ב-6 בבוקר של יום שלישי הידפקו שוטרים על הדלת של מי שהיה עד לפני שנים ספורות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט בדימוס איתן אורנשטיין. באותה שעה בערך הגיעו שוטרים גם לפתח ביתו של מי שהיה בעבר האיש החזק בלשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה.
עבור נוה, חדרי החקירות כבר מוכרים מהפעם הקודמת שבה התפוצצה פרשה שמקורה בחומרים שנמצאו בטלפונים שלו. אז הוא נחשד בקידום השופטת אתי כרייף בתמורה ליחסי מין, תיק שנסגר לימים בהחלטת הפרקליטות. אבל עבור אורנשטיין, מדובר בתקדים של ממש. גם עבור מערכת המשפט.
● החשדות וקו ההגנה: כל מה שצריך לדעת על החקירה הדרמטית של אורנשטיין ונוה
● ניתוח | התקדים, התזמון וסימן השאלה: נשיא המחוזי ויו"ר הלשכה לשעבר בחקירה
● אלפי שקלים לשעה ותיבת פנדורה: הכירו את השופט שנחקר בחשד לשוחד
● פרשנות | התזמון לא מקרי: הפצצה שהטילה יאח"ה במקביל לכנס הגדול באילת
● דעה | חקירת נוה ואורנשטיין מסמנת עידן חדש באכיפת שחיתות בישראל
החקירה של אורנשטיין נמשכה שעות ארוכות, ובסיומה הוא שוחרר בתנאים מגבילים: ערבות עצמית בסך של 20 אלף שקל ואיסור על יצירת קשר עם מעורבים בתיק למשך חודש. כך הוחלט גם בעניינו של נוה, ששוחרר גם הוא בשעות הלילה. המשטרה החליטה לוותר בנסיבות המתוארות הבאה של השניים בפני שופט שלום. למרות השעות הארוכות, הקולות שנשמעים הם שהיחס בחקירה היה מכבד.
העבירה שבמוקד - שוחד
החקירה, במידה רבה כצפוי, התמקדה בכתבה שפרסם העיתונאי חיים לוינסון ב"הארץ" לפני כחודשיים, ובה הוצגה מערכת היחסים בין אורנשטיין ונוה כיחסי "תן וקח": נוה יביא לקידומו של אורנשטיין לנשיאות בית המשפט המחוזי, ואורנשטיין מצדו יסייע לקידום האינטרסים המקצועיים והכלכליים של נוה.
על-פי מידע שהגיע לגלובס, החקירה, לפחות בשלב זה, לא כללה חומרים החורגים מן הכתבה, וזאת למרות שצווי חיפוש הוצאו כבר לפני עשרה ימים. הושמעו במסגרתה ההקלטות שנזכרו בכתבה והשיחות שצוטטו. גורמים המעורים בפרטים העריכו בפני גלובס כי התזמון של החקירה קשור בראיון שקיים נוה בשבוע שעבר, ובו אמר כי הוא "קרוב" לחשוף חומרים נוספים.
העבירה שבמוקד הדיון היא שוחד. הודעת המשטרה כללה אומנם גם מרמה והפרת אמונים, אך כפי שפרסמנו בגלובס, שם עשויים להיות קשיים משמעותיים הנוגעים להתיישנות. בהתאם לכך, החקירה ממוקדת בשאלה אם ניתן להבין את השיחות שהתקיימו בין נוה ואורנשטיין ככאלה שבמסגרתן הובטחה או הוענקה טובת הנאה, והאם אורנשטיין פעל בהתאם לכך, ובאופן החורג מן החובות המקצועיות שלו.
קו ההגנה המסתמן של אורנשטיין
לפחות בשלב זה, מסתמן כי אורנשטיין לא צפוי לתקוף את הקבילות של השיחות שפורסמו ב"הארץ" ואשר ניצבות במרכז החקירה. ההנחה היא שמספיק יועצים משפטיים ישבו על המדוכה על-מנת לוודא שהחומר אכן הושג בדרך חוקית ולא באמצעות הטלפונים הפרוצים של נוה. לא מן הנמנע כי במסגרת צווי החיפוש שהוצאו עוד קודם לחקירה, התבקשה העברתם גם של הטלפונים האחרים של נוה, אולם בינתיים תוכנם לא עמד בפני הנחקרים.
קו ההגנה המסתמן של אורנשטיין הוא כזה שנסמך, בגדול, על היעדר קשר סיבתי: לא הייתה טובת הנאה, ולא ננקטה כל פעולה בהתאם לה שלא הייתה ננקטת ממילא. במילים אחרות, היה "ליכוד אינטרסים" בין אורנשטיין לנוה, אולם לא כזה שיש בו פליליות כלשהי.
הטענה היא שאורנשטיין ממילא היה מגיש מועמדות לנשיאות בית המשפט המחוזי ומתמנה. ועדת האיתור - שכללה את שופט בית המשפט בית המשפט העליון (וממלא-מקום הנשיא הבא, אלא אם יקרה משהו בלתי צפוי) יצחק עמית, נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת אברהם אברהם ומנהל בתי המשפט מיכה שפיצר - בחרה בו פה-אחד, ולא הייתה תלויה בנוה.
מן העבר השני, עמדת אורנשטיין המסתמנת היא שגם החלטות שקיבל במישור הניהול של בית המשפט היו בלתי תלויות בנוה, גם בעניינה של השופטת דליה גנות, ונבעו ממידע שהיה לו מהשטח ומשיקולים מקצועיים.
בשונה מהשיחה שפורסמה עם מי שהייתה שרת המשפטים אז, איילת שקד, בשיחות שנזכרו בין השניים לא נאמר במפורש שהאינטרס של נוה הוא כלכלי. אורנשטיין צפוי לטעון כי גם אם זו אכן הייתה הכוונה של נוה, הוא לא הבין אותה ולא פעל בהתאם לה. כן הוא צפוי לטעון כי כך דיברו עם נוה כולם פחות או יותר, וכי מאחר שאין כאן מקרה של "כסף על השולחן", צריך יהיה להראות חריגות (קצת בדומה לחלק מקו החקירה בתיק 4000 של ראש הממשלה בנימין נתניהו).
כדי לברר את הטענה הזו, ובמידה רבה גם לרדת לחקר האמת ללא קשר אליה, ייתכן כי המשטרה תידרש לבחון שיחות אחרות שהתקיימו בעת ההיא בין נוה לאחרים. ההערכה היא שישנם עשרות גורמים במערכת - מי בדימוס ומי מכהן עדיין - שקיימו שיחות עם נוה בתקופה שבה כיהן כיו"ר לשכת עורכי הדין, בהם שופטים.
*** חזקת החפות: יודגש כי מדובר בשלב מקדמי של ההליך הפלילי. אורנשטיין ונוה הם בגדר חשודים בלבד ועומדת להם חזקת החפות
