תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן
חודשיים לאחר הפרסום בגלובס על העיכוב באסדרת רשות החשמל לתחנות כוח חדשות, על אף המחסור המתקרב באנרגיה, תציג הרשות ביום שני שינוי כיוון. על הפרק תעמוד סוגיית תעריף הזמינות, שבאמצעותה ניתן יהיה לשחרר את "הפקק" שעיכב במשך זמן רב את קידום תחנת הכוח קסם, ואת הרחבת דוראד ודליה. אם כך, מה צפויה להיות האסדרה? כמה זמן ייקח להקים את תחנות הכוח החדשות? והאם זה בכלל יספיק כדי למנוע מחסור בחשמל? גלובס עושה סדר.
● החברה הישראלית שתמכור לארה"ב מל"טים מתאבדים בעשרות מיליונים
● כך הצליחו החברות הביטחוניות הגדולות לעקוף את החרם הצרפתי
מהי האסדרה החדשה?
רשות החשמל החליטה לפני כחצי שנה לקחת את תעריף הזמינות של מכרז שורק, ולהטיל אותו גם על שלוש תחנות הכוח המעוכבות. בד בבד, נקבע כי במקרה של תחנות כוח בעלות מתקן ייצור אחד לפחות, התעריף יהיה נמוך באגורה אחת משל שורק. עם זאת, תוצאות המכרז לא צפויות להתפרסם לפני ספטמבר, ולכן הבעלים של התחנות לא יכלו להתקדם לעבר סגירה פיננסית.
בדרך זו קיוו ברשות החשמל לכפות תחרות יש מאין, בגין היעדר התחרות במשק החשמל. לדוגמה, אם תחנת קסם תישאר היחידה באזור לנוכח פסילתה של ריינדיר, יהיה לבעליה כוח רב במשא ומתן על תעריף הזמינות. אולם בינתיים, כאמור, שום תחנה, כולל קסם, אינה יכולה להתקדם. זו הסיבה שבגינה צפוי השימוע, לפי גורמים במשק החשמל ששוחחו עם גלובס, להביא לפתרון יצירתי: להמשיך לקשור למכרז בשורק, אך לקבוע כבר כעת מחיר מינימום לתעריף הזמינות, שיאפשר פנייה לבנקים לצורך סגירה פיננסית. לפי הערכות, הרשות תקבע בתום השימוע, שיימשך כשבועיים, תעריף זמינות של 2־1.5 אגורות לקוט"ש, ובמצב שבו תעריף הזמינות במכרז שורק יהיה גבוה יותר - אותו תעריף יוחל גם על התחנות החדשות.
מהו תעריף זמינות?
תעריף הזמינות הוא הרכיב הקריטי להליך המימון של תחנות הכוח. זהו תעריף שמקבלת תחנת הכוח על עצם זמינותה ומוכנותה למכור חשמל למדינה. תחנות הן פרויקט יקר, ובמרבית המקרים הבנקים מממנים 80% ו־20% מגיעים מהיזמים. הבנקים דורשים רשת ביטחון שמבטיחה כי גם בעוד, למשל, עשור - המדינה תשלם לתחנת הכוח ולא תגיד לפתע "אינני זקוקה לאנרגיה". לכן, המדינה באה ונותנת מעין ביטוח בדמות תעריף זמינות.
מה מצב משק החשמל כעת?
לפי תוכנית פיתוח רשת החשמל של חברת "נגה", כדי להימנע ממחסור כבר בשנים הקרובות, לפחות תחנה אחת צריכה לקום סמוך לגוש דן עד 2028, ושבע נוספות עד 2035. ואולם, ממאי 2019 מעוכבת אסדרת הרחבת תחנת דליה, שנמצאת בשפלת יהודה, ומייצרת 912 מגוואט, בעוד שכלל ייצור תחנות הכוח עומד על כ־17.5 ג'יגוואט. רשות החשמל החליטה לחכות לאישור נוספות. כך, המתינו עד מאי אשתקד, עת הממשלה אישרה את הרחבת תחנת הכוח דוראד, שסמוכה לאשקלון, שההספק הנוכחי בה עומד על 860 מגוואט, ואת הקמת תחנת הכוח קסם.
האם האסדרה תספיק כדי למנוע מחסור בחשמל?
האסדרה המסתמנת מהווה בשורה חשובה, שהרי כעת יוכלו בעלי תחנות הכוח לגשת לגורמים המממנים עם בסיס למו"מ. אך תרחיש סביר הוא שהדבר לא יספיק. ראשית, סביבת הריבית והדולר הגבוה הופכים את ההליך לסבוך, על אחת כמה וכמה כשהרשות מעוניינת, בצדק מצידה, בתעריף זמינות נמוך ככל הניתן. לא פחות חמורה מכך היא העובדה כי הימשכות הליך האסדרה הנמיכה לאפס כמעט את הסבירות כי תחנת כוח חדשה תוכל להתחבר לרשת ב־2028. סגירה פיננסית נמשכת 12-10 חודשים, ועבודות ההקמה נמשכות שלוש שנים וחצי, אם התהליך מתבצע ללא תקלות. לכן, חישוב סביר מצביע שתחנת כוח לא תתחבר לרשת לפני 2029. המשמעות הישירה היא מחסור בחשמל מ־2028.
מהן ההשלכות הכלכליות?
מדוח שחיברה ד"ר נורית גל, מנכ"לית e-NERGY וסמנכ"לית רגולציה ברשות החשמל לשעבר, ונחשף בגלובס, עולה כי ב־2028 צפויה ישראל למצוא עצמה עם 100 שעות בשנה של מחסור בחשמל ועלות שנתית למשק של מיליארד שקל לפחות. גל מציינת שהגידול בביקושים עשוי להיות גבוה מתחזית נגה, וכי הטמעת אנרגיות מתחדשות אינה יכולה לבוא במקום תחנות כוח בתקופה הנוכחית, שכן הן אינן יכולות לספק אנרגיה בשעות הערב ובחורף.