השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: שלומי יוסף
מאז פורסמו שיחותיו של איתן אורנשטיין, נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, עם ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, בתי המשפט אינם מפנים צדדים לבוררות אצלו - כך עולה מבדיקת גלובס.
אומנם הסמכות למינוי בורר על־ידי בית המשפט היא מצומצמת, ומלכתחילה המקרים שנכנסים בגדרה אינם רבים, אולם שמו של אורנשטיין היה בין אלה שהועלו תדיר בידי שופטים כאשר צדדים נדרשו להתערבותו במינויו של בורר.
כך קרה למשל בבוררות של ג'אן מרק ויקטור ולנסי ואיציק תשובה, שאותה מבקש תשובה להפסיק בנימוק של הפרסומים האחרונים. בית המשפט המחוזי, שההחלטה אם לפסול את אורנשטיין מן הבוררות מצויה על שולחנו, יידרש להכריע בשלב ראשון אם הסמכות להכריע בכך נתונה לו - או לעליון, שהיה זה שהפנה את הבוררות לאורנשטיין מלכתחילה.
● הדפיקה בדלת בשש בבוקר: פרטים חדשים מהחקירה המטלטלת של אורנשטיין
● החשדות וקו ההגנה: כל מה שצריך לדעת על החקירה הדרמטית של אורנשטיין ונוה
● אלפי שקלים לשעה ותיבת פנדורה: הכירו את השופט שנחקר בחשד לשוחד
● לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין
● אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר
בית המשפט מוסמך למנות
הסמכות הניתנת לבית המשפט למנות בורר לצדדים קבועה בחוק הבוררות ורלוונטית למצבים הבאים: כאשר צדדים הסכימו למסור סכסוך לבוררות, אך לא התמנה בורר לפי ההסכם (למשל כיוון שהבוררים שעליהם הסכימו לא היו פנויים, התגלה ניגוד עניינים או כל סיבה אחרת); כאשר נקבע בהסכם כי כל צד ימנה בורר, ונדרש למנותו כבורר יחיד; וכאשר נדרש להעביר בורר מתפקיד מסיבות מסוימות. במרבית המוחצת של המקרים, מכל מקום, צדדים מגיעים לבורר לאחר שהסכימו ביניהם על הזהות שלו. כך היה גם במרבית המקרים אצל אורנשטיין.
חוק הבוררות אינו אוסר על שופטים להפנות לבורר החשוד בפלילים, וממילא לא לבורר שמעליו מרחפת עננה. אין גם נוהל של הנהלת בתי המשפט בעניין. אולם ההנחה הגורפת מצד עורכי דין היא כי שופטים לא יעשו כן, וכי צדדים חדשים לא ייקחו את הסיכון שהבוררות תתפוצץ בשל נסיבות חיצוניות, או שצד ינצל את המצב לרעה כדי לערער על תוצאות בוררות שלא יישאו חן בעיניו.
התחושות המתוארות קיבלו רוח גבית בדיון שקיימה ועדת חוקה, חוק ומשפט בחודש אפריל האחרון, כחודש לאחר פרסום ההקלטות ב"הארץ", שם הביעו חברי כנסת את הרצון לבלום את האפשרות למסור בידי אורנשטיין תיקים לבוררות.
הנהלת בתי המשפט מסרה אז מצידה כי אין לה סמכות לאסור על כך, אך לא שללה את האפשרות שתביא בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט הצעה לעיגון חוקי של רשימת בוררים סגורה. בדיון לא התעוררה התלהבות מההצעה (שתפגע מאוד בחופש ההתקשרות של הצדדים) - ואכן טרם הונחה כזו. עוד ציינה הנהלת בתי המשפט בדיון כי למיטב ידיעתה לא הופנו תיקים בשלב ההוא לאורנשטיין. גם מצב דברים זה כאמור לא השתנה בפרק הזמן שחלף.
מנגד, ישנם מי ממשיכים להביע הערכה לאורנשטיין ואינם מעוניינים בהפסקת הבוררות אצלו. למעשה, ישנן הערכות מצד עורכי דין המייחסות להדלפת השיחות בין אורנשטיין ונוה בעת הזו מניעים שנוגעים לבוררויות שמתנהלות, או לכל הפחות ניצול של ההדלפה על־מנת לחבל במה שלא הלך לכיוון הרצוי. בבוררות, בוודאי אצל מישהו כמו אורנשטיין, מוטל על הכף כסף רב.
ד"ר לימור זר־גוטמן, חוקרת בתחום אתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין ושופטים וראש המרכז לאתיקה ע"ש דיויד וינר במכללה למינהל, סבורה כי גם ללא נוהל, שופטים אינם צריכים להעביר בוררויות לאורנשטיין כל עוד הוא חשוד - וזאת מטעמים אתיים. "אם הייתי שומעת ששופט מעביר בוררות לאורנשטיין, הייתי מגישה תלונה לנציבות התלונות על שופטים ואומרת שנפל פגם בהחלטה", היא אומרת. "אני לא יודעת אם זו עילת ערעור, אבל אני כן חושבת שזו עילה לתלונה לנציבות, מן הטעם שזה פוגע באמון הציבור במערכת השפיטה".
"הוביל פסיקות אמיצות"
מטעם אורנשטיין נמסר בתגובה: "אין כל עוררין על מקצועיותו ותפקודו של איתן אורנשטיין - הן כשופט, הן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב והן כבורר. השופט אורנשטיין הוביל פסיקות חדשניות ואמיצות בתחום הכלכלי והמסחרי, והוציא תחת ידיו שורת הלכות עקרוניות ששינו את עולם הפירוקים והכינוסים. הוא ידוע כבעל מזג שיפוטי סובלני, יעיל וקשוב, זכה לציונים גבוהים בכל משובי השופטים ונבחר לא אחת לאיש השנה בתחום המשפט. השופט אורנשטיין סומך את ידיו על מערכת אכיפת החוק ובטוח שבדיקה מעמיקה של הנושא תביא להתבהרות התמונה ולהסרת העננה".
*** יודגש כי מדובר בשלב מקדמי של ההליך הפלילי, אורנשטיין ונוה הם בגדר חשודים בלבד, ועומדת להם חזקת החפות.