משרדי וולט / צילום: אהרון מזרחי, מתוך אתר פיקיויקי
בשבוע שעבר נחקרה באזהרה טלי עזריאל, עורכת דין ורואת חשבון בכירה בתחום המסים, בחשד למעורבות בעבירות מס שביצעה לכאורה חברת המשלוחים וולט, שלה ייעצה בהיקפים משמעותיים. עזריאל הייתה שותפה בהרצוג פוקס נאמן וב-PWC, ובמילים אחרות - לא משרדים זניחים כי אם פירמות ענק מרכזיות ומשמעותיות.
● המנהל שהביא את וולט לישראל וההסתבכות בהיקף של 230 מיליון שקל
● חברת נדל"ן תבעה פיצויים ממשרד רואי חשבון בגלל הערכת שווי. מה קבע בית המשפט?
● ההנחיה החדשה לשופטי המשפחה שיכולה ליצור שינוי משמעותי
זו לא הפעם הראשונה שבה רשות המסים מעכבת לחקירה עורכי דין ויועצי מס, גם לא מפירמות בולטות. אחת הפרשות הללו אף עיצבה לימים את הדין הישראלי. אולם המקרה האחרון, שעוד ייקח זמן עד שיתבהר במלואו, מצית מחדש את שאלת הסיכון המקצועי שנוטלים עורכי דין ויועצי מס מן העבר האחד, ולקוחות מן העבר האחר. או במילים אחרות: מתי הסתמכות על ייעוץ משפטי מגינה על הלקוח, ומתי, מנגד, גם על עורך הדין. מומחים למסים מנסים לשפוך אור.
מתי ייעוץ נחשב להגנה?
בשנות ה-90 נפל דבר. בכירי עולם התעשייה אלי הורוביץ, בנימין יסלזון ואלכס אייזנברג הואשמו והורשעו בעבירות מס בפרשה שזכתה לשמה של החברה שסביבה הכול סער - פרומדיקו. הבכירים טענו כי הם הסתמכו על ייעוץ משפטי, אך את בית המשפט המחוזי זה לא הרשים. הם ערערו לעליון, וההלכה נקבעה: בכפוף לסייגים מסוימים, ייעוץ יכול להיחשב הגנה כמשמעותה בחוק העונשין.
ההלכה חודדה בהמשך במקרים נוספים, אך נקודת המוצא נשארה זהה. עם זאת, עורכי דין ויועצי מס בהחלט מצאו את עצמם בחדרי חקירות - ואף מתגוננים מכתבי אישום. בין הפרשות המוכרות ישנו התיק שנסגר נגד שלמה נחמה ועורכי דינו, וכן פרשת פיקסל, בה רואי החשבון הועמדו לדין אך לא הנישומים.
עו"ד ניר רשף, מנהל מחלקת מס וצווארון לבן במשרד גרי, סרוסי רשף סמרה ושות', מסביר כי השאלה היסודית היא כמה מידע נתן הלקוח לעורך הדין ורואה החשבון - וכמה עורך הדין שיקף לו מנגד את הסיכונים. "הלקוח אמור לשתף את עורך הדין ואת רואה חשבון שלו במלוא המידע. אם הוא לא עושה את זה, הוא גם לא אמור להיות מופתע שהוא נחקר", הוא אומר.
עו"ד ליאור נוימן, שותף וראש מחלקת מסים במשרד ש. הורוביץ מוסיף כי המפתח הוא חוות-דעת כתובה. "כדי שלקוח יסתמך על ייעוץ מס שקיבל מעורך דין ויהיה מוגן בפלילים, הוא צריך להיות מלווה בחוות-דעת משפטית כתובה. ואם חוות-הדעת כוללת תיאור עובדתי, ניתוח משפטי ועמדה של היועץ שאומר שזה הדין, זו הפסיקה, וכך צריך לנהוג - היא תוכל להיות טענת הסתמכות של הלקוח", הוא אומר, ומדגיש כי במקרה כזה הלקוח יוכל לטעון כי הוא נעדר מחשבה פלילית. לדבריו, גם התייעצות בעל-פה, אם תוכח שהייתה כנה ואמיתית, "תוכל לתת הגנה ללקוח שפעל בעצה ולא התכוון לחרוג מהכללים".
אשר לעורכי הדין, מסביר רשף, "כל עוד הם עושים זאת בהתאם לחוק ולכללים, הם לא אמורים להיות מסובכים בפלילים, גם אם הלקוח שלהם ביצע עבירה לאחר שלא יישם במדויק את מה שהנחו אותו".
לדבריו, אם עורך הדין או רואה החשבון יודעים שהייעוץ שלהם מסבך את הלקוח, "כמובן שהם יכולים להיות שותפים לביצוע של עבירה פלילית". במילים אחרות, הוא אומר, אם יש חשד מצד עורך הדין או רואה החשבון שיש סיכוי לקיום עבירה פלילית, ודאי שהוא חשוף.
נוימן מוסיף: "אם שני הצדדים מגישים דיווח לרשות עם עובדות שאין להן אחיזה במציאות, אז שניהם יכולים להיות במצב שמסבך אותם". ככלל, מעריכים שניהם, עורכי דין לא יסכנו את הקריירה שלהם בשביל לקוח כזה או אחר.
יד קלה על ההדק
ובכל זאת עורכי דין ורואי חשבון נחקרים - ולא מעט. נוימן סבור כי לעתים היד של הרשויות על ההדק בהיבט הזה קלה. גם רשף סבור כך: "הרשויות אוהבות לחקור רואי חשבון ועורכי דין. זה קורה לא מעט, גם לא מטעמים משפטיים, כדי לעשות 'רעש' לחקירה", טוען רשף, ואלה טענות שחוזרות גם על-ידי עורכי דין נוספים. "אין ספק שעורכי דין ורואי חשבון הם שליחים של רשויות החוק בתחומים האלה, ויש להם אחריות מוגברת, אבל מצד שני - לא בכל מקום שיש עמימות או פרשנות שונה לסוגיית מס, צריך לחקור רואה חשבון באזהרה".
נוימן מחדד שזימון של עורך דין לחקירה צריך להיות במקרים "נדירים שבנדירים". לדבריו, הפגיעה במייצגים, שבמקרים רבות החקירות נגדם מסתיימות ללא כלום, היא קשה.
מרשות המסים נמסר: "ככלל, הרשות חוקרת רק כשיש חשדות לביצוע עבירות מס או סיוע לביצוע עבירות מס, וללא קשר לזהות החשוד או מקצועו".