמיחה והיציבות הכלכלית של ישראל ואת יחסיה עם ארה"ב. לשיבושים במודל זה השלכות מרחיקות לכת, המתרחבים מעבר לתיקים הפיננסיים ומאיימים על השווקים הפרטיים ועל ההשקעות בחדשנות".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי