תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה
דוח הלמ"ס שמתפרסם היום (ה') מצביע על כך שבשנת 2023, חלה ירידה במספר תאונות הדרכים ביחס לשנת 2022, אך במקביל, חלה עלייה במספר תאונות הדרכים הקשות והקטלניות. בשנת 2023, הייתה ירידה של כמעט 14% במספר הנפגעים בתאונות דרכים, אך עלייה במספר הפצועים קשה (2.3%) ובהרוגים (3.4%). עוד מצביע הדוח על כך שעל אף הירידה במספרים מוחלטים בסך התאונות בשנים האחרונות, אחוז התאונות החמורות מכלל התאונות דווקא עלה: כך, שיעורן בשנת 2023 עמד על 30.7% ביחס ל-20% בשנת 2020 ו-15% בשנת 2013.
● הסוף לחניה חינם בכחול לבן בכל העיר: עיריית ת"א מעלה מחירים
● העבודות על הגשר בוטלו, והרכבת מאיימת לבטל את החוזה עם החברה
בשנת 2023, 66% מהתאונות נוצרו מהתנגשות של כלי רכב ורבע מהן יוחסו לפגיעה בהולכי רגל: 6% לתאונת רכב יחיד ו-3% לתאונות אחרות. נתון מדאיג במיוחד נוגע לתאונות בהן מעורבים ילדים ערביים: חלה עלייה של 57% במספר הילדים הערביים שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2023 (22 ילדים) לעומת שנת 2022 (14 ילדים). רוב הנפגעים בשנה זו נפגעו במרחב העירוני (כ-53%), אך רוב ההרוגים נהרגו בדרכים לא עירוניות (כ-56%). אוכלוסייה פגיעה נוספת הינה אזרחים מעל גיל 65, שמהווים 12.6% מהאוכלוסייה, אך הם היוו יותר מרבע מהולכי הרגל שנפגעו - פי 2 משיעורם באוכלוסייה.
יצוין כי בעבור הולכי רגל בישראל גם מעברי החצייה כבר לא בטוחים. כך, בשנת 2023, 42.3% מהולכי הרגל שנהרגו בעת חציית כביש נהרגו במעבר חצייה, לעומת 38% בשנת 2022, 41.3% בשנת 2021 ו-60% בשנת 2020. בקרב הנפגעים בעת חציית כביש (1,905 בני אדם), 79.5% (1,515 בני אדם) נפגעו במעבר חצייה; מתוכם, 18.5% נפגעו במעבר חצייה עם רמזור (281 בני אדם). בקרב ילדים עד גיל 14 שנפגעו בעת חציית כביש (426 ילדים), 76.3% נפגעו במעבר חצייה, ובקרב בני 65 ומעלה שנפגעו בעת חציית כביש (472 בני אדם), 76.1% נפגעו במעבר חצייה.
גם בשנת 2023, שיעור מעורבותם של אופנועים בתאונות דרכים קטלניות היה גבוה משמעותית מחלקם במצבת כלי הרכב, פי 3.4; גם משאיות מסוכנות יותר, כששיעור מעורבותן בתאונות קטלניות גבוה כמעט פי 5 מחלקן במצבת כלי הרכב.
בתחום האופניים החשמליים, נרשמה מגמה מעורבת, כאשר בשנת 2023, חלה ירידה של כ-5% במספר הנפגעים בתאונות הדרכים במעורבות אופניים חשמליים שדווחו למשטרה, לעומת עלייה של 7.5% בתאונות שלא דווחו למשטרה. לעומת זאת, בתחום הקורקינטים החשמליים, מגמת העלייה בהיפגעות ניכרת גם השנה - עם עלייה של כ-5% במספר הנפגעים בתאונות שדווחו למשטרה, ושל 35% באלו שלא דווחו למשטרה, על סמך נתוני בתי החולים.
"השנה צפויה להיות הקשה והקטלנית ביותר ב-18 השנים האחרונות"
בינתיים, שנת 2024 אף היא מרובת נפגעים בתאונות דרכים: מתחילת השנה, נהרגו 193 בני אדם, עלייה של 19% ביחס לשנה שעברה. אלו נהרגו ב-178 תאונות דרכים קטלניות, כשחלה בקטגוריה זו עלייה של 23%. הנתונים העגומים השנה מגיעים על רקע דוח מבקר המדינה, אשר פורסם בשבוע שעבר, ומצא ליקויים רבים בתחום הבטיחות בדרכים. "כבישי ישראל הם פצצה מתקתקת. מאז קום המדינה, נהרגו בתאונות דרכים כ- 33 אלף בני אדם. מאחורי כל הרוג וכל פצוע, עומדת משפחה שחייה נהרסו. מלבד זאת, המחיר הכלכלי של תאונות הדרכים מגיע לכ-16 מיליארד שקל בשנה", נכתב בדוח.
עוד נכתב בדוח: "לאורך השנים, ממשלות ישראל כשלו במאבק בתאונות דרכים: שיעור תאונות הדרכים בישראל גדל בעשור האחרון, בשעה שבמדינות מובילות באירופה הוא קטן, תקציבי הרלב"ד קוצצו, תקנים רבים במשטרת התנועה אינם מאוישים והממשלה אינה עומדת ביעדיה בתחום זה. תאונות הדרכים אינן גזירת גורל. הטיפול בנושא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של שרת התחבורה והממשלה בכללותה. על הממשלה לאמץ יעד של אפס הרוגים בתאונות דרכים, כמקובל במדינות מובילות באירופה".
בהתאם לדברים, תקציב הרלב"ד עומד על 40 מיליון שקל בלבד, ב-40% מבתי הספר בחברה הערבית אין רכזי זהירות בדרכים, 137 משרות באגף התנועה במשטרה כלל לא מאוישות, ולמשטרה 120 ניידות תנועה במשמרת בלבד, ביחס ליעד שהוצב בשנת 2005 ל-450 ניידות בכל משמרת. שיעור הניידות שפוגש הנהג הישראלי עומד על ניידת אחת ל-100 ק"מ, לעומת ניידת אחת ל-10 ק"מ במדינות ה-OECD.
בשנת 2022, הוצגה תוכנית לאומית למאבק בתאונות דרכים בסך 5 מיליארד שקלים, אך היא תוקצבה בעשרות מיליונים בודדים עד כה. לצד קריסת התוכנית, גם הגוף האמון על תכלול הטיפול בתאונות דרכים כבר לא רלוונטי. בדיון שהתקיים השבוע בוועדה לביקורת המדינה, אמר יו"ר הרלב"ד, ניצב (בדימוס) יורם הלוי, כי "מתחילת השנה, נהרגו 191 בני אדם בתאונות דרכים - עלייה של כמעט 25%. השנה הזו תסתיים עם 450 הרוגים -השנה הקשה והקטלנית ביותר ב-18 השנים האחרונות".
עוד אמר הלוי כי "אין סיבה לקיומה של הרלב"ד במתכונת הנוכחית - בלי שיניים, בלי כלים, בלי סמכויות, בלי תקציבים וללא מידע קריטי שצריך להיות לה. הרשות חייבת להיות גוף מתכלל, שמשרטט, מבקר, מנחה, מסמן ליקויים של כלל הגופים שמעורבים בבטיחות בדרכים. לצערי, אנחנו לא שם. מידע שצריך להיות ברלב"ד ואמור להגיע מכל הגופים הרלוונטים, אנחנו נאלצים לקנות אותו. אנחנו צריכים לתכלל את המידע, לנתח אותו, להפיק תובנות, וכל זה לא קיים. מסתבר שהרלב"ד נאלצת לשלם מיליונים לגופים פרטיים כדי לקבל חלק מהמידע שמפוזר בין כל כך הרבה גופים.
בהמשך הדברים, ציין לוי כי "תקציבי הרלב"ד רק יורדים משנה לשנה, ומצפים מאיתנו שניתן יותר ויותר. אנחנו נותנים את מה שיש, לא מה שאין לנו. 20% מהתקציב שלנו הולך למשרד החינוך, וגם אותו נאלצנו לקצץ, בגלל קיצוץ רוחבי בתקציב שלנו. אין לנו ברירה. אם רוצים את הרלב"ד היכן שהיא צריכה להיות - חזקה, עם שיניים וסמכויות, גוף שמתכלל את הבטיחות בדרכים, ושיוכל לקחת אחריות על כל הגופים שלא יעמדו ביעדים ובמדדים שהרלב"ד תגדיר - צריך לעשות מעשה ולתקן את חוק הרלב"ד, להעניק סמכויות אמיתיות ותקציב משמעותי. אחרת, פשוט חבל על הזמן של כולנו".