נשיא אינדונזיה הנבחר, פרבואו סוביאנטו / צילום: ap, Vincent Thian
מדינות רבות בוחנות את השתלבותן בכוח פיקוח בינלאומי ברצועת עזה לאחר מלחמת חרבות ברזל. לאחרונה נכנסה לרשימה מועמדת מפתיעה: המדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם, אינדונזיה.
● כותרות העיתונים בעולם | ב-CNN מעריכים: כך תשפיע התפטרות גנץ על המשך המלחמה
● מיזם ענק: ארה"ב מתכוונת להקים כורים גרעיניים בבסיסים צבאיים
הנשיא הנבחר שייכנס לתפקידו באוקטובר ומכהן כיום כשר ההגנה, פרבואו סוביאנטו, ניצל את ועידת הביטחון המרכזית של אסיה, שנגרי־לה דיאלוג, כדי להביע את תמיכתו בתוכנית שלושת השלבים להפסקת אש שהציג נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. "כשיהיה צורך ונתבקש על ידי האו"ם", אמר סוביאנטו, "אנחנו מוכנים לתרום כוחות פיקוח שלום משמעותיים כדי לשמור ולפקח על הפסקת האש, תוך מתן ביטחון לכל הגורמים בכל הצדדים".
הנוכחות של האינדונזים ברצועת עזה לא חדשה. לפני כתשע שנים הוקם בפאתי ג'באליה בית החולים האינדונזי, הגדול ביותר בצפון רצועת עזה. אותו בית חולים, בדומה לאחרים, שימש את חמאס לטובת פעילות הטרור שלו. בעקבות כך, צה"ל פשט על בית החולים, וחשף ממצאים ברורים לפעילות טרור, כולל טנדר ששימש את חמאס במתקפת ה־7 באוקטובר.
האינדונזים לא הציגו זעם יוצא דופן מהפעולה הישראלית, כשההתפתחויות מאחורי הקלעים היו הפוכות. במרכז ההתרחשויות במערכת היחסים הישראלית־אינדונזית עומדת בכלל אפשרות לנורמליזציה בין המדינות, בתמורה לצירוף לארגון המדינות המפותחות (OECD), כך לפי דיווחים. מאז, למרות שבג'קרטה זקוקים לאישור פה אחד של חברות הארגון לצירופם, הם הכחישו כי הנורמליזציה נמצאת מעבר לפינה. רמז נוסף למערכת היחסים התקבל באפריל, עת ישראל אישרה למטוס של חיל האוויר האינדונזי להמריא מירדן, לחצות את השטח האווירי של המדינה - ולהצניח סיוע ברצועת עזה. זה לא צעד של מה בכך, שהרי חברת ברית נאט"ו, טורקיה, החריפה את צעדיה בשל הסירוב הישראלי לאפשר לה לבצע פעולה דומה.
מהו היקפו האמיתי של היבוא מאינדונזיה
ישראל לא מנהלת יחסים דיפלומטיים רשמיים עם אינדונזיה כמו עם טורקיה, אבל למרבה ההפתעה קשרי הסחר יציבים למדי, גם אם אינם גדולים במיוחד. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי היקף היבוא השנתי הממוצע של ישראל מאינדונזיה עמד בין השנים 2022-2012 על כ־73.2 מיליון דולר.
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2022 יובאו מאינדונזיה סחורות בסך כ־77.1 מיליון דולר. מדובר בפער מהותי בהשוואה לנתוני ארגון ה־OECD, שקבעו שהיקף היבוא עמד על לא פחות מ־187 מיליון דולר. כדי להבין את הפער, צריך לצלול לעומקם של קשרי הסחר של ישראל עם מדינות שהיא לא מנהלת עימן יחסים דיפלומטיים רשמיים.
פקודת המסחר עם האויב אוסרת אך ורק על מסחר ישיר עם לבנון, סוריה, עיראק ואיראן. לכן, אין מניעה ישראלית לסחר עם אינדונזיה. הפער נובע משיטת הובלת הסחורות ממדינות שלא מנהלות עם ישראל יחסים ישירים, דרך יעד שלישי. כשהסחורות מגיעות לישראל, עמילי המכס מציינים מדינת מקור כשהם עשויים לציין בה דווקא את המדינה השלישית שדרכה הגיעה הסחורה ולא אינדונזיה, בגלל שאין הסכם סחר חופשי בין ירושלים לבין ג'קרטה. מבחינת המכס וההכנסות למדינה אין חשיבות מהותית למדינת המקור, כל עוד לא מצוינת כזו שיש איתה הסכם סחר חופשי.
בחלק מהמדינות חברות הספנות עצמן מפרסמות מחירוני הובלה ימית מנמלי טעינה במדינות שאינן מקיימות קשרים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, כמו אינדונזיה, עם סעיף במחירון שכותרתו: "שטר מטען פוליטי". אפשרות נוספת בסחר עם המדינות שלא מנהלות יחסים עם ישראל היא "Free Zone", מתחמי דיוטי פרי לסחורות שקיימים בעמאן, בירת ירדן, ובמיוחד בג'בל עלי - הנמל המרכזי של איחוד האמירויות.
חולשת על נתיב שיט חשוב ביותר
מעבר לעוצמתה של אינדונזיה כמדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם, לישראל יש אינטרס מובהק בנרמול היחסים בין המדינות בגין נושא השיט ככלל והסחר הבינלאומי בפרט. 99% מהסחר הבינלאומי של מדינת ישראל מתבצע דרך הים, והחשיפה של ישראל להשפעות פעולות של גורמים שמשפיעים על נתיבי סחר בינלאומיים משמעותיים, כמו המורדים החות'ים בסמוך לבאב אל־מנדב, באה לידי ביטוי ביתר שאת בחודשים האחרונים.
אינדונזיה היא אחת משתי המדינות שחולשות על נתיב שיט חשוב בהרבה מבאב אל־מנדב לסחר הבינלאומי, מיצר מלאקה. בנתיב הקריטי הזה שמשפיע מאוד על הסחר הבינלאומי עם סין עוברות מדי שנה סחורות שמוערכות בשווי כולל של 3.5 טריליון דולר. מי שניצלה זאת לרעת ישראל היא שכנתה של אינדונזיה במיצר מלאקה, מלזיה, שהחליטה בדצמבר לאסור על עגינת ספינות בעלות קשר ישראלי. בקואלה לומפור היו שמחים לאסור מעבר ספינות ישראליות במיצר, אבל דיני הים הבינלאומיים אוסרים על כך.
מול זאת, ישראל תשמח לעגן יחסים פוריים עם אינדונזיה, שיכולים להועיל מאוד לחברות ספנות בעלות קשר לישראל, ובמיוחד לצים. בהודעה של ממשלת מלזיה שאסרה על עגינת הספינות בנמליה, כולל פורט קלאנג המשמעותי, היא ציינה כי ספינות צים עוגנות במלזיה מאז 2002.
בסיכומו של דבר, יכולת לעגון באופן חופשי באינדונזיה, תוך קיום קשרים דיפלומטיים מלאים בין המדינות, עשויה להזניק את קשרי הסחר בין המדינות - בדומה למה שהתרחש בין ישראל לבין איחוד האמירויות מאז כינון הסכמי אברהם ב־2020.