גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבכיר האמריקאי שחושף: "אני מזועזע, כמעט חולה, ממידת ההתפשטות של האנטישמיות"

פרופ' לארי סאמרס, הנשיא היהודי הראשון של אוניברסיטת הרווארד ושר האוצר של ארה"ב לשעבר, חשב שהוא מכיר את האנטישמיות על גווניה ● אבל אז הגיע 7 באוקטובר ולימד אותו שיעור חדש ●  בראיון בלעדי הוא מביע זעזוע מגל האנטישמיות בקמפוסים, מעיד על הכשל של המנהיגים באקדמיה, ומדבר על הכסף הקטארי שמוזרם לשם

פרופ' לארי סאמרס / צילום: Associated Press, Luca Bruno
פרופ' לארי סאמרס / צילום: Associated Press, Luca Bruno

כשפנינו לפרופ' לורנס (לארי) סאמרס כדי לבקש שיתראיין, היה נדמה לנו שהוא רק חיכה לשיחה הזאת. סאמרס, שר האוצר של ארה"ב בממשל ביל קלינטון והנשיא היהודי הראשון של אוניברסיטת הרווארד, אולי סבור שמדינת ישראל טעתה בהרבה מאוד צעדים, אבל רצה מאוד להשמיע את הקול שלו לציבור כאן.

הישראלים שהחליטו לחזור הביתה, דווקא עכשיו
הוא התחיל כנהג לימוזינה ופועל בניין. היום חברת הסייבר שהוא מנהל בדרך להנפקה
הענקית שעומדת מאחורי לואי ויטון היא בכלל אימפריית נדל"ן

"בהרבה מובנים אני חושב שהמדיניות של ממשלת ישראל בשנים האחרונות לא הייתה חכמה והקלה על היריבים, במקרים רבים היא גם הפרה כללי מוסר בסיסיים. אבל אנחנו רוצים ועושים הכול כדי לתת לה גב. כשמבקשים ממני לדבר על ארה"ב וישראל - זו שיחה שאני רוצה להשתתף בה".

עמדת בראש הרווארד, המוסד הנחשק שהפך לשנוי במחלוקת בהיבט הזה, ואתה עדיין משמש פרופסור שם. איך זה מרגיש בימים אלה?
"אני מזועזע, כמעט חולה, ממידת ההתפשטות של האנטישמיות באוניברסיטאות אמריקאיות מובילות. המדיניות של מדינת ישראל צריכה להיות נתונה לוויכוח ולביקורת נמרצת, אפילו מצד בעלת ברית נאמנה כמו ארה"ב. אבל הרבה ממה שקורה בקמפוסים הוא אנטישמי על פי כל הגדרה סבירה של המונח.

"היו בעבר צורות של אנטישמיות מסורתית מהזן הפופוליסטי הקיצוני. הייתה אנטישמיות שהיא סוג של תרבות עדינה שהוציאה אנשים ממועדוני גולף וכדומה. עכשיו זה משהו אחר. עכשיו זה רעיון שאומר שכדי להיות פרוגרסיבי אדם חייב לעשות דמוניזציה של ישראל ולהעלות תהיות על אנשים יהודים".

אתה מופתע?
"כן. אני מניח שמי שהיה מודע למידת התהודה שיש בחלקים של קהילות אקדמיות לאנטישמיות של קרל מרקס ולהערותיו המזלזלות ביהודים, לא היה מופתע כמוני. אני לא מופתע שזה קיים, אלא מכמה שזה מתפשט.

"כבר זמן רב אני תוהה למה יש בקמפוסים באוניברסיטאות אמריקאיות תנועות שקוראות להחרים את ישראל. נראה לי שאין מידת דאגה דומה בנוגע למדינות שהפרות זכויות האדם שלהן גדולות בהרבה ממה שנטען כלפי ישראל. יש לי סוג של מבחן שאני מיישם כשאני שומע מישהו מביע את הלהיטות שלו לזכויות הפלסטינים: האם הוא מביע דאגה כלשהי לגבי משהו שמדינה אחרת מלבד ישראל עשתה שפגע בזכויות אדם? אם התשובה היא לא, כפי שקורה רוב הזמן בקמפוסים, אני מזהה נימה של אנטישמיות. כל מי שמאמץ את המטרה הפלסטינית ולא מזהה שום כישלון של כל מדינה אחרת חוץ מהנושא הפלסטיני, חייב להיות בעל מניעים חשודים.

דגל פלסטין בטקס סיום בהרווארד. ''יש לחצים מהבית הלבן לשינוי פרו-ישראלי'' / צילום: Associated Press, Charles Krupa

"עם זאת, אני רוצה לומר רק דבר אחד נוסף על התדירות הזאת. אני חושב שיש הרבה אנשים שאינם אנטישמים בעומק ליבם, אלא רדודים במוחם. אין להם באמת כוונה להיות אנטישמים. יש להם כוונה לדאוג למקופחים. אבל זה לא מנקה אותם. עם זאת, אני כן חושב שצריך להבחין בין זה לבין אנטישמיות".

"מאות אנשים בעמדות סמכות מאמינים בחרם על ישראל"

סאמרס כיהן כאמור כשר האוצר ה־71 של ארה"ב בשנים 2001-1999, ולאחר מכן שימש כמנהל המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן בממשלו של הנשיא ברק אובמה. ב־1993 הוענקה לו מדליית ג'ון בייטס קלארק בהוקרה על תרומתו לכמה תחומים שונים בכלכלה, ובשנים 2006-2001 כיהן כנשיא אוניברסיטת הרווארד.

אתה יהודי שחי באמריקה כבר שנים רבות. האם אי פעם זה היה גרוע כמו עכשיו?
"גדלתי עם מודעות שבפרברים מסוימים, לא רחוקים משלי, אין הרבה משפחות יהודיות ואנשים לא לגמרי מכירים יהודים. אבל כל מה שקורה עכשיו חדש לי - עוד לא נתקלתי בדמוניזציה כזו של ישראל, בפוסטים כאלה ברשתות החברתיות ובכל מה שרואים במכללות ובקמפוסים".

מה דעתך על ההתמודדות של האוניברסיטאות עם הסיטואציה?
"אני חושב שהיה כשל מוסרי ענק מצד מנהיגים באקדמיה, והכשל המוסרי הזה מתבטא כסטנדרט כפול בנוגע לסוגים שונים של דעות קדומות. מנהיגי האקדמיה היו תוקפניים בצורה יוצאת דופן בנוגע לכל סימן של גזענות, סקסיזם או מגוון סוגי אפליה אחרים. לעומת זאת, לעתים קרובות הם לא היו מוכנים לפעול מול תקריות של אנטישמיות.

"חשוב להבין את הסיבה להבדל בין הפעילות מול אנטישמיות לבין הפעילות מול אירועים אחרים. זה לא בגלל שהמנהיגים האלה הם לא אנשים טובים, וזה לא בגלל שהם לא מודעים לכמה גרועה האנטישמיות, זה בגלל שברוב הקמפוסים אין קבוצת לחץ גזענית, אין קבוצת לחץ הומופובית, אין קבוצת לחץ אנטי־קתולית. אז קל להיות נמרץ מאוד ולהתבטא נגד אפליה מהסוג הזה, כי זה לא מייצר שום ויכוח וזה לא שנוי במחלוקת".

בכל הקשור לאנטישמיות, לעומת זאת, סאמרס מציין שיש לא מעט קבוצות לחץ. "יש מאות אנשים בעמדות סמכות המאמינים בחרם אקדמי על ישראל. זה מאוד מקשה על מנהיגים להילחם על מה שהם יודעים שהוא נכון. אז כאשר הם ניצבו בפני הצעות להחרים את ישראל, ייאמר לזכותם, הם לא תמכו בהן. אבל כסיבות להחלטה הזאת הם ציינו נימוקים כלליים ביחס לחרמות, לא טיעונים שמצביעים על ההטיה הייחודית של בידוד המדינה היהודית היחידה בעולם. ואני חושב שזה כישלון מצער.

"תמיד אמרתי שחופש אקדמי הוא ערך עליון, אבל גם שחופש אקדמי לא כולל חופש מביקורת. תפקידם של מנהיגים הוא לתת את הטון באמצעות נכונות לבקר ולגנות את השיח בתוך הקהילה שלהם. לא להעניש אותו, לא לגרום לאנשים לאבד את מקום עבודתם, אבל להבהיר שיש נורמות מוסריות בתוך הקהילה. זו משימה שמנהיגים לקחו עליה בעלות במרץ ובהתלהבות כאשר הנושא היה גזענות. זה טרגי שהם נכשלו כשהנושא הוא אנטישמיות".

אתה חושב שגלל הוואקום שתיארת יהיו בשלב מסוים ניסיונות מבחוץ לכפות על האוניברסיטאות שינוי פרו־ישראלי?
"אני חושב שיהיו. יש לחצים מאוד חזקים, יש לנו חוקים בארה"ב. הסעיף השישי של חוק זכויות האזרח מדבר על סביבות מפלות, והרווארד היא רק אחת מבין כמה אוניברסיטאות שנמצאות בהליכים משפטיים ותחת חקירה נרחבת של הקונגרס ושל משרד החינוך.

"צעדים שנקטו האוניברסיטאות ועדויות על מה שקורה בקמפוסים גררו גינויים משמעותיים מדוכן הדוברת של הבית הלבן. אין ספק שיש לחצים שמופעלים, אבל אני חושב שבאופן כללי האוניברסיטאות צריכות ליצור ברית עם החברה הרחבה יותר, שבמסגרתה אוניברסיטאות, כמוסדות, לא ינקטו עמדות פוליטיות והחברה תכבד את זכותן לשלוט ולמשטר את עצמן. אני חושב שזו הדרך הטובה ביותר במבט קדימה".

סאמרס מדגיש שחופש הביטוי צריך להישמר בקמפוס, לכל צדדיו. "לפרופסורים צריך להיות חופש לומר דברים שאולי לי יכולים להיראות נוראים ומתועבים. כואב ככל שיהיה, אני חושב שזה בסדר גמור, וזה בסדר גם שהקריאות האלה ייכנסו לרשימות קריאה, לסילבוסים, לשיעורים. זה מחליא, אבל במסגרת המותר.

"אבל אני לא יכול להבין כיצד ניתן לאפשר לדקאנים, למנהלים, להישאר בעמדות הנהגה כאשר הם תומכים בעמדות אנטישמיות בפועל, גם אם לא בכוונה תחילה. נראה לי שזו חובה מרכזית של מנהיגי אוניברסיטאות למנוע את זה. אני לא חושב שכל אחד מאיתנו יכול לקחת את החירות לדבר בשם אוניברסיטה. זה עוד תחום שבו מנהיגים באקדמיה נכשלו".

בשנה האחרונה חזרה לכותרות גם סוגיית הכספים הקטאריים שמועברים לקמפוסים בארה"ב, במיוחד למחלקות ללימודי המזרח התיכון. מדוח שפרסם באוקטובר המכון לחקר האנטישמיות (ISGAP) עולה כי קטאר מזרימה מיליארדי דולרים לאוניברסיטאות השונות. מנכ"ל ISGAP, ד"ר צ'ארלס אשר סמול, אף ציין כי "האידיאולוגיה שלהם מבקשת להרוס את העם היהודי ואת הדמוקרטיה האמריקאית. זה חייב להיפסק מיד".

זה משפיע על תוכן החומר שנלמד?
"בכנות, אני לא יודע. כשהייתי נשיא הרווארד החזרתי תרומה כספית מהאמירויות. הרגשתי שהלחצים שהופעלו לגבי אופן השימוש בהם אינם הולמים לנוכח המחויבות שלנו לחופש אקדמי. אני לא מכיר את ההיסטוריה וכל העובדות ביחס לקרנות שאתה מתייחס אליהן. אז אני לא רוצה להאשים אם אין לי את הראיות, אבל אני גם לא רוצה לתת לאנשים פטור על סמך בורות שלי. אני פשוט לא יודע".

"הכלכלה בישראל תלויה במחויבות לדמוקרטיה פתוחה"

מלבד המפלות הדיפלומטיות שחווה ישראל, היא גם מתמודדת עם בעיות מבית. אחת מהן היא הכלכלה הישראלית שמקרטעת לעבר משבר חריף.

ככלכלן איך אתה רואה את המשק הישראלי מתאושש לאחר המלחמה? היו לנו הוצאות שעלו, תקציב הביטחון יצטרך כמובן לגדול משמעותית, כמה סוכנויות הורידו את דירוג האשראי של ישראל.
"אני לא מומחה לכלכלת ישראל, ואני חושב שכל כלכלה שנתונה לסוג ההתקפה שישראל סבלה ממנה מגיעה עם חוסר ודאות לגבי העתיד. אבל יש לי אמונה ביכולת היזמות הישראלית, בחברה פתוחה שבה אנשים חופשיים להתווכח במרץ ולממש ולהגשים את החלומות שלהם, חברה שבה לצעירים יש את חוויית ההתבגרות המדהימה הזאת שאין להם ברוב המדינות, בעקבות מהשירות הצבאי. זה מעניק להם בגיל צעיר יכולת לעשות דברים ולהשיג דברים. זה נהדר.

"יכולות החדשנות והסטארט־אפים מדהימה במיוחד. דור יוצא דופן של צעירים הוא נכס כלכלי מיוחד לכל מדינה. אז אני חושב שישראל תוכל לנהל את האתגר הכלכלי ואת המאבק הכלכלי הזה".

ועל אף האופטימיות סאמרס רואה צורך לסייג ולהתנות את דבריו. "אני חושב שחלק חשוב מזה הוא שישראל חייבת להישאר נאמנה לעצמה ולערכים הכי משמעותיים שלה. אני מדבר בעיקר על המחלוקת הסוערת סביב הרפורמה המשפטית. כאדם מבחוץ כן ראיתי סיבה לוודא שמערכת המשפט לא תגזים ושתהיה בגבולות ולא תדרוך על המשילות של המחוקק.

"אבל במקביל דיברתי עם הרבה מאוד אנשים שחשו שחלק מהצעות הרפורמה המשפטית מייצגות סוג של עודף, התרחקות מזכויות ושלטון אספסוף פוטנציאלי שלדעתי הוא מאוד מאיים, גם על קהילת ההון סיכון הישראלית והיזמות הישראלית.

"אז אני אופטימי שזו סופה שישראל יכולה לעמוד בה, אבל אני חושב שזו תהיה טעות לא להכיר בכך שאופי הכלכלה תלוי באופי החברה ובמחויבות לדמוקרטיה פתוחה, מחויבות לסובלנות, התנגדות לדעות קדומות פופוליסטיות. כל אלה הם הדגשה ברורה לרצון של אדם לעמוד על זכויותיו, אך עם זאת להישאר במקום נכון עם הקהילה הבינלאומית. אני חושב שכל זה חשוב מאוד לכלכלה הישראלית".

"ארה"ב עושה את הדבר הנכון אחרי מיצוי כל האפשרויות"

בוא נדבר על ארה"ב. לפי הערכות, בעוד עשור האזרחים יראו קיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי שפועל בגירעון, והכסף יאזל גם בביטוח הבריאות הממשלתי לגיל השלישי (Medicare). כולם מבינים שיש צורך דחוף ברפורמה מקיפה, אבל מסיבות פוליטיות אף אחד לא מוכן לגעת בנושא. בפריימריז האחרונים במפלגה הרפובליקנית טראמפ תקף את יריביו שרמזו שיש צורך ברפורמה בתוכניות האלה, והנשיא ביידן מבטיח לא לגעת בהן. כך שוב ושוב זה נדחק הצידה והמשבר שכל הכלכלנים מתריעים מפניו מתקרב. איך אתה מסביר את זה?

הנשיא ביידן. ''המחירים עדיין גבוהים מאוד'' / צילום: Associated Press, Alex Brandon

"יש ציטוט שמיוחס לווינסטון צ'רצ'יל שאומר שארה"ב תמיד עושה את הדבר הנכון, אבל רק לאחר מיצוי כל האלטרנטיבות. לא בטוח אם צ'רצ'יל באמת אמר את זה, אבל אני חושב שזה עיקרון נכון. אני מאמין בחוסנה של אמריקה. אני מאמין בכוחה של נבואה המתכחשת לעצמה. אנשים חוזים שדברים שליליים מאוד יקרו ואולי בגלל התחזיות האלה הדברים השליליים נוטים לא להתממש".

בכל הסקרים, כששואלים אנשים בארה"ב על הכלכלה הם אומרים שהם לא מרגישים שהיא עובדת למענם. מנגד, המספרים לכאורה משתפרים. איך אנחנו צריכים להסתכל על הדיסוננס הזה?
"יש כאן תשובה בשני חלקים. חלק אחד הוא שהמחירים עדיין גבוהים. המחירים לא עולים במהירות כמו שהם עלו, אבל הם עדיין מאוד גבוהים ולא יורדים. לאחרונה אכלתי ארוחה במסעדה, לא אכלתי שם שנה או שנתיים, וכשחתמתי על הצ'ק, הייתי בהלם מכמה הארוחה יקרה.

"החלק השני של זה קצת יותר טכני. מסיבות טובות שונות, כשכלכלנים מגדירים את יוקר המחיה, הם לא כוללים את עלות הכסף. אבל כשאנשים חושבים על יוקר המחיה, הם בהחלט חושבים על עלות הכסף. כך אולי מחירי הרכב לא עלו, אבל התשלומים החודשיים עלו עבור אנשים שלווים לרכישת רכב. מחירי הדירות עלו, אבל העלות של להיות בבית חדש, כולל תשלום המשכנתה החודשי, עלתה הרבה יותר. זה חלק חשוב מהסיפור".

עוד כתבות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

טסלה מול BYD: הסיפור ההפוך של יצרניות הרכב החשמלי הגדולות בעולם

מניית טסלה קפצה ב־6 החודשים האחרונים במעל 40% ושברה את שיא כל הזמנים ● לעומתה, BYD מציגה מגמה הפוכה עם ירידה דו־ספרתית באותה התקופה ● מה עומד מאחורי הפערים, ואיך מושפע מכך תיק ההשקעות שלכם?

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

ההנפקה של רפאל ויבואן הממתקים: זינוק של 400% בצבר ההזמנות תוך 3 שנים

על רקע ההתחזקות במניות הביטחוניות בבורסה בת"א, תשקיף חברת DSIT שבשליטת רפאל חושף זינוק של 68% בהכנסות, וקפיצה חדה ברווח במחצית הראשונה של השנה ● "החברה מזהה גידול בביקוש לפתרונות הגנה מתקדמים מפני איומים בתווך התת־ימי", צוין

קמפיין פייבר / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הזוכים הגדולים בתחרות הפרסום גרנות - והזוכה האמיתית: הבינה המלאכותית

בין הזוכים הגדולים בתחרות הקריאייטיב העצמאית גרנות, שהתקיימה היום, נמנים פרסומת ה-AI של פייבר, סרטון הפסולת של עיריית תל אביב וקמפיין "אחת מתשע" בהשראת אמריקן איגל וסידני סוויני ● ומי עוד בזוכים?

נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת המטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer

הפרויקט הצבאי הבא של ארדואן: הקמת נושאת מטוסים באורך 300 מטרים

אחרי ההצלחה בעולם המל"טים, נשיא טורקיה ארדואן מכוון לליגת–העל, עם הכרזה על נושאת מטוסים מהגדולות ביותר בנאט"ו ● בעוד שישראל שומרת על עליונות טכנולוגית במטוסים, אנקרה מצמצמת פערים בטבלאות היצוא הביטחוני העולמיות ומתבססת כמעצמת מספנות

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית עשוי להפוך את 2026 לשנת גיוס האג"ח הגדולה אי פעם

ההשקעות האדירות בתשתיות בינה מלאכותית דוחפות את גיוסי החוב הקונצרני בארה"ב לשיאים חדשים ● מיקרוסופט בוחנת מהפך ב-Xbox: מקונסולה סגורה לפלטפורמת גיימינג פתוחה מבוססת Windows ● אלפאבית קונה חברת אנרגיה ב־4.75 מיליארד דולר כדי להבטיח חשמל למרכזי הנתונים שלה ● ורשות החדשנות מרחיבה את התמיכה במו"פ של התעשייה היצרנית ● חדשות ההייטק

דונלד טראמפ על רקע גרינלנד. הודיע על מינוי אחראי לסיפוח האי / צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

החזית של ארה"ב מול דנמרק: גרינלנד, טורבינות רוח ואוזמפיק בסכנה

הממשל האמריקאי מינה שליח מיוחד לסיפוח גרינלנד והשעה פרויקטים של ענקית האנרגיה אורסטד ● במקביל, הוטלו איומי מכסים על יצרנית התרופות נובו נורדיסק ● בקופנהגן הגיבו בזעם וזימנו את השגריר לשיחת נזיפה: "ארה"ב הפכה לאיום אפשרי"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

הכפלת הפטור ממע"מ נכנסה לתוקף: איך יסתיימו המהלכים הבאים של השר סמוטריץ'

בניגוד לעמדת אגף התקציבים במשרד, שר האוצר חתם על הצו שיעלה את תקרת הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל מ־75 ל־150 דולר ● בעלי עסקים ואיגוד לשכות המסחר מחו נגד המהלך וטענו כי יפגע בעסקים הקטנים ● המאבקים הבאים: הטלת מס רווחי יתר של 15% על הבנקים, רפורמת החלב, החזרת המס על בעלי קרקעות פנויות והטלת מס יסף על משקיעי נדל"ן

טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס

המשקיע שמאחורי האקזיט הענק חושף את נוסחת ההצלחה, ויש לו גם אזהרה לתעשיית הסייבר

טדי וארדי מאינסייט מתייחס לאקזיט הענק של ארמיס הישראלית ומספר על הפוטנציאל שזיהה בחברה ● בראיון לגלובס הוא מנתח את מלכודת הסייבר המקומי, ומזהיר: הפער בין סטארט־אפ לחברה גלובלית עובר דרך הדמיון והיכולת לבנות הנהלה בארה"ב

גמל להשקעה או פוליסות חיסכון? / צילום: Shutterstock

פוליסות חיסכון מול גמל להשקעה: מה ההבדלים, איפה מרוויחים יותר, ומי המנהלים המובילים בתשואות

לקופות הגמל להשקעה יש יתרונות ברורים על פני פוליסות חיסכון, ובכל זאת הן מנהלות חצי מכמות הכסף ● אחת הסיבות: חברות הביטוח מתרכזות בפוליסות החיסכון, הרווחיות יותר מבחינתן ● מובילי התשואות בפוליסות החיסכון - איילון השנה ומיטב ב-3 שנים. בגמל להשקעה: הראל, מנורה וכלל ● וכיצד קורה שהראל ראשונה בתשואות במוצר אחד אך בתחתית באחר?

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

"הנפקה היא לא מטרה בפני עצמה": מאחורי הקלעים של האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם

חברת התוכנה ServiceNow הודיעה אתמול על רכישת חברת הסייבר ארמיס בכ־8 מיליארד דולר - האקזיט הרביעי בגודלו שנרשם בישראל אי פעם ● יבגני דיברוב, מנכ"ל ומייסד־שותף של ארמיס, ופבלו שטרן, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת תהליכים טכנולוגיים ב־ServiceNow, חושפים בראיון לגלובס איך נסגרה העסקה

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

עקפה את רמי לוי: רשת יוחננוף כבר נסחרת בשווי של כ־5 מיליארד שקל

למרות שהיא מוכרת פחות מרמי לוי, שיעורי הרווח של יוחננוף גבוהים יותר: "אחד היתרונות הגדולים שלהם זה הנדל"ן, הם מתייחסים לקרקעות שבבעלותם כמו שהם מתייחסים למלגזה"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח ביציבות לאחר שאתמול ננעל בשיאים נוספים ● השקל ממשיך להתחזק מול הדולר, 3.18 שקלים ● בוול סטריט "ראלי סנטה קלאוס" החל, נייקי זינקה ב-5% ● אנבידיה ועוד חמש: בנק אוף אמריקה מסמן את המניות שצפויות להוביל את שוק השבבים שיגיע לטריליון דולר ב-2026 ● בוול סטריט וברוב הבורסות בעולם לא יתקיים היום מסחר לרגל חג המולד ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

נעילה חיובית בוול סטריט; S&P 500 שבר שיא בפעם ה-39 השנה

S&P 500 עלה ב-0.3%, ונאסד"ק הוסיף ● מניית נייקי קפצה לאחר שמנכ"ל אפל רכש מניות בחברה ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה 8 שנים ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 • לא רק הזהב - גם הנחושת בשיא ● ערב חג המולד, המסחר באירופה ובוול סטריט ננעל מוקדם

צ'ארלי ג'ביס

סוכריות גומי במאות דולרים: איך זינק שכר־הטרחה של היזמת שהונתה את ג'יי.פי מורגן

צ'ארלי ג'ביס, היזמת שהונתה את ג'יי.פי מורגן וניפחה את מספר המשתמשים בסטארט-אפ שלה "פרנק", נידונה ל־7 שנות מאסר ● כעת חשף ג'יי.פי מורגן את רשימת ההוצאות המשפטיות של עורכי דינה: 530 דולר על סוכריות גומי, מגדל פירות ים ואלפי דולרים על שדרוגי מלונות

אילוסטרציה: Shutterstock

הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת מסמך מקיף המתריע מפני התרחבות ההונאות, מתקפות הכופרה ומימון טרור דרך נכסים וירטואליים ● המסמך מופץ על רקע שנת שיא בהיקף הפעילות הפלילית ומפרט אינדיקציות לזיהוי פעילות חשודה בזירות מסחר, ארנקים וכספומטים לקריפטו

צילום: מיטל וייזברג

לאחר שהפסידו 90% בתקופתו: משקיעי מיטרוניקס נגד מענק הסתגלות של 800 אלף שקל למנכ"ל

בתקופתו של המנכ"ל שרון גולדנברג, איבדה מיטרוניקס את מקומה במדד ת"א 35 והפכה לחברה בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל לעומת יותר מ-9 מיליארד שקל בעת שנכנס לתפקיד ● בעקבות התנגדות המשקיעים, החברה הסירה את נושא מענק ההסתגלות מאספת בעלי מניות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

הרכישה הגדולה בתולדות אנבידיה: תשלם 20 מיליארד דולר עבור סטארט־אפ AI

אנבידיה רוכשת את הסטארט־אפ גרוק בעסקת מזומן של כ־20 מיליארד דולר - כך דווח ב־CNBC ● מדובר ברכישה הגדולה בתולדות החברה ובהימור על שבבי היסק לבינה מלאכותית ● גרוק, שנוסדה ב־2016 כדי להתחרות באנבידיה עצמה, גייסה רק לפני מספר חודשים לפי שווי של כ־7 מיליארד דולר "בלבד"

נושאת המטוסים ''שארל דה גול'', שתוחלף ע''י הספינה החדשה / צילום: Shutterstock

נושאת מטוסים גרעינית ב-10 מיליארד אירו: הפרויקט השנוי במחלוקת של מקרון

ממשלת צרפת נאבקת במשבר חוב מתמשך ונכשלת בהעברת תקציב כבר שלוש שנים, אך דווקא כעת מכריז הנשיא עמנואל מקרון על פרויקט גרנדיוזי: בניית נושאת מטוסים גרעינית חדשה בעלות של יותר מ־10 מיליארד אירו ● התזמון מעורר שאלות על סדרי העדיפויות של המדינה

יובל לנדסברג / צילום: מורג ביטן

מנכ"ל סנו פורש אחרי 15 שנה. זו הסיבה, וזה המחליף שלו

יובל לנדסברג, מנכ"ל חברת סנו ובנו של בעל השליטה, פורש מהתפקיד ויעבור לכהן כמשנה למנכ"ל כדי להתמקד ב"פיתוח עסקי וכניסה לתחומי פעילות חדשים" ● במקומו ימונה למנכ"ל סגנו, לירן נסימי

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

המדינה שמבקרת את ישראל וגם מטמיעה מערכות נשק כחול־לבן

בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים מסוג THAAD • התעשייה האווירית מהדקת קשרים וחונכת מרכז חדשנות באזרבייג'ן ● וגם: קולומביה מבקרת את ישראל, אך במקביל רוכשת ומטמיעה מערכת הגנה אווירית ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות