ירושלים / צילום: Shutterstock
לכבוד יום ירושלים החל מחר (ג'), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הכריזה רשמית: בירת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה עברה רשמית את סף מיליון התושבים. בכך היא הופכת לעיר הראשונה בישראל שעברה את הרף הזה. להשוואה, בעיר השנייה בגודלה בישראל, תל אביב, מתגוררים קצת פחות מחצי מיליון אנשים, אם כי בטבעת הפנימית של גוש דן מתגוררים כמיליון וחצי אנשים.
● כמה שילמו זוג הייטקיסטים על דירה בשכונת קטמון בירושלים
● בירושלים לחצו על כפתור ה"בנייה" והם לא משחררים
מתוך מיליון תושבי ירושלים, 60.5% היו יהודים ואחרים, מתוכם כמחצית (29.2% מהתושבים) חרדים, ושאר ה-39.5% הם ערבים. בשל הרכב האוכלוסייה שלה, פריון הילודה בירושלים גבוה במיוחד - 3.68 ילדים לאישה, מעל השיעור הארצי שעומד על 2.89. בקרב יהודיות שיעור זה גבוה עוד יותר (4.3), ובקרב ערביות - 2.81.
מכך נובע שרוב הגידול באוכלוסיית ירושלים נובע מגידול טבעי, כלומר ילודה פחות תמותה: 20,500 נוספו אליה כך במהלך שנת 2023, ו-4,000 היגרו אליה בנטו מחו"ל. אך 11,100 איש עזבו אותה בנטו כתוצאה מהגירה פנימית - כלומר, לערים וליישובים אחרים בישראל. לירושלים מגיעים אנשים בעיקר מבני ברק, מבית שמש ומתל אביב, ועוזבים ממנה לבית שמש, לתל אביב ולביתר עילית.
כדי לעמוד בגידול האוכלוסייה הניכר, נדרש אישור מסיבי של היתרי בנייה: בשנת 2023 הונפקו בירושלים 7,800 היתרי בנייה, מקום ראשון מכל הערים, כאשר מעל 10% מכלל היתרי הבנייה בישראל הונפקו בירושלים. ודווקא כאשר הבנייה מאטה ברוב הארץ (ירידה של 8.9% בהשוואה ל-2022), בירושלים הבנייה דווקא זינקה עם 14.8% יותר התחלות בנייה מאשר ב-2022.
עיר בעייתית מבחינת תעסוקה
מבחינת מגמות דמוגרפיות לעתיד, שווה להתבונן במערכת החינוך בירושלים: מתוך 86.7 אלף תלמידים בחינוך העברי בירושלים, 59.7 אלף היו בפיקוח חרדי, 14.9 אלף בחינוך הממלכתי-דתי, ו-12 אלף בלבד בחינוך הממלכתי. במבט לעבר, ניתן לראות ששיעור החרדים בעשור שבין 2002 ל-2011 עמד על 28.4%, וזה גדל ל-34.3% בעשור שבין 2012 ל-2022. שיעור החילונים הצטמצם, אך רק במעט: מ-20.3% ל-19.5%.
למרות גודלה ומיקומה המרכזי, ירושלים היא עיר בעייתית למדי מבחינת תעסוקה: 52.2% בלבד מהתושבים משתתפים בשוק העבודה, לעומת 63.5% בממוצע הכלל-ארצי. גם מבין אלה המשתתפים ככלל בשוק התעסוקה, שיעור האבטלה במהלך 2023 היה גבוה יותר (5.3%) מאשר באוכלוסייה הכללית (3.4%).
שיעורים אלה בעייתיים יותר הן בקרב האוכלוסייה היהודית והן בקרב האוכלוסייה הערבית. אך מי שעובד בדרך-כלל אינו יוצא מהעיר, כאשר 72.9% מהירושלמים עובדים בירושלים, לעומת 71.5% מהחיפאים, 65.6% מהתל אביבים ו-35% מתושבי ראשון לציון.