גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבכיר האמריקאי שחושף: "אני מזועזע, כמעט חולה, ממידת ההתפשטות של האנטישמיות"

פרופ' לארי סאמרס, הנשיא היהודי הראשון של אוניברסיטת הרווארד ושר האוצר של ארה"ב לשעבר, חשב שהוא מכיר את האנטישמיות על גווניה ● אבל אז הגיע 7 באוקטובר ולימד אותו שיעור חדש ●  בראיון בלעדי הוא מביע זעזוע מגל האנטישמיות בקמפוסים, מעיד על הכשל של המנהיגים באקדמיה, ומדבר על הכסף הקטארי שמוזרם לשם

פרופ' לארי סאמרס / צילום: Associated Press, Luca Bruno
פרופ' לארי סאמרס / צילום: Associated Press, Luca Bruno

כשפנינו לפרופ' לורנס (לארי) סאמרס כדי לבקש שיתראיין, היה נדמה לנו שהוא רק חיכה לשיחה הזאת. סאמרס, שר האוצר של ארה"ב בממשל ביל קלינטון והנשיא היהודי הראשון של אוניברסיטת הרווארד, אולי סבור שמדינת ישראל טעתה בהרבה מאוד צעדים, אבל רצה מאוד להשמיע את הקול שלו לציבור כאן.

הישראלים שהחליטו לחזור הביתה, דווקא עכשיו
הוא התחיל כנהג לימוזינה ופועל בניין. היום חברת הסייבר שהוא מנהל בדרך להנפקה
הענקית שעומדת מאחורי לואי ויטון היא בכלל אימפריית נדל"ן

"בהרבה מובנים אני חושב שהמדיניות של ממשלת ישראל בשנים האחרונות לא הייתה חכמה והקלה על היריבים, במקרים רבים היא גם הפרה כללי מוסר בסיסיים. אבל אנחנו רוצים ועושים הכול כדי לתת לה גב. כשמבקשים ממני לדבר על ארה"ב וישראל - זו שיחה שאני רוצה להשתתף בה".

עמדת בראש הרווארד, המוסד הנחשק שהפך לשנוי במחלוקת בהיבט הזה, ואתה עדיין משמש פרופסור שם. איך זה מרגיש בימים אלה?
"אני מזועזע, כמעט חולה, ממידת ההתפשטות של האנטישמיות באוניברסיטאות אמריקאיות מובילות. המדיניות של מדינת ישראל צריכה להיות נתונה לוויכוח ולביקורת נמרצת, אפילו מצד בעלת ברית נאמנה כמו ארה"ב. אבל הרבה ממה שקורה בקמפוסים הוא אנטישמי על פי כל הגדרה סבירה של המונח.

"היו בעבר צורות של אנטישמיות מסורתית מהזן הפופוליסטי הקיצוני. הייתה אנטישמיות שהיא סוג של תרבות עדינה שהוציאה אנשים ממועדוני גולף וכדומה. עכשיו זה משהו אחר. עכשיו זה רעיון שאומר שכדי להיות פרוגרסיבי אדם חייב לעשות דמוניזציה של ישראל ולהעלות תהיות על אנשים יהודים".

אתה מופתע?
"כן. אני מניח שמי שהיה מודע למידת התהודה שיש בחלקים של קהילות אקדמיות לאנטישמיות של קרל מרקס ולהערותיו המזלזלות ביהודים, לא היה מופתע כמוני. אני לא מופתע שזה קיים, אלא מכמה שזה מתפשט.

"כבר זמן רב אני תוהה למה יש בקמפוסים באוניברסיטאות אמריקאיות תנועות שקוראות להחרים את ישראל. נראה לי שאין מידת דאגה דומה בנוגע למדינות שהפרות זכויות האדם שלהן גדולות בהרבה ממה שנטען כלפי ישראל. יש לי סוג של מבחן שאני מיישם כשאני שומע מישהו מביע את הלהיטות שלו לזכויות הפלסטינים: האם הוא מביע דאגה כלשהי לגבי משהו שמדינה אחרת מלבד ישראל עשתה שפגע בזכויות אדם? אם התשובה היא לא, כפי שקורה רוב הזמן בקמפוסים, אני מזהה נימה של אנטישמיות. כל מי שמאמץ את המטרה הפלסטינית ולא מזהה שום כישלון של כל מדינה אחרת חוץ מהנושא הפלסטיני, חייב להיות בעל מניעים חשודים.

דגל פלסטין בטקס סיום בהרווארד. ''יש לחצים מהבית הלבן לשינוי פרו-ישראלי'' / צילום: Associated Press, Charles Krupa

"עם זאת, אני רוצה לומר רק דבר אחד נוסף על התדירות הזאת. אני חושב שיש הרבה אנשים שאינם אנטישמים בעומק ליבם, אלא רדודים במוחם. אין להם באמת כוונה להיות אנטישמים. יש להם כוונה לדאוג למקופחים. אבל זה לא מנקה אותם. עם זאת, אני כן חושב שצריך להבחין בין זה לבין אנטישמיות".

"מאות אנשים בעמדות סמכות מאמינים בחרם על ישראל"

סאמרס כיהן כאמור כשר האוצר ה־71 של ארה"ב בשנים 2001-1999, ולאחר מכן שימש כמנהל המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן בממשלו של הנשיא ברק אובמה. ב־1993 הוענקה לו מדליית ג'ון בייטס קלארק בהוקרה על תרומתו לכמה תחומים שונים בכלכלה, ובשנים 2006-2001 כיהן כנשיא אוניברסיטת הרווארד.

אתה יהודי שחי באמריקה כבר שנים רבות. האם אי פעם זה היה גרוע כמו עכשיו?
"גדלתי עם מודעות שבפרברים מסוימים, לא רחוקים משלי, אין הרבה משפחות יהודיות ואנשים לא לגמרי מכירים יהודים. אבל כל מה שקורה עכשיו חדש לי - עוד לא נתקלתי בדמוניזציה כזו של ישראל, בפוסטים כאלה ברשתות החברתיות ובכל מה שרואים במכללות ובקמפוסים".

מה דעתך על ההתמודדות של האוניברסיטאות עם הסיטואציה?
"אני חושב שהיה כשל מוסרי ענק מצד מנהיגים באקדמיה, והכשל המוסרי הזה מתבטא כסטנדרט כפול בנוגע לסוגים שונים של דעות קדומות. מנהיגי האקדמיה היו תוקפניים בצורה יוצאת דופן בנוגע לכל סימן של גזענות, סקסיזם או מגוון סוגי אפליה אחרים. לעומת זאת, לעתים קרובות הם לא היו מוכנים לפעול מול תקריות של אנטישמיות.

"חשוב להבין את הסיבה להבדל בין הפעילות מול אנטישמיות לבין הפעילות מול אירועים אחרים. זה לא בגלל שהמנהיגים האלה הם לא אנשים טובים, וזה לא בגלל שהם לא מודעים לכמה גרועה האנטישמיות, זה בגלל שברוב הקמפוסים אין קבוצת לחץ גזענית, אין קבוצת לחץ הומופובית, אין קבוצת לחץ אנטי־קתולית. אז קל להיות נמרץ מאוד ולהתבטא נגד אפליה מהסוג הזה, כי זה לא מייצר שום ויכוח וזה לא שנוי במחלוקת".

בכל הקשור לאנטישמיות, לעומת זאת, סאמרס מציין שיש לא מעט קבוצות לחץ. "יש מאות אנשים בעמדות סמכות המאמינים בחרם אקדמי על ישראל. זה מאוד מקשה על מנהיגים להילחם על מה שהם יודעים שהוא נכון. אז כאשר הם ניצבו בפני הצעות להחרים את ישראל, ייאמר לזכותם, הם לא תמכו בהן. אבל כסיבות להחלטה הזאת הם ציינו נימוקים כלליים ביחס לחרמות, לא טיעונים שמצביעים על ההטיה הייחודית של בידוד המדינה היהודית היחידה בעולם. ואני חושב שזה כישלון מצער.

"תמיד אמרתי שחופש אקדמי הוא ערך עליון, אבל גם שחופש אקדמי לא כולל חופש מביקורת. תפקידם של מנהיגים הוא לתת את הטון באמצעות נכונות לבקר ולגנות את השיח בתוך הקהילה שלהם. לא להעניש אותו, לא לגרום לאנשים לאבד את מקום עבודתם, אבל להבהיר שיש נורמות מוסריות בתוך הקהילה. זו משימה שמנהיגים לקחו עליה בעלות במרץ ובהתלהבות כאשר הנושא היה גזענות. זה טרגי שהם נכשלו כשהנושא הוא אנטישמיות".

אתה חושב שגלל הוואקום שתיארת יהיו בשלב מסוים ניסיונות מבחוץ לכפות על האוניברסיטאות שינוי פרו־ישראלי?
"אני חושב שיהיו. יש לחצים מאוד חזקים, יש לנו חוקים בארה"ב. הסעיף השישי של חוק זכויות האזרח מדבר על סביבות מפלות, והרווארד היא רק אחת מבין כמה אוניברסיטאות שנמצאות בהליכים משפטיים ותחת חקירה נרחבת של הקונגרס ושל משרד החינוך.

"צעדים שנקטו האוניברסיטאות ועדויות על מה שקורה בקמפוסים גררו גינויים משמעותיים מדוכן הדוברת של הבית הלבן. אין ספק שיש לחצים שמופעלים, אבל אני חושב שבאופן כללי האוניברסיטאות צריכות ליצור ברית עם החברה הרחבה יותר, שבמסגרתה אוניברסיטאות, כמוסדות, לא ינקטו עמדות פוליטיות והחברה תכבד את זכותן לשלוט ולמשטר את עצמן. אני חושב שזו הדרך הטובה ביותר במבט קדימה".

סאמרס מדגיש שחופש הביטוי צריך להישמר בקמפוס, לכל צדדיו. "לפרופסורים צריך להיות חופש לומר דברים שאולי לי יכולים להיראות נוראים ומתועבים. כואב ככל שיהיה, אני חושב שזה בסדר גמור, וזה בסדר גם שהקריאות האלה ייכנסו לרשימות קריאה, לסילבוסים, לשיעורים. זה מחליא, אבל במסגרת המותר.

"אבל אני לא יכול להבין כיצד ניתן לאפשר לדקאנים, למנהלים, להישאר בעמדות הנהגה כאשר הם תומכים בעמדות אנטישמיות בפועל, גם אם לא בכוונה תחילה. נראה לי שזו חובה מרכזית של מנהיגי אוניברסיטאות למנוע את זה. אני לא חושב שכל אחד מאיתנו יכול לקחת את החירות לדבר בשם אוניברסיטה. זה עוד תחום שבו מנהיגים באקדמיה נכשלו".

בשנה האחרונה חזרה לכותרות גם סוגיית הכספים הקטאריים שמועברים לקמפוסים בארה"ב, במיוחד למחלקות ללימודי המזרח התיכון. מדוח שפרסם באוקטובר המכון לחקר האנטישמיות (ISGAP) עולה כי קטאר מזרימה מיליארדי דולרים לאוניברסיטאות השונות. מנכ"ל ISGAP, ד"ר צ'ארלס אשר סמול, אף ציין כי "האידיאולוגיה שלהם מבקשת להרוס את העם היהודי ואת הדמוקרטיה האמריקאית. זה חייב להיפסק מיד".

זה משפיע על תוכן החומר שנלמד?
"בכנות, אני לא יודע. כשהייתי נשיא הרווארד החזרתי תרומה כספית מהאמירויות. הרגשתי שהלחצים שהופעלו לגבי אופן השימוש בהם אינם הולמים לנוכח המחויבות שלנו לחופש אקדמי. אני לא מכיר את ההיסטוריה וכל העובדות ביחס לקרנות שאתה מתייחס אליהן. אז אני לא רוצה להאשים אם אין לי את הראיות, אבל אני גם לא רוצה לתת לאנשים פטור על סמך בורות שלי. אני פשוט לא יודע".

"הכלכלה בישראל תלויה במחויבות לדמוקרטיה פתוחה"

מלבד המפלות הדיפלומטיות שחווה ישראל, היא גם מתמודדת עם בעיות מבית. אחת מהן היא הכלכלה הישראלית שמקרטעת לעבר משבר חריף.

ככלכלן איך אתה רואה את המשק הישראלי מתאושש לאחר המלחמה? היו לנו הוצאות שעלו, תקציב הביטחון יצטרך כמובן לגדול משמעותית, כמה סוכנויות הורידו את דירוג האשראי של ישראל.
"אני לא מומחה לכלכלת ישראל, ואני חושב שכל כלכלה שנתונה לסוג ההתקפה שישראל סבלה ממנה מגיעה עם חוסר ודאות לגבי העתיד. אבל יש לי אמונה ביכולת היזמות הישראלית, בחברה פתוחה שבה אנשים חופשיים להתווכח במרץ ולממש ולהגשים את החלומות שלהם, חברה שבה לצעירים יש את חוויית ההתבגרות המדהימה הזאת שאין להם ברוב המדינות, בעקבות מהשירות הצבאי. זה מעניק להם בגיל צעיר יכולת לעשות דברים ולהשיג דברים. זה נהדר.

"יכולות החדשנות והסטארט־אפים מדהימה במיוחד. דור יוצא דופן של צעירים הוא נכס כלכלי מיוחד לכל מדינה. אז אני חושב שישראל תוכל לנהל את האתגר הכלכלי ואת המאבק הכלכלי הזה".

ועל אף האופטימיות סאמרס רואה צורך לסייג ולהתנות את דבריו. "אני חושב שחלק חשוב מזה הוא שישראל חייבת להישאר נאמנה לעצמה ולערכים הכי משמעותיים שלה. אני מדבר בעיקר על המחלוקת הסוערת סביב הרפורמה המשפטית. כאדם מבחוץ כן ראיתי סיבה לוודא שמערכת המשפט לא תגזים ושתהיה בגבולות ולא תדרוך על המשילות של המחוקק.

"אבל במקביל דיברתי עם הרבה מאוד אנשים שחשו שחלק מהצעות הרפורמה המשפטית מייצגות סוג של עודף, התרחקות מזכויות ושלטון אספסוף פוטנציאלי שלדעתי הוא מאוד מאיים, גם על קהילת ההון סיכון הישראלית והיזמות הישראלית.

"אז אני אופטימי שזו סופה שישראל יכולה לעמוד בה, אבל אני חושב שזו תהיה טעות לא להכיר בכך שאופי הכלכלה תלוי באופי החברה ובמחויבות לדמוקרטיה פתוחה, מחויבות לסובלנות, התנגדות לדעות קדומות פופוליסטיות. כל אלה הם הדגשה ברורה לרצון של אדם לעמוד על זכויותיו, אך עם זאת להישאר במקום נכון עם הקהילה הבינלאומית. אני חושב שכל זה חשוב מאוד לכלכלה הישראלית".

"ארה"ב עושה את הדבר הנכון אחרי מיצוי כל האפשרויות"

בוא נדבר על ארה"ב. לפי הערכות, בעוד עשור האזרחים יראו קיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי שפועל בגירעון, והכסף יאזל גם בביטוח הבריאות הממשלתי לגיל השלישי (Medicare). כולם מבינים שיש צורך דחוף ברפורמה מקיפה, אבל מסיבות פוליטיות אף אחד לא מוכן לגעת בנושא. בפריימריז האחרונים במפלגה הרפובליקנית טראמפ תקף את יריביו שרמזו שיש צורך ברפורמה בתוכניות האלה, והנשיא ביידן מבטיח לא לגעת בהן. כך שוב ושוב זה נדחק הצידה והמשבר שכל הכלכלנים מתריעים מפניו מתקרב. איך אתה מסביר את זה?

הנשיא ביידן. ''המחירים עדיין גבוהים מאוד'' / צילום: Associated Press, Alex Brandon

"יש ציטוט שמיוחס לווינסטון צ'רצ'יל שאומר שארה"ב תמיד עושה את הדבר הנכון, אבל רק לאחר מיצוי כל האלטרנטיבות. לא בטוח אם צ'רצ'יל באמת אמר את זה, אבל אני חושב שזה עיקרון נכון. אני מאמין בחוסנה של אמריקה. אני מאמין בכוחה של נבואה המתכחשת לעצמה. אנשים חוזים שדברים שליליים מאוד יקרו ואולי בגלל התחזיות האלה הדברים השליליים נוטים לא להתממש".

בכל הסקרים, כששואלים אנשים בארה"ב על הכלכלה הם אומרים שהם לא מרגישים שהיא עובדת למענם. מנגד, המספרים לכאורה משתפרים. איך אנחנו צריכים להסתכל על הדיסוננס הזה?
"יש כאן תשובה בשני חלקים. חלק אחד הוא שהמחירים עדיין גבוהים. המחירים לא עולים במהירות כמו שהם עלו, אבל הם עדיין מאוד גבוהים ולא יורדים. לאחרונה אכלתי ארוחה במסעדה, לא אכלתי שם שנה או שנתיים, וכשחתמתי על הצ'ק, הייתי בהלם מכמה הארוחה יקרה.

"החלק השני של זה קצת יותר טכני. מסיבות טובות שונות, כשכלכלנים מגדירים את יוקר המחיה, הם לא כוללים את עלות הכסף. אבל כשאנשים חושבים על יוקר המחיה, הם בהחלט חושבים על עלות הכסף. כך אולי מחירי הרכב לא עלו, אבל התשלומים החודשיים עלו עבור אנשים שלווים לרכישת רכב. מחירי הדירות עלו, אבל העלות של להיות בבית חדש, כולל תשלום המשכנתה החודשי, עלתה הרבה יותר. זה חלק חשוב מהסיפור".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב