ריבוי הפסקות החשמל ברחבי ישראל בשנה החולפת לצד הגידול הקבוע באוכלוסייה ובביקוש, מחייבים את המדינה להגביר את כושר ייצור האנרגיה. על פי תוכנית פיתוח רשת החשמל של חברת ניהול המערכת "נגה", כדי להימנע ממחסור כבר בשנים הקרובות, לפחות תחנת כוח אחת צריכה לקום בסמוך לגוש דן עד 2028, ולפחות שבע נוספות ברחבי הארץ עד 2035.
● תחנת הכוח החדשה תבוטל? רגב מושכת את התוכנית לממשלה
גם בממשלה הבינו את הצורך בפתרונות מיידים, ובמאי אשתקד דנו בתוכניות של ארבעה מיזמי תחנות כוח - הרחבת התחנה של דוראד באשקלון, הרחבת תחנת OPC בחדרה, הקמת תחנת קסם בסמוך לראש העין וכן הקמת תחנת ריינדיר בדרום השרון.
אלא שרק תוכניות דוראד וקסם אושרו, וכעת הקמתן, יחד עם התוכנית להרחבת תחנת הכוח דליה שאושרה עוד ב־2019, לא יוצאת לפועל בשל היעדר אסדרה.
רשת ביטחון לבנקים
רשות החשמל החליטה לחכות לפרסום רכיב קריטי להליך המימון של תחנות הכוח - תעריף זמינות. בעצם, זהו תעריף שמקבלת תחנת הכוח על עצם זמינותה ומוכנותה למכור חשמל למדינה. תחנות כוח הן פרויקט יקר, ובו במרבית המקרים הבנקים מממנים 80% מהפרויקט ו־20% מגיעים מהיזמים. הבנקים דורשים רשת ביטחון שמבטיחה כי גם בעוד, למשל, עשור ויותר מכך - המדינה תשלם לתחנת הכוח ולא תגיד לפתע "אינני זקוקה לאנרגיה". לכן, המדינה באה ונותנת מעין ביטוח בדמות תעריף זמינות, שמשמעותו: בכל רגע שתחנת הכוח זמינה לרשות המדינה - היא מקבלת כסף על כך. זאת, כמובן, על בסיס תעריף החשמל של הציבור.
אותה אסדרה טרם התקבלה משום שברשות החשמל קשרו אותה לפני ארבעה חודשים עם תוצאות המכרז להקמת תחנת הכוח בשורק - שבימים אלה מתנהל בועדת המכרזים באחריות החשב הכללי באוצר. לגלובס נודע כי תוצאותיו לא צפויות להתקבל לפני ספטמבר.
לפי האסדרה המסתמנת, תעריף הזמינות שייקבע בהצעה הזוכה במכרז שורק, ישליך גם על מתקני ייצור באתר בו לא קיימים מתקני יצור אחרים בעלי רישיונות ואישורים תעריפיים. במקרה של תחנות כוח בעלי לפחות מתקן ייצור אחד, התעריף יהיה נמוך באגורה אחת מזה של שורק.
הסיבה שבגינה ברשות החשמל תלו במסגרת שימוע את תעריף הזמינות לתחנות החדשות בתוצאות מכרז שורק, היא היעדר התחרות במשק החשמל. למשל, אם תחנת קסם תהיה היחידה באזור לנוכח פסילתה של ריינדיר, יהיה לבעליה כוח רב במשא ומתן על תעריף הזמינות. אי לכך, העדיפו ברשות להיתלות בהליך תחרותי כדי לנסות ליצור תעריף זמינות תחרותי גם עבור שלוש התחנות שאושרו.
המשמעות היא שברשות החשמל מתרכזים בתעריף הזמינות בזמן שתחנות לא מקודמות והמחסור בחשמל מתקרב. וכל זאת, כאשר רוחות המלחמה האזוריות רק מחריפות, מלחמה כוללת מול חיזבאללה נראית יותר כמו שאלה של זמן, ויתרה מכך: איראן מחריפה את איומיה נגד ישראל.
לא יוקמו לפני 2029?
שני גורמים בכירים התריעו בשיחות נפרדות עם גלובס כי הימשכות התהליך, מפחיתה עד כמעט אפס את הסיכוי שתחנת כוח תוכל להתחבר לרשת ב־2028. לדבריהם, סגירה פיננסית נמשכת 12־10 חודשים, כך שבמקרה הטוב זה יתרחש עד סוף 2025.
לאחר מכן, אם התהליך מתבצע ללא תקלות - מה שפחות סביר במיוחד במדינת ישראל שנמצאת בתקופת מלחמה - עבודות ההקמה נמשכות 3.5 שנים. כלומר, כבר כיום ההערכות בשוק הן שהימנעות רשות החשמל מפרסום האסדרה מוביל לכך שתחנות כוח לא יקומו לפני 2029. "תחנת הכוח שורק בעצמה לא תקום לפני 2030", מעריך בכיר בענף.
לפי גורמים במשק החשמל ששוחחו עם גלובס, ההערכה היא שאי הפעלת תחנת כוח נוספת עד 2028, תביא למחסור של כ־200 מגה־וואט ב־2029. בהתחשב בכך שהעלות המשקית עומדת על כ־100 שקל לקוט"ש לא מסופק, אזי סך העלות הצפויה למשק מאנרגיה לא מסופקת על בסיס שנתי מוערך בכ־2 מיליארד שקל.
מעבר לכך, יש את סוגיית התלות בכל התחנות העובדות בעת צריכת שיא, מה שחושף לבעיות במקרה של תקלה או נזק שנובע ממלחמה. ההערכה במשק החשמל היא כי די במחסור של 600 מגה־וואט לאורך כשמונה שעות ביום כדי להביא להפסד למשק של כחצי מיליארד שקל ליום. אם, לדוגמה, הטיפול בתקלה או בחבלה מתארך לשלושה ימים ואף לשבוע - אז העלות המשקית תעמוד על כ־3.5־1.5 מיליארד שקל. חיבור בין מחסור שגרתי לבין תקלה או חבלה, כבר עלול להביא את היקף העלות המשקית השנתית לכ־5.5 מיליארד שקל.
אינטרס הצרכן נפגע
הקיצוני שבעיכובים הוא של הרחבת תחנת הכוח דליה (דליה 2), שנמצאת בשפלת יהודה. תחנת הכוח מייצרת כיום 912 מגה־וואט בשתי טורבינות, כשכלל ייצור תחנות הכוח עומד על כ־17.5 ג'יגה־וואט (ג'יגה וואט אחד - 1,000 מגה־וואט). תוכנית דליה 2 אושרה כבר ממאי 2019, אך במקרה שלה רשות החשמל ביקשה לחכות עם הוצאת האסדרה עד לאישורן של תחנות נוספות.
לאחר מכן יש, כאמור, את הרחבת תחנת הכוח דוראד (דוראד 2), שסמוכה לאשקלון וההספק הנוכחי בה עומד על 860 מגה־וואט. במקרה של דוראד, ישנו עיכוב כפול: הראשון נובע מהיעדר אסדרת רשות החשמל והשני מהחלטת הות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) לעצור את מתן היתרי הבנייה להרחבה, עד שהממשלה תקבל החלטה סופית בנוגע לתחנות הכוח האחרות, ריינדיר ו־OPC חדרה. בעקבות כך, החברה כבר עתרה לבג"ץ, אף שלא מן הנמנע כי המגבלה הזו תוסר עוד לפני ההכרעה.
כאמור, באותו דיון במאי אשתקד שבו אושרה הרחבת דוראד, אושרה גם תחנת הכוח קסם, בזמן שהשרים החליטו שלא לאשר את הקמת תחנות ריינדיר והרחבת OPC חדרה. אלא, שלאחרונה אישר הות"ל את הקמת שתי התחנות שהממשלה לא אישרה.
תוכנית ריינדיר צפויה להגיע בחזרה לשולחן הממשלה, בשל דרישת שרת התחבורה מירי רגב. אם השרים יחליטו שלא לשלול את תוכניות ריינדיר ו־OPC חדרה, עשויים ברשות החשמל להכריז על מכרז שיכלול גם את קסם. המכרז עשוי להועיל ברמת העלויות בתחרות הפנימית, אבל יימשך עוד זמן רב - מה שיבטיח כי אף אחת מהתחנות לא תקום עד 2028 והאינטרס של הצרכן הישראלי לחשמל זמין וזול ייפגע.
בשורה התחתונה, גורמים רבים בשוק תוהים מדוע רשות החשמל מונעת מחברות האנרגיה את הקמת תחנת הכוח, שלצד האינטרסים העסקיים תשרת לא פחות מכך את האינטרסים של הציבור. "עדיף שהחשמל יחכה לצרכן, ולא הפוך", מסביר בכיר בענף. "אם הצרכן יחכה, אז המחיר יהיה מטורף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
