גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממשרד עורכי הדין ועד אתר מדלן: למה יש כל־כך הרבה מתקפות סייבר?

יותר יותר תקיפות סייבר דווחו בישראל בחודשים האחרונים על רקע המלחמה, כאשר האחרונות היכו השבוע בפירמת עוה"ד גולדפרב גרוס זליגמן ובאתר הנדל"ן מדלן ● במערך הסייבר הלאומי טוענים כי הם "מזהים עצימות גבוהה ומיקוד טוב מבעבר" מצד התוקפים, אך נראה כי חברות רבות נותרות אדישות למצב ● וגם: כך המידע האישי שלכם נתון בסכנה

ישראל הפכה ליעד פורה עבור עברייני סייבר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
ישראל הפכה ליעד פורה עבור עברייני סייבר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ישראל הפכה ליעד פורה עבור האקרים ועברייני סייבר, בייחוד על רקע המלחמה. יותר ויותר חברות מקומיות, רשויות ואפילו משרדים ממשלתיים מתמודדים עם ניסיונות פישינג ופריצה לנתונים. על פי צ'ק פוינט, במאי אשתקד ממוצע תקיפות הסייבר בארגון בכל שבוע עמד על 1,211, ואילו כעת הוא זינק בחדות ועומד על 2,422. לשם השוואה, הנתון העולמי עמד במאי 2023 על 1,238 וכיום הוא מגיע ל־1,825.

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה
פורטפוליו | הוא התחיל כנהג לימוזינה ופועל בניין. היום חברת הסייבר שהוא מנהל בדרך להנפקה

בשבוע שעבר לדוגמה, פירמת עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן הודיעה כי עודכנה על ידי מערך הסייבר הלאומי על ניסיון תקיפה. המשרד מסר כי שכר את שירותיה של חברת הסייבר סיגניה, אשר ביצעה בדיקה בעקבות החשד לתקיפה. השבוע, במשרד עדכנו כי בעקבות ההתרעות שהגיעו ממערך הסייבר הלאומי, בוצעו בדיקות נוספות על ידי חברת סיגניה. על פי ההודעה, עדיין קיימת פעילות של גורם עוין ברשת של המשרד, ולכן בפירמת עורכי הדין החליטו לנתק את התקשורת החיצונית.

בימים האחרונים גם אתר מדלן, המספק מידע נדל"ני בתחומי מגורים ומפעיל מערך נתונים גדול, חווה מתקפת סייבר והושבת למשך שבוע. מרבית פעילות מדלן מתבססת על האתר המקוון, ולכן להשבתתו יש השפעה רבה על הביצועים העסקיים של החברה.

במערך הסייבר הלאומי סירבו להתייחס ספציפית לאירועים האחרונים שקרו, אך מניתוח כלכלי שביצעו ניתן ללמוד כי העלות המצטברת למשק בעקבות מתקפות הסייבר עומדת על לפחות 12 מיליארד שקל בשנה. "אנחנו מזהים שיש יותר תקיפות שמנסות לפגוע בתהליכים התפעוליים והחיוניים של העסקים", אומרת לגלובס דנה תורן, ראש אגף מבצעי במערך הסייבר הלאומי. "יתרה מכך, אנחנו מזהים שהעצימות גבוהה יותר, בעיקר כי המיקוד יותר טוב מבעבר; התוקפים יודעים לאן הם רוצים להגיע ומה הם רוצים לעשות, ומה הם רוצים לגרום. תקיפת סייבר היא משבר ארגוני לכל דבר ועניין".

כמו טרור: ניסיון להשיג הד תקשורתי

מדוע אנחנו שומעים יותר על אירועי סייבר? בדומה לארגוני טרור, אשר מודעים לחשיבות התקשורת כאמצעי להעברת המסרים שלהם, כך גם האקרים ועברייני סייבר פועלים כדי להרחיב את החשיפה לפעילותם. "ככל שמדווחים יותר על פרצות הסייבר, כך יהיו משמעותית הרבה יותר אירועים", אומר גיל מסינג, ראש המטה ומנהל מערך התקשורת הגלובלית של צ'ק פוינט. "זה לא בגלל שיש יותר מתקפות סייבר, אלא בגלל התנאים מסביב. למעשה, בגלל רגולציה ועיסוק של התקשורת, נהיה יותר שיח סביב תקיפות. לפני כמה חודשים, הרשות לניירות ערך האמריקאית הוציאה רגולציה עבור חברות הנסחרות בנאסד"ק, שהן חייבות לדווח על אירועי סייבר כשהן מזהות אותם".

אלי זילברמן כספי, מייסד שותף בחברת ההגנה וניהול משברי סייבר - קונפידס, מסביר כי "על רוב המתקפות המשק או הציבור לא שומעים כלל. על אלו שמצליחות להשבית חברות שבעלות פרופיל גבוה ומספר גדול של לקוחות - אנו נחשפים בכותרות". לפי נתוני קונפידס, לפני המלחמה בעזה נרשמו בישראל כ־200 מתקפות סייבר משמעותיות בחודש שהצליחו. המספר זינק מאז פרוץ המלחמה, כך שבכל חודש ישנן 800 מתקפות שרשמו הצלחה.

הטרנדים והשינויים: איך השתכללו התוקפים?

מומחים בתחום הסייבר מסבירים לגלובס כי בשנים האחרונות ההאקרים הופכים ליותר ממוקדים ומסודרים מבעבר כאשר הם מבצעים תקיפה. בהתאם, אם בעבר התוכנות שבהן השתמשו עברייני הסייבר היו מסורבלות, כיום לעומת זאת, הן מאורגנות - והמתקפות הרבה יותר מתוחכמות כתוצאה מכך. במקביל, גם יכולת הניטור של מערך הסייבר הלאומי וחברות פרטיות השתכללה. "כיום, היכולות המערך התרחבו, כך שאנחנו שומעים יותר על אירועי סייבר. חברה יכולה לקבל התרעה מהמערך או מהשב"כ", אומר אושר עשור, מנהל סייבר בפירמת הייעוץ auren ישראל.

ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר בחברת הסייבר CyFox שמתמחה באספקת פתרונות אבטחת מידע מבוססי בינה מלאכותית, מספר כי באחת מתקיפות הסייבר האחרונות נגד ישראל, התוקפים השתמשו בכלי משכולל יחסית שנקרא "ביבי־ווייפר" (על כינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - "ביבי"), אשר מרחיב קבצים ויעדים ספציפיים. "זיהינו שמדובר בשיתוף פעולה של קבוצה חמאסניקית באיראן", הוא אומר.

"בנוסף, אנחנו מזהים יותר מתקפות מוניציפליות נגד ישראל. לדוגמה, בראשית המלחמה התפרסמו דיווחים על אנשים שצילמו בניינים בישראל ונחשדו כמחבלים. במסגרת תקיפות על לקוחות שלנו מרשויות מוניציפליות, קיבלנו את אותם סרטונים ותמונות, כשהעירייה מצולמת מבחוץ ובשילוב נתונים שמראה שהם הצליחו לגנוב דאטה מרשויות מקומיות. כשאנחנו מנתחים יותר תקיפות, אנחנו רואים רכיב אידיאולוגי חזק והמטרה היא לבצע הרס וחורבן. הם לא מעוניינים בכסף או בפרסום. הם רוצים להרוס כל דבר שיש לו קשר לישראל".

מתפיסת "לי זה לא יקרה", לתפיסת "מתי זה יקרה"

בחלק מהמקרים, גופים וארגונים בישראל לא מייחסים חשיבות יתרה למתקפות הסייבר, בין אם משיקולים כלכליים, מחוסר הבנה בנושא או מניהול לא נכון, גם כאשר מערך הסייבר הלאומי מתריע בפניהם.

"אחת הבעיות בעולם הסייבר היא אינפורמציה א־סימטרית", אומר שלמה צרפתי, כלכלן ראשי במערך הסייבר הלאומי. "אנשים לא מפנימים את הסיכון הקיים בסייבר. זאת, בשונה למשל מאירוע של שריפה, בו ישקיעו את כלל המערכות כדי למנוע אותה. יש לחברה מודעות גבוהה סביב זה. בסייבר לצערנו זה לא המצב. אנשים לא מבינים את העולם הזה לעומק ולא מבינים את הסכנות הכרוחות בו. לו אנשים היו מבינים את הנזק בסייבר, הם היו משקיעים הרבה יותר בהגנה".

לפי עשור מ־auren, חברות בארץ ניגשות לטפל בנושא באיחור מתוך גישה "שלי זה לא יקרה", הרווחת בגופים רבים לדבריו. "מעטים מנהלי אבטחת המידע בארגונים שלוקחים אחריות על הנושא", הוא אומר. "לא מעט חברות לא באמת מתייחסות לסיכוני הסייבר. חברות רבות פונות אלינו רק ברגע שיש אירוע כזה. במסגרת הפעילות, המטרה היא להקטין את האירוע ולא לחשוף מידע".

במקרים אחרים, גם כאשר המנהלים מודעים לסיכוני הסייבר, הם פשוט מנהלים את האירוע לא נכון. "במערך הסייבר מתריעים לחברה, החברה מקבלת את ההודעה ומנסה בעזרת יכולות פנימיות לא מספיק טובות להבין את המצב", אומר לגלובס גורם המתמחה בנושא. "בשל חוסר ידע או מסיבה לא ברורה אחרת, הם מניחים לזה ולא מטפלים. כמה ימים לאחר מכן, הם פונים לחברת סייבר רצינית כי האירוע התפוצץ לכל כיוון. היה אפשר למנוע אותו". סיבה נוספת קשורה לשקיפות - חלק מהחברות חוששות מתגובת הלקוחות בעת חשש לדליפת מידע. "זו גישה שמחזיקות בה חברות בניסיון לצמצם את חומרת האירוע", אומר גורם אחר.

יהושע מ־CyFox: "בארץ לא הבינו את המשמעויות של תקיפות סייבר וזליגת מידע. במדינת ישראל לא מבינים מה המשמעות של פרטיות - לא חברות ולא המדינה בכלל. לשם ההשוואה, בבריטניה ובארה"ב הפרטיות של הצרכן היא חשובה מאוד, ברמת התרבות. עד שלא יפרצו לחברות שונות, הם לא יבינו את המשמעויות וכמה זה נושא חשוב".

זילברמן כספי מקונפידס אומר כי בישראל יש תפיסה מוטעית שהאקרים מכוונים את התקיפות שלהם לחברות הגדולות במשק כמו בנקים. "האקרים תוקפים חברות מכל סוג וגודל, והגיע הזמן לעבור מתפיסת 'לי זה לא יקרה', לתפיסת 'מתי זה יקרה'. התפקיד של ההנהלה והדירקטוריון הוא להיות ערוך ומוכן לתקיפת הסייבר, וצריך להסיט משאבים מתאימים. צריך להיערך מתי קו ההגנה ייפרץ, מי בעלי התפקידים ולמי קוראים".

איך חברות יכולות להתמודד עם פרצות?

כאשר מתרחשת מתקפת סייבר, חברות מעוניינות למזער את האירוע כמה שיותר ולחזור לפעילות סדירה. אלא שדווקא זה מה שעשוי להוביל לשגיאות מהותיות. "התפקיד של מי שמנהל את אירועי הסייבר האלו הוא לאזן בין חזרה מהירה לשגרה ככל הניתן כפי שרוצים המנהלים, לבין חזרה בטוחה כנדרש", אומר זילברמן כספי. "כשחברה חוזרת אחרי אירועי סייבר לשגרה, היא חייבת לחזור הרבה יותר בטוחה ומוגנת, כי התוקף היה בפנים. כלומר, הוא מכיר את הרשת של הארגון, הוא 'טייל' בה הרבה זמן ומכיר את החולשות שלה. הממוצע הבינלאומי למשך הזמן שתוקף נמצא במערכות לפני שהוא מבצע את התקיפה עומד על 280 יום. כשההתקפה מתרחשת, לתוקף יש הרבה מאוד ידע על הרשת הארגונית".

אז איך חברות יכולות להתמודד עם פרצות? לפני הכול, עליהן לוודא שהאירוע לא מדרדר ולתוקף אין אחיזה ברשת. "מנהלים צריכים לבודד את התוקף ולא לאפשר לו לחזור", מסביר זילברמן כספי. "ישנו צוות חקירתי שצריך לעלות על עקבות התוקף ולהבין לאיזה מידע הוא נחשף, איך הוא נכנס ואיך סוגרים את הפרצה. עליהם גם לשים לב שאין 'דלתות אחוריות' שהפורץ השאיר לעצמו".

מתקפה רודפת מתקפה והמשמעויות לצרכן הפרטי

מתקפות סייבר דומות במידה רבה לתאונות דרכים. שני האירועים עלולים לשנות את החיים בשבריר שנייה, ולהוביל לתוצאות הרסניות. במקרה של תקיפות סייבר, מידע רב של לקוחות ואנשים פרטיים עלול לדלוף החוצה. מעבר לכך, התוקפים יודעים לנצל את המידע הקיים כדי לבצע מתקפות עתידיות.

כך לדוגמה, לאחרונה פורסם בתקשורת הזרה כי קבוצת בשם ShinyHunters טוענת שהיא פרצה לחברת Ticketmaster, העוסקת במכירת כרטיסים לאירועים והופעות. הקבוצה טענה כי גנבה נתונים אישיים של 560 מיליון משתמשים. כך, ככל הנראה, הקבוצה השיגה מידע רגיש על המשתמשים, כמו שמותיהם, כתובות, כתובות דוא"ל, מספרי טלפון ופרטי כרטיסי אשראי.

בנוסף, מערך הסייבר הלאומי והמשטרה פרסמו לאחרונה הודעת אזהרה לפיה ישנם ניסיונות להתחזות אליהם, במסגרתם ההאקרים מבקשים את הקוד לטלפונים של הנמענים. אין מדובר בשיחות רנדומליות, אלא כאלו שמיועדות לאנשים ספציפיים - ממידע שככל הנראה הגיעה מתקיפות קודמות ומאגרי מידע. "לכן, חשוב במיוחד שארגונים ידווחו על אירועי הסייבר שלהם", מסכם מסינג מצ'ק פוינט.

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?